אנו - עושים שינוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הערך מציג את המצגת העצמית של הארגון במקום מידע אובייקטיבי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אנו - עושים שינוי בע"מ (חל"צ) הוא ארגון המאוגד כחברה לתועלת הציבור ומגדיר את מטרתו כחיזוק הדמוקרטיה הישראלית וקידום שוויון, צדק חברתי,

אנו - עושים שינוי בע״מ
LOGO ANU.png
סוג חברה לתועלת הציבור
סיסמה שינוי גדול עושים ביחד
שנת הקמה 2003 איחוד ב-2013
משרד ראשי

יגאל אלון 159

תל אביב - יפו
מנכ"ל ענת מופקדי
עובדים 12 + 15 מתנדבים
http://www.anu.org.il

סולידריות חברתית, מלחמה בגזענות, פלורליזם וקיימות סביבתית, באמצעות סיוע למאבקים וליוזמות חברתיות, ברשת ומחוצה לה.

"אנו" פועל עם פעילים חברתיים, ארגונים חברתיים, אנשי תקשורת עצמאית וממוסדת, יוצרים, וקהילות שונות, במטרה ליצור חיבורים ולעודד שיתופי פעולה. בספטמבר 2016 נבחר הארגון במקום העשירי ברשימת המשפיעים של ישראל שערך מגזין דה מרקר.

במרץ 2018 מנתה קהילת הארגון כ-160,000 איש. ענת מופקדי מונתה[1] לתפקיד מנכ״לית ״אנו״ ביולי 2018 במקום פז כהן.

שיטת פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אנו" פועל בשלוש רמות של סיוע ותמיכה במאבקים חברתיים:

  • פורטל אינטרנטי, המאפשר לכל אדם בישראל שימוש בכלים דיגיטליים לשינוי חברתי.
  • מתן ייעוץ וליווי ליוזמות חברתיות בהיקף של מספר שעות בחודש.
  • שותפות במאבקים חברתיים ובקואליציות והובלת קמפיינים לשינוי חברתי בהיקף נרחב.

״אנו״ מעודדים הידברות עם נשוא המאבק, במהלך קיום המאבק הצדדים יכולים להיעזר בנציגי ״אנו״ כדי לגשר בין הצדדים ולהגיע לפתרון מוסכם ועל ידי כך ליתר את המאבק.

פורטל וכלים דיגיטליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפורטל של "אנו" מספק בחינם כלים דיגיטליים חיוניים לאקטיביסטים ולציבור הישראלי, באמצעותם ניתן ליצור שיח, לרתום אנשים למאבקים וליצור לחץ ציבורי. הכלים הדיגיטליים כוללים:

  • הקמת תת-אתר אינטרנט המאפשר איסוף פרטים מתומכים ותומכות וניהול הקשר איתם. עד סוף 2016 נאספו כ-100,000 תומכים מכלל המאבקים שנוהלו באתר.
  • מודעות ברשת האינטרנט החושפות את אתרי המאבק לציבורים רחבים
  • "קמפיין דוא"ל" - פרסום מכתב ציבורי הממוען למקבלי החלטות. המערכת מאפשרת לתומכים להצטרף ולשלוח את המכתב בשמם למקבלי החלטות רבים בו זמנית
  • הקמת עמוד לגיוס תרומות מתומכים
  • מפת היוזמות- מפה המרכזת את הפעילות החברתית בישראל
  • מפת ההפגנות למלחמה בשחיתות המציגה את המיקום המדויק של כל הפגנה.

ייעוץ וליווי מאבקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון מספק ליוזמות ומאבקים חברתיים ליווי ותמיכה בהיקף של מספר שעות בחודש. הליווי מתבצע על ידי אנשי צוות ועל ידי פעילים חברתיים מתנדבים בעלי ניסיון.

הובלה ושותפות במאבקים חברתיים ויוזמות בהיקף רחב[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אנו" מוביל ושותף מדי שנה במספר קמפיינים ומאבקים לשינוי חברתי בסוגיות הבוערות בסדר היום הישראלי. חברי הצוות ומתנדבי הארגון פועלים באפיקים שונים, בתוכם לובי מול מקבלי החלטות, יצירת שיח ציבורי ותקשורתי, יצירת לחץ ציבורי על מקבלי החלטות, ארגון פעילות שטח ועוד. בין המאבקים שהארגון היה שותף בהם בשנים 2014–2016: "הקואליציה לחינוך מלידה", "המאבק על העסקה ישירה", ההתנגדות למתווה הגז, "A-list" - לשילוב מומחים ומומחיות ערבים בתקשורת הישראלית, "המאבק לדמוקרטיה בחינוך", "מורידים את הבנקים מהגב" - הקואליציה לתחרות בבנקים, שילוב מורים ומורות ערביים בבתי ספר בחברה היהודית ועוד.

