קבר אלישע
 | |
| "ראש ההר" המיוחס למקום קברו של אלישע בסטלה מאריס | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| נקבר | אלישע בן שפט הנביא |
| תאריך פטירה | המאה ה-8 לפנה"ס |
| תקופה | ממלכת ישראל |
| עיר | חיפה |
| בית הקברות | הר הכרמל |
| מיקום | מנזר סטלה מאריס |
| ידוע כסגולה | לתחיית המתים |
| קואורדינטות | 32°49′38″N 34°58′12″E / 32.827130142696°N 34.970081271168°E |
|
(למפת חיפה רגילה)   קבר אלישע | |
  | |
מקום קברו של אלישע בן שפט הנביא אינו מתואר בתנ"ך וקיימות כ-7 מסורות לגביו. בהר הכרמל, אזור השומרון, ליד הירדן, בטבריה, בעבר הירדן, בכפר יאסיב ובבבל. אם כי המסורת אודות קברו בראש הר הכרמל מעל מערת אליהו, נחשבת למסורת העיקרית והמתועדת ביותר.[1] המערה שמזהה מסורת זו נמצאת כיום בתחום מנזר הכרמליתים של סטלה מאריס.
הר הכרמל
[עריכת קוד מקור | עריכה]_(36502360733).jpg)
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלישע מזוהה עם הר הכרמל עוד בתנ"ך וייתכן שהיה מקום מושבו[2]. עדויות לפולחן על שמו במקום מצויות עוד מהמאה ה-6. ייחוס 'מערת' אלישע בהר הכרמל גם הוא קדום וייתכן כי צוין עוד בשלהי התקופה הביזנטית, לצד מערת אליהו (רבו של אלישע). למערת אליהו בהר הכרמל עדויות מהמאה ה-4 לספירה.[3]
בראשית המאה ה-13, בתקופת ממלכת הצלבנים, נוסד על הר הכרמל המסדר הכרמליתי בידי נזירים שחיו במערות בהשראת אליהו הנביא. לאחר נפילת עכו הצלבנית בשנת 1291 גורשו הנזירים מן הכרמל. עוד קודם, אנו מוצאים כבר מספר עדויות (יהודיות) על קיומה של מערת אלישע "בראש ההר".
על פי שפירו, ייתכן כי עד המחצית השנייה של המאה ה-14 הייתה ידועה מערת אלישע כ'מערה' בלבד, בדומה למערת אליהו, וכי רק מתקופה זו ואילך אנו עדים לטרמינולוגיה חדשה המזהה במקום את 'קבר' אלישע או את 'מערת אלישע וקברו'.
בשנת 1631 החלו הכרמליתים במאמץ לשוב ולהתיישב במערת אליהו - המקום בו נוסד מסדרם. ואכן רק בראשית המאה ה-17 (בשל התנגדות השלטון העות'מאני) התיישבו הנזירים במעלה ההר,[4] וקידשו מערה המצויה כיום בשטח מנזר סטלה מאריס. על פי עדותו של ז'אן דובדאן ממחצית המאה ה-17, מערת אלישע הייתה קדושה בתקופתו ליהודים, טורקים, מוירים, ערבים ולכל העדות הנוצריות כמערה נוספת של אליהו הנביא שבה היה מתגורר, והמערות התחתונות שימשו אותו ואת תלמידיו (בניהם אלישע) כבית מדרש ומקום ייעוץ לעם.[5]
בראשית המאה ה-18, עולי הרגל החלו לציין את התיישבות הנזירים במתחם הקבר. רבי משה חיים קאפסוטו סביב שנת 1734, מעיד כי "במגדל שבראש ההר למעלה, שם מערה עם קבורת אלישע בן שפט... ומתחתיה (למערת אלישע) ישנו בית-הארחה של הנזירים הכרמליטאנים". בשנות ה-40 של המאה ה-18, הכרמליסטים אף אימצו את קבורת אלישע בראש ההר, כפי שמעיד רבי חיים בן עטר - "האור החיים" (או אחד מתלמידיו), כ-8 שנים אחרי ביקורו של רבי משה חיים קאפסוטו במערה (סביב שנת 1742): "מצאנו בית אחד בנוי חדש ממש, של אדום שבנו שם, שאומרים אלישע בן שפט דידהו (- שלהם). ומקריבים לפניו דברים של הבל, אלילי כספם וזהבם, ואין בזה הבית כי אם כומרים העובדים יזו וחיילותיו".
