עמר בר-לב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמר בר-לב
עמר בר-לב, 2020
עמר בר-לב, 2020
לידה 2 באוקטובר 1953 (בן 69)
כ"ג בתשרי ה'תשי"ד
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מפלגה מפלגת העבודה הישראלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה העבודה, המחנה הציוני, העבודה-גשר
omerbarlev.co.il
השר לביטחון הפנים ה־18
בממשלה ה-36
13 ביוני 2021 – מכהן
(שנה ו־23 שבועות)
סגן יואב סגלוביץ'
תחת ראש הממשלה נפתלי בנט
יאיר לפיד
השר לחיזוק וקידום קהילתי ה־2
בממשלה ה-36
13 ביוני 2021 – מכהן
(שנה ו־23 שבועות)
תחת ראש הממשלה נפתלי בנט
יאיר לפיד
חבר הכנסת
5 בפברואר 201330 באפריל 2019
(6 שנים ו־12 שבועות)
3 באוקטובר 201916 במרץ 2020
(23 שבועות ו־5 ימים)
6 באפריל 202122 ביוני 2021
(11 שבועות ויום)
כנסות ה־1920, 22, 24
תפקידים בולטים נוספים
  • מייסד עמותת אחריי!
  • מנכ"ל חברת פאיון מדיקל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
עמר בר-לב
מדינה ישראלישראל ישראל
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19711976, 19841994
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע אנטבה
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון

עֹמר ישראל בר-לב (נולד ב-2 באוקטובר 1953) הוא השר לביטחון הפנים ולחיזוק וקידום קהילתי מטעם מפלגת העבודה.

בר-לב הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף-משנה. היה מפקד סיירת מטכ"ל בין השנים 19841987 ומפקד חטיבת הבקעה בין השנים 19921993.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמר בר-לב, בנם של תמר וחיים בר-לב, הרמטכ"ל השמיני ושר המשטרה. הוא צאצא (דור תשיעי) לרב אברהם אבלי הלוי גומבינר (מגן אברהם).[1] בר-לב נולד בחיפה וגדל בשכונת נווה מגן ברמת השרון ובצעירותו שהה עם משפחתו מספר שנים בארצות הברית ובצרפת. למד בתיכון חדש שבתל אביב-יפו, במסגרתו התנדב בחקלאות בתל קציר.[2] בנובמבר 1971 התגייס לצה"ל.

שירותו בסיירת מטכ"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שלא התקבל לקורס טיס בשל פגם בראייה, בחר בר לב להתנדב לסיירת מטכ"ל, בעקבות בן דודו רפי בר-לב, בזמן שאביו, חיים בר-לב, היה הרמטכ"ל. הוא עבר הכשרה כלוחם, ועם פרוץ מלחמת יום הכיפורים השתתף עם חבריו ליחידה בלחימה ברמת הגולן ובחצי האי סיני. לאחר המלחמה, עבר קורס קצינים מזורז בן שלושה חודשים. בפברואר 1974 חזר לסיירת, ובאפריל 1974 פיקד על צוות בקרבות על שיא החרמון.[3] היה אחד מארבעה מפקדי כוחות הפריצה למלון סבוי ב-1975,[4] ובמבצע יונתן פיקד על אחד מצוותי היחידה.[5]

אגרונומיה, "שלום עכשיו" ומילואים בשלדג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1976 השתחרר והחל ללמוד בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. עם סיום לימודיו עבד כאגרונום בתחנת ניסיונות ביטבתה. בתקופה זו פנה לפוליטיקה והיה ממייסדי תנועת השמאל "שלום עכשיו". במקביל הוא שירת במילואים כמפקד פלוגה ביחידת שלדג שבאותה עת השתייכה לסיירת מטכ"ל, ומפקד כוחות המילואים של הסיירת, תפקיד בו שימש במבצע שלום הגליל.[6] בינואר 1982 הצטרף בר-לב ליישוב כוכב יאיר.[7]

