קמרון דיאז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קמרון דיאז
Cameron Diaz
Cameron Diaz Berlin 2014.jpg
דיאז, 2014
תאריך לידה 30 באוגוסט 1972 (בת 44)
מקום לידה ארצות הבריתארצות הברית סן דייגו, קליפורניה, ארצות הברית
שנות הפעילות 1988––היום
דמות ידועה מרי ג'נסן (משתגעים על מרי)
הנסיכה פיונה (סרטי שרק)
נטלי קוק (סרטי המלאכיות של צ'רלי)
בכורה טינה קרלייל (המסיכה)
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוקים אחרים דוגמנית עבר, מפיקה, שחקנית
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קמרון מישל דיאזאנגלית: Cameron Michelle Diaz; נולדה ב-30 באוגוסט 1972) היא שחקנית קולנוע, מפיקה ודוגמנית עבר אמריקאית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאז נולדה בסן דייגו, קליפורניה שבארצות הברית למשפחה נוצרית. אביה ממוצא קובני-ספרדי, בעוד אימה ממוצא אנגלי, סקוטי, אירי וגרמני.

בגיל שש עשרה גילה אותה הצלם ג'ף דונאס, כשבילתה במסיבה בהוליווד בקרבת ביתה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדוגמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאז בת ה-16 חתמה על חוזה עם סוכנות הדוגמנות עלית, ובחמש השנים הבאות התגוררה ביפן, אוסטרליה, מקסיקו ופריז, ודגמנה עבור מותגי אופנה כמו קלווין קליין וליוויס, למגזינים, ואף לפרסומות כמו של קוקה-קולה.

כשחקנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1994 נשלחה דיאז בת ה-21 לאודישן לסרט "המסיכה", על ידי סוכנות הדוגמנות בה עבדה כשסוכן מטעמם נפגש עם מפיק הסרט. דיאז, על אף שלא למדה משחק מימיה, החליטה כי היא מסוגלת לעשות את התפקיד, ואחרי אודישנים מפרכים זכתה בו וגילמה את טינה. הסרט היה לשובר קופות ודיאז הפכה לכוכבת בן-לילה.

לאחר סרט זה לקחה סדנה מזורזת במשחק, והחלה לככב בשורה ארוכה של סרטים עצמאיים. למעשה, הקריירה שלה מבוססת על סרטים הוליוודים מובהקים לצד סרטים איכותיים ודלי תקציב. דיאז כיכבה בקומדיה השחורה "ארוחת הערב האחרונה" והמשיכה בסרטים "האחת והיחידה" של אדוארד ברנס, "להרגיש את מינסוטה", המותחן "ראש מעל המים", "חיים לא רגילים" של הבמאי הבריטי דני בויל, "תככים בטלסה", "פחד ותיעוב בלאס וגאס", שהייתה קומדיה מטורפת ביותר ו"עד החתונה זה יעבור", קומדיה שחורה ואכזרית במיוחד.

חזרתה לזרם הקולנוע ההוליוודי המרכזי הייתה בקומדיה הקלילה "החתונה של החבר שלי". סרט זה היה לנקודת מפנה בקריירה שלה, והפך אותה לשחקנית שמרוויחה מיליונים בכל סרט (ובהמשך אף עשרות מיליונים). בהמשך הופיעה בקומדיה המצליחה של האחים פארלי "משתגעים על מרי", "המלאכיות של צ'רלי" והמשכו: "המלאכיות של צ'רלי: בהילוך גבוה", "ונילה סקיי" על תפקידה בו הייתה מועמדת לגלובוס הזהב, "הכי מתוק שיש", ארבעה סרטי "שרק", בו תרמה את קולה כנסיכה פיונה.

בין לבין הופיעה בשורה של סרטים עצמאיים שביססו את מעמדה כשחקנית רצינית: ב-1999, "להיות ג'ון מלקוביץ'", בו נאלצה לכער את עצמה לתפקיד, שהיה שונה לחלוטין מתפקידה ב"משתגעים על מרי", שנה קודם לכן. על תפקיד זה קיבלה מועמדות לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית שחקנית המשנה. בהמשך כיכבה ב"יום ראשון הגדול", דרמת ספורט של אוליבר סטון, "דברים שאפשר לדעת עליה", "הקרקס הנעלם" ו"כנופיות ניו יורק", סרטו של מרטין סקורסזה שהיה מועמד לעשרה פרסי אוסקר וזיכה את דיאז במועמדות נוספת לפרס "גלובוס הזהב" לשחקנית המשנה.

בשנת 2005, שיחקה דיאז בקומדיות "בנעליה" ו"החופשה".

בשנת 2008 שיחקה בסרט "מה שקורה בווגאס" לצידו של אשטון קוצ'ר.

בשנת 2012 שיחקה בתפקיד ראשי בדרמה הרומנטית "למה לצפות כשאתם מצפים" לצד ג'ניפר לופז ואליזבת' בנקס

בשנת 2014, כיכבה בסרט הקומדיה "סקס טייפ" לצידו של ג'ייסון סיגל. באותה שנה גם שיחקה בסרט "האישה האחרת" לצד לזלי מאן. בנוסף, דיאז השתתפה גם בעיבוד החדש לסרט "אנני".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2015, נישאה למוזיקאי האמריקאי, בנג'מין לוי "בנג'י" מאדן, חבר להקת גוד שארלוט, בטקס יהודי בביתם בבוורלי הילס,[1] זאת לאחר 17 יום של אירוסין. הזוג הכיר 7 חודשים קודם לכן דרך חברתה של דיאז, ניקול ריצ'י, אשר היא גיסתו של מאדן.

בסוף 2013, פרסמה דיאז ספר בריאות בשם "ספר הגוף: להאכיל, לזוז להבין ולאהוב את גופך המדהים". הספר דורג במקום השני ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.

דיאז בקאן בצרפת, 2002

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]