אסתרקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
אסתרקה, בציור מסביבות שנת 1839 מאת לקלר
המלך קז'ימייז הגדול מבקר אצל אסתרקה, ציור מאת לושצ'קייביץ'

אסתרקה או בשמה המלא אסתרקה מלאךפולנית:Esterka או Esterka Małach, מאה ה-14), הייתה המאהבת היהודיה האגדית של קז'ימייז' השלישי, מלך פולין, ששלט בשנים 1333-1370 ושנודע כקז'ימייז' (קזימיר) הגדול.מפורסמת ביופיה, היא חיה חלק מחייה בעיר קז'ימייז' על יד קרקוב.

כרוניקנים בני התקופה דיברו על קשר האהבה בין אסתרקה ובין המלך הפולני כעל עובדה, אך ההיסטוריונים מטילים ספק בו, במיוחד כשהשם אסתר מזכיר את גיבורת מגילת אסתר,ואת פרשת הקשר שלה עם מלך נוכרי - המלך הפרסי אחשוורוש. לכן הסיפור של אסתרקה נחשב ל"אגדה אימיטטיבית", שהומצאה לפי הדגם התנ"כי.

האגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיזכור הראשון של הסיפור מופיע בכרוניקה של הבישוף יאן דלוגוש (1480-1415), פחות ממאה שנה אחרי מותו של קז'ימייז' הגדול. לפי מסורות אחדות, אסתרקה הייתה בתו של חייט עני בשם רפאל מן היישוב אופוצ'נו. לפי אחרים היא הייתה נכדה של סוחר ורופא מאופוצ'נו והיא עצמה, כדברי דלוגוש, "ידעה הרבה מסודות הרפואה".


בשורות המוקדשות לשנת 1386 ציין דלוגוש, שלא היה ידוע כאוהד יהודים, כי אסתרקה השפיעה לטובת עמה על מדיניות המלך הפולני.

«Ad preces quoque praefatae Ester judeae et concubinae, exorbitantes praerogativas et libertates per litteras singulis judaeis in regno Poloniae habitantibus, quae falso scriptae ab aliquibus insimulabantur, et quibus divina majestas contumeliatur et offenditur, concessit, quarum factor olidus etiam in hane diem perseverat»

.

לבקשת הפילגש שלו היהודייה האהובה, אסתר, העניק (קז'ימייז' הגדול) על ידי תעודה מיוחדת במינה זכויות וחרויות מופלגות ליהודים החיים בממלכת פולין .הועלה חשד כי היא מבוססת על זיוף בידי אנשים מסוימים,ובאופן המחלל ופוגע בהוד האלהי, מעשם המסריח משפיע עד עצם היום הזה

[1]

לפי מחברים מאוחרים יותר, פרשת האהבה הזאת התרחשה בזמן שקז'ימייז' היה נשוי לאדלאידה מהסן. קודם לכן עזב המלך את קריסטינה רוקיצ'אנה הצ'כית אחרי שגילה שיש לה סקביאס. (למלך היו ארבע נשים במהלך שלטונו). אמרו שמתוך הקשר עם המלך נולדו לאסתרקה 4 ילדים: שני בנים - פּלקה (Pełka) וניימייז'ה (Niemierza) ושתי בנות ששמותיהן אינם ידועים. נאמר גם שבעוד הבנים גודלו בדת הקתולית של אביהם, הבנות שמרו עת דת אמם - היהדות.

יישובים הקשורים לפי המסורות לאסתרקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרט לאופוצ'נו, גם על ערים או עייריות אחרות במרכזה או דרומה של פולין נטען שהן מקום הולדתה של אסתרקה או קשורות לסיפורה: למשל ראדום, סנדומייז', סקאווינה,קז'ימייז' דולני,נייפולומיצה, פז'דבוז', ז'שוב, סטופניצה, וישליצה, צ'כוב, בוחוטניצה. יש שסברו שמפני שהמלך הקים בשבילה מובלעה יהודית בקזימייז', בסמוך לקרקוב הבירה, ייתכן כי אסתרקה נולדה בקרקוב. קטע אחר של הסיפור מספר שהמלך בנה עבור אסתרקה טירה קטנה בבוחוטניצה, מצפון לקרקוב, שהייתה מחוברת לארמון ואבל על ידי מנהרה תת-קרקעית. לפי מסורות אחרות המלך בנה לאסתרקה באמצע המאה ה-14 ארמונות בקז'ימייז' דולני ובלובזוב, אז כפר בסמוך לקרקוב ובימינו חלק מן העיר. הארמון המלכותי בלובזוב קיים גם בימינו. המסורת העממית מיחסת בית ברחוב קרקובסקה 46 בקז'ימייז', בימינו בקרקוב, למשפחתה של אסתרקה והוא נקרא על כן "הבית של אסתרקה". Dom Esterki, שבו פועל החל משנת 1986 שלוחה של המוזיאון האתנוגרפי בקרקוב.



במקורות אחדים אסתרקה מוצגת כאשתו של המלך שחיה איתו בארמון ואבל, למרות שהשניים לא היו נשואים מעולם והיא לא הוכרזה למלכה. אסתרקה אחראית, לא רק בעיני דלוגוש, אלא גם לדעתם של סופרים אחרים, להרחבת זכויות היתר שזכו היהודים בימי שלטונו של קז'ימייז' הגדול.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אתרים,רחובות ואנדרטאות שונים בפולין נקראו לפי אסתרקה.

אחד מהם הוא החומה שנותר מטירה עתיקה הבנויה על ידי קז'ימייז' בעיר קאליש. לפי אגדות, רוח רפאים של אסתרקה נוהגת לבוא לשם בלילות כדי לחזכות לאהובה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1897 Stanisław Gabriel Kozłowski Esterka: dramat w VI-ciu obrazach na tle historycznym
  • Mieczysław Jarosławski Esterka: powieść, Wydawnictwo Stanisława Cukrowskiego, 1931
  • , Chone Shmeruk -The Esterke story in Yiddish and Polish literature: a case study about the mutual relations of cultural traditions, Zalman Shazar Center for the Furtherance of the Study of Jewish History,Jerusalem 1985

(חנא שמרוק

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תרגום חופשי מאת Ewan2