כמפקד סיירת מטכ"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1984 השתתף בכוח הפריצה לאוטובוס קו 300[8] וימים ספורים לאחר מכן החליף את שי אביטל בפיקוד על היחידה.[9] בתקופת פיקודו ספגה היחידה שלושה כישלונות מבצעיים.[10] בדצמבר 1984 התרחש אחד מהכישלונות המבצעיים הגדולים ביותר בתולדות היחידה.[10] מבצע שערכה הסיירת בשטח סוריה[11] הסתבך, לוחם היחידה ברק שרעבי נהרג ומספר לוחמים נוספים נפצעו.[12] עם זאת, אופן החילוץ מההסתבכות עם מינימום אבדות ונזקים נחשב להצלחה.[10] הכישלון הביא לכמעט שיתוק מבצעי של היחידה במשך כשנה.[13] לנוכח זאת, במהלך שנותיו כמפקד, שקד בר-לב על שינוי קונספציה ביחידה, שקצר פירות בעיקר בתקופת המפקד הבא, משה יעלון. בר-לב כיהן כמפקד היחידה במשך שלוש שנים (עד מרץ 1987), פרק זמן ארוך מהשנתיים המקובלות. תחת פיקודו קיבלה היחידה את צל"ש הרמטכ"ל.[14]

לאחר הפיקוד על סיירת מטכ"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו מצה"ל, החל בלימודי תואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב בשנת 1989. עבודת המאסטר שלו עסקה בהסדר ביטחוני אסטרטגי בין ישראל לסוריה ובמסגרתה שימש כעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים.[15] ספר שכתב בעקבות העבודה - "הסדר ביטחון בגולן לנוכח פני הקרב המודרני", יצא לאור ב-1999 בהוצאת ספרית פועלים. עבד בתחום אבטחת תעופה אזרחית כסמנכ"ל תפעול ושהה עם משפחתו במשך שנתיים בפריז

חזרה לשירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 נקרא בר-לב על ידי הרמטכ"ל ומפקדו לשעבר, אהוד ברק לחזור לשירות הצבאי. קודם לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד חטיבת הבקעה. לאחר שנה בתפקיד הועבר לאגף התכנון, שימש כיועץ בשיחות מול הפלסטינים ומול ירדן. ביולי 1994 הוא פרש מהשירות הצבאי.

יזמות ופעילות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים שלאחר מכן עסק ביזמות בתחום ההיי טק והיה בין מקימי חברת איתוראן. בשנת 2000 יסד את חברת פאיון מדיקל שעסקה בתחום הדימות הרפואי ומאז שימש מנהלה, אך החברה חוסלה מרצון לפני מספר שנים.[16]

בר-לב באירוע של ארגון "אחרי", 2011

בר-לב פעל במסגרת תנועת דור שלום והקים בשנת 1997 את תנועת "אחריי!" בראשה הוא עמד עד היבחרו לכנסת ב-2013. התנועה מפעילה תוכניות לצמצום פערים בפריפריה, קבוצות הכנה לצבא ולבחינות הבגרות. ביום העצמאות ה-63 של מדינת ישראל נבחר להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות.[17]

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמר בר-לב, 2013

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב במקום השביעי ברשימת מפלגת העבודה[18] ונבחר לכנסת.

בכנסת ה-19 כיהן כחבר בוועדת החוץ והביטחון, כראש ועדת המשנה למשאבי אנוש והכשרות וכחבר בוועדה המיוחדת ליישום חוק השוויון בנטל. היה חבר בוועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לענייני פטור מטעמי הכרה דתית ובוועדה מיוחדת למעקב אחר יישום הוראות בחוק שירות ביטחון וחוק שירות לאומי אזרחי. שימש יושב ראש של ארבע שדולות: השדולה למען קידום הנוער בפריפריה, השדולה למען קידום צורכי האוכלוסייה הבדואית, השדולה החקלאית והשדולה למען פנסיה הוגנת. היה חבר בשדולה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני והישראלי-ערבי ובשדולה למאבק בשחיתות במינהל הציבורי. היה חבר משלחת הכנסת לאספה הפרלמנטרית נאט”ו ומשלחת הכנסת לאספה הפרלמנטרית של האיחוד למען הימ”ת UFM-PA.

