קרן פורום העתיד גרמניה-ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
עריכה
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קרן פורום העתיד גרמניה ישראל (באנגלית: German-Israeli Future Forum Foundation, בגרמנית: Stiftung Deutsch-Israelisches Zukunftsforum DIZF) היא חברה לתועלת הציבור שנוסדה בשנת 2007 על ידי הרפובליקה הפדרלית של גרמניה ומדינת ישראל ומקום מושבה הוא ברלין.[1] מטרתה העיקרית היא קידום שיתופי פעולה גרמניים-ישראליים, הן באמצעות מימון פרויקטים חיצוניים והן באמצעות פיתוח תוכניות עצמאי. מטרה זו מבוצעת בטווח הארוך בייחוד באמצעות התוכניות האלה: מימון פרויקטים, רשת העתיד גרמניה-ישראל, תוכנית מענקי מחקר על-שם סילקה טמפל ופרס שמעון פרס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את רעיון הקמת הקרן הגו נשיא רפובליקת גרמניה ונשיא מדינת ישראל לרגל יובל ארבעים שנות יחסים דיפלומטיים בין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה ומדינת ישראל. קרן פורום העתיד גרמניה-ישראל נוסדה רשמית בדצמבר 2007 והחלה בפעילותה בפברואר 2009.[1] הקרן שמה לעצמה למטרה לקשר בין בני אדם צעירים מישראל ומגרמניה ולתמוך בהם בעבודה המשותפת למען עתיד משותף על בסיס ערכי הדמוקרטיה, החופש והסובלנות. בראש ובראשונה אלה הם אנשי מקצוע והנהגה בגילאי 18 עד 45 שהקרן מעוניינת לרתום לעיצוב יחסי גרמניה-ישראל.[2]

המנכ״ל בעת הקמת הקרן היה השגריר בדימוס ד״ר אלברט שפיגל.[3] משנת 2009 ועד 2016 היה ד״ר אנדראס אברהרדט מנכ״ל הקרן.[4] באפריל 2016 נכנסה לתפקיד ד״ר תמרה אור, ומאז היא מנהלת את פעילות הקרן.[5] גם אופי עבודת הקרן השתנתה במרוצת השנים. תחילה, עמדו במוקד הפעילות קידום פרויקטים גרמניים-ישראליים ומימון קורסי שפה, ואילו כיום פעילות הקרן מגוונת יותר, בדגש על ביצועיות.

חבר הנאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר הנאמנים הוא הגוף העליון של קרן פורום העתיד גרמניה-ישראל. תפקידיו הם ייעוץ, תמיכה ופיקוח על המנכ״ל. 12 חבריו הם אישים מתחומי המדע, התקשורת, התרבות, הכלכלה והפוליטיקה; מחצית מהם מתמנים בידי ממשלת גרמניה ומחצית בידי ממשלת ישראל. כל אחת מהממשלות מיוצגת על ידי חבר אחד בחבר הנאמנים.

החל משנת 2015 יושב ראש חבר הנאמנים הוא ההיסטוריון ד״ר ד״ר הרמן סימון, סגן היושב ראש הוא איש העסקים יאיר המבורגר. חברים נוספים נוכחיים הם: אֶלקֶה בידנבנדר, פרופ׳ דוריס דרי, ד״ר יעל הדס, יאנה הנזל, שגריר ישראל בגרמניה ג׳רמי יששכרוף, ד״ר אסתר לופטין, סגנית השר מישל מינטפרינג, פרופ׳ ד״ר אירית שגיא, נילי שלו וד״ר תומאס שפאר.

חברים לשעבר בחבר הנאמנים:

פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד אירועים, שיחות מקוונות, השתתפות בדיונים מקצועיים, פעילות ציבורית וכיו״ב, פועלת הקרן בעיקר בתחומי מימון הפרויקטים, רשת העתיד גרמניה-ישראל, תוכנית מענקי המחקר על-שם סילקה טמפל והענקת פרס שמעון פרס.

