צ'ארלי פות'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צ'ארלי פות'
Charlie Puth
לוגו צ'ארלי פות'.png

Charlie Puth 2016 cropped.jpg
White-charlie-puth-signature.png
צ'ארלי פות' בהופעה, מרץ 2016
מידע כללי
שם לידה צ'ארלס אוטו פות' ג'וניור
תאריך לידה 2 בדצמבר 1991 (בן 25)
סוגה מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר, פזמונאי, מפיק מוזיקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר אפרייט עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אטלנטיק רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
www.charlieputh.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ויז קאליפה וצ'ארלי פות' הכותבים והמבצעים של השיר See You Again, בעבר השיר הנצפה ביותר ביוטיוב, שרים אותו בערב השנה החדשה. כיכר טיימס, ניו יורק, 31 בדצמבר 2015.

צ'ארלס (צ'ארלי) אוטו פות' ג'וניוראנגלית: .Charles Otto Puth Jr; נולד ב-2 בדצמבר 1991) הוא זמר, תמלילן ומפיק יהודי אמריקאי[1], הידוע בזכות השיר "See You Again". את השיר כתב והפיק בשיתוף עם הזמר ויז קאליפה לפסקול הסרט "מהיר ועצבני 7" כמחווה לשחקן פול ווקר אשר נהרג לפני פרסום הסרט. ב-11 ביולי 2017 השיר הדיח את גנגנם סטייל מראש רשימת הנצפים ביוטיוב[2].

החשיפה הראשונית של פות' הגיעה בעקבות ההצלחה הוויראלית של קליפים שהעלה ליוטיוב. לאחר הצלחת השיר "See You Again" הוא זכה להצלחה. הוא זכה להכרה רחבה יותר עבור שירים נוספים, בהם "Marvin Gaye", בו שרה גם מייגן טריינור. השיר הגיע למקומות הראשונים בטבלאות הלהיטים בניו זילנד, אירלנד, בריטניה וכן למקום ה-21 בבילבורד הוט 100 האמריקאי.

אלבום הבכורה של פות', "Nine Track Mind", שוחרר בינואר 2016[3]. קדמו לו הסינגלים "One Call Away" ו-"We Don't Talk Anymore" אשר בשיאם הגיעו למקומות 12 ו-9 בילבורד הוט 100 בהתאמה[4].

חייו המוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פות' נולד ב-2 בדצמבר 1991, ברומסון, ניו ג'רזי, לדברה גולדשטיין[5], מורה למוזיקה שכתבה גם פרסומות ל-HBO, ולצ'ארלס פות', סוכן נדל"ן[6]. אביו קתולי ואמו יהודייה[5]. יש לו שני אחים צעירים תאומים, סטיבן ומיקאלה. בגיל שנתיים ננשך על ידי כלב וגבתו הימנית מצולקת עד היום[7].

