ק.ו.ן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קה.וה.אן
КВН
סוגה שעשועון
יוצרים סרגיי מוראטוב
אלברט אקסלרוד
מיכאיל יעקובלב
מנחים אלברט אקסלרוד (1961-1964)
סבטלנה ז'ילצובה (1961-1972)
אלכסנדר מסליאקוב (1964-1972, 1986 ואילך)
ארץ מקור ברית המועצותברית המועצותברית המועצות
רוסיהרוסיהרוסיה
שפות רוסית
תוכנית מקור ערב השאלות ההיתוליות
הפקה
מפיק Alexander Aleksandrovich Maslyakov
חברת הפקה AMiK
אתר צילומים מוסקבה
שידור
רשת שידור הטלוויזיה המרכזית (1961-1990)
ערוץ 1 (1990 ואילך)
פורמט (תמונה) 4:3, 16:9
תקופת שידור מקורית 8 בנובמבר 1961 – עדיין משודרת
קישורים חיצוניים
http://www.kvn.ru
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קטע מתוך משחק KVN
ולדימיר פוטין בחגיגות 50 שנה לתוכנית, נובמבר 2011.
אלכסנדר מסליאקוב, מנחה התוכנית מאז שנות ה-60

ק.ו.ן או KVN (נקרא: קָה.וֶה.אֶן) - (ברוסית: КВН - Клуб Весёлых и Находчивых - מועדון המצחיקים והשנונים) היא תחרות הומור ותנועה שמקורה בתוכנית טלוויזיה פופולרית שהופיעה לראשונה בברית המועצות ב-8 בנובמבר 1961. מדובר במשחק בין קבוצות (בדרך כלל של סטודנטים) המופיעות מול חבר שופטים ומציגות קטעים הומוריסטיים ומוזיקליים. המשחק כולל בדרך-כלל גם תחרויות אלתור.

התחרות הפכה לאחת מתחרויות הטלוויזיה הפופולריות ביותר במדינות ברית המועצות לשעבר ובקרב יוצאי מדינות אלה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות החמישים, על רקע הדה-סטליניזציה שערך אז ניקיטה חרושצ'וב, עלה הרעיון בקרב אנשי טלוויזיה סובייטים ליצור תוכנית טלוויזיה המוקדשת לבני נוער ולצעירים. העיתונאי סרגיי מוראטוב יצר תוכנית בשם "ערב השאלות ההיתוליות" (ברוסית: "Вечер весёлых вопросов") שהתבססה על פורמט של תוכנית שהייתה אז פופולרית בטלוויזיה הצ'כוסלובקית. בתוכנית הזו המנחים ניקיטה בוגוסלובסקי ומרגריטה ליפנובה שאלו את הנוכחים בקהל שאלות והנוכחים היו צריכים לענות, רצוי בהומור. בסופה של כל תוכנית הבטיחו המנחים פרס למי שיגיע לתוכנית הבאה כשהוא מצויד בכמה אביזרים לא רגילים. בתוכנית השלישית הובטח פרס לכל צופה שיגיע לאולפן כשהוא מצויד בבגדי חורף (התוכנית צולמה בקיץ) ובעיתון מה-31 בדצמבר 1956, אך המנחה ניקיטה בוגוסלובסקי שכח להזכיר את העיתון. כתוצאה מכך, הגיעו לאולפן עשרות רבות של אנשים בבגדי חורף שדרשו לקבל את הפרס שהובטח להם. המשטרה לא הצליחה להסתדר עם ההמון ושידור התוכנית נפסק, כשבמקומה שודר הכיתוב "הפסקה בשידור עקב תקלה טכנית". זו הייתה הפעם האחרונה שהתוכנית הזו שודרה.