הקמת קואליציות לשינוי חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מתפישת מכפילי הכוח לעשיית שינוי, מחברת "אנו" בין ארגונים שונים בעלי מטרה חברתית זהה, במטרה שיפעלו יחד ככח גדול יותר. אלו חלק מהקואלציות שמובילה "אנו" -

  • קואליציית "חינוך מלידה" - החלה לפעול בדצמבר 2015. "חינוך מלידה" פועלת להסדרת הפיקוח הממשלתי על מסגרות לפעוטות בגילאי לידה עד שלוש, ובתוך כך הרחבת המסגרות כדי שתהיינה נגישות לכלל הציבור ולא רק לכ- 23% מהאוכלוסייה הזכאים לכך כיום, (מתוכם 2.5% לילדי החברה החרדית ו- 0.5% לילדי החברה הערבית). הסדרה – יישום נורמות ניהול, תקינה ופיקוח, קידום מהלך שיוביל לשיפור תנאי השכר ומעמד העובדים וכן להעברת הסמכות ממשרד הרווחה שהחל מה- 31.7.16 הינו אחראי על תחום לידה עד 3 בישראל, לפלטפורמה של משרד החינוך. בקואליציה חברים "המועצה לשלום הילד", ארגון "בטרם", "העמותה למען הגיל הרך", מפעילי מסגרות, אנשי צוות, הורים אנשי אקדמיה וחוקרי חינוך הגיל הרך.
  • קואליציית "אנשי הים התיכון" - החלה לפעול בינואר 2018. הקואליצייה פועלת להקמת שמורות ימיות ב-20% משטחי הים התיכון. כיום פחות מרבע אחוז משטחי המים הטריטוריאליים של ישראל מוגדרים כשמורות ימיות, וזאת בניגוד לאמנות הבינלאומיות עליהם חתומה מדינת ישראל. הארגונים החברים בקואליציית "אנשי הים התיכון" הם צלול, אקואושן, החברה להגנת הטבע ומחמ"לי, ופעולים בשיתוף ועל פי התוכנית הימית של רשות הטבע והגנים.
  • הקואליציה לשקיפות - החלה לפעול בשנת 2017. מטרת פעילות הקואליציה היא להגביר את השקיפות בשלטון המקומי. הארגונים החברים בקואליציה הם התנועה לחופש המידע, העין השביעית, הסדנא לידע ציבורי, המשמר החברתי, עורכי דין לקידום מנהל תקין, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מעש, המרכז להעצמת האזרח, הציבור החדש, שקיפות בינלאומית ישראל, 100 ימים של שקיפות, המדד המוניציפלי, לובי 99, עמותת הצלחה, נאמני תורה ועבודה, ו״אנו״ כרכזי הקואליציה.
  • קואליציית הבנקאות - החלה לפעול בשנת 2016. מטרת פעילות הקואליציה הינה הגברת התחרות והקטנת הריכוזיות בשוק הבנקאות, אשר מעלים באופן ניכר את יוקר המחיה. כמו כן פועלת קואליציית הבנקאות להגברת היושר במערכת הבנקאית- נגד אשראי למקורבים, נגד סיוע להלבנות הון ובעד אחריות אישית של נושאי משרה אשר כשלו בתפקידם. הארגונים החברים בקואליציית הבנקאות הם צדק פיננסי, לובי99, ישראל 2050, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות, התנועה לאיכות השלטון, המשמר החברתי, ישראל יקרה לנו.

מאגרי מומחים להעשרת השיח בתקשורת הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

״אנו״ הקימו מאגרי מידע של מומחים מתחומי ידע שונים (חברה ורווחה, מדע וטכנולוגיה, כלכלה, צבא וביטחון ועוד) המיועד לכלי התקשורת בישראל.

הרציונאל להקמת המאגרים נבע מהצורך להעביר לציבור הרחב מסר שמומחים יש מכל גוני האוכלוסייה בישראל. לאפשר להציג את אותן אוכלוסיות באור שפחות מוכר לציבור. במאגרים:

  • ״A-list״  - מאגר מקוון של מומחים ערבים. 
  • ״Idealist״ - מאגר מקוון של מומחים חרדים. 
  • ״Lista" - מאגר מקוון של מומחיות. 
  • "Toplist"- מאגר מקוון של מומחים מהעדה האתיופית. 
הקמת מאגר המומחים האתיופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי מחאת האתיופים במאי 2015 הוקמה וועדה ברשות אמי פלמור עם נציגי 11 משרדי משלה למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה[2]. אחד מהפתרונות שהועלו על ידי הוועדה היא הקמת מאגר המומחים האתיופים[3] מאגר מומחים כפתרון, עלה אחרי מחקר שעסק בשאלה ״איך מקבעת התקשורת את התדמית המוחלשת של יוצאי אתיופיה?״[4]. במסגרת מכרז ממשלתי של משרד המשפטים להקמת מאגר מומחים, ״אנו״ זכתה בשל הניסיון והמומחיות בהקמת מאגרי מומחים לגיוון השיח. כחלק מקמפיין שימוש במאגר, השרה איילת שקד עודדה שימוש במאגר באופן אישי[5].

