פלוריאן זלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פלוריאן זלר
Florian Zeller
Florian Zeller.jpg
לידה 28 ביוני 1979 (בן 41)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, מחזאי, תסריטאי
בן או בת זוג מרין דלטרם עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים המכון למדע המדינה פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן, תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אביר מסדר האמנויות והספרות (4 בינואר 2010)
  • פרס מולייר
  • Prix Interallié עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פלוריאן זלרצרפתית: Florian Zeller; נולד ב-28 ביוני 1979) הוא סופר, מחזאי במאי קולנוע צרפתי. עבודותיו תורגמו לשפות רבות. זלר זכה בפרס ה-l’Interallié היוקרתי על ספרו "קסם הרשע" ב-2004 ובפרסי מולייר נוספים על מחזותיו. לפי עיתון האינדפנדנט, הוא "אחד הכישרונות הספרותיים הלוהטים ביותר בצרפת".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זלר נולד בשנת 1979 בסאנלי במחוז וואז בחבל פיקרדיה שבצפון צרפת[1] וגדל ברובע החמישה עשר של פריז. כתב את ספרו הראשון "שלג מלאכותי" כשהיה בן עשרים ושתיים. זמן קצר לאחר מכן התבקש ללמד ספרות באותה אוניברסיטה בה למד בעצמו -המכון למדע המדינה פריז. ספרו השני, "אוהבים או משהו-כזה" התקבל בציבור באופן חיובי, אך היה זה ספרו השלישי, "קסם הרשע" שהפך אותו לשם ידוע בצרפת. הספר, אשר חוקר את היחסים בין המערב לאסלאם, גרר מחלוקות.

זלר הופך במהירות לאחד מהמחזאים הצרפתיים העכשוויים המוכרים ביותר. מחזהו הראשון, "האחר", זכה למספר הרצות. מחזהו "האם" ב-2011 זכה בפרס מולייר ומחזהו "האמת" זכה להצלחה רבה.

המחזה האחרון שלו, "האב", זכה ב-2014 בפרס מולייר למחזה הטוב ביותר. בשנת 2020 החליט לביים סרט קולנוע ראשון, "האב", שמבוסס על מחזהו משנת 2012. בסרט מככב אנתוני הופקינס.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זלר חי בפריז. הוא נשוי לדוגמנית-לשעבר, שחקנית ופסלת מרין דלטרם, אשר שיחקה באחד התפקידים הראשיים בהפקה הפריזאית של מחזהו "הנשקייה". בנם, רומן, נולד בדצמבר 2008.

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Neiges artificielles, Flammarion (2002)
  • Les Amants du n'importe quoi, Flammarion (2003)
  • La Fascination du pire (2004)
  • Julien Parme (2006)
  • La Jouissance (2012)

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • L'Autre (2004)
  • Le Manège (2005)
  • Si tu mourais (2006)
  • Elle t'attend (2008)
  • La Mère, 2010 (האם)
  • La Vérité, 2011 (האמת)
  • Le Père, 2012 (האבא)
  • Une Heure de tranquillité, 2014 (שעה של שקט)
  • Le Mensonge (2014) (השקר)
  • L'Envers du décor (2016)
  • Avant de s'envoler, 2016
  • Le Fils (2018) (הבן)

בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פלוריאן זלר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ imdb