מימון פרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרן מקדמת פרויקטים לשיתוף פעולה גרמני-ישראלי מכווני-עתיד בשלושה תחומי פעילות:

כל הפרויקטים שהקרן מממנת מתייחסים מבחינה נושאית לפחות לאחד מטרות האו״ם לפיתוח בר קיימא.[7] הפרויקטים יוצאים לפועל בישראל ובגרמניה באופן שווה פחות או יותר. מאז הקמת הקרן קודמו יותר מ-200 פרויקטים בילטרליים כאלה.[8]

רשת העתיד גרמניה-ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018 נפתחה התוכנית ״רשת העתיד גרמניה-ישראל״. הרשת מאפשרת לאקטיביסטים, פעילים ומנהיגים צעירים למצוא במאמץ מופחת, באמצעות Matchmakers (חברי רשת מתווכים), שותפים לפרויקטים גרמניים-ישראליים לא-מסחריים. על פי נתוני הקרן כמעט מחצית מן ה-Matchmakers פעילים בתחום החברה האזרחית, כשליש עוסקים בתחומי הכלכלה והמדע, כרבע מעורבים בתחומים טכנולוגיה ואמנות ותרבות (ריבוי תשובות היה אפשרי).[9] את הפלטפורמה המקוונת של רשת העתיד מספק הסטארט-אפ הישראלי Clique.[10]

תוכנית מענקי מחקר על-שם סילקה טמפל[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2019 מקיימת קרן פורום העתיד גרמניה-ישראל את תוכנית מענקי המחקר לזכרה של העיתונאית ד״ר סילקה טמפל, שישבה בחבר הנאמנים של הקרן. במסגרת התוכנית מוענקות מלגות מחקר למדענים ולעיתונאים צעירים מגרמניה ומישראל. התוכנית עומדת תחת חסותו של שר החוץ לשעבר של גרמניה זיגמר גבריאל ובתמיכה של שרת החוץ לשעבר של ישראל ציפי לבני.[11]

תוכנית מענקי המחקר מתקיימת בשיתוף פעולה עם גופים שהיו קשורים לסילקה טמפל ועוסקים בנושא השנתי הנבחר. בשנה הראשונה, 2019, הקרן שיתפה פעולה עם האגודה הגרמנית למחקרי מזרח-אירופה, עם המועצה הגרמנית ליחסי חוץ ועם המרכז למודרניות ליברלית. המאמרים שנכתבו במסגרת התוכנית בנושא קהילות דוברות רוסית בגרמניה ובישראל פורסמו במהדורה של כתב העת ״מזרח-אירופה״.[12]

תוכנית מענקי המחקר על-שם סילקה טמפל לשנים 2020 ו-2021 עוסקת ביחסים בין גרמניה, ישראל וארה״ב. קרן פורום העתיד גרמניה-ישראל משתפת פעולה עם הוועד היהודי-אמריקני, רשת המנהיגות האירופאית, המגזין ״פוליטיקה בינלאומית״ וארגון נשים בביטחון הבינלאומי. התוצאות יפורסמו במהדורה מיוחדת של המגזין ״פוליטיקה בינלאומית״.[13]

פרס שמעון פרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיתוף פעולה עם קרן פורום העתיד גרמניה-ישראל מעניק משרד החוץ הגרמני החל משנת 2017 מדי שנה פרס על-שם חתן פרס נובל לשלום שמעון פרס. הפרס מוענק לפרויקטים ולאנשים, אשר תרמו תרומה מיוחדת לעיצוב יחסי ישראל-גרמניה.[14] כלות וחתני הפרס נבחרים על ידי חבר שופטים, שכיום חברים בו כריסטיאן ברקל, ד״ר אליס בראונר, דרוויש הזרג׳י, אחמד מנסור, ד״ר ד״ר הרמן סימון ואנטוניה ימין. משפחת פרס מיוצגת בחבר השופטים בידי הדיפלומט לשעבר נדב תמיר, המשמש יועץ בכיר במרכז פרס לשלום וחדשנות. בעבר נמנו על חבר השופטים מוחמד דראושה, קאי דיקמן, פרופ׳ ד״ר ענת פיינברג, שרה פון שוורצה ויוטה וֶדוּבֶן.[15] חבר השופטים מתמנה על ידי שר החוץ של גרמניה. בטקסי הענקת הפרס בעבר הופיעו בין היתר דנה אינטרנשיונל, עידן רייכל ויוני פרס.[16]

