רב-סרן שמועתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב-סרן שמועתי הוא דמות בדיונית הומוריסטית, המוצגת בעגה הצה"לית כמקורן של שמועות העוסקות באירועים בצה"ל שלא ניתן להם אישור רשמי. יש המעלים את רב-סרן שמועתי לדרגת סגן-אלוף (אז נעשה לעיתים שימוש בכינוי "סגן-אלוף אמרו לי"), ויש אף המכנים אותו "רב-אלוף שמועתי"[1] או קובעים כי הוא "הועלה לדרגת רמטכ"ל". לעיתים מיוחסות לו גם שמועות שאינן במישור הביטחוני (יש המכנים את "עמיתו האזרחי" של רב-סרן שמועתי בשם "מר שמועתי").[2]

מצבה הביטחוני המיוחד של מדינת ישראל, וכן העובדה כי לישראלים רבים יש מכרים קרובים במערכת הביטחון, הביאו לגלים של שמועות, העוסקות באירועים ביטחוניים. בשמועות יש כאלה שמתגלה בהן גרעין של אמת, וכאלה שמתגלות כמשוללות יסוד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הנראה, עד תחילת שנות ה-60 הייתה דרגתו של "שמועתי" סרן בלבד.[3] באמצע שנות ה-60 החלו להתייחס אליו כרב-סרן, אם כי יש שהמשיכו לדבוק בדרגתו המקורית, עד ימינו.[4]

יהושע בר-דיין ב"יומנו של חייל" (1968), יומנו ממלחמת ששת הימים, כותב:

מופיע גורם חדש הנקרא רב-סרן שמועתי. הוא יודע לספר שמשתחררים וההיפך. הוא מוציא לחופשה ומבטלה. כדי לא לחיות בעולם אשליות צריך לדעת להתחמק מרב-סרן שמועתי זה.[5]

חנוך ברטוב, בסַפּרו על מלחמת יום הכיפורים, מציין כי "סרן שמועתי, כפי שאומרים, באמת הועלה לדרגת רמטכ"ל...".[6]

בספרה של עמיה ליבליך "ילדי כפר עציון", מסופר על מלחמת ששת הימים: "עברה שמועה שפגעו ב-120 מטוסים מצריים על הקרקע. סרן שמועתי. אחר כך שמענו שכבשו את עזה, את רפיח, וכל מיני זיכרונות ילדות עלו ממלחמת סיני".[7]

וכך בספרו של יוסי בלום הלוי "התקדשות", בקשר למלחמת יום הכיפורים: "בערב יום הכיפורים כבר החל "סרן שמועתי" להפיץ ידיעות: גיוס חלקי נערך בצבא. טייסים קיבלו התרעה על גיוס אפשרי, קצינים ואנשי מפתח ביחידות השדה נצטוו להתכונן לאפשרות של קריאה...".[8]

בזמן מלחמת לבנון השנייה הגדיר הפרשן הכלכלי עמי גינזבורג ב"הארץ" את רב-סרן שמועתי: "האיש הקובע האמיתי בימים כאלה בבורסה של תל אביב ובכוחו לטלטל את המדדים מירידה לעלייה ולהיפך."[9]

בעקבות פרסום שמועות כוזבות רבות במהלך מבצעי שובו אחים וצוק איתן דרך וואטסאפ, הופצה הודעה ברשתות החברתיות לפיה "רס"ן שמועתי מועלה בדרגה". ההודעה לוותה בתמונה הומוריסטית בה סמל וואטסאפ משמש כדרגה במקום ה"פלאפלים" של דרגות רב-סרן וסגן-אלוף.

