צבי טיבריו קלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבי טיבריו קלר
Zvi Tiberiu Keller
לידה 6 במאי 1932
טינקה, מחוז ביהור, אז ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בינואר 2017 (בגיל 84)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1962
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צבי טיבריו קלר (6 במאי 193220 בינואר 2017) היה צלם, חוקר תרבות ואיש חינוך ישראלי. בשנת 2003 קיבל את תואר אביר "מסדר כוכב הסולידריות האיטלקי".[1][2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי טיבריו קלר נולד ב-1932 בכפר טינקה (אנ') בחבל ביהור (אנ'), אשר באזור פרטיום, כיום בטרנסילבניה שברומניה. בן שני להוריו, יוסף ואילנה, אח לאווה ואלה. הוא למד הנדסת מכונות באוניברסיטה הטכנית בקלוז'-נאפוקה (אנ'). הוא עלה עם משפחתו לישראל במאי 1962, תוך כדי ויתור על ממונם, רכושם ואזרחותם הרומנית.

מיד עם עלייתו לישראל, הוא החל לעבוד כמורה למקצועות טכניים, בבית ספר אורט בנתניה ושנה לאחר מכן, עבר לעבוד כמורה וכמחנך בתיכון אורט אשר שרר בהרצליה. הוא עבד כמורה וכמחנך, במשך 36 שנים, עד פרישתו לגמלאות.

במהלך השנים בהן עבד כמורה, הוא הפך את התחביב שלו, כצלם אומנות ותרבות, למקצוע אותו לימד, בנוסף למקצועות הטכניים והפיזיקה. הוא הושפע מהצלם הנודע, אנדרה קרטס.

קלר צילם וערך תערוכה על בטהובן שהוצגה בתל אביב, חיפה ובודפשט וכללה כ-30 תחנות חייו של בטהובן ברחבי אירופה, מעיר הולדתו והמקומות בהן שהה.

בשנת 1970, הצטרף כחבר באגודת הצילום של אמריקה ובשנת 1971 הוא השתתף בתחרות צילומים של האגודה ואחד מצילומיו, "נזירה בין עמודי הוותיקן", זכה בפרס ראשון.

לקלר הייתה חיבה מיוחדת לירושלים, אשר במשך שנים הוא צילם בה אתרים ומונומנטים שונים. צילומים אלו, הבשילו לתערוכה שנקראה: "ירושלים של טדי", אשר הוצגה בבניין ימק"א בירושלים.

קלר חקר את הקשר בין רומא העתיקה לירושלים ההיסטורית. הוא ביטא את תובנותיו בצילומים שהבשילו לתערוכה שנושאה היה: "רומא וירושלים", שאף היא הוצגה בבניין ימק"א, בירושלים.

בפריז הציג תערוכה בשם "פריז המונומנטלית", תצלומים על מבנים גדולים וחשובים בעיר.

במרץ 1998, הוזמן קלר, על ידי ראשי עיריות רגנסבורג ופאסאו (אנ'), להציג תערוכת תמונות, אשר נושאה היה: "50 שנה למדינת ישראל".

בספטמבר 2003 הוצגה תערוכה של קלר בלובי האודיטוריום בחיפה במסגרת קונצרט חגיגי של התזמורת הסימפונית חיפה "חגיגה על הדנובה". התמונות בתערוכה הציגו את נופיה של הונגריה ועסקו בחייהם של בארטוק, קודאי ובטהובן, שיצירותיהם נוגנו בקונצרט.

באפריל 2010 התקיימה בספרייה של אוניברסיטת חיפה תערוכת יחיד שלו אשר נקראה "בעקבות גלילאו גליליי ויוהנס קפלר". התערוכה הוצגה במשך כשנתיים והייתה פתוחה למבקרים.

קלר הציג את יצירותיו ביותר מ-30 תערוכות בישראל ומחוצה לה. כיום מרבית תמונותיו נמצאות באוסף בביתו ובהן פורטרטים של מדינאים ואומנים בעלי שם, מרחבי הארץ והעולם.

לאחר מותו, נתרמו חלק קטן מצילומיו הרבים. צילומים אלו, ניתן למצוא בבית החולים "תל השומר", בית חולים "העמק", בית ספר "בן צבי" בקריית אונו,[3] בית ספר "כרמים" בקריית גת, היכל התרבות בחצור הגלילית ותיכון "עודד" בקדימה צורן.[4]

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלר נפטר ב-20 בינואר 2017. היה נשוי לקטי ולזוג נולדו שתי בנות. הם התגוררו בקריית אונו.