מאידך, כיום המסדר הכרמלי אינו תומך ואף כופר בתוקף במסורת קברו של אלישע במתחם.[6][7]
חוקרי המקומות הקדושים ישראל מאיר גבאי, ישראל הרצברג והארכאולוג ד"ר יוסף סטפנסקי סיכמו בספרם את נושא קבר אלישע בהר הכרמל: "הנוסעים בימי הביניים הקדומים מזכירים את קברו של הנביא אלישע בן שפט מעל מערת אליהו (ב'מר אליאס', כיום במערה בתחום מנזר הכרמליתים של סטלה מריס). המקום נמצא בתוך מערה שבתוך המנזר כמתואר גם על ידי עולי הרגל כמקום שאסור להיכנס אליו"[8].
המקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מקור | תאריך | סוג מקור | תוכן | מונח | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| מלכים ב' | עברי | [9] | אלישע בהר הכרמל, בית אלישע (?) | ||
| אנטונינוס מפלקנטיה | המאה ה-6 | נוצרי | מנזר אלישע, מקום החייאת בן השונמית | ||
| קבלת צדיקי ארץ ישראל | ראשית המאה ה-13 (או סוף המאה ה-12) | יהודי | [10] | (מערת?) אלישע | |
| מנחם החברוני | 1215 לערך | [11] | מערת אלישע | ||
| תוצאות ארץ ישראל | המחצית השנייה של המאה ה-13 (או ראשית המאה ה-14) | [12] | תלמיד הרמב"ן? | ||
| סדר קברי אבותינו ז"ל | סוף המאה ה-13 (או ראשית המאה ה-14) | [13] | (מערת?) אלישע | רשימת צבי אילן ב' | |
| מפת ארץ ישראל בלטינית | 1300 לערך | נוצרי | [14] | הר אלישע | |
| לוח קברות צדיקי ארץ ישראל | המאה ה-14 | יהודי | [15] | קבר אלישע | רשימת צבי אילן א' |
| ציוני קברים בארץ ישראל | המאה ה-15 (או ה-13, ה-14, ה-16) | רשימת זהר עמר, כתב יד מוסקבה | |||
| ייחוס האבות | המאה ה-15 - ה-16 | [16] | |||
| יחוס הצדיקים והחסידים ע"ה | 1489 לערך | [17] | |||
| יחוס הצדיקים | המחצית השנייה של המאה ה-15 (או המאה ה-16) | [18] | |||
| אלה מסעי בני ישראל | מחצית המאה ה-16 | [19] | רשימת צבי אילן ה' | ||
| אגרת מספרת יחסותא דצדיקייא דארעא דישראל | ראשית המאה ה-17 | לכאורה על סמך מקורות קדומים יותר מהמאה ה-15 או ה-16 | |||
| גרשון בן אליעזר הלוי סגל (אנ'), גלילות ארץ ישראל | |||||
| ז’אן דובדאן | המאה ה-17 | נוצרי | |||
| מפת חיפה והכרמל | 1663 | [20] | מעיין אלישע | ||
| עולי רגל מאנגליה | המחצית השנייה של המאה ה-17 | [21] | קבר אלישע | ||
| יחיאל היילפרין | המאה ה-18 | יהודי | [22] | בשם גלילות ארץ ישראל (נוסח שונה) | |
| משה חיים קאפסוטו | 1734 | [23] | |||
| חיים בן עטר (או תלמידו) | 1742 | [24] | |||