לפות' יש שמיעה אבסולוטית, תופעה ייחודית המאפשרת לו לזהות וליצור מוזיקה מחדש, ללא צליל התייחסות(אנ')[6]. הוא התוודע למוזיקה קלאסית בזכות אמו, אשר החלה ללמד אותו פסנתר כשהיה בן 4, ובגיל 10 הוא החל ללמוד ג'אז[8]. בגיל 12 השתתף באנסמבל ג'אז לנוער ברד בנק, ניו ג'רזי. הוא נשכר על ידי תיאטרון קאונט באסי כדי לשחק בהפקה של צ'ארלי בראון[9]. כשהיה בכיתה ו', הוא מכר מדלת לדלת אלבום שירי חג המולד שנקרא "Have a Merry Charlie Christmas" אותו הוא הקליט והפיק, ומהמכירות ממנו הרוויח 600 דולר. הוא למד בבית הספר היסודי הולי קרוס, בחטיבת הביניים פורסטדייל ובבית הספר התיכון רומסון-פייר הייבן[10]. כאשר היה תלמיד חטיבה ותיכון, למד במקביל בבית הספר מנהטן למוזיקה נגינת ג'אז בפסנתר וכן לימודים קלאסיים[11]. בשנת 2013 סיים פות' את לימודיו במכללת ברקלי למוזיקה, שם הוא התמחה בהנדסת מוזיקה והפקתה[12].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2009–2014: תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2009 הוא פתח את ערוץ היוטיוב שלו, בשם Charlies Vlogs, שם פרסם קטעי וידאו קומיים וגרסאות כיסוי אקוסטיות[13]. בשנת 2010 פות' הוציא את השיר הראשון שלו, "These Are My Sexy Shades". בדצמבר אותה השנה הוא הוציא את אלבום הבכורה המורחב שלו, The Otto Tunes, בהפצה עצמאית. בשנת 2011 זכה בתחרות וידאו אינטרנטית בחסות פרז הילטון אשר נקראה "?Can You Sing". בתחרות הוא שר את Someone Like You של אדל יחד עם אמילי לותר. בעקבות הביצוע, החתימה אלן דג'נרס את הצמד לחברת התקליטים שלה, eleveneleven[14] והם ביצעו אותו בתוכנית שלה, המופע של אלן דג'נרס[15]. ב-25 בינואר 2012 ביצעו פות' ולותר את השיר "Need You Now" של ליידי אנטבלום במופע של אלן דג'נרס. באוקטובר 2012 פות' גם הופיע במרכז הגדול בעולם לתרומות מח עצם[16]. בדצמבר 2012 הוא פרסם את הסינגל "Break Again" בו שרה גם אמילי לותר[17]. מספר ימים לאחר מכן הופץ הוידאו קליפ לשיר. בסוף שנת 2012 עזב פות' את eleveneleven.

ב-23 באוקטובר 2013, הוא הוציא באופן עצמאי את המיני אלבום השני שלו, Ego, לזרימה באינטרנט[18]. כמו כן הוא כתב והפיק שירים וג'ינגלים לכמה מעמיתיו היוטיוברים. הוא כתב את שיר הנושא של פודקאסט המערכונים של שיין דוסון, "Shane and Friends", את ג'ינגל הפתיחה לסרטונים של בלוג הווידאו SHAYTARDS, את שיר הנושא המקורי לבלוג הווידאו של צ'ארלס טריפי, Internet Killed Television, ושיר לסרט של קבוצת היוטיוב Our 2nd Life, כמו גם כמה סינגלים לחבר הקבוצה, ריקי דילון. בשנת 2014 הוא שחרר את הסינגל השלישי שלו .L.U.V, הקליפ המוזיקלי הופק על ידי אנדרו ולנטין. באותה שנה הוא כתב את השיר "Celebrate" באלבום האולפן השמיני של פיטבול, Globalization.

2015-2016: האלבום Nine Track Mind[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2015, חתם בחברת התקליטים אטלנטיק רקורדס והשירים הקודמים שלו הוסרו מ-iTunes. בפברואר 2015, פרסם פות' את סינגל הבכורה שלו "Marvin Gay", בו גם התארחה הזמרת מייגן טריינור. הסינגל זכה לפלטינה כפולה באוסטרליה, והגיע לראש הטבלאות בניו זילנד, אירלנד ובריטניה והגיע לשיא במקום 21 בבילבורד הוט 100 האמריקאי.

פות' כתב, הפיק, וביצע את השיר "See You Again" עם ויז קאליפה. השיר נכתב לסרט מהיר ועצבני 7, כמחווה לשחקן פול ווקר אשר נהרג לפני פרסומו. קאליפה כתב את מילות הראפ, וכל שאר השיר נכתב על ידי פות'. הוא הגיע בשיאו למקום הראשון בבילבורד הוט 100 במשך 12 שבועות לא רצופים. השיר היה מועמד לשלושה פרסי גראמי: שיר השנה, ביצוע הפופ הטוב ביותר והשיר הטוב ביותר שנכתב למדיה ויזואלית. השיר היה מועמד גם לשיר השנה עבור פרסי המוזיקה של ה-BBC וכן לפרס גלובוס הזהב עבור השיר הנושא הטוב ביותר, בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-73.

