קארל רוזנקרנץ
 | |
| לידה |
23 באפריל 1805 מגדבורג, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
14 ביוני 1879 (בגיל 74) קניגסברג |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת היידלברג, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, אוניברסיטת האלה-ויטנברג |
| מוסדות |
אוניברסיטת האלה-ויטנברג |
| תחומי עניין |
פילוסופיה, היסטוריה של הספרות, Protestant theology |
| עיסוק |
פילוסוף, סופר, מרצה באוניברסיטה, היסטוריון של הספרות, evangelical theologian |
| הושפע מ | הגל |
| השפיע על | קירקגור |
| מדינה |
ממלכת פרוסיה |
| צאצאים |
Philipp Hermann Rosenkranz, Otto Henri Rosenkranz |
  | |
יוהאן קארל פרידריך רוזנקרנץ (בגרמנית: Johann Karl Friedrich Rosenkranz ; 23 באפריל 1805 - 14 ביולי 1879) היה פילוסוף, ביוגרף ופדגוג גרמני, ידוע בעיקר כביוגרף הראשון של גאורג וילהלם פרידריך הגל וכפוסט-הגליאן "אמצעי".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוזנקרנץ נולד במגדבורג, בנם של קצין המס יוהאן-היינריך רוזנקרנץ (1757–1830) ואשתו מארי-קתרין לבית גרוסון (1770–1824). הוא למד תאולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת בברלין, בבהאלה ובהיידלברג. בתקופה זו התמסר בעיקר להגותם של הגל ופרידריך שליירמאכר. הוא קיבל את הדוקטורט שלו בהאלה בשנת 1828 והשלים עבודת גמר על ברוך שפינוזה. בסביבות שנת 1830 חבר לחוג הפוסט-הגליאנים.[1]
בשנת 1831 הוא התמנה לפרופסור חבר בהאלה שם החזיק בקתדרה לפילוסופיה בהאלה במשך שנתיים, ובשנת 1833 הפך לפרופסור באוניברסיטת קניגסברג. בין 1845 ל-1863 היה רקטור מספר פעמים.[1]
קארל רוזנקרנץ היה נשוי ללור אדלין אספסי סייל רוזנקרנץ, לבית גרוסון. לזוג נולדו בת ושני בנים, כולל המהנדס והיזם פיליפ הרמן רוזנקרנץ. המתמטיקאי והאסטרונום רודולף להמן-פילהס היה אחיינו.[1]
בשנותיו האחרונות הוא היה עיוור. הוא מת בקניגסברג ונקבר בבית הקברות של המלומדים (Gelehrtenfriedhof).[1]
הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך הקריירה הארוכה שלו, ובכל פרסומיו הרבים, הוא נשאר נאמן למסורת ההגליאנית. הוא נחשב להגליאן "אמצעי" ביחס למחלוקת התאולוגית שפרצה בין ההגליאנים הימניים וההגליאנים השמאליים.[2]
רוזנקרנץ כתב כ-250 חיבורים ו-65 ספרים במגוון רחב של תחומים במדעי הרוח. בהרצאתיו הציג סקירה כוללת ורחבה אודות יוהאן וולפגנג פון גתה. רוזנקרנץ גם נחשב למחבר הראשון בנושא האסתטיקה של הכיעור.[3]
רוזנקרנץ הוא הביוגרף הראשון של הגל והיחיד שכתב עליו ביוגרפיה מבני דורו.[4] הוא גם כתב את הביוגרפיה הראשונה בגרמנית של הפילוסוף והאנציקלופדיסט הצרפתי דניס דידרו.
חיבורו Psychologie oder die Wissenschaft vom subjectiven Geist (פסיכולוגיה או מדע הרוח הסובייקטיבי) מ-1837 השפיע על סרן קירקגור בשל עיסוקו בחרדה.[5][6]
ביבליוגרפיה נבחרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Kritik der Schleiermacherschen Glaubenslehre (1836)
- Psychologie oder Wissenschaft vom subjektiven Geist (1837; 3rd ed., 1863)
- Kritische Erläuterungen des Hegelschen Systems (1840)
- Vorlesungen über Schelling (1842)
- Hegels Leben (1844)
- System der Wissenschaft (1850)
- Meine Reform der Hegelschen Philosophie (1852)
- Ästhetik des Häßlichen (Königsberg 1853). English: Aesthetics of Ugliness. A Critical Edition. Bloomsbury 2015.
- Wissenschaft der logischen Idee (1858–59), with a supplement (Epilegomena, 1862)
- Diderot's Leben und Werke (1866)
- Hegels Naturphilosophie und die Bearbeitung derselben durch Vera (1868)
- Hegel als deutscher Nationalphilosoph (1870)
- Erläuterungen zu Hegels Encyklopädie der philosophischen Wissenschaften (1871).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי קארל רוזנקרנץ בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 Zeno, Volltext Philosophie: Rosenkranz, Karl: Von Magdeburg bis Königsberg. Leipzig 1878, S. 442-458.: ..., www.zeno.org (בגרמנית)
- ^ רוברט סטרן, "הגליאניזם", באתר האנציקלופדיה לפילוסופיה של ראוטלדג' (באנגלית)
- ^ Ästhetik des Häßlichen (Königsberg 1853). English: Aesthetics of Ugliness. A Critical Edition. Bloomsbury 2015.
- ^ Georg Wilhelm Friedrich Hegels Leben. Duncker & Humblot, Berlin 1844 (Digitalisat); Nachdruck: Darmstadt 1977 und 1998.
- ^ Søren Kierkegaard, The Concept of Anxiety, Nichol p. 148
- ^ Heiko Schulz, 9. Traces of Hegelian Psychology and Theology: Søren Kierkegaard and Karl Rosenkranz, Band 1 Studien zur Rezeption Søren Kierkegaards, De Gruyter, 2011
.jpg)
| בקרת זהויות |
|
|---|