הסכסוך הישראלי-פלסטיני (2015)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפרת סדר ב-10 באוקטובר, סמוך לבית אל.
שלט שהוצב על ידי חטיבת שומרון בצומת יצהר. בלוקים מלבניים של בטון כבד וממוגן (בטונדות) הונחו על ידי צה"ל בתחנות האוטובוסים ביהודה ושומרון לאחר האינתיפאדה השנייה על מנת להגן מפני פיגועי דריסה.

בשנת 2015, ובעיקר במחצית השנייה שלה, חלה הסלמה באירועים ובתקריות האלימות במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני וביטויה העיקרי הוא גל הטרור הפלסטיני שהחל במהומות הר הבית, בחודש ספטמבר.

בשנה זו, כבקודמות לה, היו פיגועי טרור רבים מצד הפלסטינים, כאשר בעיקר נפוצו פיגועי דקירה, פיגועי דריסה, יידוי בקבוקי תבערה ומקרים רבים של יידוי אבנים במה שכונה "טרור עממי" על ידי שירות הביטחון הכללי. מרבית הפיגועים נעשו ביהודה ושומרון ובירושלים. החל מאוקטובר חלה הסלמה בפיגועים, בהם נהרגו ונפצעו גם ישראלים רבים בפיגועי דקירה בתחומי הקו הירוק. כמו כן פרצו מהומות אלימות בעידודה של התנועה האסלאמית.

בגל הטרור הפלסטיני נרצחו 28 ישראלים ונפצעו כ-400, רובם אזרחים. במהלך תקופה זו נהרגו 128 פלסטינים, מהם 88 מפגעים, והיתר בעימותים עם כוחות הביטחון.[1] בתקופה זו ביצעו פלסטינים למעלה מ-1,800 פיגועי טרור.[2] מרבית התוקפים שביצעו פיגועי דקירה, דריסה וירי נורו למוות או נלכדו. במקרים אחדים נורו למוות או נפצעו חפים מפשע.

במקביל חלה הסלמה גם ברצועת עזה כאשר החל מיוני, קצב שיגור הרקטות הלך והתגבר, רוב הרקטות נפלו בשטח הפלסטיני ובעוטף עזה, אך מדי פעם נעשו שיגורים לערים גדולות כמו אשדוד, אשקלון, שדרות, במקביל בוצעו מהומות המוניות בכל אזור גדר המערכת עם ניסיונות חדירה רבים. מדי פעם מחבלים פלסטינים מארגוני טרור קטנים פתחו בירי צלפים לעבר כוחות צה"ל וקיבוצים בעוטף עזה.

אלימות במחצית הראשונה של 2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועי טרור באזור ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלסטינים ביצעו פיגועי טרור רבים בירושלים, בעיקר באזורי העיר העתיקה, קו התפר ומזרח ירושלים. הפיגועים כללו בעיקר יידוי אבנים ובקבוקי תבערה אך גם פיגועי דריסה, דקירה וירי. הרכבת הקלה בירושלים הותקפה באופן יומיומי באבנים, בעיקר ליד שועפט. הסלמות נרשמו ב-25 באפריל, באוגוסט ובספטמבר (סמוך לראש השנה).

ב-22 בפברואר מחבל פלסטיני בן 18 דקר צעיר חרדי בכיכר ספרא בירושלים. ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת ומאבטחיו, שעברו במקום, השתלטו על המחבל ועצרו אותו.[3] ב-6 במרץ נפצעו שבעה אזרחים קל בפיגוע דריסה בירושלים שביצע מחבל פלסטיני. המחבל נורה ונתפס. ב-15 באפריל נהג פלסטיני ביצע פיגוע דריסה בגבעה הצרפתית בירושלים. בפיגוע נרצח אדם אחד ואחת נפצעה קשה. ב-25 באפריל פיגועי דקירה נגד שוטרי מג"ב בירושלים וליד מערת המכפלה, ובשניהם נורו הדוקרים למוות.[4][5] בפיגוע דריסה בירושלים נפצעו קל 3 שוטרים.[6]

במהלך מאי אירעו מספר פיגועי דריסה: ב-14 במאי בגוש עציון, 4 צעירים נפצעו והמחבל הפלסטיני שביצע את הפיגוע נעצר.[7] ב-20 במאי שני שוטרי מג"ב נפצעו סמוך להר הזיתים, המחבל נורה למוות.[8] ב-24 במאי, ליל חג השבועות, בוצע פיגוע דקירה ברובע המוסלמי סמוך לשער שכם, שני צעירים נפצעו קל, המחבל נתפס לאחר מצוד קצר. ב-21 ביוני - שוטר מג"ב נפצע באופן אנוש בפיגוע דקירה סמוך לשער שכם אך הצליח לירות במחבל ולנטרלו.[9]

בחודש אוגוסט חלה הסלמה בפיגועים יחסית לחודשים קודמים, בעיקר בירושלים וביהודה ושומרון, אולם הוא היה רגוע יותר מהחודש המקביל בשנת 2014. בחודש זה אירעו 4 פיגועי ירי, 5 פיגועי דקירה, 22 פיגועי מטען חבלה, 136 פיגועי בקבוק תבערה (50 מהם בירושלים) ומאות פיגועי יידוי אבנים.[10][11]

אירועים ביהודה ושומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיגועי טרור פלסטיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיגועי דקירה רבים אירעו גם ביהודה ושומרון, בעיקר בכביש 443 וצומת תפוח. ברוב פיגועי הדקירה לוחמים של צה"ל ומג"ב שהיו במקום ירו במחבלים וניטרלו אותם.