הארגונים שהתאחדו ל"אנו"[עריכת קוד מקור | עריכה]

אג'נדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו אג'נדה

אג'נדה - מרכז ישראלי לאסטרטגיה תקשורתית היה ארגון ללא כוונת רווח שפעל לקדם את הסיקור של נושאים חברתיים באמצעי התקשורת ולהשפיע על אופן הסיקור, וכן לסייע לארגונים העוסקים בשינוי חברתי לקדם את מטרותיהם באמצעות התקשורת ביתר יעילות.

"אג'נדה" הוקמה בשנת 2003 על ידי המשרד לייעוץ אסטרטגי "בן אור תקשורת" ושתי"ל בתמיכת קרן פורד.[6] פעילות "אג'נדה" כללה ייזום קמפיינים בנושאים חברתיים, ומתן שירותי ייעוץ והדרכה לארגונים חברתיים בעבודתם עם התקשורת. בנוסף, עסקה "אג'נדה" במעקב אחר אמצעי התקשורת והדרך שבה הם מסקרים נושאים חברתיים, ובהעברת סדנאות ובמתן סיורים בנושאים חברתיים לעתונאים.

בין השנים 2003 ל-2005 התמקדה "אג'נדה" בניסיון לשנות את דרך הטיפול התקשורתי בעוני, באמצעות קמפיין ממוקד להעברת הסיקור התקשורתי לתופעת העובדים העניים, לעומת הדגש התקשורתי הקודם על עניים שאינם עובדים. החל משנת 2006 ועד 2008 הנושא המרכזי בו עסקה "אג'נדה" הוא שינוי אופי הסיקור של ערביי ישראל בכלי התקשורת.

בשנת 2013, הכנסות אג'נדה מתרומות הסתכמו ב-1,277,819 ש"ח,[7] שמתוכם 290,000$ (מעל 80%) התקבלו מהקרן החדשה לישראל.[8] בהנהלת "אג'נדה" כיהנו בין היתר רחל ליאל, מנכ"לית הקרן, אוריאלה בן צבי, מייסדת ומנכ"ל "בן אור תקשורת", הפרסומאי דרור שטרנשוס,[9] חבר הכנסת דניאל בן סימון ואנשי התקשורת רפיק חלבי ונטשה מוזגוביה. מנכ"לית אג'נדה מאז שנת 2008 הייתה ענת סרגוסטי.[10] קדמה לה בתפקיד ורד לבנה, מנכ"לית אג'נדה הראשונה, שהתמנתה לתפקיד לאחר שכיהנה כמנכ"לית האגודה לזכויות האזרח.

עורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עורו - תמונה.jpg

התנועה נוסדה במהלך שנת 2010 על ידי רוני דואק, מריוס נכט, חגית בכר, יואב בן דרור ואיל מלמד המשמשים כדירקטורים ב״אנו״.

בתחילת שנת 2011 התאגדה ונרשמה כחברה לתועלת הציבור תחת השם "התנועה האזרחית החדשה בע"מ (חל"צ)". לאחר ההתארגנות הראשונית נוסד פורום מייסדים רחב יותר שהשתתף בניהול ובפעילות התנועה. במקביל הוקם צוות מקצועי שכלל מומחים ואנשי מקצוע מתחומים שונים, כולל פעילי חברה וציבור ואנשי תקשורת.

במהלך שנת 2012 עסקה עורו בהכנת תוכנית פעולה מעודכנת, גיבוש שיתופי פעולה עם ארגונים וגורמים מקבילים (ביניהם רבים מ"בוגרי" המחאה החברתית של 2011) ובנייה ופיתוח של אתר האינטרנט. התנועה קיימה מספר רב של אירועים וכנסים שונים ברחבי הארץ והכינה עצמה להשקה פומבית בספטמבר.

בתחילת 2013 הוחלט על הרצת פיילוט לקמפיין ציבורי ראשון. הנושא שנבחר היה ביטול אגרת הטלוויזיה במתכונתה הנוכחית. עורו נטלה חלק פעיל במאבק ואף הוזמנה להציג את עמדות הציבור בפני מספר גורמים בכנסת וברשות השידור. ביולי 2014 אישרה הכנסת את חוק השידור הציבורי, ובו גם הוראה על ביטול אגרת הטלוויזיה החל מ-1 באפריל 2015.