| אברהם ישמעאל חי סנגוונטי | המחצית הראשונה של המאה ה-18 | [25] | |||
| משה ירושלמי | המחצית השנייה של המאה ה-18 | [26] | "ידי משה" | ||
| יעקב ברוך | [27] | "שבחי ירושלים" | |||
| נתן שטרנהרץ מברסלב | 1822 לערך | [28] | ימי מוהרנ"ת | ||
| פנקס ירושלים | המחצית השנייה של המאה ה-19 | [29] | מערת אלישע, מקום החייאת בן השונמית | ||
| שלמה חיים פיניא | 1875 לערך | צורת הארץ הקדושה וגבולותיה, איור אמנותי | |||
| רחמים יוסף חיים אפולטקה | 1876 לערך | [30] | קבר אלישע | "מסעי היר”ח" | |
| שאול הורנשטיין | 1889 | (קבר?) אלישע | "מזרח", איור אמנותי | ||
| צבי שמשי | 1891 | [31] | קבר אלישע | זכרונות | |
| יהוסף שוורץ | תבואות הארץ | ||||
| קבר אלישע בהר הכרמל | 1900 לערך | קבר אלישע | איור אמנותי | ||
| אלישע הנביא | (קבר?) אלישע | ||||
| מכתב מאת חברי "החלוץ" בקוסטופול אל חבריהם בארץ | 1922 | [32] | מערת אלישע | ||
| משה בן יצחק מזרחי | 1924 | (קבר?) אלישע | איור אמנותי | ||
| משה טננבוים | המחצית הראשונה של המאה ה-20 | [33] | קבר אלישע | מסעות משה | |
| אשר אנשיל גרינוואלד | [34] | טוב ירושלים |
סערת המתפללים היהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 2023 עקב פרסומים בעמוד הטוויטר של כתב אתר וואלה! - יואב איתיאל, התחוללה סערה עקב תפילת חרדים במתחם המנזר. מאוחר יותר, הפרשה אף זכתה להתייחסות מהוותיקן[7]. ביוני, תושב חיפה נעצר עקב תקיפת מתפלל חרדי שפקד את המקום[6]. ב-18 ביוני, אורגנה הפגנה נגד המתפללים החרדים במתחם[35]. ביולי, נעצרו ונחקרו תלמידי ישיבה חרדים שפקדו את המקום, בחשד לפגיעה ברגשות דת.
גורמים בכנסייה הקתולית טענו שמדובר בתופעה פרובוקטיבית ומאוד מדאיגה מבחינת הכנסייה, ולדבריהם: "אין במקום שום קבר של הנביא אלישע ושום נביא אחר... מקום זה הינו מקום תפילה אך ורק לנוצרים"[6].
בניגוד לתיעודים היסטוריים שונים, וודיע אבו נאסר - יועץ הכנסיות בישראל ובכיר בקהילה הקתולית, טוען כי מעולם לא הייתה מסורת על קבר אלישע בכרמל: "הכרמליתים חיים על הכרמל כבר ארבע מאות שנה, ואילו היו סבורים שבמקום קבור הנביא אלישע - היו הנוצרים מחפשים את הקבר בעצמם. איש לא טען מעולם שהקבר שם. מה פתאום נזכרתם? אלו סיפורי סבתא"[36].
אזור השומרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנה עדות יהודית מאוחרת יותר, ממחצית המאה ה-19, המשערת את קברו באזור השומרון.