ב-8 באפריל מחבל פלסטיני דקר שני ישראלים בצומת שילה, אחד מהם נפצע קשה. חייל צה"ל ירה במחבל והרג אותו.[12]

ב-14 ביוני נהרג בכפר מאלכ ליד רמאללה מחבל פלסטיני שזרק בקבוק תבערה על רכב צבאי.[13] ב-19 ביוני הרוג ופצוע בינוני בפיגוע ירי שביצעו 5 מחבלים מהפת"ח וכוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית[14] במעיין דני סמוך ליישוב דולב שבמערב בנימין.[15] ביולי נתפס המפגע. שבוע אחרי כן, ב-26 ביוני נהרג מחבל פלסטיני שביצע פיגוע ירי במחסום בקעות בבקעת הירדן.[16] ב-29 ביוני אירע פיגוע דקירה סמוך לקבר רחל, שבו חיילת נפצעה באורח קשה בעמדת בידוק ביטחוני.[17] באותו היום ישראלי אחד נרצח ועוד 3 ישראלים נפצעים קשה בפיגוע ירי ליד שבות רחל.[18] ביולי נלכדו המפגעים, אחד מהם משוחרר עסקת שליט. ב-3 ביולי - מח"ט בנימין הותקף על ידי מחבלים שרגמו את רכבו באבנים, הוא ירה לעברם ומהירי נהרג אחד המחבלים.[19]

ב-6 באוגוסט בפיגוע דריסה שביצע מחבל פלסטיני בשומרון, סמוך לשילה, נפצעו 3 חיילים, מהם 2 במצב קשה.[20] ב-9 באוגוסט פיגוע דקירה בכביש 443, מחבל פלסטיני חוסל לאחר שדקר ישראלי בתחנת דלק ופצע אותו באורח בינוני.[21] ב- 15 באוגוסט שני פיגועי דקירה שביצעו פלסטינים, אחד בכביש 443 והשני בצומת הביתות: בשני המקרים ישראלים נפצעו, במקרה הראשון המחבל נורה ונעצר, במקרה השני המחבל נורה ומת מפצעיו.[22] ב-17 באוגוסט מחבל פלסטיני, שביקש את עזרת השוטרים, דקר בצומת תפוח שוטר מג"ב שניסה לעזור ופצע אותו פצעים קלים. לוחם אחר ירה במחבל ופצע אותו אנושות, ולאחר זמן קצר מת המחבל מפצעיו.[23] ב-19 באוגוסט חייל נפגע בינוני לאחר שהושלך לעברו מטען חבלה סמוך למחסום המנהרות.[24] ב-31 באוגוסט-1 בספטמבר - במהלך ניסיון מעצר בג'נין נפצע לוחם ימ"מ באורח בינוני מאש כוחותינו. למקום הובאו דחפור D9 משוריין ושופל ממוגן שהרסו את בית משפחת אבו אלהיג'א בו שהה כביכול המבוקש.[25]

ב-3 בספטמבר 5 תלמידי ישיבה אמריקאים שנכנסו בטעות עם רכבם לחברון הותקפו על ידי המון פלסטיני, שהצית את רכבם.[26] פלסטיני הסתיר אותם בביתו עד שהגיעו כוחות הביטחון לחלץ אותם.[27]

תג מחיר והצתת בית משפחת דוואבשה בדומא[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפיגוע בדומא

ב-31 ביולי הוצת בית משפחת דוואבשה בכפר דומא שבשומרון, שלושה נפצעו קשה ותינוק פלסטיני נשרף למוות. על קירות הבית רוססו כתובות בעברית.[28] בהמשך מתו מפצעיהם הורי התינוק. בספטמבר באותה שנה פורסם כי שר הביטחון, משה יעלון, אמר בפורומים סגורים כי מערכת הביטחון יודעת מי הקבוצה האחראית לפיגוע ועצרה את חבריה במעצר מנהלי אך נמנעת מהעמדתם לדין כדי שלא לחשוף מקורות מודיעיניים. יעלון הוסיף כי הוא משוכנע שמבצעי הפיגוע הם יהודים.[29][30]

פיגועי טרור בתחומי הקו הירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בינואר 2015 אירע פיגוע דקירה באוטובוס בתל אביב, ליד גשר מעריב: מחבל פלסטיני דקר 17 אנשים, 4 מהם במצב קשה והשאר במצב בינוני עד קל. המחבל נורה על ידי לוחמי יחידת נחשון של שירות בתי הסוהר, נפצע, ונעצר על ידי המשטרה.[31]

טרור מרצועת עזה ופרשת שני הישראלים הנעדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן ופרשת שני הישראלים הנעדרים ברצועת עזה

במהלך 2015 אירעו מספר אירועי ירי של רקטות ליישובי עוטף עזה. ב-23 באפריל מוצאי יום העצמאות, רקטה שוגרה מהרצועה, נפלה במועצה אזורית שדות נגב ובתגובה צה"ל תקף מטרה ברצועת עזה ומנע כניסת מתפללים מעזה להר הבית. ב-26 במאי נשמעו לראשונה מאז מבצע צוק איתן, אזעקות באשדוד והסביבה לאחר שרקטת גראד שוגרה מרצועת עזה, בתגובה תקף צה"ל מטרות בדרום רצועת עזה. ב- 3 ביוני שתי רקטות גראד נפלו בשטח ישראל, אחת בגזרת נתיבות ואחת בגזרת אשקלון. בתגובה צה"ל תקף שלוש מטרות ברצועת עזה. ב-6 ביוני נשמעה אזעקה בעיר אשקלון וסביבתה לאחר שנורתה רקטת גראד, ובתגובה תקף צה"ל תשתית טרור בצפון רצועת עזה ומעברי כרם שלום וארז נסגרו בהוראת שר הביטחון. ב-23 ביוני נפלה רקטה בשטח פתוח, ובתגובה צה"ל הפציץ את המשגר. ב-16 ביולי - נפלה רקטה בסמוך לתחנת הכוח רוטנברג, בתגובה צה"ל תקף מספר יעדי טרור בצפון הרצועה, מחבל חמאס נפצע בינוני. ב-2 בספטמבר מחבלים מרצועת עזה ירו לעבר נתיב העשרה, 2 בתים נפגעו מכדורי 0.5 אינץ' המשמשים מקלעים ורובי צלפים כבדים.[32]