במהלך כהונתו, יזם, בין היתר, חוק המבקש לסבסד קייטנות עבור ילדים להורים עובדים בפריפריה.

במאי 2014 השעה את עצמו מהשתתפות בדיוני שתי ועדות משנה של ועדת החוץ והביטחון, לאחר ששלח מכתב בסיווג ברמת "בלתי סודי" שהכיל פרטים מתוך דיון חסוי בוועדה הקשור לתקציב הביטחון.[19][20]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הוצב במקום השישי ברשימת המחנה הציוני ונבחר לכנסת. והיה חבר בוועדת החוץ והביטחון.

ב-3 במרץ 2017 הכריז בר-לב כי יתמודד על ראשות מפלגת העבודה[21] בבחירות, שנערכו ב-4 ביולי 2017,[22] הגיע בר-לב למקום החמישי מבין שבעה מתמודדים עם 6.9% מהקולות.

בחודש דצמבר 2018 הגיע בר-לב למקום הראשון בין כל חברי הכנסת במחקר של האוניברסיטה הפתוחה שדירג את חברי הכנסת על פי תרומתם לשיח ערכי ודמוקרטי ברשת האינטרנט.[23]

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הגיע במקום השישי בפריימריז והוצב במקום השמיני ברשימה ולא נכנס לכנסת, לאחר שהמפלגה זכתה בשישה מושבים בלבד. בבחירות שלאחר מכן, הוצב במקום החמישי ברשימת העבודה-גשר ונכנס לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת ה-23 הוצב במקום ה-9 ברשימת העבודה-גשר-מרצ ולא נכנס לכנסת.

השר לביטחון הפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת ה-24 הוצב במקום השני ברשימת מפלגת העבודה אחרי יו"ר המפלגה, מרב מיכאלי,[24] אחרי שזכה במקום הראשון בפריימריז.[25] בבחירות קיבלה מפלגת העבודה 7 מנדטים ובעקבות כך בר-לב נכנס לכנסת. ביוני 2021 מונה לשר לביטחון הפנים בממשלת ישראל ה-36, ובכך נכנס לתפקיד אותו מילא אביו כשלושה עשורים קודם לכן. בר-לב מכהן גם כשר לחיזוק וקידום קהילתי עד לסגירתו העתידית. בהמשך התפטר במסגרת החוק הנורווגי כדי לאפשר לנעמה לזימי להיכנס במקומו לכנסת.

בדצמבר 2021 אישר הקמת מפלג חדש במשטרה למניעת שחיתות ציבורית בלהב 433.[26] הוא גם הכריז כי יוקם שיטור אזורי למאבק בפשיעה החקלאית.[27] בספטמבר 2021, הקים ועדת בדיקה ממשלתית לבדיקת אירועי הבריחה מבית הסוהר גלבוע.[28]

