Rubber Soul

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Rubber Soul
RubberSoulUK.jpg
אלבום אולפן מאת הביטלס
יצא לאור 3 בדצמבר 1965
הוקלט 17 ביוני12 באוקטובר 1965
מקום הקלטה אולפני אבי רוד עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק, פולק רוק
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 35:50
חברת תקליטים קפיטול, פרלופון, EMI
הפקה ג'ורג' מרטין
כרונולוגיית אלבומים של הביטלס
Help!
(1965)
Rubber Soul
(1965)
Revolver
(1966)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

Rubber Soulאנגלית: "נשמת גומי") הוא אלבומה השישי של להקת הביטלס, האלבום יצא בדצמבר 1965. הוא הופק בידי ג'ורג' מרטין, והוקלט בארבעה חודשים בלבד, כדי להספיק לשווקו בחג המולד. הוא היה הישג אמנותי חשוב ביותר ללהקה, והפך להצלחה שיווקית. ב־2003 דורג האלבום במקום החמישי ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים במגזין רולינג סטון.

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום ציין נקודת מפנה בתחומי הצליל וההפקה המוזיקלית. לדברי המוזיקולוגים וילפריד מלרס[1] ויוסי מר-חיים, הוא סימל שהאלבום מהווה נקודת מעבר בין הרוק אנד רול, ששימש בעיקר מוזיקה לריקודים, לרוק האמנותי, העמוק והמורכב יותר. בשלב זה אפשרה חברת EMI לביטלס ולג'ורג' מרטין שימוש חופשי באולפן מספר 2 באולפני אבי רוד, כך שניתנה להם יד חופשית להתנסות בעבודה רצופת ניסויים באולפן. כמו כן כל שירי התקליט הוקלטו בטייפ ארבעה ערוצים, המאפשר עושר צלילי ויצירתי רחב בהרבה מטייפ שני הערוצים שהיה מקובל באותה תקופה. נוסף על כך כמה שירים הוקלטו על שני טייפים של ארבעה ערוצים ושולבו יחד במיקס הסופי. הדבר הוביל לקפיצת מדרגה בצליל, גם של הלהקה וגם של עולם המוזיקה הקלה בכלל. התקליט כולל כמה מהתופעות החלוציות בתחום. כך למשל, בשיר Norwegian Wood מופיע לראשונה סיטאר בשיר רוק (ניגן בו ג'ורג' האריסון). בשיר Think for Yourself מופיע לראשונה בס פאז (גיטרה בס עם דיסטורשן). השירים Michelle, In My Life ו־Girl מכילים התייחסות חלוצית למוזיקה קלאסית הן בהיבטי התזמור והמבנה (Michelle) והן במעברים קלאסיים ממש (סולו הפסנתר הבארוקי ב־In My Life). בתקליט אף טמונים הזרעים הראשונים למוזיקה הפסיכדלית. ניצנים אלו להתפתחויות מוזיקליות ורב־גוניות מוזיקליות המשיכו ללוות מכאן והלאה את עבודת הלהקה, כאשר חבריה התנסו יותר ויותר בסגנונות מוזיקליים, צלילים ורעיונות חדשים.

סיבה נוספת לסגנונו של האלבום הייתה נכונותם של הביטלס להוציא שירים שלא בהכרח יתאימו להופעה חיה. הואיל וכך רק שני שירים מתוך האלבום, Nowhere Man ו־If I Needed Someone, בוצעו בהופעות של הלהקה. If I Needed Someone היה השיר הראשון והיחיד של ג'ורג' האריסון שביצעה הלהקה בהופעות.

תכנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם האלבום הוא משחק מילים: הוא נשמע כמו הצירוף rubber sole, שפירושו באנגלית הוא "סוליית גומי".[2] פול מקרטני הסביר כי קיבל את הרעיון לשם כשקרא על נגן בלוז אמריקאי שאמר כי הרולינג סטונז וסולנם מיק ג'אגר טובים, אבל כינה את המוזיקה שלהם סול (מוזיקת נשמה) מפלסטיק. באחת ההקלטות של השיר I'm Down ביוני 1965 נשמע מקרטני, אחרי שסיים לשיר, אומר את המשפט "Plastic soul, man, plastic soul".[3] שם האלבום אינו נזכר בשירים הכלולים בו, ובפעם הראשונה שמה של הלהקה לא נכתב על צידה הקדמי של העטיפה.[4]

