ברל לזר
.jpg) | |
| לידה |
19 במאי 1964 (בן 61) ח' בסיוון תשכ"ד מילאנו, איטליה  |
|---|---|
| מדינה |
רוסיה, איטליה, ארצות הברית |
| מקום פעילות | רוסיה |
| השכלה |
רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש |
| השתייכות |
חסידות חב"ד |
| רבותיו | הרבי מליובאוויטש |
| פרסים והוקרה |
|
| תפקידים נוספים | |
| רב ראשי לרוסיה, שליח, יו"ר ועד השלוחים במדינות חבר העמים, יו"ר אגודת הרבנים במדינות חבר העמים, אב"ד בד"ץ אגודת הרבנים ברוסיה. | |
  | |
.jpg)
הרב שלמה דוּבּעֶר פינחס לַזַר (מכונה בקיצור: רבי בֶּערל; נולד בח' בסיוון תשכ"ד, 19 במאי 1964) מכהן כרב הראשי של רוסיה מטעם איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה ועומד בראש הרבנות הראשית לרוסיה מאז שנת 2000, ממייסדי ומחברי מועצת הרבנים של מרכז רבני אירופה ושליח חב"ד הראשי ברוסיה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד במילאנו שבאיטליה, לרב משה לזר וליהודית (בתו של צבי מאיר שטיינמץ), שנשלחו על ידי הרבי מליובאוויטש כדי לשמש ברבנות בעיר. ב-1978 סיים תיכון כאקסטרני והתחיל ללמוד בישיבת תומכי תמימים במוריסטאון במדינת ניו ג'רזי. בגיל 15 בשלהי ה'תשל"ט החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית – 770 בברוקלין שבניו יורק שם קיבל סמיכה לדיינות. בשנת 1988 ביקר ברוסיה לראשונה[1]. בסיוון ה'תשמ"ט, 1989 נישא לחנה בת הרב יחזקאל דערען, בשנת תש"ן 1990 קיבל את ברכתו של הרבי מליובאוויטש ונשלח למוסקבה לחדש את חיי הדת היהודים בעיר וברוסיה כולה.
התמנה לשליח הראשי לחבר המדינות ולרב בית הכנסת החב"די ההיסטורי במרינה רושצ'ה, שנבנה מחדש בתכנונו של האדריכל ישראל גודוביץ[2]. בשנת 1993 בעקבות מתחים עם קונגרס הקהילות היהודיות הדתיות והארגונים הדתיים של רוסיה נבחר ליו"ר איחוד הרבנים של חבר המדינות והתחיל בפעילות הקמת קהילות יהודיות מחדש. בשנת 1999 הקימו רבני חב"ד את איחוד הקהילות היהודיות של רוסיה ובחרו ברב לזר לרבם הראשי במקביל לרב הראשי המכהן הרב אדולף שייביץ'[3]. בשנת 1999 מנה האיחוד 67 קהילות ובשנת 2001 כבר מנה האיחוד 189 קהילות ב-170 ערים. בשנת 2000 נבחר על ידי איחוד הקהילות לרבה של רוסיה. בתמיכתו של לב לבייב, הקים הרב לזר בקהילות הגדולות בתי ספר ומכללות של "אור אבנר" לבנים ובנות יהודיים. כמו כן ביוזמתו של הרב לזר הוקמו בערים הגדולות ישיבות תומכי תמימים[4].
ארגונו של הרב לזר מחזיק בנוסף עשרות בתי תמחוי ותומך בפעילות חסד. בנוסף עומד הרב לזר בראש מערכת הכשרות של הרבנות הראשית לרוסיה.