כלות וחתני הפרס:[17]

2020 החברה להגנת הטבע בישראל, האגודה להגנת הסביבה בגרמניה ע״ר (NABU), נוער להגנת הסביבה בגרמניה ע״ר (NAJU), עם הפרויקט ״שיתוף פעולה בין ישראל לגרמניה בתחום החינוך הסביבתי״

והמרכז לחינוך בְּרֶדבֶּק (גרמניה), מכללת ספיר בשדרות, המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית (ישראל), אוניברסיטת בְּרֵמֶן, מכון ללימודי דת וחינוך (גרמניה), עם הפרויקט ״הכלה בחברה הגרמנית והישראלית – אתגרים בעבודה סוציאלית עם בנות ובני נוער״

2019 Arbeitsgemeinschaft Jugendfreizeitstätten Sachsen e.V (גרמניה) ומכללת ספיר (ישראל), עם הפרויקט ״חילופים מקצועיים: הבנה ואחריות״

ומדרשת אדם לדמוקרטיה ולשלום (ישראל) והאקדמיה למנהיגות ולכישורים במרכז למחקר פוליטי יישומי, אוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן (גרמניה), עם הפרויקט ״יותר מדמוקרטיה אחת״

2018 עמותת "OTHER MUSIC" / קיץ יידי בוויימאר (גרמניה); החוג למוזיקה של אוניברסיטת חיפה / התזמורת הערבית-יהודית (ישראל), עם הפרויקט ״תזמורת קרוואן״

וקרן גשר לקולנוע רב תרבותי, אנו – עושים שינוי בע"מ, גרין צילום והפקות (ישראל); One Two Films (גרמניה), עם הפרויקט ״Out of Place״

2017 Microfy (ישראל) ו-Migration Hub חממת הגירה (גרמניה) עם הפרויקט "Exchange on Social Entrepreneurship"

ולהקת המחול ״יסמין גודר״ (ישראל) ומוניקה ג׳ילט (גרמניה) עם הפרויקט הפרעה Störung/[18]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 קרן פורום העתיד גרמניה-ישראל - אודות, באתר www.dizf.de
  2. ^ stiftung deutsch-israelisches zukunftsforum, www.dizf.de
  3. ^ Zukunftsforum will junge Deutsche und Israelis in Kontakt bringen, Israelnetz.com - Berichte und Hintergründe aus Israel und dem Nahen Osten (בגרמנית)
  4. ^ Facebook, www.facebook.com
  5. ^ קרן פורום העתיד גרמניה-ישראל - צוות, באתר www.dizf.de
  6. ^ קרן פורום העתיד גרמניה-ישראל - חבר הנאמנים, באתר www.dizf.de
  7. ^ דו״ח שנתי 2019
  8. ^ קרן פורום העתיד גרמניה-ישראל - הפרויקטים, באתר www.dizf.de
  9. ^ דו״ח שנתי 2020
  10. ^ Gespräch mit Dr. Tamara Or und Tal Alon über die bilaterale Vernetzungsplattform „Future Network“ | ELES (בגרמנית)
  11. ^ קרן פורום העתיד גרמניה-ישראל, באתר www.dizf.de
  12. ^ Sylke-Tempel-Fellowship-Programm, www.dgo-online.org
  13. ^ Israel und Deutschland im US-Wahljahr, Jüdische Allgemeine, ‏2020-11-19 (בגרמנית)
  14. ^ Auswärtiges Amt, The future belongs to the brave – the 2019 Shimon Peres Prize, German Federal Foreign Office (באנגלית)
  15. ^ קרן פורום העתיד גרמניה-ישראל, באתר www.dizf.de
  16. ^ Shimon-Peres-Preis verliehen, שגרירות ישראל בגרמניה
  17. ^ stiftung deutsch-israelisches zukunftsforum – Shimon-Peres-Preis Preisträger*innen, www.dizf.de
  18. ^ Shimon-Peres-Preis am 10. Oktober 2017 erstmalig verliehen - Aviva - Berlin Online Magazin und Informationsportal für Frauen aviva-berlin.de, www.aviva-berlin.de
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קרן_פורום_העתיד_גרמניה-ישראל&oldid=34634587"