ב-9 ביולי הותר לפרסום כי שני אזרחים ישראלים חצו את הגבול לרצועת עזה, שמו של אחד הותר לפרסום, אברה מנגיסטו בן 28 מאשקלון, מנגיסטו נצפה כשהוא חוצה את הגבול ב-7 בספטמבר 2014, אך צה"ל לא הספיק לעצרו, האזרח השני הוא צעיר תושב הפזורה הבדואית, שלפי הפרסומים כבר ניסה כמה פעמים לחצות את הגבול, שמו לא הותר לפרסום. ככל הנראה מוחזקים השניים בידי חמאס.[33]

ב-6 באוגוסט נהרגו ארבעה פלסטינים ועשרות נפצעו מפיצוץ נפל תחמושת צה"לי ברפיח.[34]

ב-18 בספטמבר ירו מחבלים פלסטיניים שתי רקטות קסאם אל עבר ישראל. רקטה אחת פגעה בשדרות וגרמה נזק לכלי רכב, אך לא היו נפגעים.[35] כעבור מספר שעות ירו המחבלים מטח רקטות גראד אל עבר אזור אשקלון, כיפת ברזל יירטה רקטה אחת.[36]

ב-24 בספטמבר סיכלו השב"כ ואנשי רשות המעברים בכרם שלום הברחה של 15 טון חומצה גופרתית המשמשת להכנת חומר נפץ לתוך רצועת עזה.[37]

החל מה-9 באוקטובר החלו הפלסטינים לארגן הפרות סדר אלימות בגבול ישראל-רצועת עזה, ואלה כללו יידוי אבנים וניסיונות לפרוץ את גדר המערכת.

ב-9 באוקטובר 2015 נהרגו 6 פלסטינים מאש צה"ל בהפגנה אלימה על גדר המערכת של רצועת עזה סמוך לנחל עוז.[38] למחרת, ב-10 באוקטובר, נהרגו עוד 3 פלסטינים בנסיבות דומות.[39] בערב ניסו עשרות פלסטינים לפרוץ את גדר המערכת ליד כיסופים ולחדור לשטח ישראל, כמה מהם הצליחו לחדור ונעצרו.[40] בשעות הלילה המאוחרות, נשמעה אזעקה באזור התעשייה אשקלון וב-4 יישובים במועצה אזורית חוף אשקלון לאחר שנורו 3 רקטות, שאחת יורטה על ידי מערכת כיפת ברזל ושתיים נפלו בשטח הרצועה. ב-11 באוקטובר 2015 לפנות בוקר צה"ל הפציץ שתי מטרות בצפון הרצועה בתגובה לירי הרקטות, 2 אזרחים נהרגו וכמה נפצעו בתקיפות. במהלך שעות היום התקרבו עשרות מפגינים ויידו אבנים ובקת"בים, העימותים פסקו בשעות הערב עם מספר פלסטינים פצועים קל. בשעות הבוקר פתחו מחבלים באש לעבר כוח צה"ל שעסק בפעולות אחזקה על הגדר באזור כיסופים. בשעות הערב והלילה נורו 3 רקטות לעבר הדרום, רקטה אחת נפלה בשטח פתוח באזור קיבוץ כיסופים, 2 נפלו בשטח הרצועה בסמוך לגדר הגבול.

ב-12 באוקטובר 2015 במהלך היום נמשכו העימותים על גדר גבול הרצועה, בעיקר במרכז גבול הרצועה, מספר פלסטינים נפצעו קל. בשעות הצהריים חדרו 40 פלסטינים לשטח ישראל באזור המועצה אזורית אשכול, כוח צה"ל הדף אותם והחזיר אותם לתוך הרצועה.

ב-16 באוקטובר 2015 בוצע ירי צלפים אל עבור דחפור די-9 משוריין. הקליע נעצר בשמשה וצוות הדחפור לא נפגע.[41] בצהריים ואחר הצהריים נהרגו 2–3 פלסטינים, בהם איש הזרוע הצבאית של החמאס,[42] ונפצעו 100 בהפרות סדר ליד מעבר ארז וגדר המערכת.[43]

מהומות הר הבית וגל הטרור בעקבותיהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – מהומות הר הבית (2015), גל הטרור הפלסטיני (2015)

בחודש ספטמבר 2015 פרצו מהומות הר הבית, ולאחריהן חלה הסלמה בטרור הפלסטיני שכללה תקיפת יהודים בעיר העתיקה ופיגועי טרור רבים. ביהודה ושומרון ושאר חלקי ישראל, כולל ערים מרכזיות. החל מאוקטובר ביצעו הפלסטינים פיגועי דקירה רבים בירושלים, יהודה ושומרון ובתוך הקו הירוק, לצד מהומות אלימות של ערביי ישראל. בנובמבר גברו פיגועי הירי לצד פיגועי הדקירה והדריסה. בכלי התקשורת ובקרב גורמי ביטחון בישראל כונתה סדרת הפיגועים "גל הטרור".

בגל הטרור נרצחו 24 ישראלים עד ל-24 בנובמבר, ומאות נפצעו בו.[44]

גל הטרור הנ"ל, שפרץ בראש השנה ה'תשע"ו, נמשך גם לתוך 2016.

