רד הולצמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוחים לא ברורים, תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רד הולצמן
Knicks coach Red Holzman.jpg
מקום לידה ברוקלין
עמדה מאמן ושחקן
גובה 1.78 מטרים

ויליאם ״רד״ הולצמן (William "Red" Holzman;‏ 20 באוגוסט 1920 - 13 בנובמבר 1998) היה שחקן ומאמן NBA יהודי אמריקאי. המאמן הראשי של הניו יורק ניקס בשנים 1967–1982.

רקע ושנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולצמן נולד בברוקלין, ניו יורק בשנת 1920, להורים יהודים מהגרים - האמא מרומניה והאבא מרוסיה. הוא שיחק כדורסל בתקופת התיכון באמצע שנות ה-30. הוא המשיך לאוניברסיטת בלטימור ולאחר מכן לקולג' של ניו יורק, שם שיחק כדורסל במשך שנתיים עד לסיום לימודיו ב-1942. הולצמן הצטרף לצי האמריקני באותה שנה, ושיחק בנורפוק.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולצמן שוחרר משירותו בשנת 1945 והצטרף לקבוצה לקבוצה מליגת ה-NBL (שב-1949 הפכה להיות ליגת ה-NBA). הוא הוביל אותה לאליפות בעונתו הראשונה בה, ונבחר לרוקי באותה שנה. בעונת 1945-46 ו-1947-48 השתתף בקבוצת הכוכבים של הליגה, ובעונה שבין השתיים שיחק בקבוצה הכוכבים השנייה. הולצמן המשיך עם קבוצתו במהלך מעברם לליגת ה-NBA, וב-1951 היה שותף באליפות שלקחה הקבוצה. בשנת 1953 הולצמן עזב לטובת אטלנטה הוקס בתור שחקן ומאמן, ובסופו של דבר שנה אחר כך פרש ממשחק ושימש כמאמן הראשי של הקבוצה. במהלך עונת 1956-57, הולצמן הובילם למאזן של 19 הפסדים מתוך 33 משחקיהם הראשונים (אז הקבוצה שיחקה בסנט לואיס), ופוטר. משנת 1957 ובמשך 10 השנים הבאות התלווה לניו יורק ניקס, אך זה השתנה ב-1967 כאשר מונה למאמן ראשי, דבר שנמשמך עד 1982 (בשנת 1977 הוחלף ע״י שחקן עבר שלו ויליס ריד אך הוא שנה לאחר מכן).

תארים וסוף הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך 15 העונות בהם היה מאמן הניקס, ניצח הולצמן 613 משחקים וזכה בשני תוארי אליפות בשנים 1970 ו-1973. בשנת 1969, הולצמן אימן את הניקס והגיע איתם להישג NBA של אותה תקופה - 18 משחקים רצופים לא הפסד, ובכך שבר את שיא 17 הניצחונות הקודם משנת 1946. הוא היה אחד מהבודדים שזכו בתואר אליפות NBA בתור שחקן ומאמן כאחד, ומאזנו הכולל כמאמן היה 696 ניצחונות ו-604 הפסדים. קבוצת ניו יורק ניקס נטשה את המספר 613 כאות כבוד לכבודו - שמהווה את מספר הניצחונות שהשיג בתור המאמן הראשי שלהם. ב-1970 הוכתר כמאמן השנה ב-NBA על מאמציו הרבים שהובילו לאליפות הניקס, וב-1985 זכה להיבחר להיכל התהילה של הכדורסל. בשנת 1996, הולצמן נבחר לאחד מעשרת המאמנים הטובים ביותר בהיסטוריית הNBA. בעבר הוא גר עם אשתו בבית שקנו בלונג איילנד בשנות החמישים. בשנת 1998 הוא אושפץ עם לוקמיה, ובאותה שנה נפטר במרכז הרפואי היהודי בלונג איילנד, ניו יורק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


זוכי פרס מאמן השנה ב-NBA

1962/63: גלאטין • 1963/64: הנום • 1964/65: אאורבך • 1965/66: שייס • 1966/67: קר • 1967/68: גוהרין • 1968/69: שאו • 1969/70: הולצמן • 1970/71: מוטה • 1971/72: שרמן • 1972/73: היינסון • 1973/74: סקוט • 1974/75: ג'ונסון • 1975/76: פיטץ' • 1976/77: ניסאלק • 1977/78: בראון • 1978/79: פיטסימונס • 1979/80: פיטץ' • 1980/81: מקיניי • 1981/82: שאו • 1982/83: נלסון • 1983/84: ליידן • 1984/85: נלסון • 1985/86: פרטלו • 1986/87: שולר • 1987/88: מו • 1988/89: פיטסימונס • 1989/90: ריילי • 1990/91: צ'ייני • 1991/92: נלסון • 1992/93: ריילי • 1993/94: וילקינס • 1994/95: האריס • 1995/96: ג'קסון • 1996/97: ריילי • 1997/98: בירד • 1998/99: דונלייבי • 1999/00: ריברס • 2000/01: בראון • 2001/02: קרלייל • 2002/03: פופוביץ' • 2003/04: בראון • 2004/05: ד'אנטוני • 2005/06: ג'ונסון • 2006/07: מיטשל • 2007/08: סקוט • 2008/09: בראון • 2009/10: ברוקס • 2010/11: ת'יבודו • 2011/12: פופוביץ' • 2012/13: קארל