צבי לבנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבי לבנון
לידה 8 במרץ 1931
ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה פולין (1928-1980)פולין (1928-1980)
פטירה 20 באוקטובר 2014 (בגיל 83) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לבנון ואשר לוי בטקס הקמת נח"ל דקלה
צבי לבנון (1969)

צבי (צביקה) לבנון (ביאליקמין) (8 במרץ 1931 - 20 באוקטובר 2014) היה אלוף-משנה בצה"ל. היה מפקד פיקוד הנח"ל ומפקד פיקוד ההדרכה. בתפקידו האחרון היה יו"ר הארגון הארצי של חברי "ההגנה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בוורשה, פולין, ועלה לארץ ישראל עם הוריו ב-1938. אביו, יעקב, היה מראשי התנועה הציונית בפולין, ואמו, צילה, סופרת יידיש.

גדל בתל אביב. היה תלמיד בית הספר העממי "כרמל" והגימנסיה העברית "הרצליה" (במגמה חקלאית), שנוהלה אז על ידי ד"ר חיים בוגר (בוגרשוב).

היה חניך "הצופים הקשישים" בתל אביב. בגיל 14 הצטרף ל"הגנה" במסגרת הגדנ"ע. נמנה עם "גיוס הילדים" – ילידי 1931, שבהוראת הממשלה הזמנית גויסו לצה"ל עוד בהיותם בכיתה י"א, בעיצומה של מלחמת העצמאות.

היה בין מקימי הנח"ל, והשתייך לגרעין המייסד של קיבוץ תל קציר שבעמק הירדן. ב-1954 מונה למפקד סיירת הנח"ל, שפעלה בנגב בעקבות רצח נוסעי האוטובוס לאילת במעלה עקרבים. בשנים 1955 - 1956 השתתף בפעולות התגמול במסגרת הצנחנים ולקח חלק בפעולת א-צבח'ה בה הוביל את פלוגת קורס המ"כים של הנח"ל בפיקודו. לאחר סיום לימודיו במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, מונה למפקד גדוד 51 בחטיבת גולני. ב-1966 מונה לסגן מפקד הנח"ל.

במלחמת ששת הימים פיקד על גדוד מילואים 54 של חטיבה 11, שהשתתף בכיבוש מוצב אל-קובה שממערב לעזה ובכיבוש העיר עזה. נפצע במהלך הלחימה. לאחר המלחמה מונה למפקד מרחב שלמה (שארם א-שייח'). ב-1969 מונה למפקד פיקוד הנח"ל. ב-1972 עבר לפקד על פיקוד ההדרכה, ובמלחמת יום הכיפורים פיקד על אוגדת ההונאה שפעלה בחזית הצפון. השתחרר מן הצבא ב-1976 בדרגת אלוף-משנה.

בשנים 1976–1979 שימש שליח עלייה בקנדה מטעם הסוכנות היהודית. עם שובו לישראל מונה למנכ"ל הקריה לחינוך ומדע בשדה בוקר שבנגב. בין התפקידים שמילא: מנהל הרשות לחינוך רעיוני של ההסתדרות ומנהל המחלקה לחינוך משלים במכללת בית ברל; מנהל פרויקט שיקום שכונות בבית דגן; חבר הנהלת האגודה למען החייל; חבר הנהלת הקרן למען ביטחון ישראל (לב"י) ובעל עיטור "יקיר לב"י זהב" שהוענק לו על ידי נשיא המדינה. כן עסק בארגון והדרכת משלחות נוער ומבוגרים לסיורים ללימוד השואה בפולין.

היה בין מדליקי שתים-עשרה המשואות בטקס המרכזי לציון יום העצמאות ה-62 למדינת ישראל, שהתקיים בהר הרצל בירושלים ב-2010.

חתן פרס יקיר הצופים לשנת 2013.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל תואר ראשון ותואר שני בחינוך מאוניברסיטת בר-אילן.

כיהן עד יומו האחרון כיו"ר הארגון הארצי של חברי "ההגנה". בתפקיד זה עסק בין היתר בייזום וארגון שורת פעולות ואירועים לציון 90 שנה להקמת "ההגנה" (שנוסדה ב-1920), בהם שחזור העלייה לביריה (1946) בהשתתפות ותיקי "ההגנה" ואלפי בני נוער, וכנס חניכי הקורסים למ"מים של "ההגנה", שהתקיים בג'וערה ב-2010.

נפטר בעקבות אירוע מוחי ב-20 באוקטובר 2014.

היה נשוי לתמימה (לבית מילשטיין), ואב לשלושה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צביקה לבנון, באפיקי נחל חיי: נחלאי, מפקד, לוחם, מחנך (תל אביב: הוצאת מילוא, 2006)
  • אופיר טל, במחנה, צבא "ההגנה", גיליון 37, 18 בספטמבר 2014

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צבי לבנון בוויקישיתוף