פות' בפסטיבל סן ז'אן סור רישלייה בלון, קוויבק, קנדה, 2015

פות' הוציא את השיר "Slow Motion" עבור טריי סונגז ועבד עם ג'ייסון דירולו וליל ויין. בנוסף, פות' כיכב כמאהב של מייגן טריינור בוידאו קליפ של שירה "Dear Future Husband". בקליפ, היא פוגשת את פות' באתר היכרויות, והוא מגיע לביתה של טריינור עם מגש פיצה, מה שמותיר אותה עם רושם חיובי. בסיום הקליפ טריינור מחייכת אל פות' ומזמינה אותו להיכנס לביתה. ב-1 במאי 2015, הפיץ פות' מיני אלבום של חמישה שירים אשר נקרא Some Type of Love. ביוני 2015 הפיץ פות' את הסינגל "Nothing but Trouble" עם ליל ווין, מתוך פסקול הסרט התיעודי "808: הסרט". במהלך שנת 2015 עבד פות' על כמה אלבומים של אמנים אחרים. הוא הפיק והשתתף בכתיבת השירים "Broke" ו-"Pull Up" לאלבום "Everything Is 4" של ג'ייסון דירולו, הוא השתתף בכתיבת השיר "Bombastic" עם בוני מקקי, לאלבום בעל אותו שם, והפיק את השיר "Working Class Heroes" לאלבום "Heart Blanche" של סי-לו גרין.

הזמנות מראש לאלבום הבכורה של פות', Nine Track Mind, החלו ב-20 באוגוסט 2015, יחד עם הסינגל השני "One Call Away". בשיאו השיר הגיע למקום 12 בארצות הברית, 26 בבריטניה ו-4 באוסטרליה. עד פברואר 2016, האלבום מכר 513,700 עותקים בארצות הברית בלבד. פות' פרסם רמיקס לשיר שנקרא "(One Call Away (Coast to Coast Mix", בשיתוף הראפרים טייגה וטיי דולה סיין, זמר הקאנטרי ברט אלדרדג' והזמרת המקסיקנית סופיה רייס.

אלבום הבכורה שלו, Nine Track Mind, הופץ ב-29 בינואר 2016. האלבום הגיע למקום השלישי במדרג בבריטניה, למקום 6 בבילבורד 200, זכה לציון של 37 מתוך 100 באתר Metacritic, מה שהפך אותו לאלבום ה-15 הגרוע ביותר שנבדק באתר. פות' החל את הופעת הבכורה שלו, Nine Track Mind Tour, במרץ 2016. באותה שנה פות' היה המוזיקאי הראשון לחתום בחברת Deutsch Music. בנובמבר 2011 הוציא גרסת דלוקס מיוחדת לאלבום ובה שלושה שירים נוספים[19].

בינואר 2016 הוציא את השיר "We Don't Talk Anymore" בשיתוף סלינה גומז[20] אשר זכה ל-1.2 מיליארד צפיות ביוטיוב[21]. הדואט של השניים יצא כסינגל השלישי הרשמי מתוך אלבום הבכורה של פות'. הוא הופץ לשירות הסטרימינג spotify ללא פרסום מקדים. הוא מתאפיין בהפקה אקוסטית ומינימליסטית[20].

בדצמבר 2016 ביצע את השיר "Oops" בגמר האקס פקטור יחד עם הלהקה ליטל מיקס אשר אף זכתה בגמר[22]. באותו חודש היה מעורב בסערה תקשורתית לאחר שצולם מתנשק עם בלה ת'ורן, בת זוגו של השחקן טיילר פוסי[23]. פות' טען שאינו ידע שהם עדיין זוג וכי הוא מפסיק להיפגש עם תורן[24].

