יהונתן דותן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהונתן דותן
Dotan Yehonatan.jpg
תאריך לידה 13 באוקטובר 1926
תאריך פטירה 3 ביולי 2014 (בגיל 87)
השתייכות Palmach.jpg הפלמ"ח
IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1943 - 1948 (הפלמ"ח)
1948 - 1973 (צה"ל)
דרגה תת אלוף תת אלוף
תפקידים צבאיים
מפקד גדוד 9
מפקד פיקוד הנח"ל
ראש מינהל הסגל
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל קרן הפנסיה מקפת

יהונתן (ג'וני) דותן (דולינסקי) (13 באוקטובר 1926 - 3 ביולי 2014) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף, שירת כמפקד פיקוד הנח"ל וראש מינהל הסגל.

דותן נולד בקיבוץ גניגר, בילדותו גדל בקיבוץ שריד, בירושלים ומ-1933 במושב גבעת ח"ן. ב-1943 התגייס לפלמ"ח במסגרת הכשרה מגויסת של המחנות העולים, שירת בפלוגה ו' בגדוד השמיני שהוצבה בקיבוץ דפנה ולאחר מכן בקיבוץ תל יוסף. ב-1944 עבר קורס מ"כים ושירת כמפקד כיתה בעין חרוד ובתל עמל. ב-1945 עבר קורס מפקדי מחלקות במהלכו השתתף בפריצת מחנה עתלית, שירת כמפקד מחלקה בגניגר, והשתתף בפיצוץ גשר א-זיב, במהלך הפעולה נהרגו 14 מחבריו, בהם מפקד הכוח נחמיה שיין, ודותן נטל את הפיקוד על הכוח שנסוג לחניתה והסתתר במערה סמוכה. ב-1947 מונה למפקד פלוגה ו', ובאפריל 1948 מונה למפקד פלוגה בחטיבת הנגב ומפקד בית אשל ונבטים[1], נפצע באורח קשה במהלך ההפגזות על בית אשל במצור על הנגב. בספטמבר מונה לסגן מפקד הגדוד השמיני של החטיבה. במהלך מלחמת העצמאות השתתף במבצע יואב, במבצע חורב ובמבצע עובדה. במאי 1949 מונה לסגן מפקד הגדוד התשיעי ובאוגוסט 1949 למפקדו. השתחרר משירות הקבע במרץ 1950 ובמהלך שירות המילואים עבר קורס מפקדי גדודים.

בסוף 1951 חזר לשירות סדיר ומונה לקצין אג"ם של פיקוד הדרום, לאחר מכן שירת כסגן מפקד מחוז 3 (העמק), השתתף כחניך במחזור הראשון של בית הספר לפיקוד ומטה וב-1955 מונה לסגן מפקד חטיבת גולני. לאחר מכן שירת כמדריך בפו"ם ובמהלך מלחמת סיני שירת כסגן מפקד חטיבה 10. בתפקידיו הבאים שירת כמדריך ראשי בפו"ם, מפקד מחלקת האימונים במחלקת ההדרכה ומפקד מחלקת ארגון ותכנים באגף המטה הכללי. יצא ללימודים בבית ספר גבוה למלחמה בפריז, בפברואר 1964 מונה למפקד פיקוד הנח"ל וב-1966 לראש מינהל הסגל תפקיד בו שירת עד 1970. השתחרר משירות הקבע ב-1973.

לאחר שירותו הצבאי כיהן כסמנכ"ל בנק הפועלים עד 1975, מנכ"ל קרן הפנסיה מקפת עד 1986 וחברת הנהלת בנק הפועלים עד 1991.

היה נשוי לצפרירה ואב לשלושה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כרמית גיא, "בר-לב ביוגרפיה", תל אביב: הוצאת עם עובד, 1998, עמוד 53.