תגובות להסלמה ולטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליטיקאים ואנשי ממשלה ישראליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הרצח בירושלים בליל ראש השנה כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו דיון חירום, ובו הוחלט על חקיקה נגד טרור שתכלול עונשי מינימום למיידי אבנים ובקת"בים, קנסות כבדים על הורים שילדיהם יידו אבנים וכן שימוש בירי צלפים מרובי רוגר 10/22 נגד פורעים, מיידי אבנים ובקת"בים, המהווים איום על חיי אדם. כמו כן הוחלט על פרישה מוגברת של כוחות משמר הגבול בכל רחבי ירושלים וכן על גיוס מילואים של שוטרי ולוחמי מג"ב על מנת לתגבר את הכוחות ולשפר את הביטחון באזור ירושלים וכביש 443. כמו כן אישר הקבינט המדיני-ביטחוני שורת צעדים למלחמה בטרור בהם עונשיי מינימום למיידי אבנים ובקת"בים, קנסות ושלילת קצבאות להורי קטינים שהיו מעורבים בטרור וחידוד הוראות הפתיחה באש שמאפשרות לשוטרים לירות במחבלים ופורעים שמסכנים חיי אדם.[45]

ב-8 באוקטובר 2015, בעקבות יומיים רצופי פיגועי טרור, כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו מסיבת עיתונאים ביחד עם שר הביטחון משה יעלון, השר לביטחון פנים גלעד ארדן, הרמטכ"ל גדי איזנקוט וממלא מקום מפכ"ל משטרת ישראל בנצי סאו. בנאום שנשא נתניהו הוא האשים את הערבים, ובפרט את הרשות הפלסטינית והתנועה האסלאמית בישראל, בהסתה שליבתה את האש וגרמה לפיגועים והודיע שכדי להרגיע את הרוחות הוא אוסר על כל השרים וחברי הכנסת לעלות להר הבית.[46]

ב-11 באוקטובר אישרה הממשלה הוראת שעה של עונש מינימום של 4 שנות מאסר למיידי אבנים, בקת"בים וזיקוקים.[47] כן אושרה הצעת השר יריב לוין לשלילת רישיון נהיגה ממיידי אבנים.[48]

ב-12 באוקטובר, אחרי גל פיגועים בירושלים, נשא נשיא המדינה ראובן ריבלין את נאום פתיחת מושב החורף במליאת הכנסת בו קרא להרגעת הרוחות והזהיר מפני מלחמת דת. אחריו נשא ראש הממשלה בנימין נתניהו נאום בו האשים שוב את הח"כים הערביים וההתנועה האסלאמית בישראל בהסתה, האשמה בה השתתף לאחר מכן גם יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג. נתניהו פנה לערביי ישראל בקריאה שילכו בדרך של דו קיום ושלום, ולא להחזיק את החבל משני הקצוות. הרצוג שנאם אחריו, תקף את ממשלת הימין ועורר סערה במליאה.[49]

בעקבות סדרת פיגועי טרור קשים ב-13 באוקטובר בהם נרצחו מספר ישראלים התכנס הקבינט המדיני-ביטחוני לשתי ישיבות חירום, אחת בצהריים ואחת בערב. לאחר הדיון הוצגה החלטה לתגבר את המשטרה בחיילי צה"ל ולוחמי מילואים של משמר הגבול, ולאבטח את כלל האוטובוסים בירושלים על ידי חיילי צה"ל, כשלאחר חודש החיילים יוחלפו על ידי מאבטחים.[50] כמו כן הוחלט על צעדי ענישה נגד מחבלים ומשפחותיהם, כולל הריסת בתים.[51] ב-12 בנובמבר 2015 אישר בג"ץ הריסת 8 בתי מחבלים.[52]

ב-15 באוקטובר כינס בנימין נתניהו מסיבת עיתונאים כדי להשיב על נאומו של אבו מאזן ביום שקדם לו. הוא אמר "המלחמה נגד הטרור היא גם מלחמה נגד ההסתה הפרועה והשקרית שמלבה את הטרור. לצערי אבו מאזן ממשיך להסית ולשקר. רק אתמול הוא האשים את ישראל בהוצאה להורג של נער פלסטיני תמים. אז הנה האמת - הוא לא מת, הוא חי. הוא לא תמים. הוא ניסה לרצוח. הערב אנחנו נציג עובדות פשוטות וברורות ואנו מצפים מידידינו ברחבי העולם שלא יתעלמו מהן". הוא ענה על שאלות הכתבים הזרים בנושאי המעורבות הבינלאומית, הבנייה בהתנחלויות, ההצתה בדומא והביקורת על הפעלת כוח מופרז נגד המחבלים. הוא סיכם ש"אני לא יכול להיערך מתי גל הטרור ייגמר".[53]

ב־17 בנובמבר, הכריז הקבינט המדיני-ביטחוני על הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל כ"התאחדות בלתי מותרת" והוציא אותה אל מחוץ לחוק.[54]

כוחות הביטחון של ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחות של משטרת ישראל ומשמר הגבול מאבטחים את זירת הפיגוע בירושלים ב-13 באוקטובר 2015.

בעקבות ההסלמה הגדולה בטרור בחודש תשרי כוחות גדולים של משטרת ישראל ומשמר הגבול נפרשו ברחבי ישראל ובעיקר באזור ירושלים (ובפרט העיר העתיקה) על מנת לאבטח את התושבים ולהחזיר את תחושת הביטחון. נוכחות השוטרים החמושים הוכיחה את עצמה כאשר במספר רב של פיגועים תגובה מהירה של השוטרים ניטרלה את המחבלים ומנעה אסון.

המשטרה עצרה כ-300 פלסטינים שהיו מעורבים בפיגועי יידוי אבנים או בקבוקי תבערה, למעלה ממחצית מהם קטינים. עקב הפרישה הגדולה של שוטרים והחתירה למגע עם המחבלים נפצעו במהלך העימותים 68 שוטרים.[55]

ב-14 באוקטובר החלו כוחות הביטחון בפריסת מחסומים ונקודות בידוק בכניסות וביציאות לשכונות הערביות במזרח ירושלים.

