פרוספר אזרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרוספר אזרן
אין תמונה חופשית
לידה 10 במאי 1947 (בן 71)
סאפי, שבמרוקו
השכלה קצין
עיסוק אחראי קליטת עלייה מטעם העירייה וראש ועד העובדים של העירייה.
מפלגה הליכוד, רשימה עצמאית, מפלגת זהות
ראש עיריית קריית שמונה
תקופת כהונה 1983נובמבר 1997
הקודם ראובן רוברט
הבא חיים ברביבאי
אחראי אזורי של קריית שמונה בהג"א, יו"ר פורום ערי הפיתוח
חבר ההנהגה העולמית של ארגון יהודי צפון אפריקה

פרוספר אזרן (נולד ב-10 במאי 1949[1]) הוא איש ציבור ישראלי, אשר כיהן כראש עיריית קריית שמונה מ-1983 עד 1997[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוספר אזרן, בן למשפחה עשירה מאוד, נולד בעיר סאפי, שבמרוקו, לפיבי ודוד. ב-1952 עלתה משפחת אזרן לישראל על גבי האונייה "נגבה". עם הגיעם לישראל, שוכנו בפחון, במעברת קריית שמונה וחיו בעוני.

ב-1967 התגייס אזרן למשמר הגבול, הוא היה קצין ושירת תשע שנים. במהלך השירות הצבאי הכיר את אשתו.

לאחר סיום שירותו הצבאי, מונה אזרן למפקד חבל העיר קריית שמונה בחירום בהג"א ומפקד המשמר האזרחי בעיר. בהמשך כיהן כרכז איכלוס עולים חדשים בעיר וקליטתם. הוא יישב אותם באלפי הדירות הריקות שהיו אז בעיר. במקביל, כיהן כראש ועד העובדים של העירייה.

ב-1981, מינה שר הפנים ועדה קרואה לניהול קריית שמונה. שנה מאוחר יותר, החל מבצע שלום הגליל וצה"ל שיכן בעיר חיילים רבים. בשל כך, נטל לעצמו הרמטכ"ל סמכויות ניהוליות בעיר[3]. ב-1983, פוזרה הוועדה הקרואה ואזרן נבחר בראש רשימת הליכוד לראשות העיר.

כראש עיר, פעל אזרן במוסדות השלטון למען הטבות מס לעיר וסבסוד מעונות ילדים בה. הוא היה ידוע במסעות שתדלנות רבים במסדרונות הכנסת והממשלה. בין השאר, ערך "שביתת יחיד" מול משרד ראש הממשלה - הגיע כל יום וישב בשער משרד ראש הממשלה עד לאישור דרישותיו. הוא השיג לתושבי העיר 50% הנחה בארנונה והנחה במס ההכנסה[3].

אזרן פעל בהצלחה גם למען החזרת מתכונת השאלת ספרי הלימוד בעירו, במקום אילוץ כל התלמידים לקנות ספרי לימוד ופעל למען הארכת זכויות הדיור המוגן בעמידר עבור זקנים ומשפחות מרובות ילדים. אזרן פעל בהצלחה גם נגד מדיניות שילוט הדרכים של מע"צ, שבמסגרתה על כל השלטים לכיוון אצבע הגליל נכתב בזמנו שמה של העיירה "מטולה" במקום שם העיר "קריית שמונה"[3].

במהלך כהונתו, חלה עלייה באבטלה של תושבי העיר בשל בעיות כלכליות שהתגלעו בקיבוצי הסביבה, והשינויים בענף התעשייה בישראל.

בין 1968 ל-2004, סבלו תושבי העיר סבלו מירי קטיושות ומחדירות של חוליות מחבלים. מלחמת לבנון הראשונה לא פתרה את הבעיה[3]. בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה אשר במהלכה עזבו חלק מתושבי תל אביב את העיר, עודד אזרן את תושבי קריית שמונה להתארח במרכז הארץ בתקופות טיווח קשות. למעשה, כבר כשאזרן היה ראש ועד עובדים הוא התמודד, כמנהיג, עם המצב הביטחוני - הוא נלחם על אי השעייתם של עובדים שעזבו את עובדתם במהלך מתקפות טילים.

לבד מהיותו ראש עיר, אזרן החזיק בתפקידים נוספים. הוא היה יושב ראש פורום ערי הפיתוח, חבר הנהלה עולמית של ארגון יהודי צפון אפריקה, יושב ראש איגוד הכבאים של גליל העליון וסגן יושב מרכז השלטון המקומי. במהלך כהונתו, אזרן זכה לתוארי אזרח כבוד מהערים ניו אורלינס, מיאמי ביץ' וסן חוזה שבארצות הברית. כמו כן, זכה לתעודת מניית כבוד מחברת רסקו ולתואר כבוד של התנועה "חוקה לישראל"[4]. בנובמבר 1997 התפטר אזרן מכול תפקידיו הציבוריים. הוא הודיע בראיונות עיתונאיים, שהוא התאכזב מהבטחות הממסד הפוליטי[3].

למרות מעמדו המקומי בתנועת הליכוד, לא עלה בידיו פעמיים להשיג מקום ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת. ב-1992, נבחר למקום ה-38 בפריימריז, אך הליכוד קיבל רק 32 מנדטים בבחירות הכלליות (לכנסת ה-13). לאחר שתי קדנציות כראש עיר מטעם הליכוד, לא עלה בידיו להיבחר גם ליו"ר סניף הליכוד בבחירות המקומיות. זה היה בתקופה בה מחנה דוד לוי, שאזרן זוהה איתו, נחלש. בשל כך, פרש אזרן מתנועת הליכוד וניצח את הבחירות לראשות העיר, לקדנציה שלישית, כאשר עמד בראש רשימה עצמאית. ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, הביע תמיכה ברשימתו זו[3].

מאז פרישת משה פייגלין מהליכוד, התפקד אזרן למפלגת זהות.

אזרן כתב את האוטוביוגרפיה "ראש עיר תחת אש". תערוכת הצילומים מהספר הוצגה במוזיאון הפתוח תפן, בשנת 2016. היא נפתחה בהרצאה שלו, לרגל שבוע הספר העברי. הספר יצא ב"הוצאה גלילית"[5].

אזרן נשוי ואב לארבעה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי עיריית קריית שמונה Coat of arms of Kiryat Shmona.png
כמועצה מקומית אברהם הכהן
(מועצה ממונה)
אילן הרטוב
(מועצה ממונה)
יצחק זכאי
(מועצה ממונה)
אשר ניזרי דוד מורה אברהם אלוני
1953-1954 1954–1955 1955 1955 - 1960, 1970-1971 ,1968 - 1965 1960 - 1965, 1968 - 1970 1971 - 1974
כעירייה אברהם אלוני יאיר חזן ראובן רוברט
(ראש ועדה קרואה)
פרוספר אזרן חיים ברביבאי סמי מלול ניסים מלכה
1974 - 1975, 1976 - 1980 1975 - 1976 1980 - 1983 1983 - 1997 1997 - 2008 2008 מכהן - 2008