קמניץ-פודולסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קמיניץ פודולסקי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
קמניץ פודולסקי
Кам’янець-Подільський
COA Kamjantec-Podilsky.svg
סמל קמניץ-פודולסקי
Kamjantec-Podilsky flag.svg
דגל קמניץ-פודולסקי
מבט כללי על מבצר העיר קמניץ-פודולסקי
מבט כללי על מבצר העיר
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
אובלסט מחוז חמלניצקימחוז חמלניצקי חמלניצקי
ראש העיר

אלכסנדר מזורצ'ק

(Oleksandr Mazurchak)
תאריך ייסוד 1062, עיר משנת 1795
שטח 27.8 קמ"ר
גובה 360 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 100,462 (נכון ל־1 בינואר 2017)
 ‑ צפיפות 3,668 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות 48°41′N 26°35′E / 48.683°N 26.583°E / 48.683; 26.583
אזור זמן UTC +2
http://kam-pod.gov.ua

קמניץ-פודולסקיאוקראינית: Кам’янець-Подільський; בפולנית: Kamieniec Podolski; ברוסית: Каменец-Подольский; ביידיש: קאַמענעץ־פאדאלסק) היא עיר בדרום-מערב אוקראינה. העיר שימשה כמרכז מנהלי של המחוז הקרוי על שמה, אך בשנת 1941 עבר המרכז המנהלי לעיר חמלניצקי (פרוסקורוב) וקמניץ-פודולסקי נהפכה לבירת אזור בתוך מחוז חמלניצקי. ב-2012 התגוררו בעיר כמאה אלף תושבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמניץ-פודולסקי מוזכרת בכתובים לראשונה בשנת 1062 כחלק מרוס של קייב. ב-1352 נהרסה במהלך הכיבוש המונגולי. ב-1362 (אולי ב-1363), בעקבות ניצחון אלגירדאס שליט הדוכסות הגדולה של ליטא על הטטרים בקרב המים הכחולים, העיר עברה לשליטת הדוכסות הליטאית, ונקבעה להיות בירת מחוז פודוליה. מעמד שנשאר לה כ-600 שנה, בכל חילופי השליטים, עד הכיבוש הגרמני ב-1941. ב-1430 העיר עברה לשליטת האיחוד הפולני-ליטאי בשנים 1672 עד 1699 נשלטה על ידי העות'מאנים, ושימשה כבירת האיילט של פודוליה. בסוף השלטון העות'מאני חזרה העיר לשליטת האיחוד הפולני-ליטאי. ב-1793, בעקבות החלוקה השנייה של פולין, סופחה העיר לאימפריה הרוסית. ב-1922 נכללה העיר בתחומי אוקראינה הסובייטית.

בתחילת 1919 שלטו בעיר צבאות סימון פטליורה. בערב פסח הם נסוגו מהעיר ונוסד בה ועד מהפכני בולשביקי. ב-2 ביוני 1919 שבו האוראינים לשלוט בעיר[1].

במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה העיר ב-1941 ידי גרמניה הנאצית, ושוחררה ב-1944 על ידי הצבא האדום.

החל מ-1991 קמניץ-פודולסקי היא חלק מאוקראינה העצמאית.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערך באמצע המאה ה-18, נתפרסמה העיר כמרכז העימות בין היהדות הרבנית לבין הפרנקיסטים. הפרנקיסטים הגיעו אל העיר בברחם בגלל החרם שנגזר עליהם בעיר ברודי על ידי הרבנים, והגיעו לקמניץ פודולסקי, בה קיבלו את חסותו של הבישוף ניקולאוס דמבובסקי (Dembowski), שהיה ידוע כשונא יהודים מובהק. הבישוף הורה לקיים ויכוח בין הפרנקיסטים לרבני היהודים. הוויכוח החל בב' בתמוז תקי"ז, ונמשך כשמונה ימים. על אף שהיהודים טענו כי ניצחו את הפרנקיסטים בוויכוח, בל' בתשרי תקי"ח פסק הבישוף כי דתם של הפרנקיסטים נוטה לעיקרי הנצרות, ולכן יש להלקות את המתנפלים על הפרנקיסטים בלנצקורון, לקנוס את הקהילה, ולשרוף את ספרי התלמוד בפודוליה. צו זה הוצא אל הפועל ברחובות הראשיים של העיר בשנת 1757. לפי המסורת, שלושה חודשים לאחר השריפה חלה הבישוף, הוא מת כעבור שלושה ימים.

במשך תקופה ארוכה נאסר על יהודים להתגורר בקמניץ והותר להם להיכנס אליה במהלך היום לצורכי מסחר בלבד.[דרוש מקור]

משנת 1854 התגורר בעיירה מנדלי מוכר ספרים, אז עוד בתחילת דרכו כסופר, ושימש בה כמורה בבית הספר. יחד עמו לימד שם המשכיל אברהם בר גוטלובר, שכתב על העיר ואנשיה בספרו 'מסעות'[2].

בתחילת המאה ה-20 הוקמה בעיר ישיבה על ידי חסידי בויאן.

בפרוטוקול שהוגש לוועד המשלחות היהודיות תואר פוגרום ביהודי העיר בתחילת יוני 1919 בעת כיבוש העיר על ידי צבאות סימון פטליורה[1]:

"ערב פסח (יהודי (צבאות אוקרינה נסוגו אחור ופנו את העיר קמיניץ־פודולסק. תיכף ומיד נוסד ועד מהפכני. הוועד היה מרכב מנוצרים. רק עלם יהודי אחד בן 18 שנה נכנס לתוכו. היהודים לא לקחו שום חלק בהפגנות הבולשביסטיות. כאשר, ב־2 ביוני, האוקרינים כבשו מחדש את העיר הם התחילו לנהל תעמולה נגר היהודים וקראו לפרעות בצעקם: "הבו ונסיר מאתנו את השלטון היהודי"! באמתלה לחפש כלי-נשק, שדדו חילי פטליורה את הבתים ואת החנויות היהודיות גזלו את הרכוש ואת הסחורות. הם הרגו כמעט מאה יהודים וביניהם נשים וילדים. הרציחות נעשו בענויים אכזרים שאין להם שם בשפת אדם. היו גם הרבה מקרי אונס. היהודים הגישו קבלנה לממשלה האוקרינית וגלו לה את שמות האנשים שלקחו חלק בפרעות, אך היא לא מצאה לנחוץ לצוות לעשות חפושים."

הטבח בקמניץ-פודולסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הטבח בקמניץ-פודולסקי

באוגוסט 1941 הובאו למקום יותר מ-10,000 יהודים שגורשו מהונגריה ומקרפטורוסיה; כ-8,000 מהם הוכנסו לגטו, והשאר פוזרו בעיר. בהוראת מפקד האס אס והמשטרה באזור, פרידריך יקלן, נרצחו בסוף אוגוסט כ-23,600 יהודים בעיר על ידי אנשי גדוד 320 של משטרת הסדר (אורפ"ו) ויחידה של איינזצגרופה D, בסיוע שוטרים אוקראינים.

בהמשך הובאו לעיר יהודים מאיזה וגם הם נרצחו תוך זמן קצר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קמניץ-פודולסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ועד הצירים היהודי שעל יד ועידת השלום בפריז, הפועל הצעיר, 21 באוגוסט 1919
  2. ^ אברהם בר גוטלובר, 'מסע ברוסיה החדשה', פרויקט בן יהודה