בלילה שבין ה-19 באוקטובר ל-20 באוקטובר עצרו כוחות הביטחון את השייח' חסן יוסף ח'ליל, ממנהיגי החמאס ביהודה ושומרון, שלדברי צה"ל היה מעורב בפעילות אינטנסיבית להסתה לטרור. כמו כן, הרסו כוחות של חיל ההנדסה הקרבית את בית המחבל שרצח את דליה למקוס ב-10 בנובמבר 2014.[56] ב-14 בנובמבר 2015 פוצצו לוחמי יהל"ם את בתיהם של המחבלים שרצחו את איתם ונעמה הנקין ומלאכי רוזנפלד.[57]

ב-20 באוקטובר 2015, צלפי הימ"מ, ביחד עם צלפי צה"ל, ובסיוע מודיעיני מהשב"כ, ירו ופגעו בחוליית צלפי טרור פלסטינית, שביצעה מספר פיגועי צליפה בציר הוברס העוטף את רצועת עזה בחסות הפגנות אלימות ששימשו לה כהסוואה ומגן אנושי.[58]

הפגנות ומחאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתגובה לפיגוע שהתרחש ב-3 באוקטובר אירעו ברחבי ישראל שורה של הפגנות מחאה ספונטניות נגד הטרור. למחרת התכנסו אלפי יהודים בכותל המערבי לתפילה מיוחדת ובזירת הפיגוע התקיימה תפילת שחרית בת עשרות משתתפים.[59] במוצאי חג הסוכות, 5 באוקטובר, ערכו כעשרת אלפים ישראלים הפגנת מחאה מול בית ראש הממשלה בדרישה לנקוט ביד קשה נגד הטרור הפלסטיני ולהחזיר את הביטחון לתושבי ישראל. בהפגנה נכחו גם מספר חברי כנסת מהליכוד.[60]

ב-8 באוקטובר, התאספו מאות מחברי ארגון 'להב"ה' וארגון 'לה פמיליה' בגן סאקר וצעדו לעבר הכותל, תוך קריאות "מוות לערבים" "מוחמד חזיר" ועוד. בהפגנה נעצרו חמשה אנשים, בהם יו"ר 'להב"ה' בנצי גופשטיין. בתגובה להפגנה הודיע השר לביטחון פנים גלעד ארדן (הליכוד) כי יפעל להוצאת שני הארגונים מחוץ לחוק.

מספר רבנים, בהם הרבנים הראשיים לישראל הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו, וכן הרב הראשי לירושלים שלמה עמאר, הורו לא להפסיק את העלייה לכותל בעקבות האירועים. רבנים נוספים, בהם מנהיגי העדה החרדית טענו כי העולים להר הבית הם הגורמים לפיגועים, והם יתנו על כך את הדין[דרוש מקור].

החל מה-10 באוקטובר, הוחלט במנהל החינוך בירושלים על שביתת לימודים כללית החל מהשעה 13:30, שעה בה כוחות האבטחה מסיימים את עבודתם במוסדות החינוך, כמחאה על כך שהאבטחה לא מתארכת עד סוף הלימודים. ב-13 באוקטובר אישר שר האוצר משה כחלון הוספת תקצוב בעלות של עשרות מיליוני שקלים למערך האבטחה במוסדות, ובכך התארכה האבטחה עד השעה 16:00.

ב-17 באוקטובר נערכה הפגנה של כ-1,500 איש בירושלים תחת הסיסמה "לא נכנעים לייאוש". ההפגנה החלה במרכז ירושלים, ומשם המשיכו המפגינים בצעדה ברחובות מרכז העיר לעבר כיכר החתולות. בהפגנה נאמו ח"כ דב חנין מ"הרשימה המשותפת" וראונק נאטור, מנכ"לית שותפה של עמותת "סיכוי - לקידום שוויון אזרחי".[61] ב-24 באוקטובר נערכה הפגנה של כ-3,000 איש נגד הממשלה ומדיניות "ניהול הסכסוך" תחת הכותרת "אין ביטחון בלי פתרון מדיני" בתל אביב. המפגינים צעדו מכיכר רבין לעבר הקריה. בהפגנה נטלו חלק מחברי כנסת ממפלגת מרצ, כולל יו"ר המפלגה, זהבה גלאון שנאמה, כמו גם סתיו שפיר ויריב אופנהיימר, מזכ"ל תנועת "שלום עכשיו", שעמדה מאחורי ההפגנה.[62][63] שתי ההפגנות הן חלק מיוזמה של "עומדים ביחד" — התארגנות יהודית-ערבית משותפת שהתגבשה בתגובה לגל האלימות.[64]

הפלסטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המהומות והפיגועים, בייחוד בספטמבר ואוקטובר, הרבו הפלסטינים להשתמש ברשתות החברתיות, בהם הודיעו רבים מן המחבלים על כוונתם לבצע פיגועים באזורים שונים. בכל אחת מההודעות הועבר מסר על פרוץ האינתיפאדה השלישית למען מסגד אל-אקצא.

החל מהסלמת תשרי, התחזקה ההערכה לקיומה של אינתיפאדה. ב-9 באוקטובר, במסגרת דרשת יום שישי התבטא מנהיג החמאס ברצועת עזה, אסמעיל הניה, כי יום הזעם מסמל את התפרצות האינתיפאדה השלישית, למורת רוחם של הציונים הכובשים.[דרוש מקור]

ב-10 באוקטובר, קרא ארגון הטרור "חמאס" באמצעות הטלוויזיה "לעורר מהומות ולבצע פיגועים באצטדיון טדי במשחק של הישות הציונית מול קפריסין". בעקבות הקריאה הוחלט לתחזק את כוחות השיטור והאבטחה סביב האצטדיון לכמות של 1,100 אנשי ביטחון. בסופו של דבר המשחק עבר ללא אירועים חריגים.[דרוש מקור]

בליל ה-12 באוקטובר הוציא נביל אבו רודינה, דוברו של אבו מאזן, הודעה מסולפת על ילד פלסטיני בן 13 שהוצא להורג ללא משפט בדם קר על ידי כוחות הביטחון הישראליים, כאשר הוא מתייחס לאחד משני המחבלים הקטינים שביצעו את פיגוע הדקירה בפסגת זאב תוך השמטת העובדה שהנער הפלסטיני שנהרג היה המפגע הבוגר יותר ושהמחבל בן ה-13, אחמד מנאסרה, רק נפצע ולא נהרג,[65] וששניהם נורו תוך כדי ביצוע הפיגוע.[66] ההודעה, ביחד עם תמונות וסרטוני וידאו, הופצה ברשתות החברתיות על ידי הפלסטינים בצירוף קריאה לבצע פיגועי טרור, גרמה להתססה והלהטת הרוחות.[67] גורמים רשמיים בישראל ומספר פרשנים[68] האשימו הסתה זו כאחד הגורמים המרכזיים לגל הפיגועים הקשה שאירע למחרת.[69]

ב-11 באוקטובר הופץ סרטון ברשתות החברתיות, בו נראה שייח' מוסלמי מרפיח מסית לטבח ביהודים בקבוצות, תוך הדגמת דקירות על ידי סכין.