2017: האלבום Voice Notes[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 באפריל 2017 הוציא פות' את הסינגל הראשון מהאלבום השני שלו, "Attention". האלבום, אשר נקרא Voice Notes, צפוי להשתחרר במהלך הסתיו. פות' ציין כי האלבום הוא עזיבה מבחינה לירית מאלבום הבכורה שלו. באלבום החדש הוא נמנע משירים בסגנון "בלדות אהבה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'ארלי פות' בוויקישיתוף

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של צ'ארלי פות'
F icon.svg צ'ארלי פות', ברשת החברתית פייסבוק
Instagram icon.png צ'ארלי פות', ברשת החברתית אינסטגרם
Twitter bird logo.svg צ'ארלי פות', ברשת החברתית טוויטר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נוי אלוש‏, סטטוספופ 18: כוכבי הפופ שיפרצו ב-2016, באתר וואלה! NEWS‏, 14 בדצמבר 2015
  2. ^ עפר פרלמן, סופו של עידן: "גנגנם סטייל" הודח מראש רשימת הנצפים ביוטיוב, באתר הארץ, 12 ביולי 2017
  3. ^ Apple Music Preview, Nine Track Mind, ‏29 בינואר 216 (באנגלית)
  4. ^ billboard, Charlie Puth (באנגלית)
  5. ^ 5.0 5.1 MANILA, Charlie Puth, ‏5 במאי 2010 (באנגלית)
  6. ^ 6.0 6.1 Joanna Buffum, Charlie Puth, Rumson’s Pop Prodigy, ‏12 בינואר 2016 (באנגלית)
  7. ^ אילנה קלמן, ‏לא מושלמים: הצלקות של הסלבס נחשפות, באתר ‏mako‏‏, ‏28 בספטמבר 2016‏
  8. ^ Evita Gorgorni, Charlie Puth Trivia: 33 interesting facts about the singer, ‏11 במאי 2017 (באנגלית)
  9. ^ Bobby Olivier, How blossoming N.J. star Charlie Puth became pop's ascendant hit-maker, ‏28 בינואר 2016 (באנגלית)
  10. ^ James Sullivan, Berklee-honed Jersey boy Charlie Puth heads to the top, ‏03 באוגוסט 2015 (באנגלית)
  11. ^ livingin media, Perfectly Pitched For Success - Charlie Puth, ‏01 ביוני 2015 (באנגלית)
  12. ^ berklee, Charlie Puth / Taylor Berrett, ‏24 בינואר 2013 (באנגלית)
  13. ^ LESLEY HAULER, Here's how you can get a front row seat to Charlie Puth's NYC concert, ‏07 באפריל 2016 (באנגלית)
  14. ^ דור בביוף, ‏צ'ארלי פות': "אני מעריץ גדול של זאין", באתר ‏mako‏‏, ‏26 במאי 2016‏
  15. ^ An Amazing Cover of Adele's Someone Like You, ‏10 באפריל 2011 (באנגלית)
  16. ^ Charlie Puth Biography, ‏27 בדצמבר 2015 (באנגלית)
  17. ^ Alyssa Ralston, Charlie Puth Snapchat Username & Snapcode, ‏21 בינואר 2017 (באנגלית)
  18. ^ Discogs, Charlie Puth – Ego, ‏2013 (באנגלית)
  19. ^ נווה קולישר, טור שבועי: "הרבה יותר מעוד זמר של להיט אחד", ‏14 בנובמבר 2016
  20. ^ 20.0 20.1 אביעד לוי, לזה לא ציפינו: צ'ארלי פות' וסלינה גומז בסינגל, באתר פרוגי, ‏25 בינואר 2016
  21. ^ Charlie Puth, Charlie Puth - We Don't Talk Anymore (feat. Selena Gomez) Official Video, באתר יוטיוב, ‏2 באוגוסט 2016 (באנגלית)
  22. ^ מערכת mako מוזיקה, ‏זעם ברשת: ליטל מיקס לבושות חשוף מדי בהופעה, באתר ‏mako‏‏, ‏15 בדצמבר 2016‏
  23. ^ עומר טסל, בלה ת'ורן מתנשקת עם מישהו חדש בחוף הים וכן, אתם מכירים גם אותו, באתר ראש אחד, ‏20 בדצמבר 2016
  24. ^ Chelsea White, 'This is all news to me!', באתר דיילי מייל, ‏22 בדצמבר 2016 (באנגלית)