שרליז ת'רון
| ת'רון, 2018 | |
| לידה |
7 באוגוסט 1975 (בת 50) בּאנוני, פרובינציית חאוטנג, דרום־אפריקה |
|---|---|
| מדינה |
|
| מקום מגורים |
לוס אנג'לס |
| תקופת פעילות |
מ-1995 |
| מפלגה |
המפלגה הדמוקרטית |
| בן או בת זוג |
|
| ילדים |
ג'קסון ת'רון, אוגוסט ת'רון |
| פרסים והוקרה |
|
| אתר רשמי | |
| פרופיל ב-IMDb | |
שרליז ת'רון (באנגלית: Charlize Theron; נולדה ב־7 באוגוסט 1975) היא שחקנית קולנוע, דוגמנית עבר ומפיקת סרטים דרום־אפריקאית[1]–אמריקאית. התפרסמה בשנות ה־90 כשהשתתפה בסרטים, "שני ימים באל איי", "סופר ג'ו יאנג", "מלכודת לפרקליט" ו"תקנות בית השיכר". ת'רון קיבלה ביקורות משבחות ופרס אוסקר על גילום הרוצחת הסדרתית, איילין וורנוס בסרט "מונסטר", שהפך אותה לאדם האפריקאי הראשון שזכה בפרס האוסקר בקטגוריות המשחק. ב־2005 קיבלה מועמדות נוספת לפרס על תפקידה בסרט "ארץ קרה". ב־2011, לאחר כמה שנים של פסק־זמן מהקריירה, ת'רון חזרה לאקרנים בסרט "תקועה". מאז 2012 שיחקה בסרטים שוברי קופות נוספים, כגון "פרומתאוס", "שלגייה והצייד", "הצייד: מלחמת החורף", "מהיר ועצבני 8", "פצצה", "משמר האלמוות" ו"מהיר ועצבני 9".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ת'רון נולדה בעיר בּאנוני, בפרובינציה חאוטנג שבדרום־אפריקה, למשפחת אפריקאנרים נוצרית, לבנה וממוצא אירופאי.[2] הייתה בתם היחידה של צ'ארלס ג'קובוס ת'רון ושל גרדה ג'ייקובה אלטה (לבית מריץ). שפת האם של ת'רון היא אפריקאנס, ובנוסף היא דוברת גם אנגלית שוטפת בניבים שונים, בנוסף ללשונות אחרות השכיחות בדרום־אפריקה, שלמדה משכניה ומעובדיו של אביה בחוותו.
ת'רון גדלה בחוות הוריה הסמוכה ליוהנסבורג שבדרום־אפריקה. אביה היה בעלים של חברת בנייה. בגיל 13 נשלחה לפנימייה, והחלה את לימודיה בבית הספר הלאומי לאמנויות ביוהנסבורג. כשהייתה ת'רון בת 15 הרגה אמה את אביה, שהיה אלכוהוליסט אלים. האם ירתה באב כהגנה עצמית, לעיניה של ת'רון. כנגד האם לא ננקטו צעדים משפטיים.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגיל 16 טסה ת'רון למילאנו בירת איטליה, כחלק מחוזה דוגמנות בן שנה אחת, שעליו חתמה לאחר שזכתה בתחרות יופי מקומית. החוזה שלה הסתיים במהלך שהותה בניו יורק, והיא החליטה להישאר שם. מאוחר יותר התקבלה ללימודי מחול בבית ספר לבלט בניו יורק. ת'רון סיפרה שהגורם המכריע לכך שוויתרה על קריירת ריקודי הבלט שלה בגיל 18 היה פציעה בברך.
מכיוון שלא יכלה להמשיך לרקוד, ת'רון עברה ללוס אנג'לס, קליפורניה. לאחר כשמונה חודשים בעיר היא לוהקה לתפקיד ראשון כניצבת לסרט שנועד לפורמט לצפייה ביתית (Direct־to־video). בהמשך הופיעה בסרטים הוליוודיים רבים ומצליחים, שהראשון שבהם היה דרמת הפשע "שני ימים באל איי", (1996) עם ג'יימס ספיידר, ולאחר מכן "מלכודת לפרקליט", סרט הילדים "סופר ג'ו יאנג", הדרמה "תקנות בית השיכר", "אשת האסטרונאוט", סרט הפעולה "משחק הצבאים", דרמת הפשע "רחובות מושחתים", "הג'וב האיטלקי" ו"גברים עם כבוד". כיכבה בשני סרטים של וודי אלן: "סלבריטי" (1998), "אהבה בחודש נובמבר" (2001) ו"קללת אבן העקרב הירוקה" (2001).