ב-14 באוקטובר ב-20:00 נשא אבו מאזן נאום ובו חזר על ההאשמות השקר[65] של אבו רודינה על כך שישראל הוציאה להורג את אחמד מנאסרה, הנער בן 13 שביצע את הפיגוע בפסגת זאב. כמו כן הזהיר ממלחמת דת ונמנע מלגנות את הטרור או לקרוא להרגעה. הוא אמר "המתקפה הישראלית נגד בני עמנו, אדמתם והמקומות הקדושים להם מאיימים על השלום ועל היציבות" והוסיף כי "זוהי זכותנו להיאבק בדרכי שלום כדי להשיג עצמאות והניצחון יגיע". לשכת ראש ההמשלה מסרה בתגובה לנאום כי "דבריו של אבו מאזן הערב הם דברי הסתה ושקר. הנער עליו הוא מדבר חי ומאושפז בהדסה לאחר שדקר ילד ישראלי בזמן שרכב על אופניו. בעוד ישראל שומרת על הסטטוס קוו בהר הבית, אבו מאזן בדברי ההסתה שלו עושה שימוש ציני בדת וכך גורם למעשי טרור".[70]

ערביי ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריאות לאינתיפאדה באו גם מערביי ישראל. בראיון לביטאון החמאס קראה חברת הכנסת חנין זועבי לאינתיפאדה: "על מאות אלפי מתפללים לעלות לאל-אקצא כדי לעמוד מול מזימה ישראלית להתרת דמם של תושבי מזרח ירושלים. כיום יש פעילות של יחידים בלבד, ונחוצה תמיכה עממית. אם יימשכו פיגועי היחידים ללא תמיכה עממית, הם ידעכו תוך כמה ימים, ולכן יציאת אלפים מבני העם תהפוך את האירועים הללו לאינתיפאדה אמיתית."[71] בעקבות דברים אלה דרש ראש הממשלה בנימין נתניהו מהיועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין לפתוח בחקירה פלילית נגד זועבי בחשד להסתה וקריאה לאלימות.[72]

במהלך חודש אוקטובר אירעו הפגנות אלימות של ערביי ישראל בערים יפו, נצרת, אום אל פחם, לוד, רמלה, טייבה, רהט וכפר כנא.[73] ממשלת ישראל האשימה את התנועה האסלאמית בישראל והח"כים הערביים בהסתה וליבוי מהומות. לאור האירועים, התגלו חילוקי דעות במגזר הערבי סביב סוגיית העלייה למסגד אל-אקצא וסביב תפקודה של מפלגת "הרשימה המשותפת".[74][75] עלי סלאם, ראש עיריית נצרת, יצא בפומבי נגד איימן עודה, על כך שפעילות מפלגתו בעיר הבריחה ממנה את הלקוחות היהודיים ופגעה בה כלכלית.[76][77]

ב-13 באוקטובר הוכרזה שביתה כללית במגזר הערבי, כשבין היתר עשרות חנויות בבעלות ערביי ישראל נותרו סגורות. בקמפיין פייבק הומלץ על סימון חנויות שובתות כתומכות טרור, על מנת שיהודים לא יקנו בהם.[78] בערב נערכה הפגנה בת כ-10,000 בני אדם בסכנין שאורגנה על ידי ועדת המעקב של ערבידי ישראל, הרשימה המשותפת והתנועה האסלאמית.[79]

שר הביטחון, משה יעלון הוציא צו למעצר מנהלי לשלושה חודשים של ערבייה ישראלית כבת 19, לאחר שזו סיפרה לחברותיה על רצונה להיות שאהידה. הצו אושר על ידי נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת.[80]

בעקבות ההסלמה במצב, חלה ירידה גדולה בכמות האנשים הקונים בבתי עסק ערביים, וכך למשל מסעדות רבות ביפו נותרו שוממות. הסוחרים הערביים תלו זאת בפחד כללי בשל המצב הביטחוני ולא בחרם כלכלי מאורגן של יהודים כנגד ערבים.[81]

הקהילה הבינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית גינתה בחריפות את הפיגועים. ב-13 באוקטובר גינה מזכיר המדינה ג'ון קרי את הפיגועים בירושלים, ואמר כי האלימות וההסתה לאלימות נגד ישראלים חייבת להיפסק.[82] בהמשך אמר קרי כי לישראל יש זכות להגן על עצמה ועל אזרחיה, ושישראל הבהירה שאין לה כוונה לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית.[83]

