מטאדור (רקטה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מטאדור
מטול מטאדור
מטול מטאדור
מידע בסיסי
ייעוד רקטת כתף נגד מבנים, נגד חי"ר מבוצר ונגד רק"ם
ארץ ייצור ישראלישראל ישראל
גרמניהגרמניה גרמניה
סינגפורסינגפור סינגפור
יצרן Dynamit Nobel Defence ורפאל - מערכות לחימה מתקדמות
פיתוח ישראלישראל ישראל: רפאל - מערכות לחימה מתקדמות
סינגפורסינגפור סינגפור: הכוחות המזוינים של סינגפור
שימוש ראשון 2008
פעילות מבצעית מבצע עופרת יצוקה (20082009)
מלחמות ומבצעים

מבצע עופרת יצוקה (20082009),

מבצע צוק איתן (2014)
תקופת השירות 2000
בצה"ל: 2008 – הווה
משתמשים Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צה"ל וצבאות נוספים, ראה מפעילות
פלטפורמת שיגור מטול חד-פעמי הנישא על ידי חייל בודד
גרסאות MATADOR-MP
MATADOR-WB
MATADOR-AS
מפצח קל משקל
מאפיינים כלליים
הנעה דלק מוצק
משקל 10.325 קילוגרם (22.76 ליברות)
ממדים
אורך 1 מטר (3.3 רגל)
קוטר 90 מילימטרים (3.5 אינץ')
ביצועים
מהירות 200 מטר לשנייה
טווח אפקטיבי: 50–400 מטר
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי טאנדם עם מטען חלול
הנחיה אין הנחיה, כיוון ראשוני מתבצע באמצעות כוונות אופטיות, ניתן להתקין אמצעי לראיית לילה על גבי מסילת פיקטיני
מטול מטאדור.
למעלה: מטול מטאדור. למטה: רימון סיימון.

מטאדור (MATADOR - Man-portable Anti Tank Anti DOoR) היא רקטת כתף נגד מבנים, ביצורים ורק"ם רך הנורית ממטול כתף אישי הנישא על ידי לוחם חיל רגלים. הרקטה פותחה בשנת 2000 על ידי רפאל - הרשות לפיתוח אמצעי לחימה, צבא סינגפור (SAF), Defence Science & Technology Agency ו-Dynamit Nobel Defence.‏[1] המטאדור מבוסס על ה-Armbrust שפותח על ידי סינגפור וגרמניה. המטאדור נמצא בשימוש צה"ל בדגמי "מפצח האגוזים" ו"מפצח קל משקל".

מידע טכני[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטאדור היא רקטה בקליבר 90 מ"מ ונישאת במשגר חד-פעמי באורך כמטר, עליו מותקנת מערכת בקרת אש מתקדמת.

המטאדור היא הרקטה הקלה מסוגה. ראש הקרב שלה יעיל הן כנגד רכב קרבי משוריין והן כנגד קירות לבנים. הרשף האחורי הנפלט מהמשגר והרתע של המטאדור קטן, ולכן אפשר לירות אותה גם מתוך חללים סגורים, כגון מבנים.[1]

המטאדור אמור לחדור את השריון של רוב הנגמ"שים והטנקים הקלים הנמצאים בשירות כיום. ראש הקרב שלו הוא בעל יכולת כפולה, כאשר הוא פועל במצב השהייה. הוא יוצר פתח גדול יותר מקוטר של 45 סנטימטרים (18 אינץ') בקיר לבנים כפול, וכן פועל כנשק נגד אדם (נ"א) הפוגע באנשים שנמצאים מאחורי הקיר. בכך המטאדור הופך לנשק שימושי ביותר ללוחמה בשטח בנוי.[1]

הרקטה עצמה לא רגישה לרוח חיצונית הודות למערכת ההנעה שלה, עם מהירות לוע של 250 מטר לשנייה, דבר המגביר את דיוקה.[1]

את ראש הקרב (רש"ק) של המטאדור ניתן להפעיל הן כמטען חלול ("ליינר" HEAT) כנגד רכב קרבי משוריין והן כחומר נפץ מרסק ("מעיך" HESH) כנגד קירות וביצורים.[1] הבחירה נעשית על ידי שינוי במרעום הרקטה ובמיקומו - מורחב קדימה או מוסג אחורנית.