לקראת הבחירות לכנסת ה-25 התמודד בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה, והגיע למקום התשיעי.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בר-לב נשוי בשנית, לתמי, צלמת ועורכת וידאו, ואב לשלושה ילדים.[9] מתגורר בכוכב יאיר. בנוסף, מחזיק בר-לב בבית מגורים פרטי בהר אליעזר, שכונת מגורים פרטית שהוקמה באופן בלתי-חוקי במקום חוות סוסים בסמוך למושב שדה אליעזר בעמק החולה באמצע שנות ה־90, והוכשרה מאוחר יותר על ידי מינהל מקרקעי ישראל.[9]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות עליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי הודעתו בכנסת בעת השבעתו לשר בממשלת ישראל השלושים ושש
  2. ^ ה"שביעיות" בשירות לאומי בספר, למרחב, 15 במאי 1970
  3. ^ במחנה, ‏איזה פריט צה"לי היה הכי משמעותי עבורכם?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בספטמבר 2011‏, עמר בר לב: "אזיקון זה ליווה אותי במבצעים הרבים עליהם פיקדתי מעבר לגבול".
  4. ^ אייל לוי, ‏נזכרים בפיגוע במלון סבוי: "שאנחנו נכנע? מדובר בצה"ל בלב תל אביב!", באתר מעריב אונליין, 7 באפריל 2015
  5. ^ עמרי נחמיאס‏, בחזרה לאנטבה: "יוני לא ענה – והתחלנו לירות", באתר וואלה!‏, 4 ביולי 2013
  6. ^ יוסי פלד, איש צבא (כתבה: רונית ורדי), תל אביב: "ספרית מעריב", תשנ"ג-1993, עמודים 251–252
  7. ^ בנו של חיים בר-לב הצטרף להתיישבות של צעירי חירות, הארץ, 29 בינואר 1982
  8. ^ בן כספית, 300 טון: פרשת השב"כ בגרסת איציק מרדכי, באתר nrg‏, 29 באוקטובר 2011
  9. ^ 1 2 3 שי פוגלמן, מוסף הארץ, "כשהתעוררו הפנתרים השחורים גולדה לא תפסה. אותו דבר קרה עם ביבי והמחאה החברתית", באתר הארץ, 14 בנובמבר 2012
  10. ^ 1 2 3 עמרי אסנהיים, רעידת אדמה – כתבה על מותו של ברק שרעבי, העיר, 19 ביוני 2003
  11. ^ בעקבות פליטת פה של בר-לב: הותר לפרסום כי חלל צה"ל ברק שרעבי ז"ל נפל בסוריה, באתר מעריב אונליין, 3 במאי 2022
  12. ^ מאיה פולק, "גם בעוד 500 שנה אסור יהיה לספר איך ברק מת", באתר nrg‏, 14 בנובמבר 2014
  13. ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, הוצאת כתר, 2000, עמ' 217–218
  14. ^ צל"ש יחידתי - סיירת מטכ"ל, באתר הגבורה
  15. ^ משה זונדר, ברק ידפוק אותם. מהר, חזק ובאופן אלגנטי, מעריב, 5 בפברואר 1999, כפי שהועלה באתר פרש
  16. ^ Paieon Medical: Management(הקישור אינו פעיל, 3.5.2022)
  17. ^ אחיקם משה דוד, יו"ר התנועה החברתית "אחרי" ידליק משואה, באתר nrg‏, 4 באפריל 2011
  18. ^ יהונתן ליס, הפריימריז בעבודה: אין שריונים, אלא "הבטחת ייצוג" למגזרים מסוימים, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2012
  19. ^ לירון מרוז‏, למה שח"כ ייתן לעצמו שבת?, באתר וואלה!‏, 21 במאי 2014
  20. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, ח"כ בר לב הושעה מוועדות ביטחוניות כי חשף מידע מדיוני ועדה לתקציב הביטחון, באתר הארץ, 19 במאי 2014
  21. ^ על רקע סערת כבל-יחימוביץ': בר-לב יתמודד על ראשות העבודה, באתר וואלה!‏, 3 במרץ 2017
  22. ^ מפלגת העבודה, הודעת מזכירות לשכת מפלגת העבודה, באתר המפלגה, ‏5 במרץ 2017 (ארכיון)
  23. ^ אתר 'מעריב', ח"כ בר־לב מוביל בניהול שיח ערכי ומאבק בגזענות ברשתות, ‏20 בדצמבר 2018
  24. ^ דני זקן, ‏הפריימריז במפלגת העבודה: עמר בר-לב זכה במקום השני, באתר גלובס, 1 בפברואר 2021
  25. ^ תוצאות פריימריז מפלגת העבודה
  26. ^ עמר בר-לב הקים מפלג למניעת שחיתות ציבורית, כיפה, ‏9 בדצמבר 2021
  27. ^ השר בר-לב על הפשיעה החקלאית: "להיות מודאג זו לא תוכנית עבודה, נשיג את", מקור ראשון, ‏8 בדצמבר 2021
  28. ^ שופט, חוקרת שב"ס ובכיר לשעבר בשב"כ: חברי ועדת הבדיקה לבריחה מהכלא, ynet, ‏24 בספטמבר 2021
עמר בר-לב - תבניות ניווט