אך ככל הנראה מדובר בהבנה שגויה של הכתוב, היות אלישע הוא היחיד בתנ"ך שקבורתו מתוארת, בלא לציין היכן נקבר.[37]
וַיָּ֥מׇת אֱלִישָׁ֖ע וַֽיִּקְבְּרֻ֑הוּ וּגְדוּדֵ֥י מוֹאָ֛ב יָבֹ֥אוּ בָאָ֖רֶץ בָּ֥א שָׁנָֽה׃ וַיְהִ֞י הֵ֣ם ׀ קֹבְרִ֣ים אִ֗ישׁ וְהִנֵּה֙ רָא֣וּ אֶֽת־הַגְּד֔וּד וַיַּשְׁלִ֥יכוּ אֶת־הָאִ֖ישׁ בְּקֶ֣בֶר אֱלִישָׁ֑ע וַיֵּ֜לֶךְ וַיִּגַּ֤ע הָאִישׁ֙ בְּעַצְמ֣וֹת אֱלִישָׁ֔ע וַיְחִ֖י וַיָּ֥קׇם עַל־רַגְלָֽיו
— ספר מלכים ב, פרק י"ג, פסוקים כ-כא
באותו הפרק (י"ג) מתואר קבורתם של המלכים יהואחז ובנו יואש בחלקת קבורה משפחתית בשומרון. לכאורה, ההשערה שאלישע נקבר באזור השומרון נובעת מפני סמיכות הפסוקים.
שומרון עצמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אברהם מנחם מנדל מור בספרו "מבשרת ציון", סביב שנת 1847 לספירה (ורבי משה ריישר בספרו "שערי ירושלים", סביב שנת 1850 לספירה):
שומרון, עיר שממה על ההר… רחוקה דרך שבע שעות מירושלים, בנין נפלא בה מזמן מלכי ישראל. ועין כל תרד דמעה על עמוד היכל הזהב אשר בנה הורדוס. רבים ממלכי ישראל קבורים שם – גם בה קברי אלישע ועובדיה הנביאים
- רבי משה טננבוים בספרו "מסעות משה", סביב שנת 1924 לספירה:
שמרון, למערב שכם כשתי שעות… שם קבר אלישע ובני הנביאים
יש לציין כי המחבר מזכיר את קבר אלישע גם בהר הכרמל.
סביבת השומרון (נבי אליאס)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק גולדהאר בספרו "אדמת קודש", סביב שנת 1913 לספירה:[38]
צפונה לתמנת סרח 12.3 קילומטר, ולמזרחה של כפר קלקיליא במרחק 4 קילומטר, יש קבר קדוש שהערבים קורין לו נבי אליאס, ואין ספק כי זה מקום קבורת אלישע הנביא… העיר שמרון גבוה ממקום הקבר נבי אליאס בערך 300 מטר, והמרחק ביניהם עשרים קילומטר, מהלך חמש שעות
אזור הירדן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליד הירדן
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבר הירדן
[עריכת קוד מקור | עריכה]כפר יאסיב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישראל מאיר גבאי מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל, ועד אהלי צדיקים, מהדורות: 2007, 2011. כרך א'
- דורות עולם: קורות עם ישראל והווי התקופה
- הצדיקים חיים: מראה מקומות לקברי הצדיקים ואתרים קדושים
- מדריך כרטא: קברי צדיקים בארץ ישראל
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דייוויד שפירו וישראל שפירא, "איש לא טען מעולם?" - תיעודיים היסטוריים מפריכים את טענות הכנסייה על קבר אלישע, באתר כיכר השבת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דיויד שפירו, "איש לא טען מעולם?" - תיעודיים היסטוריים מפריכים את טענות הכנסייה על קבר אלישע, באתר כיכר השבת
- ^ ספר מלכים ב', פרק ב', פסוק כ"ה; ספר מלכים ב', פרק ד', פסוק כ"ה
- ^ "המערה מוזכרת עוד בחיבור הארמי "חיי ישו" (המאה ה-4 - המאה ה-5 לספירה), וכתבי יד מהגניזה הקהירית. לצד ממצאים מהמקום: כתובות, ציורי מנורות, שופר ולולב שנחרתו על כותלי המערה עוד מהתקופה הביזנטית" (מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל, כרך א', ערך חיפה)
- ^ אלכס כרמל, תולדות חיפה בימי התורכים, המכון האוניברסיטאי של חיפה, 1969
- ^ ז'אן דובדאן, סביב שנת 1652 לספירה, בספרו: "מסע בארץ הקודש" (Le Voyage de la Terre-Sainte). ראו גם בספר "מסעי נוצרים לארץ-ישראל: רשומות ועדויות לתולדות היישוב היהודי" (ה'תשל"ט הוצאת עם עובד תל אביב) מאת מיכאל איש-שלום.
