אלן ויליאמס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלן ויליאמס
Allan Williams
לידה 17 במרץ 1930
בוטל, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בדצמבר 2016 (בגיל 86)
ליברפול, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1959 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלן ויליאמסאנגלית: Allan Williams, ‏ 17 במרץ 1930 - 30 בדצמבר 2016) היה איש עסקים ואמרגן לשעבר ממוצא וולשי. הוא התפרסם בהיותו האמרגן המקורי של להקת הביטלס (באנגלית: The Beatles) ומי שהיה אחראי להבאת הלהקה בימיה הראשונים להופעות בעיר המבורג שבגרמניה, שם, בזכות השעות הרבות שבהן היא נאלצה להופיע מול קהל, היא צברה ניסיון מוזיקלי ובימתי עשיר שתרם רבות להתפתחותה.

בית קפה ג'קרנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבוטל, לנקשייר, שבאנגליה. בשנת 1957, לאחר שויליאמס ביקר בבית הקפה הלונדוני המפורסם, טו איי'ס (באנגלית: Two I's) החליט לפתוח אחד משלו בעיר מגוריו, ליברפול. המועדון החדש, אשר כונה ג'קרנדה (באנגלית: Jacaranda), על שם עץ אקזוטי בעל פריחה מיוחדת, נפתח ברחוב סלייטר מספר 23 בספטמבר 1958. הג'ק, כפי שהמקום כונה בפי כל, היה הצלחה מהרגע הראשון ומשך אליו בעיקר תלמידים מהמכללה לאמנויות של ליברפול, וביניהם, ג'ון לנון וסטיוארט סאטקליף, וזאת בזכות הציורים שהיו תלוים על קירותיו, פרי מכחולו של מורה מהמכללה, דון מקינלי. יחד איתם נהגו חבריהם, התלמידים מהמכללה לבנים הסמוכה פול מקרטני וג'ורג' הריסון, לבקר תכופות בבית הקפה. מאחר שויליאמס החל לארגן הופעות עבור להקות מקומיות שהיו תחת חסותו, ביקשו ממנו לנון, מקרטני, הריסון וסאטקליף לתת גם ללהקתם, סילבר ביטלס (באנגלית: The Silver Beatles), הזדמנות להופיע. אולם, מאחר שלהקתם הפגינה כישורים מוזיקליים בינוניים למדי, לא נענה ויליאמס לבקשותיהם החוזרות ונשנות. במקום זאת, הציע להם עבודה אחרת: צביעת שירותי הבנות, שקירותיהם היו עמוסים בגסויות, והמרתף של בית הקפה. הבחורים עשו זאת ברצון וסאטקליף וחברו רוד מוראיי עיטרו את קירות המרתף. עד היום שרדה פיסה קטנה של עבודתם ובה צלליתו של ג'ון לנון.

ג'קרנדה פועל עד היום, אך שינה את אופיו מבית קפה לפאב.

מועדון בלו אנג'ל (המועדון החברתי וייוורן)[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך 1960 פתח ויליאמס מקום נוסף, מועדון קברט ששמו היה המועדון החברתי וייוורן (באנגלית: Wyvern Social Club), ברחוב סיל מספר 108. ב-22 במרץ 1961 שינה את השם לבלו אנג'ל (באנגלית: Blue Angel) בהשראת מועדון הקברט הלונדוני בעל אותו שם, וקישט את מדרגות הכניסה הראשית עם דמותה של מרלן דיטריך מתוך הסרט "המלאך הכחול". בערב הפתיחה הופיעה זמרת הקברט אלמה וורן ורביעיית פרנסיס טרי. המועדון זכה לתשומת לב רבה מצד התקשורת בזכות יזמתו של ויליאמס להעניק חברות לאנשי העיתונות, ובמיוחד לביל מרשל, הנציג המקומי של העיתון דיילי מירור (באנגלית: Daily Mirror).

עם הזמן שינה המועדון את אופיו וויליאמס התיר ללהקות רוק להופיע בו במהלך שנות ה-60. בין הלהקות והזמרים שהופיעו בבלו אנג'ל ניתן למנות את הביטלס, הרולינג סטונז ובוב דילן.

