לדלג לתוכן

מייק ד'אנטוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייק ד'אנטוני
Mike D'Antoni
ד'אנטוני בשנת 2010
ד'אנטוני בשנת 2010
לידה 8 במאי 1951 (בן 73)
מאלנס שבוירג'יניה המערבית, ארצות הברית
עמדה מאמן
גובה 1.91 מטר
מכללה אוניברסיטת מרשל
דראפט בחירה מספר 20, 1973
קנזס סיטי-אומהה קינגס
קבוצות כשחקן
1973–1976
1976–1977
1977–1978
1978–1990
קנזס סיטי-אומהה קינגס
הרוחות של סנט לואיס
סן אנטוניו ספרס
אולימפיה מילאנו
הישגים כשחקן
2 אליפויות היורוליג (1987, 1988)
קבוצות כמאמן
1990–1994
1994–1997
1998–1999
2001–2002
2003–2008
2008–2012
2012–2014
2016–2020
2020-
פיליפס מילאנו
בנטון טרוויזו
דנוור נאגטס
בנטון טרוויזו
פיניקס סאנס
ניו יורק ניקס
לוס אנג'לס לייקרס
יוסטון רוקטס
ברוקלין נטס (עוזר מאמן)
הישגים כמאמן
מאמן השנה ב-NBA‏ (2005, 2017)
קבוצות כג'נרל מנג'ר
1998
2006–2007
דנוור נאגטס
פיניקס סאנס

מייקל אנדרו "מייק" ד'אנטוניאנגלית: Michael Andrew "Mike" D'Antoni; נולד ב-9 במאי 1951) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל איטלקי-אמריקאי. שימש בעברו כמאמן הראשי של קבוצות ליגת ה-NBA דנוור נאגטס, פיניקס סאנס, ניו יורק ניקס, לוס אנג'לס לייקרס ויוסטון רוקטס. בעונת 2004/2005 זכה בתואר מאמן העונה לאחר שהוביל את פיניקס סאנס למאזן 62–20 בעונה הסדירה, ולגמר המערב בפלייאוף ה-NBA של אותה עונה.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי קריירה בכדורסל מכללות באוניברסיטת מארשל, נבחר ד'אנטוני בסיבוב השני של דראפט 1973 על ידי קנזס סיטי קינגס מליגת ה-NBA. לאחר 3 עונות אצל הקינגס (1973-76), שיחק ד'אנטוני בקבוצת "הרוחות של סנט לואיס" מליגת ה-ABA ב-1976, והסן אנטוניו ספרס (שוב ב-NBA) ב-1977.

לאחר מכן החליט ד'אנטוני לשחק עבור הקבוצה האיטלקית אולימפיה מילאנו, בה החל קריירה אירופאית מוצלחת, אשר במהלכה הפך לקלע הפורה ביותר בהיסטוריית המועדון. בשנת 1990 דורג כרכז הטוב ביותר בהיסטוריית הליגה, הוביל את קבוצתו ל-5 אליפויות איטליה, שני גביעי אירופה, שני גביעי איטליה, גביע קוראץ' אחד וגביע בינלאומי אחד. כאזרח איטליה, שיחק באליפות אירופה של 1989 בנבחרת הכדורסל של איטליה.

כינויו האירופאי של ד'אנטוני היה "ארסנה לופין" (בתרגום חופשי: הגנב הג'נטלמן), בעקבות היכולת שלו לחטוף כדורים מהקבוצה היריבה.

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד'אנטוני החל את קריירת האימון שלו באולימפיה מילאנו בה הוא אימן במשך 4 עונות (1990-1994) והוביל את המועדון לזכייה בגביע קוראץ' ב-1993. לאחר מכן עבר ליריבה האיטלקית, פלקנסטרו טרוויזו בה אימן במשך 3 עונות. במהלך כהונתו (1994-1997) הקבוצה זכתה בגביעי אירופה ואיטליה (1995), ואליפות איטליה (1997). הקבוצות האיטלקיות אותן אימן ד'אנטוני הגיעו לפלייאוף בכל עונה, והוא זכה פעמיים בתואר מאמן העונה.

תפקיד האימון הראשון של ד'אנטוני בליגת ה-NBA היה אצל הדנוור נאגטס בעונת 99–1998 לאחר שתפקד כיועץ של הקבוצה, בעונה שלפני כן. הוא גם היה עוזר המאמן של הפורטלנד טרייל בלייזרס בעונת 01–2000, והסקאוט של הסן אנטוניו ספרס בעונת 00–1999. לד'אנטוני אזרחות כפולה, בארצות הברית ובאיטליה, אשר עזרה לו להיות האיטלקי הראשון שמדריך קבוצת NBA. הוא דובר אנגלית ואיטלקית באופן שוטף. ד'אנטוני מונה לתפקיד מאמנה הראשי של הפיניקס סאנס במהלך עונת 04–2003. עם עזיבת הג'נרל מנג'ר של הקבוצה, בראיין קולנג'לו, בפגרת המשחקים של 2006, מונה ד'אנטוני תחתיו. בסוף עונת 07–2006 החליטו ד'אנטוני והמועדון כי עדיף ששחקן העבר סטיב קר ימונה לתפקיד הג'נרל מנג'ר על מנת לפנות למאמן זמן לעסוק באימון הקבוצה. לאחר הסיום המאכזב של עונת 08–2007 החליטו ד'אנטוני וסטיב קר על ביטול שארית חוזהו של המאמן עקב רצונו לעזוב את המועדון לטובת אימון הניו יורק ניקס.

בחודש מרץ 2012 הודיע ד'אנטוני על התפטרותו מהניקס במהלך העונה, לאחר שלא הצליח להביא את הקבוצה להישגים, ורק בעונה השלישית מארבע העונות בהן אימן (עונת 2010-2011) השיגה הקבוצה מאזן חיובי (42:40). בעת התפטרותו של ד'אנתוני עמד מאזן הקבוצה על 24:18. אחוז הניצחונות של הניקס בתקופת ד'אנטוני עמד על 48.8.[1]

בין השנים 2012–2014 אימן את לוס אנג'לס לייקרס.

ב-1 ביוני 2016 מונה למאמנה הראשי של קבוצת יוסטון רוקטס.[2] בספטמבר 2020 התפטר מאימון הרוקטס, לאחר 4 שנים בתפקיד; בעונת 2017/2018 העפילה הקבוצה לגמר האזור המערבי, וב-3 העונות האחרות הודחה בחצי גמר האזור המערבי. לאורך התקופה רשמה יוסטון מאזן כולל של 217 ניצחונות ו-101 הפסדים (68.2%).

נבחרת ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחר בשנת 2006 לצוות האימון של נבחרת ארצות הברית תחת המאמן הראשי מייק ששבסקי. פרשנים רבים מאמינים כי ההיכרות של ד'אנטוני עם קשת השלוש, ההגנה האזורית והמאפיינים של הכדורסל הבינלאומי היו נכסים חשובים לנבחרת.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מייק ד'אנטוני בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, מייק ד'אנטוני התפטר מהניקס, באתר וואלה, 14 במרץ 2012
  2. ^ יוסטון ממנה את ד'אנטוני לתפקיד המאמן הראשי, באתר sportando.com