לדלג לתוכן

שרליז ת'רון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרליז ת'רון
Charlize Theron
ת'רון, 2018
ת'רון, 2018
לידה 7 באוגוסט 1975 (בת 48)
בּאנוני, פרובינציית חאוטנג, דרום־אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית (התאזרחות; 2007–הווה)
תקופת הפעילות מ-1995 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • סטיוארט טאונסנד (20012010)
  • שון פן (דצמבר 2013יוני 2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ג'קסון ת'רון, אוגוסט ת'רון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר (2004)
  • Hasty Pudding Woman of the Year (2008)
  • GLAAD Vanguard Award (2006)
  • פרס המהגרים הגדול (2009)
  • פרס סאטורן לשחקנית הטובה ביותר
  • כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
  • פרס יופיטר עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.charlizeafricaoutreach.org/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שרליז ת'רוןאנגלית: Charlize Theron; נולדה ב־7 באוגוסט 1975) היא שחקנית קולנוע, דוגמנית עבר ומפיקת סרטים דרום־אפריקאית[1]אמריקאית. היא התפרסמה בשנות ה־90 כשהשתתפה בסרטים: "שני ימים באל איי", "סופר ג'ו יאנג", "מלכודת לפרקליט" ו"תקנות בית השיכר". היא קיבלה ביקורות משבחות ואף פרס אוסקר על גילום הרוצחת סדרתית, איילין וורנוס בסרט "מונסטר", שהפך אותה לאדם האפריקאי הראשון שזכה בפרס האוסקר בקטגוריות המשחק. ב־2005, היא קיבלה מועמדות נוספת לפרס על תפקידה בסרט "ארץ קרה". ב־2011, לאחר מספר שניםי של פסק־זמן מהקריירה, ת'רון חזרה לאקרנים בסרט "תקועה". מאז 2012 שיחקה בסרטים שוברי קופות נוספים, כגון "פרומתאוס", "שלגייה והצייד" ו"הצייד: מלחמת החורף".

ת'רון נולדה בעיר בּאנוני, בפרובינציה חאוטנג שבדרום־אפריקה ,למשפחת אפריקאנרים נוצרית, לבנה וממוצא אירופאי.[2] בתם היחידה של צ'ארלס ג'קובוס ת'רון ושל גרדה ג'ייקובה אלטה (לבית מריץ). שפת האם של ת'רון היא אפריקאנס, ובנוסף היא דוברת גם אנגלית שוטפת בניבים שונים, בנוסף ללשונות אחרים השכיחים בדרום־אפריקה, אותם למדה משכניה ומעובדיה של אביה בחוותו.

ת'רון גדלה כבתם היחידה של הוריה בחוותם הסמוכה ליוהנסבורג שבדרום־אפריקה. אביה היה בעלים של חברת בנייה. בגיל 13 נשלחה לפנימייה, והחלה את לימודיה בבית הספר הלאומי לאמנויות ביוהנסבורג. כשהייתה ת'רון בת 15, הרגה אמה את אביה, שהיה אלכוהוליסט אלים. האם ירתה באב כהגנה עצמית, לעיניה של ת'רון. כנגד האם לא־ננקטו צעדים משפטיים.

בגיל 16 טסה ת'רון למילאנו בירת איטליה, כחלק מחוזה דוגמנות בן שנה אחת, עליו חתמה לאחר שזכתה בתחרות יופי מקומית. החוזה שלה הסתיים במהלך שהותה בניו יורק באותה עת. היא החליטה להישאר שם, כשמאוחר יותר התקבלה ללימודי מחול בבית ספר לבלט, שם התאמנה כרקדנית בלט. ת'רון סיפרה שהגורם המכריע לכך שוויתרה על קריירת ריקודי הבלט שלה בגיל 18, היתה פציעה בברך.

בלא יכולת להמשיך לרקוד, היא רכשה כרטיס טיסה לכיוון אחד – ללוס אנג'לס, קליפורניה. בתום כשמונה חודשים בעיר אמריקאית זו בה התגוררה, היא לוהקה לתפקיד ראשון, ללא־מילים, שצולם כסרטים שיצאו ישירות בפורמט לצפייה ביתית (Direct־to־video). בהמשך הופיעה בסרטים הוליוודיים רבים ומצליחים, שהחלה בדרמת הפשע "שני ימים באל איי", (1996), עם ג'יימס ספיידר, והמשיכה עם "מלכודת לפרקליט", סרט הילדים "סופר ג'ו יאנג", הדרמה "תקנות בית השיכר", "אשת האסטרונאוט", סרט הפעולה "משחק הצבאים", דרמת הפשע "רחובות מושחתים", "הג'וב האיטלקי" ו"גברים עם כבוד". כיכבה בשני סרטים של וודי אלן: "סלבריטי" (1998), "אהבה בחודש נובמבר" (2001) ו"קללת אבן העקרב הירוקה" (2001).

