קרל אברהרד הרווארת פון ביטנפלד

קרל אברהרד הרווארת פון ביטנפלד
Karl Eberhard Herwarth von Bittenfeld
	קרל אברהרד הרווארת פון ביטנפלד
לידה	4 בספטמבר 1796; ורטר, ממלכת פרוסיה
פטירה	2 בספטמבר 1884 (בגיל 87); בון, הקיסרות הגרמנית
מדינה	ממלכת פרוסיה
השתייכות	הצבא הפרוסי; צבא הקיסרות הגרמנית
תקופת הפעילות	1811–1871 (כ־60 שנה)
דרגה	גנרל-פלדמרשל
תפקידים בשירות
	מפקד מבצר מיינץ; מפקד הדיוויזיה ה-7; מפקד הקורפוס ה-7; מפקד הקורפוס ה-8; מפקד ארמיית האלבה
פעולות ומבצעים
	המלחמות הנפוליאוניות; מלחמת שלזוויג השנייה; מלחמת אוסטריה–פרוסיה
עיטורים
	פור לה מריט

קרל אברהרד הרווארת פון ביטנפלד (בגרמנית: Karl Eberhard Herwarth von Bittenfeld;‏ 4 בספטמבר 1796 – 2 בספטמבר 1884) היה גנרל-פלדמרשל גרמני אשר לחם בצבא הפרוסי במלחמות הנפוליאוניות ובמלחמות איחוד גרמניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביטנפלד נולד בעיר ורטר שבתורינגיה ב-4 בספטמבר 1796. הוא היה נצר למשפחה פרוסית עתיקת יומין אשר נזכרת במסמכים כבר משנת 1246. אביו היה הגנרל יוהאן אברהרד ארנסט הרווארת פון ביטנפלד (1753–1833), אשר לחם בשורות הצבא הפרוסי במלחמות צרפת המהפכנית ובמלחמות הנפוליאוניות. אמו הייתה יוהנה פרדריקה אוגוסטה פון ארנסטדט (1765–1851), ושני אחיו היו הגנרלים הנס הרווארת פון ביטנפלד (1800–1881) ופרידריך הרווארת פון ביטנפלד (1802–1884).

פון ביטנפלד התגייס לצבא הפרוסי כמוסקטר ב-15 בפברואר 1811. בין השנים 1813-1815 הוא לחם במלחמת הקואליציה השישית (הידועה בגרמניה בשם "מלחמת השחרור"), והועלה לדרגת לויטננט. הוא השתתף בקרבות ליצן, דרזדן, לייפציג ופריז. בשנת 1835 הועלה לדרגת מיור, ובשנת 1839 מונה למפקד רגימנט החי"ר ה-1 של המשמר, ונטל עמו חלק חשוב בדיכוי מהפכת מרץ 1848 בברלין, שפרצה במסגרת אביב העמים. בשיאה של המהפכה, ללילה אחד בין 18 ל-19 במרץ מונה פון ביטנפלד למפקד הטירה המלכותית. בשנת 1850 קיבל פיקוד על בריגדת החי"ר ה-16. בשנת 1852 הועלה לדרגת גנרל-מיור, ובשנת 1854 מונה למפקד המבצר של מיינץ.

בשנת 1856 הועלה לדרגת גנרלוטננט, ומונה למפקד הדיוויזיה ה-7. בשנת 1860 הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים, וקיבל את הפיקוד על הקורפוס ה-7 (הווסטפלי). בשנת 1864 מונה לראש מטהו של פרידריך קרל, נסיך פרוסיה. הוא לחם עם הקורפוס שבפיקודו במלחמת שלזוויג השנייה, וב-29 ביוני 1864, הביס את הדנים בקרב אלס שהיה הקרב הגדול האחרון של המלחמה. על פעולותיו, עוטר בעיטור הפור לה מריט. ב-21 באוגוסט קיבל את צלב האבירים של המסדר הצבאי של מריה תרזה מטעם האימפריה האוסטרית.

ב-29 ביוני 1865 מונה למפקד הקורפוס ה-8. עם פרוץ מלחמת אוסטריה–פרוסיה מונה למפקד ארמיית האלבה שכללה את הקורפוסים ה-7 וה-8. הארמייה שלו נעה אל ממלכת סקסוניה לצד הארמייה הראשונה בפיקודו של הנסיך פרידריך קרל, וכבשה את דרזדן. ב-22 ביוני 1866 נעה הארמייה שלו אל בוהמיה, וכבשה את רומבורק וסלוקנוב ללא קרב. הוא הביס אות האוסטרים במספר קרבות, ונטל חלק חשוב בקרב קניגרץ שהכריע את המלחמה. לאחר המלחמה הוחזר לפקד על הקורפוס ה-8, ומאוחר יותר הועבר לפקד על המחוז הצבאי ה-7. מ-1867 עד 1870 הוא היה חבר ברייכסטאג של הקונפדרציה הצפון-גרמנית. הוא לא פיקד על כוחות במלחמת צרפת–פרוסיה, אולם מילא תפקידי ניהול ומטה חשובים. בשנת 1871 הועלה לדרגת גנרל-פלדמרשל.

עוד באותה שנה הוא פרש מהצבא וחי בבון עד מותו ב-2 בספטמבר 1884 יומיים לפני יום הולדתו ה-88.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 במאי 1823 נישא ביטנפלד לאשתו הראשונה, קרולינה שולצה, אשר מתה ב-2 במאי 1828 בלי שילדה לו ילדים. ב-22 ביוני 1831 הוא נישא לסופי פון שולטן, בתו של הגנרל הפרוסי וילהלם פון שולטן. היא ילדה לו חמש בנות, וארבעה בנים שכולם שרתו בצבא הגרמני והגיעו לדרגות בכירות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא קרל אברהרד הרווארת פון ביטנפלד בוויקישיתוף

קרל אברהרד הרווארת פון ביטנפלד מתוך הביוגרפיה הגרמנית (בגרמנית)
קרל אברהרד הרווארת פון ביטנפלד באתר הרייכסטאג (בגרמנית)