כלי התקשורת דוגמת ה-BBC וארגוני זכויות אדם סיקרו את גל האלימות בצורה שנתפסה כמוטה נגד ישראל. חלקם אף הציגו מחבלים שנורו תוך כדי פיגוע כאזרחים תמימים שנורו על לא עוול בכפם. ב-27 באוקטובר 2015 פרסם אמנסטי אינטרנשיונל דו"ח על אזרח פלסטיני שנהרג לכרורה על לא עוול בכפו. בישראל נטען כי האזרח לא היה תמים אלא מחבל פלסטיני שנורה תוך כדי פיגוע דקירה, וכי אמנסטי התעלמה מכך שאחז בידו סכין בעת שנורה, שפצע חייל לפני שנורה ושבפרופיל הפייסבוק שלו הביע תמיכה בפיגועי טרור נגד יהודים.[84] במקרים רבים, בדיווחים על הפיגועים ברשתות התקשורת בעולם הובלטו ההרוגים הפלסטינים, וחלקם אף הכלילו את המחבלים ברשימת הקורבנות. לדוגמה, בעיתון "לוס אנג'לס טיימס" פורסמה הכותרת "4 פלסטינים נהרגו באלימות ישראלית", וברשת CNN פורסמה ידיעה שנפתחה במילים "שוטרים ישראלים הרגו שני פלסטינים שדקרו קצינים ואחרים בשבת." בידיעה ב-CNN נטען גם כי גל הטרור פרץ על רקע ההגבלות שהטילה ישראל על כניסת מתפללים מוסלמים להר הבית.[85]

דאע"ש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון הטרור הסלפי המדינה האסלאמית (דאע"ש) הפועל בעיראק ובסוריה פרסם ב-23 באוקטובר, לראשונה בתולדותיו, הכרזה כלפי ישראל, דוברת עברית, ובה הדובר מאיים על השמדת ישראל, לועג לכך שמספר קטן של פיגועי דקירה הכניסו את היהודים לחרדות, ומעודד את הפלסטינים להמשיך באלימות שלהם - ה"אינתיפאדה" כלשונם - ולהרג כמה שיותר יהודים, עד שלא יוותר יהודי אחד בארץ ישראל. ההכרזה הופצה בידי הארגון ברשתות החברתיות.[86]

אירועים במישור המדיני והבינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת 2015 התאפיינה בהמשך הקיפאון בזירה המדינית, לאור כישלון המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים במאי 2014.

ישראל הודיעה מספר פעמים על המשך הבנייה בהתנחלויות ביהודה ושומרון,[87][88] ואילו בקרב הפלסטינים נמשכו מעשי הסתה במערכת החינוך[89][90] ובתקשורת.[91] בשנה זו נרשמה ירידה בתמיכה בפתרון שתי המדינות בקרב הציבור הפלסטיני.[92]ב-1 בינואר חתמה הרשות הפלסטינית על הסכם אשר במסגרתו תצטרף ל-20 מוסדות בינלאומיים ופרוטוקולים, בהם אמנת רומא, אשר תאפשר לרשות לתבוע את ישראל על פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. בעקבות המהלך, החליטה ישראל להקפיא את העברת כספי המיסים שהיא גובה עבור הרשות הפלסטינית,[93] צעד אשר גרר חרם על חברות ישראליות מצד הפסלטינים.[94] העברת הכספים חודשה לאחר כשלושה חודשים, משהגיעו הצדדים לפשרה בנושא.[95]

ב-16 במרץ 2015, ערב הבחירות לכנסת העשרים, התבטא ראש הממשלה בנימין נתניהו כנגד הקמתה של מדינה פלסטינית, ואמר כי זו לא תקום אם יבחר לראשות הממשלה.[96] עם זאת, לאחר הבחירות הביע נתניהו תמיכה בפתרון שתי המדינות.[97]

ב-23 בפברואר הרשיע בית המשפט הפדרלי של ארצות הברית את הרשות הפלסטינית באחריות לפיגועי טרור שביצעו מחבלים פלסטינים בזמן האינתיפאדה השנייה וחייב אותה בתשלום פיצויים של מאות מיליוני דולרים לקורבנות הטרור ומשפחותיהם.[98] באוגוסט 2016 הפך בית המשפט לערעורים בניו-יורק את ההחלטה[99].

ב-18 ביוני 2015 פתח מוחמד עלאן, פעיל הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, בשביתת רעב אחרי שנעצר במעצר מנהלי. כעבור חודשיים התדרדר מצבו הרפואי, וב-19 באוגוסט בג"ץ הורה על הקפאת צו המעצר המנהלי שלו לאחר שמצבו הקוגניטיבי התדרדר. כעבור חודש שוחרר מבית החולים, נעצר בצו מנהלי חדש, וחידש את שביתת הרעב, אך שבר אותה כעבור יומיים על רקע מגעים לשחרורו.[100] ב-30 ביולי אישרה הכנסת תיקון לפקודת בתי הסוהר המאפשר הזנה בכפייה של אסיר במקרה שבו רופא קובע כי ישנה סכנה ממשית לחיי האסיר.[101] ב-4 בנובמבר שוחרר עלאן מכלא עופר.

ב-29 ביוני השתלט חיל הים הישראלי על ספינה שהפליגה לרצועת עזה במסגרת משט מחאה מאורגן. שאר הסירות שבו על עקבותיהן. בספטמבר קיבל הפרלמנט האירופי החלטה שהסכמים בין האיחוד לישראל לא יכללו את השטחים, ומוצרים מהשטחים יסומנו ככאלו.[102]

ב-30 בספטמבר 2015 נשא יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן נאום באו"ם ובו תקף בחריפות את ישראל והודיע על כך שהרש"פ לא מחויבת יותר להסכמי אוסלו.[103] בישראל האשימו את אבו מאזן בשקרים והסתה, ואמרו שנאומו באו"ם הוביל לסדרת פיגועי טרור קשים שביצעו פלסטינים נגד יהודים, בהם נרצחו לפחות 4 בני אדם. הרשות הפלסטינית גינתה את ישראל על הריגת המחבלים שביצעו את הפיגועים.[104][105]