ב־2003 הזדמן לה להראות את יכולות המשחק שלה מעבר לדמות הבחורה הבלונדינית היפה הנצמדת לגיבורים הראשיים, כדקורציה. ת'רון גילמה את הרוצחת סדרתית, איילין וורנוס בסרט "מונסטר". מבקר הקולנוע רוג'ר איברט תיאר את הופעתה בסרט כ"אחת מהופעות המשחק הטובות ביותר בתולדות הקולנוע"; עליו זכתה בפרס האוסקר בפברואר 2004, כמו גם בפרס איגוד השחקנים האמריקני ובפרס גלובוס הזהב. לשם גילום דמותה של איילין נאלצה ת'רון להעלות כ־15 ק"ג במסת (משקל) גופה.

ב־2004 ת'רון חתמה על חוזה עם מעצב האופנה הבריטי ג'ון גאליאנו, בה הופיעה בכרזות הפרסום של J'Adore מבית הטיפוח והאופנה הצרפתי כריסטיאן דיור. לאחר שהחלה לשמש כפרזנטורית הבושם מבית דיור, היא המשיכה לשמש בתפקיד זה גם במשך השנים הבאות.

בנוסף ב־204 שיחקה בתפקיד ראשי בסרט הטלוויזיה "חייו ומותו של פיטר סלרס", עליו הייתה מועמדת לפרס אמי ומועמדת גם לפרס גלובוס הזהב.

בספטמבר 2005 קיבלה כוכב על שמה בשדרת הכוכבים של הוליווד. באותה שנה כיכבה במותחן המדע בדיוני הכושל "איאון פלקס", אולם קיבלה ביקורות טובות, כולל מועמדות שנייה לפרס האוסקר, על משחקה בסרט דרמה החברתית "ארץ קרה" (2005), בה גילמה כורה במכרות ברזל העוברת הטרדה מינית ונאבקת בבית המשפט על הענשת האשמים לכך.

בשנת 2007 שיחקה בסרט "בעמק האלה", לצדו של טומי לי ג'ונס.

ב־2008 היא נבחרה לאשת השנה מטעם ה־Hasty Pudding Theatricals. באותה שנה, היא גם שיחקה בסרטים "קרב בסיאטל", "ערבה בוערת", ובסרט גיבורי־העל "הנקוק" לצדו של ויל סמית', שהפך לסרט המכניס ביותר בו שיחקה עד אותה עת.

בשנת 2009, שיחקה בסרט הפוסט־אפוקליפטי "הדרך", המבוסס על ספר בשם זהה. נתנה את קולה לקריינות "החברים שלנו" בתחילת סרט האנימציה "אסטרו בוי".

ב־2010 היא הנחתה את טקס הגרלת־הבתים למונדיאל 2010, והשתתפה בווידאו קליפ לשיר "Crossfire" של הזמר ברנדון פלאוורס.

בשנת 2011, היא כיכבה בתפקיד הראשי בסרט "תקועה". הסרט זכה לביקורות משבחות, ות'רון אף קיבלה מועמדות רביעית לפרס גלובוס הזהב לשחקנית ראשית בסרט קומדיה.

בשנת 2012 כיכבה בסרט הפנטזיה והפעולה ההוליוודי "שלגייה והצייד", לצד קריסטן סטיוארט וכריס המסוורת', בו ת'רון גילמה את המלכה הרעה שהיא גם אמה־החורגת של שלגיה.

בשנת 2014 כיכבה בסרט הקומדיה "מיליון דרכים להתפגר", לצדו של סת' מקפרלן. בשנת 2015 שיחקה בסרט הפעולה הפוסט־אפוקליפטי "מקס הזועם: כביש הזעם", בנוסף הפיקה ושיחקה בסרט המתח "מקומות אפלים".

בשנת 2016 כיכבה בסרטו של בן־זוגה באותה עת שון פן, "הפנים האחרונות".

ב־2017 השתתפה בסרט השמיני של סדרת הסרטים "מהיר ועצבני", בתפקיד האנטגוניסטית הראשית, סייפר.