לאחר הפסקה של כמה שנים מאז כישלון ה-VVV ב-1957, פנתה אשת הטלוויזיה ילנה הלפרינה למוראטוב בבקשה ליצור תוכנית חדשה. לאחר שכנועים, והבטחתה של הלפרינה שהיא תיקח את האחריות על עצמה, מוראטוב הסכים. יחד עם ידידיו, הרופא אלברט אקסלרוד והמהנדס מיכאיל יעקבלב, המציא מוראטוב את הפורמט החדש שזכה לכינוי KVN, על שם טלוויזיות ה-KVN שהיו נפוצות אז בברית המועצות. לשלוש האותיות המציאו "האבות המייסדים" ראשי תיבות חדשים, וכך הומצא השם: "קְלוּב וֶסְיוֹלִיך אי נַאחוֹדְצִ'יבִיך" - "מועדון המצחיקים[1] והשנונים". התוכנית הראשונה הוקרנה בטלוויזיה הסובייטית ב-8 בנובמבר 1961. בשנים הראשונות השתתפו בה רק קבוצות ממוסדות להשכלה גבוהה ממוסקבה, אך המשחק הפך פופולרי במהרה ושוחק גם מחוץ למסגרת הטלוויזיונית כמו בתחרויות עירוניות ובתחרויות בין בתי ספר, פקולטות ואף מפעלים. אקסלרוד היה המנחה הראשון של התוכנית יחד עם המגישה סבטלנה ז'ילצובה, אך בשנת 1964 הוחלט להחליף אותו בקפטן של אחת הקבוצות (ככל הנראה, כי לא רצו מנחה יהודי). אקסלרוד נשלח חזרה לאקדמיה לכתוב דיסרטציה, ויוצרי התוכנית ערכו אודישנים לקפטנים על מנת לבחור מהם את השותף החדש של ז'ילצובה. אחד הקפטנים העדיף לשלוח את ידידו אלכסנדר מסליאקוב במקומו, ומסליאקוב הרשים כל כך את הוועדה שנבחר למנחה החדש. במהרה, מסליאקוב זכה לפופולריות עצומה בקרב צופי הטלוויזיה, ונבחר בהמשך על ידי הנהלת רשות השידור הסובייטית להנחות עוד כמה תוכניות, חוץ מ-KVN. בעונות הראשונות של תוכנית ה-KVN לא היו רוב התחרויות ידועות מראש לקבוצות המשתתפות והכול היה מבוסס על אלתורים או על הכנות של מספר דקות תוך כדי השידור עצמו. עם הזמן צומצם מספרן של תחרויות האלתור והמשחק הפך תאטרלי יותר. במהלך התחרות התייחסו הקבוצות לבעיות שונות של חיי היום-יום של האזרחים הסובייטים ולכן לאחר מספר שנים הוחלט להפסיק את שידורה של התוכנית בשידור חי (אז בדיוק גם הופיעה האפשרות הטכנולוגית לעשות זאת). הדבר איפשר לחתוך בעריכה קטעים בעייתיים, לדעת עורכי הטלוויזיה. על הקבוצות גם הוטלו הגבלות שונות. למשל: אסור היה שלקבוצה יהיה קפטן יהודי, אסור שיהיו יותר מדי קבוצות סטודנטים ומעט מדי קבוצות של פועלים ושל איכרים, אסור שלקפטן הקבוצה יהיה זקן (זה נחשב כאילו הקבוצה עושה צחוק מקארל מרקס). בשנת 1972 התוכנית נסגרה סופית לאחר 11 שנות קיומה על ידי יושב-ראש הוועדה לשידורי רדיו וטלוויזיה סרגיי לאפין, שהיה ידוע בשנאתו לתוכנית. על אף סגירת התוכנית המשיכו צעירים בכל רחבי ברית המועצות לארגן משחקי KVN.

רבים משחקני ה-KVN של שנות השישים הפכו לאמנים מפורסמים ולאנשי בידור כשהבולטים שבהם הם השחקן והבדרן גנאדי חזנוב, הסאטיריקן מיכאיל זדורנוב, מגיש הטלוויזיה לאוניד יעקובוביץ', במאי הקולנוע יולי גוסמן, הסופר ארכדי אינין ואחרים.