בשנת 2003 הזדמן לה להראות את יכולות המשחק שלה מעבר לדמות הבחורה הבלונדינית היפה הנצמדת לגיבורים הראשיים. ת'רון גילמה את הרוצחת הסדרתית איילין וורנוס בסרט "מונסטר". מבקר הקולנוע רוג'ר איברט תיאר את הופעתה בסרט כ"אחת מהופעות המשחק הטובות ביותר בתולדות הקולנוע". היא זכתה על תפקידה זה בפרס האוסקר בפברואר 2004, וגם בפרס איגוד השחקנים האמריקני ובפרס גלובוס הזהב. לשם גילום דמותה של איילין נאלצה ת'רון להעלות כ־15 ק"ג במשקל גופה.
בשנת 2004 חתמה ת'רון על חוזה עם מעצב האופנה הבריטי ג'ון גאליאנו, שבמסגרתו הופיעה בכרזות הפרסום של J'Adore מבית הטיפוח והאופנה הצרפתי כריסטיאן דיור. בהמשך החלה ת'רון לשמש כפרזנטורית הבושם מבית דיור. בה בעת, בשנה זאת גילמה את השחקנית השוודית בריט אקלנד בסרט הדרמה הביוגרפי של HBO, "החיים על פי פיטר סלרס" (אנ'), שעליו הייתה מועמדת לפרס אמי ומועמדת גם לפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסרט טלוויזיה.
בספטמבר 2005 קיבלה כוכב על שמה בשדרת הכוכבים של הוליווד. באותה שנה כיכבה במותחן מדע בדיוני כושל בשם "איאון פלקס", אולם קיבלה ביקורות טובות. קיבלה מועמדות שנייה לפרס האוסקר על משחקה בסרט דרמה החברתית "ארץ קרה" (2005), שבה גילמה כורָה במכרות ברזל העוברת הטרדה מינית ונאבקת בבית המשפט על הענשת האשמים לכך.
בשנת 2007 שיחקה בסרט "בעמק האלה" לצדו של טומי לי ג'ונס, וגם בסרט הדרמה "קרב בסיאטל" בתור אלה; את הסרט ביים וכתב סטיוארט טאונסנד, בן זוגה דאז.
בשנת 2008 נבחרה לאשת השנה מטעם ה־Hasty Pudding Theatricals. באותה שנה גם שיחקה בסרטים, "סהרוריות" "ערבה בוערת", ובסרט גיבורי־העל "הנקוק" לצדו של ויל סמית', שהפך לסרט המכניס ביותר בו שיחקה עד אותה עת.
בשנת 2009, שיחקה בסרט הפוסט־אפוקליפטי "הדרך", המבוסס על ספר בשם זהה מאת קורמאק מקארתי. היא גם קריינה בתחילתו של סרט האנימציה "אסטרו בוי".
בשנת 2010 היא הנחתה את טקס הגרלת־הבתים למונדיאל 2010, והשתתפה בווידאו קליפ לשיר "Crossfire" של הזמר ברנדון פלאוורס.
בשנת 2011 כיכבה בתפקיד הראשי בסרט "תקועה". הסרט זכה לביקורות משבחות, ות'רון אף קיבלה מועמדות רביעית לפרס גלובוס הזהב לשחקנית ראשית בסרט קומדיה.
בשנת 2012 כיכבה ת'רון בסרט הפנטזיה והפעולה ההוליוודי "שלגייה והצייד", לצד קריסטן סטיוארט וכריס המסוורת', שבו גילמה את המלכה הרעה שהיא גם אמה־החורגת של שלגיה.
בשנת 2014 כיכבה בסרט הקומדיה "מיליון דרכים להתפגר", לצדו של סת' מקפרלן. בשנת 2015 שיחקה בסרט הפעולה הפוסט־אפוקליפטי "מקס הזועם: כביש הזעם", ובנוסף הפיקה ושיחקה בסרט המתח "מקומות אפלים".
בשנת 2016 כיכבה בסרטו של בן־זוגה באותה עת שון פן, "הפנים האחרונות".
בשנת 2017 השתתפה בסרט השמיני של סדרת הסרטים "מהיר ועצבני", בתפקיד האנטגוניסטית הראשית, סייפר, ובתפקיד ראשי בסרט הפעולה "פצצה אטומית".
בשנת 2018 כיכבה בתפקיד הראשי בסרט הדרמה־קומי "ואז הגיעה טלי", המתאר מערכת יחסים שנרקמת בין אם לשלושה לבין האומנת שלה. על תפקידה זה הייתה מועמדת לכמה פרסים, בין היתר, מועמדות לפרס גלובוס הזהב בפעם החמישית.