כמו ה-Armbrust, מערכת המטאדור מצוידת במערכת Countermass המקטינה את הרתע בעת הירי. המערכת מורכבת מקרעי פלסטיק היוצאת מהחלק האחורי של המשגר בעת הירי. הפלסטיק מואט על ידי התנגדות האוויר. בכך הרתע והרשף מוקטנים והדבר מאפשר ירי בטוח מחללים סגורים. בנוסף, מיקום המערכת לוקח בחשבון את מרכז המסה של המשגר עם הרקטה ובכך מאפשר איזון טוב יותר של המשגר, דבר הגורם לירי יותר מדויק.[2]

מפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישראלישראל ישראל - נכנס לשירות בצה"ל ב-2008 בשם "מַפְצֵחַ אגוזים", וב-2018 נכנס לשירות דגם משופר הנקרא "מפצח קל (משקל)". משרת גם בימ"מ.
  • סינגפורסינגפור סינגפור - המפעילה העיקרית של הנשק, ביחד עם ישראל.
  • וייטנאםוייטנאם וייטנאם - בשימוש כח הנחתים של הצבא הווייטנאמי.[3]
  • סלובניהסלובניה סלובניה - בשימוש צבא סלובניה דגם RGW 90.[4]
  • בריטניהבריטניה בריטניה - שימוש בגרסה נגד מבנים ובונקרים.‏[5]
  • גרמניהגרמניה גרמניה - הצבא הגרמני הזמין 1,000 יחידות מטאדור AS, תחת השם RGW90 עם אפשרות הרחבה לשימוש כנגד מבנים.[6] בסוף 2020, הזמין צבא גרמניה עוד 3,000 רקטות.[7]
  • בלגיהבלגיה בלגיה - צבא בלגיה הזמין מטאדור תחת השם RGW90 בעלות של 19 מיליון אירו.[8]
  • אוקראינהאוקראינה אוקראינה - צבא אוקראינה קנה 5,100 רקטות, כשמשלוח ראשון של 2,650 רקטות התקבל ב-26 במרץ 2022, ו-2,450 הרקטות הנותרות אמורות להיות מסופקות עד סוף מאי 2022 בכדי לתמוך במלחמה של אוקראינה נגד רוסיה.[9]
  • מקסיקומקסיקו מקסיקו - 3,000 יחידות RGW60 בצבא מקסיקו.[10]

שימוש בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטאדור נקרא בצה"ל "מַפְצֵחַ האגוזים" ומטרתו העיקרית היא להיות נשק ללוחמה בשטח בנוי ובפרט לפגיעה יעילה במבנים, ביצורים וחמושים המתבצרים בתוך מבנים.

במטאדור נעשה שימוש מבצעי ראשון במבצע עופרת יצוקה (2008‏-2009). המטאדור זכה לחוות דעת חיוביות ביותר ממשתמשיו, בייחוד כאשר נעשה בו שימוש כנגד מבנים. בשנת 2010 עבר מספר שיפורים ונכנס למחלקות החי"ר.[11]

ב-2018 רכש צה"ל אלפי יחידות מדגם משופר של המטאדור, שבו השיפור העיקרי הוא הקטנת משקל המערכת. הדגם המשופר נקרא "מפצח קל משקל".[12]

המטאדור נמצא גם בשימוש הימ"מ, היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור של משטרת ישראל.

השימוש ברקטה נעשה כשלב מתקדם[13] בנוהל סיר לחץ כאשר נק"ל ורקטות קלות יותר כמו לאו אינן מספיקות, ולפני שימוש בטילים כבדים יותר כמו הספייק ("גיל"), או הריסת הבית באמצעות כלים הנדסיים.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מטאדור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 Factsheet - MATADOR: Unguided Short Range Anti-Armour Weapon (SRAAW), הודעה לעיתונות של צבא סינגפור
  2. ^ "DSTA Press Release". SAFRA RADIO. אורכב מ-המקור ב-2009-05-12. נבדק ב-2009-01-30.
  3. ^ http://www.baodatviet.vn/hinh-anh/201305/vu-khi-moi-cua-quan-doi-viet-nam-2347955/?p=10
  4. ^ http://articles.janes.com/articles/Janes-Missiles-And-Rockets-2008/Slovenian-combat-units-start-training-with-RGW-90s.html
  5. ^ "Dynamit Nobel selected in February 2006 to develop, supply and support the ASM". Armada International, Dated: 1 Aug 2007.
  6. ^ http://augengeradeaus.net/2011/11/die-neue-waffe-fur-den-haus-gebrauch/
  7. ^ https://www.hartpunkt.de/weitere-wirkmittel-90-mm-werden-beschafft/#more-6100
  8. ^ איל בוגוסלבסקי, צבא בלגיה רוכש מערכות טילי נ"ט של רפאל, Israel Defense, ‏30/01/2022
  9. ^ https://sg.news.yahoo.com/ukraine-buys-5100-anti-tank-weapons-singapore-germany-israel-112959398.html
  10. ^ https://www.janes.com/article/83296/mexican-military-shows-off-new-equipment
  11. ^ ניר קוסטי, מטאדור בשירות החי"ר, במחנה, 7.4.2010
  12. ^ צפו ב"מפצח קל משקל" בפעולה - מטול חדשני בעל מאפיינים מבצעיים ייחודיים, אתר צה"ל, 30 בינואר 2018.
  13. ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, 3 שעות קרב בלב הקסבה: טילי מטאדור שוגרו למבנה שבו שהה המחבל, באתר ynet, 9 באוגוסט 2022.