בשנת 1986, עם בוא הפרסטרויקה, החליטו ותיקי ה-KVN משנות השישים אנדריי מנשיקוב ובוריס סליבוב לנסות ולהחיות את התוכנית. הם פנו ל"אבות המייסדים", שנתנו לשניים את ברכת הדרך, ולמסליאקוב, שהסכים שוב להנחות את התוכנית (ז'ילצובה סירבה). ב-13 במאי 1986 התקיים משחק ה-KVN הטלוויזיוני הראשון מאז סגירת התוכנית. לאחר מספר שידורים הפך המשחק שוב לפופולרי ואף לאחד מסמלי תקופת הגלאסנוסט. שחקני שנות השמונים היו הראשונים לצחוק בשידור על המפלגה הקומוניסטית, על הסובייט העליון, על גורבצ'וב, ואף על המהפכה. לאחר נפילת ברית המועצות הביא גל ההגירה ממנה את משחק ה-KVN למדינות חדשות, ובמיוחד לישראל, לארצות הברית ולגרמניה. בשנת 1992 התקיימה במוסקבה תחרות בינלאומית ראשונה בהשתתפות נבחרות חבר המדינות וישראל. בשנת 1994 אורגן בישראל פסטיבל KVN בינלאומי בהשתתפות נבחרות ארצות הברית, חבר המדינות, גרמניה וישראל.

כיום התוכנית משודרת בטלוויזיה הרוסית והיא אחת התוכניות הפופולריות של הערוץ הראשון. רבים מ"בוגרי" התוכנית הופכים לשחקנים ולתסריטאים מפורסמים (כדוגמת סרגיי סבטלקוב, אלכסנדר רבה, גאריק חרלאמוב, גאריק מרטירוסיאן, מיכאיל גלוסטיאן ואחרים). כמעט כל הסיטקומים ותוכניות ההומור ברוסיה מיוצרות על ידי שחקני KVN או בשיתופם.

ארגון המועדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

את משחקי ה-KVN הרשמיים מארגנת חברת "AMiK" (אלכסנדר מסליאקוב ושות') שנוצרה בשנת 1990. באותה שנה הציעה אחת הקבוצות בצחוק לבחור במסליאקוב לנשיא המועדון. לאחר כמה שנים התואר "נשיא" דבק במסליאקוב, והפך לתוארו הרשמי. חברת "AMiK" מארגנת מדי שנה כמות גדולה של משחקים במסגרות שונות, וליגות רבות פועלות תחת חסותה. רק הליגות הנמצאות תחת חסותה של החברה נחשבות לליגות רשמיות. רובן המוחלט של הליגות נמצא ברוסיה, אך קיימות ליגות גם במדינות אחרות שהיו חברות בברית המועצות, אם כי עקב המשבר בין רוסיה לאוקראינה ניתק הקשר בין "AMiK" לליגות הרשמיות במדינה זו, והן, נכון לרגע זה, אינן נמצאות תחת חסות החברה.

הליגות של "AMiK" מתחלקות לכמה סוגים ודרגות. הדרג הבכיר ביותר הוא הליגות הטלוויזיוניות שבו כלולות ארבע הליגות הראשיות של המועדון שמיוצרות בראש ובראשונה כתוכנית טלוויזיה. בראש הדרג עומדת ליגת העל, שהיא הליגה הבכירה, המשודרת בערוץ הראשון, ושאותה מנחה מסליאקוב. אלופת הליגה נחשבת לאלופת המועדון. תחת הליגה הזו נמצאת הפרמייר-ליגה, המשודרת גם היא בערוץ הראשון, ושאותה מנחה אלכסנדר מסליאקוב הבן (המכונה סאן סאניץ' - קיצור עממי של אלכסנדר אלכסנדרוביץ'). הפרמייר-ליגה נחשבת ליגה צעירה יותר, ומשחקות בה קבוצות בעלות פוטנציאל להגיע לליגת העל, או קבוצות ללא פוטנציאל להגיע לליגת העל, אך כאלה שהעורכים ומשפחת מסליאקוב רוצים לתת להם הזדמנות להופיע בערוץ הראשון. אלופת הפרמייר-ליגה מבטיחה את עלייתה לליגת העל בעונה שלאחר מכן. משחקי ליגת העל והפרמייר-ליגה נערכים במוסקבה. במקום השלישי נמצאת הליגה הראשונה. זוהי ליגה "נודדת" המשנה את מיקומה אחת לכמה שנים. נכון לעכשיו, הליגה מקיימת את משחקיה בעיר קאזאן. בליגה הראשונה משחקות קבוצות צעירות שהגיעו להצלחות בליגות בדרגים הנמוכים יותר, ושיש להן פוטנציאל להיות קבוצות ברמת הליגות הבכירות ביותר. אלופת הליגה הראשונה מבטיחה את מקומה בפרמייר-ליגה בעונה שלאחר מכן, אך במקרים רבים יכולה אף "לדלג" מעליה ולהגיע ישר לליגת העל. משחקי הליגה הראשונה משודרים בטלוויזיה המקומית של טטרסטן, אך ניתנים לצפייה גם בערוץ KVN ביו-טיוב. הליגה הטלוויזיונית הרביעית היא הליגה הבינלאומית שנוצרה בשנת 2014 משתי סיבות. הסיבה הראשונה הייתה ליצור ליגה בכירה בעיר מינסק, בירת בלארוס לאחר שהליגה הראשונה עזבה אותה לטובת טוליאטי. הסיבה השנייה הייתה הצורך בליגה טלוויזיונית רביעית לאחר סגירת ליגת העל האוקראינית בצל המשבר בין רוסיה לאוקראינה, ובצל משבר מתמשך בין "AMiK" לטלוויזיה האוקראינית, שבמשך כמה שנים לא הצליחו להגיע להסכמי שידור. בתחילת 2014 עוד הוכרז שליגת העל האוקראינית תמשיך לפעול כסדרה, אם או בלי שידורים בטלוויזיה המקומית, אך לאחר פרוץ מלחמת האזרחים במדינה, הוחלט שלא לפתוח את הליגה, ובמקום זאת לקדם את הליגה הבינלאומית במינסק למעמד של ליגה טלוויזיונית. משחקי הליגה הבינלאומית משודרים בטלוויזיה הבלארוסית, אך ניתנים לצפייה גם ביו-טיוב. אלופת הליגה לא מבטיחה לעצמה מקום באחת הליגות של מוסקבה, אך יכולה לכוון למקום בליגה הראשונה.

