קטניות
 קטניות
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | קטניתאים |
| משפחה: | קטניות |
| שם מדעי | |
 Fabaceaeלינדלי, 1836 | |
| תחום תפוצה | |
| |
קִטְנִיּוֹת (ביחיד: קִטְנִית; שם מדעי: Fabaceae, לעיתים Leguminosae) היא משפחת צמחים בעלי פרחים הנמנית עם סדרת הקטניתאים (Fabales). משפחה זו היא השלישית בגודלה במספר המינים בעולם הצמחים. המשפחה מונה 777 סוגים ו-23,945 מינים וכוללת עשבים חד-שנתיים ורב-שנתיים, מטפסים, בני-שיח, שיחים ועצים הנפוצים בכל העולם[1]. משפחה זו ניכרת בפרי מסוג תרמיל ובעלים מורכבים (עלה מורכב מעלעלים או מאונות שכל אחד מהם בעל יכולת הינתקות מן העלה או מציר העלה) בעלי פטוטרות.
השימוש במיני קטניות נפוץ בכל התרבויות כגידולי תרבות בעל חשיבות רבה לאדם הן כמאכל לבני אדם והן כצמחי מספוא לבהמות בשל הזרעים עשירים בחלבונים המשמשים מזון לאדם (כגון אפונים, עדשים וחִמצה) ולבהמות (כגון בקיָה ותורמוס, חרוב, צחר כחלחל).
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המאפיין העיקרי של הקטניות הוא התרמיל (legume), פרי שמוצאו משחלה עילית בעלת עלה שחלה יחיד. לפרחי הקטניות צורות שונות, אך הם תמיד פנטמריים, כלומר חלקיהם עומדים בתורים של חמש. עלי לוואי קיימים בדרך כלל בצידי הפטוטרת, ובסיס הפטוטרת מעובה במידת מה על פי רוב.
לקטניות תכונה ייחודית של קיבוע חנקן אטמוספירי, בעזרת חיידקים סימביוטיים המכונים ריזוביום (rhizobia), החיים על שורשיהן. לתכונה זו חשיבות רבה באקולוגיה ובחקלאות, משום שהיא מאפשרת את העשרת הקרקע בחומרי הזנה, לאחר שנצרכו על ידי גידולים חקלאיים או על ידי הפרעה כגון שרפה. תכונה זו גורמת גם לתכולת חלבון גבוהה יותר בקטניות, בהשוואה לצמחים אחרים.
הזרעים של הקטניות משמשים מרכיב חשוב במאכל האדם, והם בעלי ערך תזונתי רב הכולל חלבונים, פחמימות, סיבים, וויטמינים שונים מקבוצת ה-B.
טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מִשְׁפַּחַת הַקִּטְנִיּוֹת כוללת שלוש תת-משפחות:
- קסאלפיניים (Caesalpiniaceae) - קבוצה פאראפילטית, הקדומה מבין תתי-המשפחות
- מימוסיים, שיטיים (Mimosaceae) - קבוצה מונופילטית, התפתחה מהקסאלפיניים
- פרפרניים (Papilionaceae) - קבוצה מונופילטית, התפתחה מהקסאלפיניים
בעבר, לפני שנת 2009, כל אחת משלושת תת-משפחות המצוינות למעלה נחשבה למשפחה שעמדה בפני עצמה. בשנת 2009 פורסמה רשימה של סדרות ומשפחות של צמחים מכוסי הזרע (Angiosperms) המכונה APG III. ברשימה זו בוטלו שלושת המשפחות ואוחדו עם משפחת הקטניות. איחוד זה אושרר ברשימה APG IV לפי המידע הסיסטמטי, הפילוגנטי והאבולוציוני שעמד לרשות קבוצת הטקסונומיים המכונה APG) Group Phylogeny Angiosperm)
מינים נפוצים: אפונה, עדשים, אגוז אדמה, שעועית, חומוס, פול, פולי סויה, תורמוס, בקיה, אספסת, מש ואזוקי.
בישול[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבים משרים את הקטניות במים לפני בישולם. ישנן כמה תועלות מן ההשריה:
- קיצור זמן הבישול (מסייע בחיסכון באנרגיה של חשמל וגז).
- כאשר הקטנית צריכה להתבשל עם מזון אחר שזמן בישולו קצר יותר, ובישול מושלם של שניהם יחדיו יפריע לכך.
- ריכוך הקטניות; רוב הקטניות קשות לעיכול ועלולות לגרום לגזים. עם זאת, השריית הקטנית כמה שעות קודם הבישול מסייעת לפירוק של מולקולות גורמות-גז הנמצאות בהן, מרככת את הקטניות ומקלה על העיכול. השריה במים עם מעט סודה לשתייה מזרזת את התהליך ומשפרת את ריכוך הקטניות.
- סיבה בריאותית: ריכוך באמצעות השריה המביא לקיצור זמן הבישול יכול לסייע לשמירה על הערך התזונתי הטבעי של הקטניות[דרוש מקור].
במסעדות מזרחיות נהוג להשרות קטניות כגון חומוס ופול במהלך הלילה עד לבישולם ביום המחרת.
איסור אכילת קטניות בפסח[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – איסור אכילת קטניות בפסח
בתקופת חג הפסח נוהגים האשכנזים וחלק מבני עדות נוספות שלא לאכול קטניות. ההגדרות של קטניות במנהג זה שונות מההגדרות המקובלות במדע, מפני שחלק מהטעמים לאיסור זה הוא הדמיון של הקטניות לחמשת מיני דגן והחשש לעירוב ביניהם, ולכן נאסרו תבלינים וזרעים רבים (על אף שאינם נכללים בהגדרה הבוטנית של קטניות). דוגמה לכך הוא האורז הכלול במנהג הקטניות, אך אינו נכלל בהגדרה הבוטנית שלהן.
בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבמקומות רבים אחרים בעולם, לקטניות מקום חשוב בצמחיית הבר של ארץ ישראל. מבחינה מספרית, 313 מינים של קטניות צומחים בר בארץ, ומבחינה איכותית, כמה מהמינים הם שולטים בבית הגידול שלהם ומאפיינים אותם, כדוגמת:
- שיטה סלילנית - מאפיינת ערוצים בנגב ומדבר יהודה
- חרוב מצוי - עצים בולטים המצויים במישור החוף והשפלה
- קידה שעירה - מין נפוץ האופייני בכל החבל הים-תיכוני.
חלק ממיני הקטניות בארץ הם אנדמיים לארץ ישראל, כדוגמת תלתן דגול, וחלקם עצי נוי מיובאים כדוגמת: צחר כחלחל, קליאנדרה קליפורנית ושיטה כחלחלה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קטניות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קטניות, באתר ITIS (באנגלית)
- קטניות, באתר NCBI (באנגלית)
- קטניות, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- קטניות, באתר Tropicos (באנגלית)
- קטניות, באתר GBIF (באנגלית)
- קטניות, באתר IPNI (באנגלית)
- אורית אופיר, מונעות סרטן, סוכרת ומחלות לב: מה הסוד של הקטניות, באתר ynet, 10 בפברואר 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ WFO: World Flora Online. Published on the Internet, .Fabaceae Juss, 2022