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ירושלים של טדי" - בית הלוחם חיפה, ינואר 1997
  • "20 שנה בעקבות בטהובן" - מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה, תל אביב, פברואר 1998. בחסות נספחי התרבות של גרמניה ואוסטריה בישראל
  • "50 שנה למדינת ישראל" - רגנסבורג, גרמניה ופאסאו(אנ'), גרמניה, מרץ 1998
  • "שלושה בתי אופרה - וינה, פריז, בודפשט" - מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה, תל אביב, פברואר 2000
  • "בעקבות בטהובן" - מוזיאון בטהובן במרטונוואשר(אנ') שליד בודפשט, הונגריה. (תערוכת יחיד של צבי טיבריו קלר מס' 22)
  • "רומא וירושלים" - בית בלגיה, קמפוס גבעת רם, האוניברסיטה העברית בירושלים, מרץ 2002. התערוכה בחסות שגרירויות הונגריה, איטליה והוותיקן
  • "לרגל יום השנה ה-70 שלנו" (The Occasion of Our 70th Anniversary) - ימק"א, ירושלים, אפריל 2003. במלאת 70 שנה לבניין ימק"א בירושלים ו-125 שנה לייסוד הארגון כולו.
  • "נופי רומא" - מוזיאון יהדות לוב, אור יהודה, מאי 2003. התערוכה בחסות שגרירויות הונגריה, איטליה והוותיקן
  • "חגיגה על הדנובה" - אודיטוריום, חיפה, ספטמבר 2003. בחסות שגרירות הונגריה
  • "כל הדרכים מובילות לרומא?" מכון ון ליר בירושלים, אפריל 2004 בחסות שגרירות איטליה
  • "בטהובן בירושלים" - בית בלגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוקטובר 2005
  • "בעקבות גלילאו גליליי ויוהנס קפלר" - ספריית אוניברסיטת חיפה, מרץ 2010

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה לצילומיו המפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אם בנו היחיד של ואגנר הייתה ממוצא יהודי, עיתון מעריב 16 בדצמבר 1991
  • ניסים סנואה, צבי קלר - צלם תרבות, עיתון "עולם הצילום והווידאו", גיליון 81, 1996, עמ' 48 - 49.
  • שרון פייביש, לודוויג ון בטהובן - אתרים ביוגרפיים, עיתון "עולם הצילום והווידאו", עמ' 8 - 9.
  • שרון פייביש, ירושלים של טדי - ב"בית הלוחם" בחיפה, עיתון "עולם הצילום והווידאו", גיליון 83, ינואר - פברואר 1997, עמ' 10.
  • אורה בינור, 20 שנה בעקבות בטהובן, עיתון מעריב, 18 בפברואר 1998
  • עטרה מוסקוביץ', מקרית אונו לארמונן של האחיות ברונסוויק - בעקבות בטהובן, עיתון גל גפן - אונו, עמ' 44 גיליון 583, 1 בנובמבר 2001
  • עטרה מוסקוביץ', התואר "אביר מסדר הסולידריות האיטקלי" - לצלם וחוקר התרבות צבי קלר מקרית אונו, עיתון גל גפן - אונו, עמ' 66 גיליון 688, 20 בנובמבר 2003
  • חיים אברהם, רומי שלי טיבריוס, עיתון לאישה, 2003, עמ' 68 - 69.
  • צילום של צבי טיבריוס קלר: "בני נוער אבלים על יצחק רבין", מופיע בספר "שבילי תרבות", תרבות יהודית-ישראלית לכיתה ז', הוצאת מטח, עמוד 240.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צבי טיבריו קלר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ZVI KELLER Sig. Tiberius - Cavaliere dell'Ordine della Stella d'Italia (già Stella della solidarietà italiana), באתר Scrivi alla Presidenza della Repubblica, (באיטלקית)
  2. ^ 1 2 צבי טיבריו קלר, באתר מוזיאון ישראל, ירושלים
  3. ^ תיכון בן צבי קריית אונו, אתר הפמפיגוס הישראלי
  4. ^ טיבריו צבי קלר – תרומת תמונות, באתר הפמפיגוס הישראלי