ב-10 במאי 1960 ונבחנו במועדון הביטלס, יחד עם להקות מקומיות נוספות בפני האמרגן לארי פארנס כדי לשמש להקת ליווי לאחד הזמרים שלו. בעקבות זאת, יצאו הביטלס לסיבוב הופעות ראשון מחוץ לאנגליה (סקוטלנד).

ב-12 באוגוסט 1960 ערכו הביטלס במועדון את האודישן לפיט בסט לפני שהצטרף ללהקה, ערב יציאתם להופעות בהמבורג בפעם הראשונה.

הזמרת סילה בלק הופיעה בבלו אנג'ל ובעקבות הופעתה זו החליט האמרגן בריאן אפשטיין להיות גם האמרגן שלה, ב-6 בספטמבר 1963.

המועדון נסגר בסוף שנות ה-60 ובמהלך השנים נפתח מחדש תחת שמות שונים. בשנים האחרונות שוב אימץ את השם בלו אנג'ל ומשמש כיום במה לאורחים בכנסי הביטלס הבינלאומיים הנערכים בליברפול בסוף חודש אוגוסט בכל שנה.

הביטלס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 במאי 1960 הסכים ויליאמס לשמש כאמרגן של סילבר ביטלס וארגן עבורם הופעות במרתף הג'קרנדה ובמקומות שונים בעיר ליברפול, כולל במועדון החשפנות ניו קברט ארטסטס (באנגלית: New Cabaret Artistes), שפעל ברחוב אפר פרליימנט מספר 174a והיה בבעלות שותפו של ויליאמס, הרולד פיליפס אשר כונה לורד וודביין.

האמרגן הלונדוני המפורסם, לארי פארנס, אשר התרשם מהלהקות המקומיות שניהל ויליאמס, לאחר ששמע חלק מהן במופע הרוקנרול שארגנו שניהם באצטדיון של ליברפול ב-3 במאי 1960 ובו הופיע הזמר האמריקני ג'ין וינסנט, ביקש מויליאמס לארגן מבחן כדי לבחור להקת ליווי לזמר בילי פיורי שהיה תחת ניהולו. המבחן התקיים במועדון החברתי ויוורן ב-10 במאי 1960 ונבחנו חמש להקות מקומיות: קאס אנד דה קסנובס (באנגלית: Cass and the Cassanovas), דרי אנד דה סיניורס (באנגלית: Derry and the Seniors), ג'רי אנד דה פייסמקרס (באנגלית: Gerry and the Pacemakers), קליף רוברטס אנד דה רוקרס (באנגלית: Cliff Roberts and the Rockers)וסילבר ביטלס.

פארנס התרשם מההופעה של סילבר ביטלס אך היו לו ספקות לגבי המתופף של הלהקה, טומי מור, לאחר שאיחר ארוכות למבחן, ועל רקע גילו הבוגר ולבושו השונה. בסופו של דבר, שכר פארנס את סילבר ביטלס כלהקת ליווי של זמר אחר, ג'וני ג'נטל, לטובת סיבוב הופעות בסקוטלנד.

המבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הצלחתה של להקת הבית של הג'קרנדה, הקריביאן סטיל בנד, בהמבורג שבגרמניה, שם הופיעה במועדוני רובע השעשועים של העיר, אזור הריפרבהן, החתים ויליאמס את אחת מלהקותיו, דרי והסיניורס, על חוזה הופעות במועדון קייזרקלר (בגרמנית: Kaiserkeller) ברחוב גרוסה פריהט מספר 36 בעיר הנמל הגרמנית. בעל המועדון, ברונו קושמידר, ביקש מויליאמס לשלוח לו להקה בריטית נוספת עבור מועדון חדש שפתח, מועדון אינדרה (באנגלית: Indra) שברחוב גרוסה פריהט מספר 64. מאחר שלהקותיו של ויליאמס, רורי סטורם וההוריקנס וג'רי והפייסמייקרס, סירבו לנסוע להופיע בהמבורג, הוא פנה, כמוצא אחרון, לסילבר ביטלס שהייתה להקה הבינונית. חבריה נענו להצעה אך עליהם היה, תחילה, למצוא מתופף קבוע. לאחר שפיט בסט הסכים לשבת על כיסא המתופף שינתה הלהקה את שמה לשם הביטלס וב-12 באוגוסט 1960 נסעה לגרמניה יחד עם ויליאמס, אשתו, בריל, אחיה, ברי צ'אנג, שותפו, לורד וודביין והמתורגמן, גאורג שטרנר.