בשנת 2019 גילמה את העיתונאית האמריקאית מגין קלי - הדמות הראשית בסרט הדרמה הפוליטית "פצצה", שהוביל למועמדויות לפרס האוסקר, פרס גלובוס הזהב, פרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי, ופרס גילדת שחקני המסך. באותה שנה הפיקה וכיכבה בסרט הקומדיה הרומנטית "מה הסיכוי?" (אנ') לצד סת' רוגן ובבימויו של ג'ונתן לוין. היא גילמה את מזכירת המדינה של ארצות הברית שמתחברת מחדש לעיתונאי שהיא נהגה לעשות לו בייביסיטר. הסרט הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל South by Southwest במרץ 2019, והוא יצא לאקרנים ב-3 במאי 2019 וזכה לביקורות חיוביות ממבקרי קולנוע. באותה שנה דירג אותה פורבס כשחקנית התשיעית עם השכר הגבוה בעולם, עם הכנסה שנתית של 23 מיליון דולר.
בשנת 2020 הפיקה וכיכבה לצד קיקי ליין בסרט הפעולה של נטפליקס, "משמר האלמוות", בבימויה של ג'ינה פרינס-בית'ווד, המבוסס על נובלה גרפית בהוצאת אימג' קומיקס. בשנה שלאחר מכן שחזרה את תפקידה כסייפר בסרט "מהיר ועצבני 9" שהיה אמור לצאת ב-22 במאי 2020, אך נדחה ליוני 2021 עקב מגפת הקורונה.
בשנת 2022 שיחקה ת'רון את ליידי לסו בסרט הפנטזיה של נטפליקס "בית הספר לטוב ולרע" המבוסס על רומן באותו השם מאת סומן צ'יינני; היא גם צילמה קטע עבור פרק הפתיחה של עונה 3 לסדרה "הבנים" כשחקנית שמשחקת את סטורמפרונט. היא גם גילמה את הדמות של "קליאה" בסצנה שאחרי הכתוביות בסרט "דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף".
בשנת 2023 שבה ת'רון לגלם את סייפר בסרט "מהיר ועצבני 10" והפיקה את הסדרה הדוקומנטרית "Last Call: When a Serial Killer Stalked Queer New York" עבור רשת "HBO", הסובבת רוצח סדרתי ש"טורף" גברים הומוסקסואלים.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־2007 ת'רון התאזרחה גם בארצות הברית, בנוסף לאזרחות הדרום־אפריקאית שלה ממולדתה.
במשך כעשור, בין השנים 2001–2010, הייתה בזוגיות עם השחקן האירי, סטוארט טאונסנד (אנ'). הם אף התגוררו ביחד בלוס אנג'לס ובאירלנד.
ב־2012 אימצה את ג'קסון, גם היא כמו ת'רון ילידת דרום־אפריקה. ב־2015 אימצה בת נוספת בשם אוגוסט, אפרו־אמריקאית. מאז דיווחה לתקשורת כי בתה המאומצת ג'קסון היא טרנסג'נדרית שיצאה מהארון בפניה, ולטענתה של ת'רון זה מאורע שקרה עוד בהיותה בת שלוש.[3][4]
ב־2013 החלה בזוגיות עם השחקן האמריקאי ממוצא יהודי שון פן, אך הם נפרדו ב־2015.[5] דווח בתקשורת גם על אירוסין ביניהם בשנת 2014,[6] אם כי ת'רון הכחישה זאת בתוקף מאז[7] – ולדבריה הזוג מעולם לא התארס אחת לשני (אף־על־פי שבאותה עת כזוג, כיכבה ת'רון בסרטו של שון פן "הפנים האחרונות"[8]).[7]
היא חברה בארגון אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים, בארגוני זכויות נשים, וכן תומכת בזכויות הקהילה הלהט"בית.