קשרים פוליטיים ועסקיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרב לזר יחסים טובים עם נציגי השלטון, והוא זוכה לביקורים תכופים במוסדותיו של נציגי הממשל הבכירים וכן מתארח אצל נציגי ממשל לעיתים תכופות. לחלק מהאוליגרכים היהודיים הנאמנים לשלטון יש קשר אליו בעזרת איש העסקים לב לבייב[5]. בקשרים קרובים עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין והם נפגשו פעמיים רבות, והוא נלווה לנשיא בעת ביקור רשמי בישראל ב-2005[6]. בינואר 2005, במסגרת האירועים לציון 60 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, העניק הרב לזר מדליה מיוחדת לנשיא פוטין, כהכרת תודה על חלקו של העם הרוסי בשחרור[7]. ב-2007 נפגש גם עם הנשיא דמיטרי מדבדב. בנסיעתו הראשונה של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לאחר בחירתו בפעם השלישית ב-2012 הצטרף אליו הרב לזר שוב לביקורו בישראל, ואף ערך לו סיור בכותל המערבי[8].
בשנים 2006–2007 ובשנים 2008–2009 היה לזר חבר במושב הראשון והשני של הלשכה הציבורית של רוסיה, גוף ממשלתי הממונה על ידי הנשיא, שמטרתו לבחון את החקיקה ודרכי פעולות הממשלה בסובייקטים הפדרליים המרכיבים את הפדרציה הרוסית. בשנת 2010, לקראת המושב השלישי המינוי לא חודש. במרץ 2014 השתתף בטקס סיפוח חצי האי קרים לרוסיה[4][9].
הרב לזר שימש כמתווך ובורר בסכסוכים עסקיים בין לב לבייב וארקדי גאידמק, על עסקי יהלומים באנגולה[10]. אולם אחר כך טען כי הרב לזר, הוא נאמן שהפר את חובותיו כלפיו. בתביעה שהגיש נגד הרב לזר, טען גאידמק כי הרב החזיק בנאמנות מעטפה ובה הסכם השותפות הסודי בינו לבין לבייב להסדרת פעילותם העסקית באנגולה ובקונגו. לטענת גאידמק, לאחר פרוץ סכסוך בינו לבין לבייב, סירב הרב לתת לו את ההסכם[11], בטענות שונות, ובכך גרם לו נזקים רבים[12]. כולל הפסד בתביעת ענק בבית המשפט הגבוה בלונדון[13].
בשנת 2022, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, פרסם הרב לזר קריאה לכל המנהיגים הדתיים בעולם להתאחד ולפעול למען שלום באוקראינה, אך סירב לגנות את פוטין[14]. בנוסף תקף את עמיתו האוקראיני משה ראובן אסמן, שבתגובה מסרו מקורביו כי "הרב לזר מתיישר עם הדיקטטורה של פוטין"[15].
בנובמבר 2025 ולדימיר פוטין העניק לו את "עיטור הכבוד" (орден почёта)[16].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרב לזר חמישה בנים ושמונה בנות.
- בנו הרב יחזקאל, רבה של סימפרופול (נישא לנכדת הרב יוסף יצחק הבלין)
- בנו הרב מנחם מענדל, רבה של קרסנודר (נישא לבתו של הרב יהודה טייכטל נכדת הרב אליהו יוחנן גוראריה)
- בנו הרב שלום, רבה של סוצ'י (נישא לנכדת הרב יקותיאל פרקש)
- חתנו הרב משה לרמן, ראש ישיבת תומכי תמימים באיסטרא בפרברי מוסקבה
- בתו בליומא רוזנפלד שליחת חב"ד במוסקבה
- בתו רבקה נשואה עם שלום דובער וולף (נכדו של ברק'ה וולף)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברל לזר, ברשת החברתית פייסבוק
ברל לזר, ביישום טלגרם
ברל לזר, ברשת החברתית אינסטגרם- הרב ברל לזר באתר מרכז רבני אירופה
