ולטר קאופמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולטר קאופמן
Walter Kaufmann
לידה 1 ביולי 1921
פרייבורג, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בספטמבר 1980 (בגיל 59)
פרינסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים ויליאמס קולג', אוניברסיטת הרווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת פרינסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט פריטיוף ברגמן עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם פילוסופיה קונטיננטלית, פילוסופיה מערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין אקזיסטנציאליזם, פילוסופיה של הדת, טרגדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מתרגם, סופר, מרצה באוניברסיטה, פילוסוף, משורר עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ פרידריך ניטשה, סרן קירקגור, גאורג וילהלם פרידריך הגל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ליאו בק (1960) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ולטר ארנולד קאופמןגרמנית: Walter Arnold Kaufmann;‏ 1 ביולי 19214 בספטמבר 1980) היה פילוסוף, מתרגם, משורר וצלם גרמני-אמריקאי ממוצא יהודי. עסק רבות בפרידריך ניטשה, בגאורג הגל, באקזיסטנציאליזם ובפילוסופיה של הדת. הוא פעל להעלאת המודעות לתרומתם של הגל וניטשה בקרב הפילוסופים האנליטיים בארצות הברית, וריכוך העוינות כלפיהם. גם סגנונו היה יותר קולח ופרובוקטיבי מהנהוג בסביבתו המקצועית.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאופמן נולד בפרייבורג שבגרמניה לאם יהודייה ואב מומר. הוא גדל כנוצרי פרוטסטנטי, אולם החל לפקפק בשילוש הקדוש בגיל אחת-עשרה, החליט לקבל את היהדות ועזב בגיל שתים עשרה את הכנסייה באופן פורמלי. הוא קרא אודות הדת ולמד בשנים 1937–1938 בבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות בברלין במטרה להפוך לרב. אולם בינואר 1939 היגר קאופמן לארצות הברית, בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. תוך לימודיו בוויליאמס קולג' הוא איבד את אמונתו באלוהים, אבל לא הפסיק להתעניין בדת, לצד הפילוסופיה.[1] במלחמת העולם השנייה שירת בחיל האוויר האמריקני ובשירות המודיעין הצבאי. לאחריה, השלים עבודת דוקטורט תוך שנתיים באוניברסיטת הרווארד. מ-1947 עד מותו לימד קאופמן פילוסופיה באוניברסיטת פרינסטון, וערך ביקורים באוניברסיטאות בהיידלברג, קנברה, והעברית.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודת הדוקטורט של קאופמן עסקה במשנתו של ניטשה בנוגע לערכים. דיסרטציה זו שימשה גרעין לספרו (1950) על ניטשה.

מאוחר יותר נתפרסמה יצירה רחבה ומקיפה יותר שלו: Discovering the Mind, ובה שלושה כרכים: (א) גתה, קאנט, והגל (ב) ניטשה, היידגר, ובובר (ג) פרויד לעומת אלפרד אדלר ויונג.

קאופמן תרגם מגרמנית לאנגלית כתבים מאת ניטשה, הגל, ליאו בק ומרטין בובר, וכן חלק מהמחזה "פאוסט" של גתה. הוא טען שהשפעתו של גתה על הפילוסופים הגרמנים במאה התשע-עשרה, דומה לזו של סוקרטס על הפילוסופיה היוונית. את ליאו בק, שהכיר מנעוריו והתכתב עמו, החשיב קאופמן לאחד הרבנים הגדולים של זמנו, ועם זאת שלל את היהדות הרפורמית כפשרנית וקונפורמיסטית.

את משנתו האישית, בתחומי המוסר והדת (או הכפירה בדת), תיאר קאופמן בשני ספרים: 'אמונתו של כופר' (1961) וכן 'ללא אשם וצדק: מחרדת החלטה לאוטונומיה' (1973). ארבעת הערכים להם הטיף כערכי החיים הנכונים: אמביציה תוך ענווה, אהבה, אומץ, וכנות.

על משנתו של הגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הגל הגן מטענותיו של קרל פופר, לפיהן שיטתו הפילוסופית אחראית במידה רבה להתפתחות אידאולוגיות טוטליטריות במאה ה-20, ולנאציזם בפרט. קאופמן הצביע על בעיות מתודולוגיות ופרשנויות בעייתיות בספרו של פופר החברה הפתוחה ואויביה, כגון שימוש בתרגומים חופשיים ומקטועים, חוסר עדויות נסיבתיות לכך שהגל השפיע על אנשים מסוימים, התעלמות מכתבים נאציים מקובלים (למשל של אלפרד רוזנברג) והפילוסופים שנידונים בהם (למשל ארתור שופנהאואר), כמו גם ממחקרים קודמים על הגל, התייחסות יתרה למניעיו של הגל וביטול כמה מדעותיו כמס שפתיים.