דוגמאות לשמועות צה"ליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן מספר דוגמאות לשמועות מסוג זה:

  • "ליל הברווזים" - ידיעה על גיוס מילואים ששודרה ב"קול ישראל" ב־1 באפריל 1959 הביאה לגל של שמועות בדבר פריצת מלחמה, ולדיון דרמטי בכנסת במהלכו עלה מנחם בגין על הדוכן ובירך את הכוחות הלוחמים. לאחר שהסתבר שמקור השמועה בתרגיל גיוס בלבד הודחו ראש אמ"ן, האלוף יהושפט הרכבי וראש אג"מ האלוף מאיר זורע מתפקידיהם. זורע המשיך בשירות בצה"ל, ואילו הרכבי פרש והפך להיסטוריון נודע.
  • בעקבות היעלמותה של הצוללת "אח"י דקר" בדרכה מאנגליה לישראל, נפוצו שמועות כאילו הצוללת נמצאה וכל אנשיה בריאים ושלמים, ולאחר מכן נפוצו שמועות משונות על נסיבות היעלמה.
  • הקרב הקשה בג'נין במסגרת מבצע חומת מגן באפריל 2002 הביא לידי גל של שמועות, לא רק בדבר היקף האבידות. שמועה אחת אף טענה כי מסוקים שנשאו את שאול מופז ומשה יעלון התרסקו, וכי כאשר הגיעה הבשורה המרה לשר הביטחון בנימין בן אליעזר לקה זה בהתקף לב ומת. שמועות אלו פסקו רק כאשר הודיע דובר צה"ל בשעות הערב של אותו היום, על המצב לאשורו, ויעלון, מופז ובן אליעזר הופיעו באמצעי התקשורת.[10]
  • תקיפה של צה"ל, שנערכה, על פי השמועה, בסודאן בינואר 2009, גררה גל שמועות, שהתפרסמו בעיתוני העולם, וצוטטו בעיתונות הישראלית. ב-8 באפריל יצא העיתון "ידיעות אחרונות" בכותרת ראשית שבה נאמר: "השייטת פעלה בסודאן" (גם אתר ynet, הקשור בעיתון, עסק בכך[11], אך הכניס את הכותרת למירכאות, צעד שהעיתון נמנע ממנו). העיתון והאתר לא נזקקו לציין בכותרת כי השייטת היא שייטת 13, שהרי בשפתם של מפיצי השמועות ומקבליהן, אין ספק מי היא "השייטת" בה"א הידיעה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לדוגמה: דניאל בלוך, רב-אלוף שמועתי וחשבונו של אבא אבן, דבר, 25 באפריל 1977.
  2. ^ לדוגמה: שמעון וייס, החיים באצבע הגליל חוזרים למסלולם, דבר, 30 ביולי 1981 (כותרת משנה); מר שמועתי מכה שוב, באתר ynet, 20 במאי 2002; טיפ מ-Jobinfo: כללים לתקשורת פנים ארגונית בעת משבר, באתר גלובס, 15 במרץ 2009.
  3. ^ במילון "דרכי הסלנג" מאת רפאל ספן שֵם המונח הוא "סרן שמועתי" (רפאל ספן, דרכי הסלנג: תופעות משמעות וצורה בעברית התת-תקנית, ירושלים: קרית-ספר, 1963, עמ' 34). המונח מוגדר שם כסלנג צבאי.
  4. ^ גל מור, רזי ברקאי, לידיעתך: טוקבקים לא הורגים, באתר ynet, 3 באפריל 2008; אורי רפאל, קצב, תפטר, באתר nrg‏, 1 בינואר 2006.
  5. ^ יהושע בר-דיין, יומנו של חייל, תל אביב: אותפז, תשכ"ח 1968, עמ' 101.
  6. ^ חנוך ברטוב, דפים מתוך מחזור הימים הנוראים | המטרה – להשמיד כוחות השריון המצריים על קו התעלה, מעריב, טור 3, 25 בספטמבר 1974).
  7. ^ עמיה ליבליך, ילדי כפר עציון, ירושלים: כתר, תשס"ז 2007, עמ' 321.
  8. ^ יוסי בלום הלוי, התקדשות: זיכרונות ממלחמת יום הכיפורים, אלפי מנשה: מיתאם, תשנ"ט, עמ' 132.
  9. ^ עמי גינזבורג, מילון מלחמתי מקוצר למשקיע המבוהל, באתר הארץ, 18.7.2006.
  10. ^ 14 הרוגים בקרבות בג'נין, באתר ynet, 10.4.2002
  11. ^ "כוחות של השייטת השתתפו בתקיפה בסודאן", באתר ynet, 8.4.2009