- ^ 1 2 3 יואב איתיאל, תושב חיפה נעצר בחשד לתקיפת חסידי ברסלב הפוקדים לאחרונה את מנזר סטלה מאריס, באתר וואלה, 16 ביוני 2023
- ^ 1 2 מה קורה בסטלה מאריס? הפרשה שמסעירה את העולם הקתולי - והגיעה עד לוותיקן, אתר כאן חדשות (יוטיוב)
- ^ "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל". כרך א', עמוד 239 (מהדורות: 2007, 2011)
- ^ ספר מלכים ב', פרק ב', פסוק כ"ה; ספר מלכים ב', פרק ד', פסוק כ"ה
- ^ "בראש הר הכרמל אלישע הנביא"
- ^ "ויצאתי משם (=ממערת אליהו) ועליתי ראש ההר, וכל אותם הדרכים כאשר הולכים בני אדם יש בריכות הרבה ושותין שם. ועליהם על ראש ההר לשם ראיתי מערת אלישע הנביא ובתוך המערה שני עמודים של שייש כנגד ירושלים שהיה רגיל להתפלל שם והיה גולל ס'ת (=ספר תורה) שלו על העמודים ומתפלל שם במניין והנרות דולקות שם יומם ולילה"
- ^ "שם בהר הכרמל בשיפוע ההר מערה שם בית הכנסת לאליהו זכור לטוב. למעלה משם בראש ההר מערת אלישע"
- ^ "בהר הכרמל אלישע בן שפט"
- ^ Mons Carmeli, Mons Helye et Helisey (="הר הכרמל, הר אליהו ואלישע")
- ^ "בהר הכרמל מערת אליהו הנביא וקברו של אלישע [הנביא] (או בן שפט)"
- ^ "הר הכרמל שם מערת אליהו הנביא ז"ל ושם קבור אלישע בן שפט הנביא ע"ה"
- ^ "בהר הכרמל, שם מערה אלייהו ע"ה הנביא. שם קבור אלישע בן שפט הנביא ע"ה תלמידו שאליהו ע"ה"
- ^ "בשפוע הר הכרמל ואמרו ששם מערה ובית הכנסת לאליהו ז"ל ולמעלה בראש ההר יש מקום בית התפלה לישמעאלים ושם קבור אלישע הנביא במערה"
- ^ "בהר הכרמל שם מערת אליהו הנביא ז'ל שם קבור אלישע בן שפט ע'ה תלמידו של אליהו ז'ל"
- ^ "Elizei fons (=מעיין אלישע)"
- ^ "ושם הראו לנו את קברו של אלישע"
- ^ "כתב גא"י (=גלילות ארץ ישראל) מראליש הוא מגדול גדול על ראש ההר במערה קבר אלשע הנביא" (סדר הדורות, עמוד לג, קרלסרוהה 1769, דפוס ראשון)
- ^ "בראש ההר ישנה מערה, ובה קבורת אלישע, תלמידו של אליהו האמור, אף הוא נביא, ומתחתיה ישנו בית ההארחה של הנזירים הכרמליטאנים, ושם פגשתי אחד מהם, כשרובהו על שכמו, אשר חזר מן הצייד, והוא איטלקי, בן העיר טורינו; משם הולכים הם לעכו, הן בדרך הים והן בדרך היבשה, שם ישנם נזירים אחדים מן אותו מסדר, כי המרחק הוא מהלך ארבע שעות, ועל פי רוב הם מגיעים לשם בסירה שהם חותרים בה בעצמם כשהים שקט"