קאופמן התנגד לפרשנות כתבי הגל כהגנה על המלוכה הפרוסית. הוא ציין, כי הגל משתמש במושג "המדינה" לציון אוטופיה שתתגשם עם ההתפתחות ההיסטורית, ואילו מדינות נוכחיות הן בהכרח פחות צודקות. "המדינה" גם לא תהיה טוטליטרית כפי שפופר טוען, אלא תממש את החירות כמטרה עליונה ותשמור על שלטון החוק והזכויות המהותיות של כל בני האדם. הגל לא מעריך את "המדינה" והעמים השונים שבלטו במהלך ההיסטוריה על פי הצלחתם או עוצמתם, אלא מבקרם, בהשפעת הנצרות, באופן תוכני-מוסרי, וטוען שהצליחו בהתאם למידה בה איפשרו חירות אישית. מלבד זאת, הוא התנגד נחרצות ל"נאציונל-ליברליסטים", קבוצה לאומנית קיצונית בזמנו ולפילוסוף האנטישמי יאקוב פרידריך פריס (Fries), ותמך בשוויון זכויות ליהודים.[2]

קאופמן מצא בהגל אישוש לאתאיזם שלו עצמו: אין לחפש ישות אלוהית הקיימת כביכול בעולמות אחרים מעבר לרוח הקיימת בעולמנו.

ביבליוגרפיה חקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (1950) Nietzsche: Philosopher, Psychologist, Antichrist
  • (1958) Critique of Religion and Philosophy
  • (1959) From Shakespeare to Existentialism
  • (1961) The Faith of a Heretic
  • (1962) Cain and Other Poems
  • (1965) Hegel: A Reinterpretation
  • (1968) Tragedy and Philosophy
  • (1973) Without Guilt and Justice: From Decidophobia to Autonomy
  • (1976) Existentialism, Religion, and Death: Thirteen Essays
  • (1976) Religions in Four Dimensions
  • (1977) The Future of the Humanities
  • (1978) Man's Lot: A Trilogy, consisting of
    • Life at the Limits
    • Time is an Artist
    • What is Man?
  • Discovering the Mind. New York. (1980)
    • vol. 1 Goethe, Kant, and Hegel
    • vol. 2 Nietzsche, Heidegger, and Buber
    • vol. 3 Freud Versus Adler and Jung