מתחת לליגות הטלוויזיוניות, נמצאות הליגות המרכזיות, הבין-אזוריות והאזוריות. קיימות גם כמה ליגות בעלות מעמד מיוחד, כמו הליגה לילדים.

המיון לליגות השונות נערך מדי ינואר בפסטיבל ה-KVN בעיר סוצ'י. כל קבוצה המגיעה לפסטיבל זוכה מהעורכים לרייטינג. קבוצות שלא מרשימות את העורכים לא זוכות לרייטינג כלל, ומומלץ להן להירשם לליגות האזוריות, קבוצות המצליחות להרשים את העורכים זוכות לרייטינג, ומומלץ להן להירשם לליגות הבין-אזוריות, הקבוצות המרשימות ביותר זוכות לרייטינג גבוה, ומומלץ להן להירשם לליגות המרכזיות. אלופות הליגות המרכזיות זוכות למקום באחת מארבע הליגות הטלוויזיוניות בעונה לאחר מכן.

חוץ מהפסטיבל בעיר סוצ'י, מארגנת ליגת העל עוד כמה אירועים במהלך עונת המשחקים, כשהבולטים שבהם הם אירועי הקיץ: פסטיבל "הקיוין המזמר" שבו קבוצות מופיעות בקטעי הומור מוזיקליים, וגביע הקיץ - משחק בין אלופות המועדון. מאז 2001 (שנת הארבעים של המשחק), בסביבות ה-8 בנובמבר, או ב-8 בנובמבר עצמו, נחגג יום ההולדת של המועדון במשחק מיוחד.

מתכונת התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת מוסקבה מתמודדים במסגרת נבחרת מוסקבה ב-KVN.

בכל משחק משתתפות שתי קבוצות לפחות (היום כמעט ולא מתקיימים משחקים בהשתתפות פחות מארבע קבוצות), והמנצחות עולות לשלב הבא של משחקי הליגה. בסוף כל עונה יש גמר שבו השופטים בוחרים את האלוף. משחק מורכב ממספר תחרויות, כשהנפוצות ביותר הן:

