רוגר 10/22
  | |
| למעלה: רוגר 10/22 קלאסי. למטה: רוגר 10/22 עם מעצה ישראלי מודרני. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | רובה קליעה קל |
| נגזרות | רוגר SR-22 |
| תכנון | ויליאם רוגר והארי זפריד השני, 1964 |
| מדינה מייצרת |
 ארצות הברית |
| יצרן | סטורם רוגר |
| שנות שירות | בישראל: 1976 - היום |
| מלחמות | האינתיפאדה הראשונה, האינתיפאדה השנייה |
| מדינות המשתמשות | בעיקר אזרחים וכן ישראל |
| יחידות שיוצרו | מעל 5 מיליון |
| מידע טכני | |
| קליבר | טו-טו, 0.22 אינץ' ארוך (5.59 מ"מ) |
| פעולה | רובה חצי-אוטומטי, אש מרכזית |
| הזנה | מחסנית מעגלית של 10 כדורים או מחסנית רגילה של 20 כדורים |
| אורך כולל | 940 מ"מ (37 אינץ') |
| אורך קנה | 470 מ"מ (18.5 אינץ') |
| משקל ריק | 2.3 ק"ג |
| קצב אש | בודדות |
| טווח אפקטיבי | כ-100 מטר |
| טווח מקסימלי | 300-400 מטר |
רוגר 10/22 (באנגלית: Ruger 10/22) הוא רובה חצי-אוטומטי קל בקליבר 0.22 אינץ' (5.59 מ"מ) שנועד בעיקר עבור אזרחים, ומשמש לקליעה, ירי ספורטיבי וציד של חיות קטנות. הרוגר 10/22 הוא רובה קל וקומפקטי, מדויק ובעל רתע נמוך, דבר שהופך אותו לרובה מצוין עבור יורים מתחילים. את הרובה מייצרת חברת סטורם רוגר האמריקאית, וייצורו נמשך ברציפות מ-1964 ועד היום, כשלמעלה מחמישה מיליון רובים יוצרו.
שימוש בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרובה ידוע בישראל בעיקר בשל שימושו בידי כוחות הביטחון כאמצעי לפיזור הפגנות. באמצעותו יורים כדורי 0.22 אינץ' (5.59 מ"מ). כדורים אלה הם בקוטר דומה לתחמושת חיה אך בעלי כמות פחותה של אבק שרפה ולכן עוצמתם נמוכה משמעותית. את הירי מבצעים קלעים, בדרך כלל לטווחים של כ-100 מטר. הירי ברוב המקרים גורם לפציעת המטרה ולעיתים להריגתה. הוא סווג על ידי מדור קליעה וצליפה בצה"ל כ"נשק פחות מקטלני". הירי ברוגר נעשה רק נגד מחבלים ומתפרעים אלימים, כגון מיידי בקבוקי תבערה, ובדרך כלל כמוצא אחרון לפני ירי חי.
הרוגר נכנס לשימוש כוחות הביטחון של ישראל ב-1976 והופעל בעיקר באינתיפאדה הראשונה ובתחילת האינתיפאדה השנייה. בעקבות מספר מקרים של פורעים ומפגינים אלימים שנהרגו מירי רוגר בשנת 2000, הוא סווג מחדש ב-2001 כנשק קטלני, והוראות הפתיחה באש בו הוחמרו וכתוצאה מכך השימוש בו הוגבל באופן ניכר. ב-2010 נודע כי למרות זאת, נעשה בו שימוש נרחב.[1]
בעקבות גל הטרור הפלסטיני בירושלים ויהודה ושומרון ב-2015 שהתבטא באלפי פיגועי טרור פלסטיני שכללו יידוי אבנים ובקבוקי תבערה הוחלט להחזיר את השימוש ברוגר כנגד פורעים אלימים (כגון מיידי אבנים ובקבוקי תבערה) המהווים סכנת חיים.
בעשור השני של המאה ה-21 רכשו צה"ל ומשטרת ישראל ערכת הסבה הכוללת מעצה, מתפסים וקת מודרניים דמויי M4 קרבין לרוגר 10/22. ב-2015 החלו בצה"ל להצטייד ברובי רוגר SR-22, גרסה צבאית תקנית לרוגר 10/22 עם מעצה מודרני.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט של רוגר 10/22- http://www.ruger1022.com/ אתר המוקדש לרוגר 10/22
- הרוגר 10/22 בשימוש ישראל באתר Ruger1022
אלכסנדרה לוקש, "הרוגר הורג": מומחה מזהיר מהנשק החדש-ישן לפיזור הפגנות, באתר ynet, 21 בספטמבר 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חיים לוינסון, צה"ל מפזר הפגנות בקליע שנאסר לשימוש על ידי הפרקליט הצבאי, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2010
 נשק קל עכשווי של צה"ל
| ||
|---|---|---|
| נשק אישי/רובה סער | רובה M16 • רובה M16A1 מקוצר • CAR-15 • רובה M4A1 • תבור קומנדו • מיקרו-תבור X-95 ו-X-95L • תבור X-95 פלאט-טופ |     
|
| מקלעים | נגב 5.56 מ"מ • נגב קומנדו • נגב NG7 • מאג 7.62 מ"מ • בראונינג 0.3 • M2 בראונינג (מק"כ 0.5) | |
| רובי צלפים | חיל הרגלים: רמינגטון M24 • SR-25 Mk 11 • ברק (H-S Precision HTR 2000) • בארט M82A1 יחידות מיוחדות: רמינגטון M24 • מאוזר 86SR • בארט MRAD • SR-25 Mk 11 • רובה צלפים דרגונוב • מקמילן TAC-338 • מקמילן TAC-50 | |
| רימונים | רימון יד מדגם רימון רסס 26 • מטול רימונים M-203 | |
| רקטות כתף | M72 לאו "זרזיר מתכלה" • RPG-7 • מטאדור "מפצח האגוזים" ו"מפצח קל משקל" | |
| כלי נשק נוספים | תת-מקלע מיקרו-עוזי • קלשניקוב AK-47 • רוגר 10/22 • אקדחי גלוק 17 וגלוק 19 • אקדח זיג זאואר SIG P228 | |
| ראו גם | נשק קל של צה"ל • אמצעי הלחימה של צה"ל • נשק קל • חיל הרגלים • צבא הגנה לישראל | |