בשנת 2018 כיכבה בתפקיד הראשי בסרט הדרמה־קומי "ואז הגיעה טלי", אודות מערכת יחסים שנרקמת בין אם לשלושה לבין האומנת שלה. על תפקידה זה הייתה מועמדת למספר פרסים, בין היתר, מועמדות לפרס גלובוס הזהב בפעם החמישית.

בשנת 2019 גילמה את העיתונאית האמריקאית מגין קלי ־ הדמות הראשית בסרט הדרמה הפוליטית "פצצה", שהוביל למועמדויות לפרס האוסקר, פרס גלובוס הזהב, פרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי, ופרס גילדת שחקני המסך.

בשנת 2020 כיכבה ת'רון בסרט גיבורי העל "משמר האלמוות" בנטפליקס, המבוסס על נובלה גרפית בהוצאת אימג' קומיקס. הסרט זכה לביקורות מעורבות.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־2007 ת'רון התאזרחה גם בארצות הברית, בנוסף לאזרחות הדרום־אפריקאית שלה ממולדתה.

במשך כעשור, בין השנים 20012010, הייתה בזוגיות עם השחקן האירי, סטוארט טאונסנד(אנ'). הם אף התגוררו ביחד בלוס אנג'לס ובאירלנד.

ב־2012 אימצה את ג'קסון, גם היא כמו ת'רון ילידת דרום־אפריקה. ב־2015 אימצה בת נוספת בשם אוגוסט, אפרו־אמריקאית. מאז דיווחה לתקשורת כי בתה המאומצת ג'קסון היא טרנסג'נדרית שיצאה מהארון בפניה, ולטענתה של ת'רון זה מאורע שקרה עוד בהיותה בת שלוש.[3][4]

ב־2013 החלה בזוגיות עם השחקן האמריקאי ממוצא יהודי שון פן, אך הם נפרדו ב־2015.[5] דווח בתקשורת גם על אירוסין ביניהם בשנת 2014,[6] אם כי ת'רון הכחישה זאת בתוקף מאז[7] – ולדבריה הזוג מעולם לא התארס אחת לשני (אף־על־פי שבאותה עת כזוג, כיכבה ת'רון בסרטו של שון פן "הפנים האחרונות"[8]).[7]

היא חברה בארגון אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים, בארגוני זכויות נשים, וכן תומכת בזכויות הקהילה הלהט"בית.

ת'רון סיפרה שההשראה שלה כאמנית הגיעה מנשים חזקות ומוכשרות, וציינה את השחקניות סיגורני וויבר וסוזאן סרנדון.[9]

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים וקולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרליז ת'רון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Charlize defends her 'unique' American accent | IOL News, www.iol.co.za (באנגלית)
  2. ^ ethnic, Charlize Theron, Ethnicity of Celebs | EthniCelebs.com, ‏2019-04-14 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ שרליז ת'רון חושפת: הבן שאימצתי רוצה להיות בת, באתר און לייף, ‏2019-04-21
  4. ^ שרליז ת'רון חושפת שבתה בת ה-7 טרנסג'נדרית והיא תומכת בה לחלוטין, באתר ‏מאקו‏, 21 באפריל 2019
  5. ^ Lee, Esther (17 ביוני 2015). "Sean Penn, Charlize Theron Split, Break Off Engagement: Breakup Details". Us Weekly. ארכיון מ-11 באוגוסט 2015. נבדק ב-15 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Barr, Sabrina (23 ביוני 2020). "Charlize Theron Says She and Sean Penn Were 'Never Engaged'". The Independent. ארכיון מ-27 ביוני 2020. In 2014, while they were together, it was reported that Theron and Penn had become engaged. [...] "What? That's not true, no. I did not 'almost get married to Sean', that's such bulls***," the 44-year-old [Theron] said. "No, we dated, that was literally all we did, we dated." {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 Fernández, Alexia (22 ביוני 2020). "Charlize Theron Denies She Was Engaged to Sean Penn: 'I Was Never Going to Marry Him'". People (באנגלית). נבדק ב-2 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Metz, Brooke (27 ביולי 2017). "'The Last Face' and the tale of Charlize Theron and Sean Penn". USA Today (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Charlize Theron (9 באוגוסט 2018). "Conversations with Charlize Theron". SAG-AFTRA Foundations Conversations (ראיון). Interviewed by Jenelle Riley. SAG-AFTRA. ארכיון מ-27 בפברואר 2020. נבדק ב-18 באפריל 2020 – via YouTube. {{cite interview}}: (עזרה)
שרליז ת'רון - פרסים