  • "כרטיס ביקור" - תחרות שפותחת את המשחק ובה הקבוצות מציגות את עצמן ואת סגנון המשחק שלהן
  • "חימום" - תחרות אלתור שבה צריך לענות תשובות מצחיקות לשאלות תוך 30 שניות, השאלה יכולה להגיע מהקבוצות היריבות, מהשופטים, מהקהל או אפילו מהמנחה
  • "ביאתלון" - תחרות שבה כל קבוצה בתורה מקריאה כמה בדיחות, ולאחר כל סבב, אחת הקבוצות מודחת, עד שנשארת קבוצה אחת
  • "תחרות מוזיקלית" - תחרות שבה מוצגים קטעי הומור המשלבים מוזיקה: שירה, נגינה או ריקוד
  • "BRIZ" - תחרות שבה הקבוצות צריכות להציג לקהל דבר מה: המצאה כלשהי, אוסף שירים, מקבץ חדשות, רעיון מסוים וכן הלאה
  • "STEM" - תחרות שבה הקבוצות צריכות להציג קטע הומוריסטי קצר, כשברוב המקרים קיימת הגבלה האוסרת ליותר משלושה אנשים להיות בו זמנית על הבמה
  • "תחרות של שיר אחד" - תחרות מוזיקלית שבה מותר לקבוצות להשתמש רק במנגינה אחת
  • "תחרות וידאו" - בתחרות זו, כשמה הוא, הקבוצות צריכות לצלם סרטון וידאו הומוריסטי
  • "תחרות הקפטנים" - תחרות בין הקפטנים של הקבוצות שמקריאים מונולוגים ומציגים נושאים שונים, לפעמים הם צריכים גם לאלתר ולענות על שאלות היריבים, השופטים או המנחה
  • "שיעורי בית" - תחרות שבה מוצגים קטעי הומור נוספים, התחרות הזו ארוכה יותר מהאחרות ובמקרים רבים מציגות הקבוצות מעין "מיני-הצגות"

אלופי KVN[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאלופי המועדון נחשבים אלופי התחרות הטלוויזיונית משנות השישים והשבעים ואלופי ליגת העל.

אלופי המועדון (1961—1972)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה עיר קבוצה/מוסד לימודים
1961/1962 מוסקבה המכון המוסקבאי להנדסה אזרחית (MISI)
1962/1963 מוסקבה המכון המוסקבאי לפיזיקה ולטכנולוגיה (MFTI)
1963/1964 מוסקבה המכון המוסקבאי להנדסת מכרות (MGI)
1964/1965 פריאזינו נבחרת העיר פריאזינו
1965/1966 גורקי "וולגה-66"
1966/1967 אודסה / מוסקבה "מנקי הארובות האודסאים" (אודסה) / המכון המוסקבאי לרפואה (MMI)[2]
1967/1968 באקו "הבחורים מבאקו"
1968/1969 ריגה המכון של ריגה להנדסת כלי תעופה אזרחית (RKIIGA)
1969/1970 באקו "הבחורים מבאקו"
1970/1971 מינסק המכון הפוליטכני הבלארוסי (BPI)
1971/1972 אודסה "אנשים עסוקים" (האוניברסיטה הכלכלית הממלכתית של אודסה - OINKh)

אלופי ליגת העל (1986—ואילך)[עריכת קוד מקור | עריכה]