עד אלבום זה נכתבו שירי הלהקה במסורת הרוק אנד רול הקלאסי, והיו בדרך כלל שירי אהבה פשוטים. באלבום זה הופיעו לראשונה שירים על מערכות יחסים מורכבות יותר מאשר "בחור פוגש בחורה", החל בבלדה Norwegian Wood, המספרת על פגישה לילית עם בחורה מוזרה, וכלה בשיר Girl, המספר על אהבה לבחורה הגורמת לבחור רק נזק וכאב. נוסף לכך האלבום מכיל לראשונה שיר פסיכדלי פילוסופי – Nowhere Man.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Rubber Soul זכה להצלחה מסחרית. האלבום שהה במשך 42 שבועות במצעד הלהיטים הבריטי למִן 11 בדצמבר 1965, ובחג המולד הוא החליף את !Help, אלבומה הקודם של הלהקה, בראש טבלאות הלהיטים, עמדה שבה החזיק במשך שמונה שבועות. באלבום היה גלום זינוק אומנותי משמעותי של הלהקה, ולעיתים קרובות מציינים אותו מבקרים – כשם שעשו חברי הלהקה – כנקודה שבה סאונד המרזיביט שאפיין את הביטלס בתחילת דרכם החל להשתנות לסאונד הפופ/רוק המתוחכם שאפיין את הלהקה בהמשך דרכה. עם זאת, בקרב המעריצים התעורר חשש כבד לכיוונה המוזיקלי הלהקה בגלל שונותו של האלבום. זמן מה לאחר צאתו של Rubber Soul, אמר ג'ון לנון שזה היה האלבום הראשון של הביטלס שתוך כדי הקלטתו שלו הייתה ללהקה שליטה אמנותית מוחלטת, וגם מספיק זמן אולפן כדי לפתח ולשכלל סגנונות סאונד חדשים.

וילפריד מלרס מצביע[דרוש מקור] על כך שהעובדה שבעיצומם של ימי ההופעות האינטנסיביות ותופעות הביטלמניה המטרידות הצליחו חברי הביטלס לא רק לשרוד אלא אף לבצע קפיצת מדרגה אמנותית של ממש – מצביעה על הכישרון האדיר, בעיקר של לנון ומקרטני, ועל האופי החזק של הלהקה בשלב זה. מאידך גיסא, התקופה גם סייעה לביטלס להגיע להישגם פורץ הדרך. הניסיון ואהבת הקהל בהופעות והלגיטימציה הממסדית הקנו לחברי הלהקה ולמנהליה את הביטחון הדרוש למהלך נסיוני.

Rubber Soul מצוין לעיתים קרובות כאחד האלבומים הגדולים ביותר בהיסטוריה של מוזיקת הרוק. בשנת 1988 דירגו אותו קוראי המגזין Q במקום ה־40 ברשימת האלבומים הטובים ביותר של כל הזמנים, וב־2000 הציב אותו המגזין במקום השני ברשימת 100 האלבומים הבריטיים הגדולים ביותר אי פעם. בשנת 2001 דירג אותו הערוץ VH1 במקום השישי ברשימה דומה. ב־2003 דורג האלבום במקום החמישי ברשימת 500 האלבומים הגדולים ביותר של כל הזמנים של המגזין רולינג סטון, וב־2006 בחר בו המגזין Time כאחד ממאה האלבומים הבריטיים הטובים ביותר של כל הזמנים.

רשימת רצועות (האלבום הבריטי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

את כל השירים כתבו ג'ון לנון ופול מקרטני, אלא אם כן צוין אחרת.

רצועה שירה מובילה אורך
צד ראשון
1. Drive My Car פול מקרטני 2:30
2. Norwegian Wood ג'ון לנון 2:05
3. You Won't See Me פול מקרטני 3:22
4. Nowhere Man ג 'ון לנון, פול מקרטני וג'ורג' האריסון 2:44
5. Think for Yourself (ג'ורג' האריסון) ג'ורג' האריסון 2:19
6. The Word ג 'ון לנון, פול מקרטני וג'ורג' האריסון 2:43
7. Michelle פול מקרטני 2:42
צד שני
1. What Goes On (לנון, מקרטני, ריצ'רד סטארקי) רינגו סטאר 2:50
2. Girl ג'ון לנון 2:33
3. I'm Looking Through You פול מקרטני 2:27
4. In My Life ג'ון לנון 2:27
5. Wait ג'ון לנון ופול מקרטני 2:16
6. If I Needed Someone (האריסון) ג'ורג' האריסון 2:23
7. Run for Your Life ג'ון לנון 2:18

משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטלס

מוזיקאים נוספים והפקה

השפעות תרבותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר Norwegian Wood נתן את ההשראה לספר הפופולרי יער נורווגי מאת הרוקי מורקמי, אך התרגום שגוי, שכן הביטלס התכוונו לעץ נורווגי (כלומר wood במשמעות של חומר גלם). האלבום Rubber Soul דרבן את בריאן וילסון, מנהיג הביץ' בויז, ליצור את האלבום Pet Sounds.[2] וילסון העיד כמה פעמים שרצה ליצור משהו יותר טוב מ־Rubber Soul.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Rubber Soul בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסע הקסם המסתורי – פרק 22
  2. ^ 1 2 מהו האלבום המהפכני "ראבר סול" של הביטלס?, באתר אאוריקה!
  3. ^ ”RUBBER SOUL“, באתר Beatles Music History
  4. ^ צוף פלוטקין, עטיפת האלבום Rubber Soul, באתר The Beatles | מסע אל מעבֶר למילים ולתמונות, ‏19 באוקטובר 2021