- ^ "עלינו למעלה בראש ההר להשתטח על קברו של אלישע בן שפט שהוא קבור בראש הר הכרמל. וכיון שעלינו כמו מאה אמה ויותר מצאנו בית אחד בנוי חדש ממש, של אדום שבנו שם, שאומרים אלישע בן שפט דידהו. ומקריבים לפניו דברים של הבל, אלילי כספם וזהבם, ואין בזה הבית כי אם כומרים העובדים יזו וחיילותיו. ועלינו למעלה ומצאנו מערה קטנה ושם כותל אחד ובו חלון, וזה החלון חלול לקבר אלישע בן שפט. ועשינו שם תפילה וסליחות בדמעות שליש על גלות השכינה וחיבקנו עפרו"
- ^ "ולמחרת יום הכיפורים עלינו למעלה להשתטח על קברו של אלישע בן שפט"
- ^ "מר אליאס הוא מגדל על ראש ההר ההוא שבו חצובה מערת אליהו הנביא ובמגדל קבור אלישע בן שפט"
- ^ "מר אליאס הוא מגדל בראש ההר למעלה מהמערה הנזכרת (=מערת אליהו) ושם בסמוך מערה ובתוכה קבורת אלישע בן שפט"
- ^ "משם הלכנו עד שבאנו על קבר אלישע בן שפט, אשר עד הנה עמד שם בית תפלה שלהם, וזה סמוך סתר אותה הפאשי (=המושל הטורקי), ועתה יכולים לילך על קברו הקדוש, ותהלה לאל היינו שם אנחנו כלנו בעזרת השם יתברך"
- ^ "מערה חצובה בשן סלע, וקרוב לה באר מים, ולפי מסורת קדמוניה היא מערת 'אלישע הנביא'. אל המערה הזאת באה השונמית לחלות פני הנביא להשיב רוח בנה אליו"
- ^ "למעלה בראש ההר כנסייה של נוצרים, ויש אומרים כי שם קבור אלישע בן שפט הנביא זכרו יגן עלינו. ומפני ריבוי הצלמים אשר שם לא עלינו למעלה"
- ^ "בשעה 4 בבקר י"ט סיון הפליגה האניה מחיפה, ולנגד עינינו הופיע הר הכרמל בהדר גאונו. נפעמים ונרגשים הבטנו מרחוק על הנקודות, שקראו להם בשם: מערת אליהו, קבר אלישע ועליו מנזר נוצרי"
- ^ "לייב השוחט ודוד רוקיטנר שאפו רוב נחת-רוח מבקורו של יום-טוב את מערת אלישע בהר הכרמל ושאר המקומות הקדושים. בקיצור הלולא וחינגא"
- ^ "בראש ההר יש מגדל ונקרא מר אליאס במערה קבר אלישע הנביא בן שפט"
- ^ על ראש הכרמל ישנו מגדל בשם מר אליאס, במגדל יש מערה בה נמצא קברו של אלישע הנביא (תרגום חופשי מיידיש. הנוסח ביידיש: "אויף דעם שפיץ פון הר הכרמל געפונט זיך א טורט וועלכער רופט זיך מר אליאס, אין דעם טורם איז דא א מערה אין וועלכער עס איז דער קבר פון נביא אלישע - דער תלמיד פון אליהו הנביא").
- ^ הפגנה במנזר הכרמליתים בסטלה מאריס – העדה הקתולית נגד החסידים, אתר חיפה
- ^ ערן זינגר, "איפה הייתם 400 שנה?": החסידים שמעוררים את זעם הנוצרים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 ביוני 2023
- ^ המלך שנקבר בחייו. הרב מרדכי הוכמן, באתר ישיבה
- ^ יצחק גולדהר, אדמת קודש, עמ' 218, באתר היברובוקס