1986/1987 אוקראינה הסובייטית (1949-1991)אוקראינה הסובייטית (1949-1991) אודסה אוניברסיטת אודסה הממלכתית "הג'נטלמנים מאודסה"
1987/1988 רוסיה הסובייטית (1954-1991)רוסיה הסובייטית (1954-1991) נובוסיבירסק אוניברסיטת נובוסיבירסק הממלכתית NGU
1989 אוקראינה הסובייטית (1949-1991)אוקראינה הסובייטית (1949-1991) חארקוב בית הספר הגבוה של חארקוב להנדסת כלי תעופה צבאיים KhVVAIU
1990 אוקראינה הסובייטית (1949-1991)אוקראינה הסובייטית (1949-1991) אודסה אוניברסיטת אודסה הממלכתית "הג'נטלמנים מאודסה"
1991 רוסיה (1991-1993)רוסיה (1991-1993) נובוסיבירסק אוניברסיטת נובוסיבירסק הממלכתית NGU
1992 ארמניהארמניה ירוואן
אזרבייג'ןאזרבייג'ן באקו[3]
מכון ירוואן לרפואה
YerMI
"הבחורים מבאקו"
1993 רוסיהרוסיה נובוסיבירסק[4] אוניברסיטת נובוסיבירסק הממלכתית NGU
1994 ארמניהארמניה ירוואן מכון ירוואן לרפואה YerMI
1995 רוסיהרוסיה מוסקבה
אוקראינהאוקראינה חרקוב[5]
האוניברסיטה ההומניטארית המודרנית
מכון חארקוב להנדסת כלי תעופה
"אסכדרון הוסארים"
KhAI
1996 רוסיהרוסיה מחצ'קלה אוניברסיטת דאגסטן הממלכתית "הנוודים ממחצ'קלה"
1997 אוקראינהאוקראינה זפורוז'יה — קריבוי רוג
ארמניהארמניה ירוואן[6]
מכון זפורוז'יה לרפואה
"זפורוז'יה — קריבוי רוג — טרנזיט"
"הארמנים החדשים"
1998 רוסיהרוסיה טומסק "ילדיו של סגן שמידט"
1999 בלארוסבלארוס מינסק[7] אוניברסיטת בלארוס הממלכתית BGU
2000 רוסיהרוסיה יקטרינבורג המכון הפוליטכני האוראלי "הפלמני האוראליים"
2001 בלארוסבלארוס מינסק אוניברסיטת בלארוס הממלכתית BGU
2002 רוסיהרוסיה מגניטוגורסק — צ'ליאבינסק "העיר המחוזית"
2003 רוסיהרוסיה סוצ'י[8] מכון סוצ'י לניהול אתרי נופש ותיירות "מותשים מהשמש"
2004 רוסיהרוסיה פיאטיגורסק נבחרת פיאטיגורסק
2005 אבחזיהאבחזיה סוחום
רוסיהרוסיה מוסקבה[9]
אוניברסיטת אבחזיה הממלכתית
"הנארטים מאבחזיה"
"מגאפוליס"
2006 רוסיהרוסיה מוסקבה אוניברסיטת הידידות בין העמים של רוסיה RUDN
2007 רוסיהרוסיה מוסקבה[10] המכון המוסקבאי להנדסת חשמל "אנשים רגילים"
2008 רוסיהרוסיה טומסק אוניברסיטת טומסק הממלכתית "מקסימום"
2009 רוסיהרוסיה קורסק אוניברסיטת קורסק הממלכתית לטכנולוגיה "פרימה"
2010 רוסיהרוסיה ארמווירבריוחובצקיה נבחרת מחוז קרסנודאר
2011 רוסיהרוסיה סמרה "מיץ"[11]
2012 רוסיהרוסיה סמולנסק סניף סמולנסק של המכון המוסקבאי להנדסת חשמל "טריודה ודיודה"
2013 רוסיהרוסיה פיאטיגורסק "העירְ פיאטיגורסקְ"
2014 רוסיהרוסיה טיומן "ברית"
2015 רוסיהרוסיה אסטרחן "נבחרת מחוז קאמיזיאק"
2016 קירגיזסטןקירגיזסטן בישקק "אסיה MIX"
2017 קזחסטןקזחסטן אסטנה "ספרטה"
2018 רוסיהרוסיה קירוב
רוסיהרוסיה אירקוטסק[12]
"ויאטקה"
"ראיסות"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ק.ו.ן בוויקישיתוף
  • IMDB Logo 2016.svg "ק.ו.ן", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למילה весёлый אין מקבילה מדויקת בשפה העברית, הכוונה היא לאדם בעל אופי מלא שמחה
  2. ^ גמר העונה הסתיים בתיקו
  3. ^ משחק הגמר לא שוחק עקב המלחמה בין ארמניה לאזרבייג'ן. שתי הקבוצות הוכרזו אלופות בלי משחק.
  4. ^ עלו לחצי הגמר בהחלטת נשיא המועדון.
  5. ^ תיקו בגמר בהחלטת חבר השופטים.
  6. ^ תיקו בגמר בהחלטת חבר השופטים.
  7. ^ עלו לגמר בהחלטת נשיא המועדון.
  8. ^ העפילו לרבע הגמר לאחר הצבעת SMS של הצופים.
  9. ^ תיקו בגמר בין שתי הקבוצות.
  10. ^ העפילו לרבע הגמר לאחר הצבעת SMS של הצופים, ולגמר בהחלטת חבר השופטים.
  11. ^ שם הקבוצה ברוסית - SOK הוא גם ראשי תיבות של הארגון ללא מטרת רווח "ספורט, חינוך, תרבות" (Sport, Obrazovaniye, Kul'tura).
  12. ^ הקבוצה מאירקוטסק הוכרזה כאלופה השנייה של העונה בהחלטת השופטים אף שקיבלה 0,2 נקודות פחות מהיריבה מקירוב