כמו כן עורו שיתפה פעולה בשנה זו עם ארגונים רבים, ביניהם תנועת "מתפקדים", "הסדנה לידע ציבורי", "המכון הישראלי לדמוקרטיה" ותנועת "הכול חינוך". כמו כן פעלה עורו בשנה זו להובלה ולתמיכה בקבוצת אזרחים (בראשות גרי גרינשפן), לגיבוש נייר עמדה מנומק ומפורט אשר הוצג בפני שרת הבריאות ו"ועדת גרמן" כמשקף את האינטרס הציבורי של האזרח מול מערכת הבריאות.

במהלך 2013, לאור ריבוי הארגונים העוסקים בנושאים דומים, ומתוך רצון למנוע ביזור מאמצים ומשאבים, נוצר קשר קרוב עם מובילי שתי חברות נוספות לתועלת הציבור – "השדרה" ו"אג'נדה". בסיכומו של תהליך ממושך ויסודי של תיאום ציפיות, יעדים ותוכניות פעולה, נוצר איחוד כוחות ופעילויות תחת השם "אנו". הפעילות המאוחדת מנוהלת על ידי מנכ"ל משותף וצוות מקצועי שעיקרו נבנה מתוך הצוותים המקצועיים של שלושת הארגונים.

השדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו אתר השדרה

בשנת 2012 אחרי המחאה החברתית ופינוי המאהל בשדרות רוטשילד הוחלט להקים את ״השדרה״ כשדרה וירטואלית למאבקים על בסיס הפעילות החברתית של חברת "בשותף". התוצאה הייתה הקמת אתר אינטרנט המאפשר להקים, להפעיל ולנהל מאבק דיגיטלי על ידי כל פעיל חברתי. הכלי המרכזי באתר "השדרה", היה מנגנון שליחת מיילים למקבלי החלטות. בין הקמפיינים המוצלחים היו קמפיין לעצירת ההחלטה להפשרה לבנייה בחוף פלמחים - בו נשלחו למעלה 55,000 מיילים[11] לוועדת התכנון על ידי אלפי אזרחים ואזרחיות. בעקבות הלחץ ההחלטה בוטלה[12]. עד היום משמש מנגנון שליחת דוא״ל כאחד מהכלים המופעלים על יד ״אנו״ במאבקים שונים ביניהם מאבק כנגד מתווה הגז, המאבק להעסקה ישירה, מאבק להגברת התחרות בבנקים ועוד.

מקימי השדרה היו אריאל וינטר, קרן דהן משמשת כדירקטורית ב״אנו״, אריה רייכמן וצור דבוש המשמש כיו״ר ״אנו״. פז כהן החליף את אריאל וינטר בניהול "השדרה" בסוף 2012, ניהל את החיבור בין שלושת הארגונים ושימש כמנכ״ל ״אנו״[1] עד יולי 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפות:

סרטונים בשותפות ארגון ״אנו״:

״אנו״ בתקשורת:

״אנו״ ברשת:

קישורים על ארגון אג'נדה
קישורים על ארגון עורו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ענת מופקדי נכנסה היום לתפקידה כמנכ"לית "אנו-עושים שינוי", www.allmarketing.co.il (בעברית)
  2. ^ "כך מתכננת המדינה להתמודד עם בעיית אפליית יוצאי אתיופיה - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות (בעברית). בדיקה אחרונה ב-8 במאי 2018. 
  3. ^ הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה עמ׳129 סעיף 40 | דוח מסכם | יולי 2016, graphics-lapam.org.il
  4. ^ טוקר, נתי (10 באפריל 2018). "איך מקבעת התקשורת את התדמית המוחלשת של יוצאי אתיופיה". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-8 במאי 2018. 
  5. ^ איילת שקד on Twitter, Twitter (בעברית)
  6. ^ אודות, באתר "אג'נדה"
  7. ^ לפי הדוחות הכספיים של האגודה, עמ' 4, באתר guidestar
  8. ^ לפי פירוט מענקי 2013 באתר הקרן החדשה לישראל
  9. ^ עירית יוסילביץ, האג'נדה של דרור, ב- nrg
  10. ^ יעל גאוני, ענת סרגוסטי עוזבת את חדשות ערוץ 2: מונתה למנכ"ל ארגון אג'נדה, בגלובס
  11. ^ "קריאה אחרונה להצלת חוף פלמחים! - אנו - עושים שינוי בע"מ (חל"צ)". אנו - עושים שינוי בע"מ (חל"צ) (בעברית). 15 בינואר 2017. בדיקה אחרונה ב-30 ביולי 2018. 
  12. ^ "הוועדה המחוזית הכריעה: לא יוקם כפר נופש בחוף פלמחים". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 1 בדצמבר 2014. בדיקה אחרונה ב-30 ביולי 2018.