- אנשיל פפר, הרב הראשי של הקרמלין, באתר הארץ, 29 בפברואר 2008
- שביבי שליחות על השליח שחוגג 50 באתר COL, י"ד סיון ה'תשע"ד (2014)
- אילת כהנא, האיש שלנו בקרמלין, ריאיון עם הרב ברל לזר, בעלון עולם קטן
- הרב בערל לזר באתר כיכר השבת
- יוסף וינשטוק, הגחלת נדלקה במוסקבה, מרוה לצמא גיליון מס' 2547
- מנחם זיגלבוים, אנחנו חיים בימות המשיח. רק צריכים עוד קצת להתעורר, באתר חב"ד אינפו, ראיון מתוך שבועון בית משיח פרשת בלק תש"פ
- יצחק טסלר, המהפכה היהודית: כך הפך הרב הראשי של רוסיה ל-BFF של פוטין, באתר ynet, 3 בינואר 2017
- אריאל שנבל, ולדימיר ואני: ריאיון עם היהודי המקורב ביותר לפוטין, בעיתון מקור ראשון, 16 בפברואר 2018
- משה כהן, "יש לכם ידיד בקרמלין": היהודי הקרוב ביותר לפוטין במסר לישראלים, באתר מעריב אונליין, 26 באפריל 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ התמונות נחשפות: הביקור הראשון של הרב לאזר ברוסיה אתר col אלול תש"ע
- ↑ היכל הגבירים של חב"ד, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2001
- ↑ עמירם ברקת, העתיד תלוי באוליגרכים, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2006
- 1 2 אנשיל פפר, כך סייע פוטין לחזרת חב"ד לרוסיה, באתר הארץ, 4 ביולי 2014
- ↑ תחקיר: חב"ד נמצאת בלב מערכת הקשרים בין טראמפ לפוטין, באתר TheMarker, 10 באפריל 2017
- ↑ הדס מנור, אלרוסה בין גרטלר ללבייב, באתר גלובס, 1 במאי 2005
- ↑ עמירם ברקת ולילי גלילי, האם יעניק קצב לפוטין מדליה על השחרור?, באתר הארץ, 27 בינואר 2005
- ↑ קובי נחשוני, צפו בנשיא רוסיה עם כיפה: פוטין ביקר בכותל, באתר ynet, 26 ביוני 2012
- ↑ קרים הכריזה על עצמאות, רוסיה הצהירה על הכרה בה, באתר הארץ, 17 במרץ 2014
- ↑ איתי רום, גאידמק במכתב דרישה ללבייב: "יש לנו הסכם, וחצי מכל הכנסותיך מעסקי היהלומים באנגולה - שלי"; מקורבי גאידמק מעריכים: מדובר במיליארדים, באתר גלובס, 2 באפריל 2009
- ↑ גור מגידו, ההסכם הסודי שהוחזק אצל הרב הראשי של רוסיה, באתר גלובס, 22 בפברואר 2016
- ↑ הגרדיאן, גאידמק מחדש את התביעה נגד לבייב: "הפר את חובותיו כנאמן", באתר TheMarker, 21 באוקטובר 2013
גור מגידו, גאידמק מהכלא בצרפת: "הנאמנים על רכושי בגדו בי וגנבו מיליארדים", באתר גלובס, 23 בפברואר 2016 - ↑ טלי ציפורי, נדחתה בלונדון תביעת המיליארדים של גאידמק נגד לבייב: "לא היה עד מהימן", באתר גלובס, 1 ביולי 2012
חן מענית ואלה לוי-וינריב, גאידמק התלונן במשטרה: "לבייב רימה, סחט והונה אותי", באתר גלובס, 4 בינואר 2012 - ↑ כנען ליפשיץ, חב"ד מסרבת לגנות את פוטין כדי לשמור על הישגיה במדינה, באתר זמן ישראל, 11 באפריל 2022
- ↑ אלכס נירנבורג, על רקע המלחמה: עימות בין חשובי הרבנים ברוסיה ואוקראינה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 8 במאי 2024
- ↑ Главный раввин России Берл Лазар награжден орденом Почета, spbdnevnik.ru (ברוסית)
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| מאגרי מידע | |
| בקרת זהויות |
|