ההופעות של הביטלס בהמבורג, בזכות אלן ויליאמס, היו אבן דרך משמעותית עבור הקריירה המוזיקלית שלה. השעות הארוכות שהופיעה מול קהל חייבה אותה לפתח כישורי במה ולהתנסות עם סגנונות מוזיקה שונים והדבר תרמה רבות להתפתחותה.

ב-18 באוקטובר 1960 ארגן ויליאמס הקלטה עבור הזמר לו וולטרס מלהקת רורי סטורם וההוריקנס באולפן אקוסטיק (בגרמנית: Akustik) שברחוב קירשנהלה מספר 57 בהמבורג. כלהקת ליווי נבחרו ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' הריסון ורינגו סטאר, המתופף של להקתו של רורי סטורם ומי שעתיד להיות המתופף של הביטלס. זו הייתה ההקלטה הראשונה שבה ניגן יחידו ההרכב הקבוע שעתיד להתגבש בלהקת הביטלס.

השותפות בין אלן ויליאמס והביטלס הסתיימה ב-1961 עקב סירוב הלהקה להמשיך לשלם לו דמי הניהול, על רקע טענת חברי הלהקה כי הם לבדם השיגו את חוזה ההופעות במועדון טופ טן (בגרמנית: Top Ten) שברחוב ריפרבהן מספר 136 בהמבורג. לעומתם טען ויליאמס כי הוא זה ששכנע את שלטונות גרמניה להתיר להם להיכנס שוב למדינה לאחר שגורשו ממנה במהלך הביקור הראשון שלהם בהמבורג. ויליאמס נפגע ואיים למנוע מהביטלס להופיע שוב בליברפול ומאז נותקו הקשרים בינו לבין הביטלס.

אחרי הביטלס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1962, כאשר בריאן אפשטיין שקל לנהל את הביטלס הוא נפגש עם ויליאמס במועדון בלו אנג'ל כדי להתייעץ איתו ולוודא שלא נותרו בינו לבין הלהקה מחויבויות חוזיות. ויליאמס אמר לאפשטיין: "אל תיגע בהם אפילו במקל, הם יאכזבו אותך".

עם השנים הטינה של ויליאמס כלפי הביטלס דעכה, ובמהלך 1970 ארגן וניהל, יחד עם בוב וולר, את כנסי הביטלס הבינלאומיים הראשונים שנערכו בליברפול.

בשנת 1972 מצא ויליאמס במשרד שבבניין שעמד להיהרס הקלטה של הופעה שביצעו הביטלס במועדון סטאר קלאב (באנגלית: Star Club) שברחוב גרוסה פריהט מספר 39 בהמבורג ב-31 בדצמבר 1962. בחודש יולי 1973 נפגש ויליאמס עם ג'ורג' הריסון ורינגו סטאר והציע להם לרכוש ממנו את ההקלטה תמורת 5,000 ליש"ט אך הם סירבו. לבסוף מכר ויליאמס את ההקלטה לפול מרפי, בעליהם של חברת התקליטים לינגסונג, אשר בשנת 1977 הוציא לאור 26 שירים מתוכה במסגרת אלבום שנשא את הכותרת "חי! בסטאר קלאב בהמבורג, גרמניה; 1962" (באנגלית: Live! at the Star-Club in Hamburg, Germany; 1962).

בשנת 1975 פרסם ויליאמס ספר זיכרונות תחת הכותרת "האיש שוויתר על הביטלס" (באנגלית: The Man Who Gave The Beatles Away) שם סיפר את קורותיו עם הלהקה.

באלבום "אנטולוגיה 1" (באנגלית: 1 Anthology) שראה אור בשנת 1995, תיאר פול מקרטני את אלן ויליאמס כ"בחור נהדר".

אלן ויליאמס התגורר בליברפול והוזמן מעת לעת להרצאות וראיונות שם חלק את קורותיו עם להקת הביטלס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלן ויליאמס בוויקישיתוף