ת'רון סיפרה שההשראה שלה כאמנית הגיעה מנשים חזקות ומוכשרות, וציינה את השחקניות סיגורני וויבר וסוזאן סרנדון.[9]
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1997 | Hollywood Confidential | סאלי | סרט טלוויזיה של UPN |
| 2004 | החיים על פי פיטר סלרס (אנ') | בריט אקלנד | סרט טלוויזיה של HBO
מועמדת פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקנית משנה במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה (אנ') (2005) מועמדת פרס גילדת שחקני המסך לשחקנית הטובה ביותר בסרט טלוויזיה או במיני-סדרה (אנ') (2005) |
| 2005 | משפחה בהפרעה | ריטה לידס | 5 פרקים |
| 2006 | רובוט צ'יקן | אמא של דניאל / מלצרית | דיבוב; פרק: "Book of Corrine" |
| 2017 | האורוויל | פריה לבסק | פרק: "Pria" |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שרליז ת'רון
שרליז ת'רון, ברשת החברתית פייסבוק
שרליז ת'רון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
שרליז ת'רון, ברשת החברתית אינסטגרם
שרליז ת'רון, ברשת החברתית טיקטוק
שרליז ת'רון, סרטונים בערוץ היוטיוב
שרליז ת'רון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- שרליז ת'רון, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
שרליז ת'רון, באתר AllMovie (באנגלית)
שרליז ת'רון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- שרליז ת'רון, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- שרליז ת'רון, באתר Metacritic (באנגלית)
שרליז ת'רון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
שרליז ת'רון, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
שרליז ת'רון, באתר Last.fm (באנגלית)
שרליז ת'רון, באתר AllMusic (באנגלית)
שרליז ת'רון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
שרליז ת'רון, באתר Discogs (באנגלית)- שרליז ת'רון, באתר Genius
- שרליז ת'רון באתר TV.com
- אמיר קמינר, שורדת, באתר ynet, 31 במרץ 2010
- שירית גל, שרליז ת'רון: "מאז גיל 8 רציתי לאמץ ילד", באתר ynet, 8 ביוני 2012
- דודי כספי, לוחמת, באתר ישראל היום, 27 ביולי 2017
- שירית גל, שרליז ת'רון: "במשך שנים עישנתי חשיש, והרבה", באתר ynet, 7 במרץ 2018
- דודי כספי, פצצה מתקתקת: שרליז ת'רון הורסת, באתר ישראל היום, 19 בדצמבר 2019
- ארז עמירן, קשוחה, לוחמנית ועם החזייה בחוץ: שרליז ת'רון חוגגת 50, באתר ynet, 31 ביולי 2025
- שרליז ת'רון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Charlize defends her 'unique' American accent | IOL News, www.iol.co.za (באנגלית)
- ^ ethnic, Charlize Theron, Ethnicity of Celebs | EthniCelebs.com, 2019-04-14 (באנגלית אמריקאית)
- ^ שרליז ת'רון חושפת: הבן שאימצתי רוצה להיות בת, באתר און לייף, 2019-04-21
- ^ שרליז ת'רון חושפת שבתה בת ה-7 טרנסג'נדרית והיא תומכת בה לחלוטין, באתר מאקו, 21 באפריל 2019
- ^ Lee, Esther (17 ביוני 2015). "Sean Penn, Charlize Theron Split, Break Off Engagement: Breakup Details". Us Weekly. ארכיון מ-11 באוגוסט 2015. נבדק ב-15 באוגוסט 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Barr, Sabrina (23 ביוני 2020). "Charlize Theron Says She and Sean Penn Were 'Never Engaged'". The Independent. ארכיון מ-27 ביוני 2020.
In 2014, while they were together, it was reported that Theron and Penn had become engaged. [...] "What? That's not true, no. I did not 'almost get married to Sean', that's such bulls***," the 44-year-old [Theron] said. "No, we dated, that was literally all we did, we dated."
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Fernández, Alexia (22 ביוני 2020). "Charlize Theron Denies She Was Engaged to Sean Penn: 'I Was Never Going to Marry Him'". People (באנגלית). נבדק ב-2 בפברואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Metz, Brooke (27 ביולי 2017). "'The Last Face' and the tale of Charlize Theron and Sean Penn". USA Today (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2 בפברואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Charlize Theron (9 באוגוסט 2018). "Conversations with Charlize Theron". SAG-AFTRA Foundations Conversations (ראיון). Interviewed by Jenelle Riley. SAG-AFTRA. ארכיון מ-27 בפברואר 2020. נבדק ב-18 באפריל 2020 – via YouTube.
{{cite interview}}: (עזרה) - ^ Matt Grobar, Christopher Nolan’s Next Film Is An Adaptation Of Homer’s ‘The Odyssey,’ Universal Reveals, Deadline, 2024-12-23 (באנגלית אמריקאית)
- זוכי אוסקר: השחקנית הטובה
- שחקניות קולנוע וטלוויזיה דרום אפריקאיות
- דוגמניות דרום אפריקאיות
- מפיקות קולנוע דרום אפריקאיות
- שחקניות קולנוע וטלוויזיה אמריקאיות
- דוגמניות אמריקאיות
- זוכי אוסקר: השחקן הטוב
- זוכי פרס גילדת שחקני המסך - שחקנים
- אישים שהונצחו בשדרת הכוכבים של הוליווד: קולנוע
- זוכי פרס גלובוס הזהב: קולנוע: שחקנית ראשית בדרמה
- זוכי פרס בחירת הנוער
- דרום אפריקאים שהופיעו ברשימת טיים 100
- מהגרות מדרום אפריקה לארצות הברית
- זוכות פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לשחקנית הטובה ביותר
- זוכות פרס סאטורן לשחקנית ראשית בקולנוע
- אמריקאיות שנולדו ב-1975