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'Nietzsche's Admiration for Socrates", Journal of the History of Ideas, v. 9, October 1948, pp. 472–491. Earlier version: "Nietzsche's Admiration for Socrates" (Bowdoin Prize, 1947; pseud. David Dennis)
  • "Goethe and the History of Ideas", Journal of the History of Ideas, v. 10, October 1949, pp. 503–516.
  • "The Hegel Myth and Its Method", Philosophical Review v.60, No. 4 (October 1951), pp. 459–486.
  • Review of Nietzsche and Christian Ethics by R. Motson Thompson, Philosophical Review v. 61, no. 4 (October 1952), pp. 595–599.
  • "Hegel's Early Antitheological Phase", Philosophical Review v. 63, no. 1 (January 1954), pp. 3–18.
  • "Nietzsche and Rilke", Kenyon Review, XVII (1955), pp. 1–23.
  • "Toynbee and Superhistory", Partisan Review, vol. 22, no. 4, Fall 1955, pp. 531–541. Reprinted in
  • "A Hundred Years after Kierkegaard", Kenyon Review, XVIII, pp. 182–211.
  • "Jaspers' Relation to Nietzsche", in Paul Schilpps, ed., The Philosophy of Karl Jaspers (New York: Tudor, 1957), pp. 407–436.
  • "The Faith of a Heretic", Harper's Magazine, February 1959, pp. 33–39. Reprinted in Existentialism, Religion, and Death (New York: New American Library, 1976).
  • "Existentialism and Death", Chicago Review, XIII, 1959, pp. 73–93, also in Herman Feifel (ed.) The Meaning of Death, New York: The Blakiston Division / McGraw-Hill, 1959, Revised version printed in Existentialism, Religion, and Death (New York: New American Library, 1976).
  • Preface to Europe and the Jews: The Pressure of Christendom on the People of Israel for 1900 Years, 2d ed, by Malcolm Hay. Boston: Beacon Press, 1961.
  • "A Philosopher's View", in Ethics and Business: Three Lectures. University Park, Pa., 1962, pp. 35–54. Originally presented at a seminar sponsored by the College of Business Administration of the Pennsylvania State University on March 19, 1962.
  • "Nietzsche Between Homer and Sartre: Five Treatments of the Orestes Story", Revue Internationale de Philosophie v. 18, 1964, pp. 50–73.
  • "Nietzsche in the Light of his Suppressed Manuscripts", Journal of the History of Philosophy v. 2, October 1964, pp. 205–226.
  • "Buber's Religious Significance", from The Philosophy of Martin Buber, ed. P. A. Schilpp and Maurice Friedman (London: Cambridge University Press, 1967) Reprinted in Existentialism, Religion, and Death (New York: New American Library, 1976).
  • "The Reception of Existentialism in the United States", Midway, vol. 9 (1) (Summer 1968), pp. 97–126. Reprinted in Existentialism, Religion, and Death (New York: New American Library, 1976).
  • Foreword to Frau Lou: Nietzsche's Wayward Disciple, by Rudolph Binion. Princeton, New Jersey: Princeton University Press, 1969.
  • Introductory essay, Alienation Richard Schacht, Garden City, N.Y., Doubleday, 1970
  • "The Future of Jewish Identity", The Jerusalem Post Magazine August 1, 1969, pp. 607. Reprinted in Congressional Bi-Weekly, April 3, 1970; in Conservative Judaism, Summer 1970; in New Theology no. 9, 1972, pp. 41–58, and in Existentialism, Religion, and Death (New York: New American Library, 1976.)
  • Foreword to An Introduction to Hegel's Metaphysics, by Ivan Soll. Chicago and London: University of Chicago Press, 1969.
  • "The Origin of Justice", Review of Metaphysics v. 23, December 1969, pp. 209–239.
  • "Beyond Black and White", Midway, v. 10(3) (Winter 1970), pp. 49–79. Also Survey no. 73 (Autumn 1969), pp. 22–46. Reprinted in Existentialism, Religion, and Death (New York: New American Library, 1976).
  • "Hegel's Ideas about Tragedy" in New Studies in Hegel's Philosophy, ed. Warren E. Steinkraus (New York: Holt, Rinehart and Winston, Inc., 1971), pp. 201–220.
  • "The Death of God and the Revaluation", in Robert Solomon, ed., Nietzsche: A Collection of Critical Essays (New York: Anchor Press, 1973), pp. 9–28.
  • "The Discovery of the Will to Power", in Robert Solomon, ed., Nietzsche: A Collection of Critical Essays (New York: Anchor Press, 1973), pp. 226–242.
  • Foreword in Truth and Value in Nietzsche: A Study of His Metaethics and Epistemology by John T. Wilcox. Ann Arbor: University of Michigan Press, 1974
  • "Nietzsche and Existentialism", Symposium: A Quarterly Journal in Modern Foreign Literatures, v. 28(1) (Spring 1974), pp. 7–16. Reprinted in Existentialism, Religion, and Death (New York: New American Library, 1976).
  • "Hegel's Conception of Phenomenology" in Phenomenology and Philosophical Understanding, Edo Pivcevič, ed., pp. 211–230 (1975).
  • "Unknown Feuerbach Autobiography", Times Literary Supplement 1976 (3887): 1123–1124.
  • "A Preface to Kierkegaard", in Søren Kierkegaard, The Present Age and Of the Difference Between a Genius and an Apostle, trans. Alexander Dru, Harper Torchbooks, pp. 9–29. Reprinted in Existentialism, Religion, and Death (New York: New American Library, 1976).
  • "On Death and Lying", Reprinted in Existentialism, Religion, and Death (New York: New American Library, 1976).
  • "Letter on Nietzsche", Times Literary Supplement 1978 (3960): 203.
  • "Buber's Failures and Triumph", Revue Internationale de Philosophie v. 32, 1978, pp. 441–459.
  • "Buber: Of His Failures and Triumph", Encounter 52(5): 31–38 1979.
  • Reply to letter, Encounter 55(4): 95 1980.
  • "Art, Tradition, and Truth", Partisan Review, XVII, pp. 9–28.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kaufmann, W., The Faith of a Heretic, Harper's Magazine, February 1959
  2. ^ Kaufmann, W., The Hegel Myth and Its Method, in From Shakespeare to Existentialism: Studies in Poetry, Religion, and Philosophy, Boston 1959, page 88-119, Chapter 7