ב-20 באוקטובר נפגש מזכ"ל האו"ם באן קי מון עם נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין ועם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בניסיון לפעול להרגעת המצב. בפגישה גינה באן קי מון את הטרור הפלסטיני נגד אזרחים ואת ההסתה, וקרא להרגעת הרוחות.[106] באותו יום עורר נתניהו סערה, כאשר בנאום בקונגרס הציוני אמר שהיטלר לא רצה להשמיד את היהודים אלא רק לגרש אותם, והמופתי חג' אמין אל-חוסייני יעץ לו לשרוף את היהודים.[107] דברי נתניהו עוררו ביקורת רבה בישראל ובעולם, בנימוק שיש בהם שכתוב של ההיסטוריה והסתה.[108] לנוכח הביקורת הבהיר נתניהו שמטרתו הייתה להציג את עמדתו של אל-חוסייני, ולא לטהר את היטלר.[109]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Israel says Palestinian was killed while attempting to stab policemen in Jerusalem, US News & World Report, ‏2015-12-26
  2. ^ לפי מסמך זה, נכון ל-24 בדצמבר 2015. המספר כולל פיגועים שביצעו פלסטינים תושבי יהודה ושומרון, פלסטינים תושבי מזרח ירושלים וערביי ישראל.
  3. ^ יאיר אלטמן‏, צפו בתיעוד הפיגוע: המחבל דוקר, המאבטח מסתער, באתר וואלה! NEWS‏, 23 בפברואר 2015
  4. ^ רועי ינובסקי, ניסיון פיגוע בירושלים: מחבל חמוש בסכין ניסה לדקור לוחמי מג"ב ונורה למוות, באתר ynet, 25 באפריל 2015.
  5. ^ צפו: חיסול המחבל שדקר חייל ופצע אותו בינוני בחברון, באתר מעריב השבוע.
  6. ^ יעל פרידסון ואסף גבור, פיגוע דריסה בבירה: 3 שוטרים נפצעו בינוני וקל, באתר nrg‏, 25 באפריל 2015.
  7. ^ איתי בלומנטל, רועי ינובסקי ויואב זיתון, פיגוע דריסה: 4 צעירים פצועים, הנהג נעצר, באתר ynet, 14 במאי 2015.
  8. ^ רועי ינובסקי, עומרי אפרים ואליאור לוי, 2 שוטרי מג"ב נפצעו קל-בינוני בפיגוע דריסה; המחבל חוסל, באתר ynet, 20 במאי 2015.
  9. ^ רועי ינובסקי, עומרי אפרים, אליאור לוי ויואב זיתון, פיגוע דקירה בשער שכם בירושלים: לוחם מג"ב נפצע אנוש וירה במחבל, באתר ynet, 21 ביוני 2015.
  10. ^ דוח חודשי – אוגוסט 2015, אתר השב"כ, 2015.
  11. ^ דוח חודשי – אוגוסט 2014, אתר השב"כ, 2014.
  12. ^ פלסטיני דקר ופצע קשה ישראלי, חדשות 2, 8 באפריל 2015.
  13. ^ מחבל חוסל לאחר שניסה לזרוק בקת"ב על כוחותינו בעפר מאלכ, חדשות 0404, 14 ביוני 2015.
  14. ^ IDF and ISA Join Forces to Arrest Assailant of June 19 Attack בבלוג הרשמי של צה"ל, 15 ביולי 2015.
  15. ^ חופי עמוס, יוחאי עופר, צעיר נרצח בפיגוע ירי ליד היישוב דולב בבנימין, באתר nrg‏, 19 ביוני 2015.
  16. ^ יואב זיתון ואחיה ראב"ד, סוכל ניסיון פיגוע: מחבל פתח באש במחסום, באתר ynet, 26 ביוני 2015.
  17. ^ עומרי אפרים ויואב זיתון, פיגוע ליד קבר רחל: מחבלת דקרה חיילת, באתר ynet, 29 ביוני 2015
  18. ^ יעל פרידסון, קורבן נוסף לטרור: נקבע מותו של מלאכי רוזנפלד, באתר nrg‏, 30 ביוני 2015.
  19. ^ יוחאי עופר ואסף גבור, לאחר שרכבו הותקף בסלעים: מח"ט בנימין ירה בפלסטיני, באתר nrg‏, 3 ביולי 2015.
  20. ^ ידיעה ברשת ב' של קול ישראל, 6 באוגוסט 2015.
  21. ^ יואב זיתון, רועי ינובסקי ודני אדינו אבבה, פיגוע שלישי תוך שבוע: פלסטיני דקר ישראלי ונורה למוות, באתר ynet, 9 באוגוסט 2015
  22. ^ אמיר בוחבוט‏, פיגוע שני מהבוקר: מחבל דקר לוחם מג"ב בשומרון - וחוסל, באתר וואלה! NEWS‏, 15 באוגוסט 2015.
  23. ^ יואב זיתון ואיתי בלומנטל, מחבל דקר לוחם בצומת תפוח - ונורה למוות, באתר ynet, 17 באוגוסט 2015,
    לוחם מג"ב נפצע קל בפיגוע דקירה בצומת תפוח - המחבל נורה, באתר ערוץ 7, 17 באוגוסט 2015.
  24. ^ יואב זיתון, איתי בלומנטל ורותם אליזרע, חייל צה"ל נפצע בפיגוע סמוך למחסום המנהרות, באתר ynet, 19 באוגוסט 2015
  25. ^ אמיר בוחבוט‏, כשהלוחם הוותיק זוהה כמחבל: כך הסתבך המבצע של הימ"מ בג'נין, באתר וואלה! NEWS‏, 01 בספטמבר 2015.
  26. ^ עוזי ברוך, בחורי ישיבה הותקפו בלב חברון, באתר ערוץ 7, 3 בספטמבר 2015
  27. ^ גילי כהן, תיירים תעו בדרכם למערת המכפלה ונרגמו באבנים בחברון, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2015
  28. ^ חשד לפיגוע יהודי בשומרון: בית הוצת ותינוק פלסטיני נשרף למוות, רוססו כתובות "נקמה", באתר ynet, 31 ביולי 2015
  29. ^ יהונתן ליס, יעלון: אנו יודעים מי אחראי לפיגוע בדומא אך לא רוצים לחשוף מקורות בבית המשפט, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2015
  30. ^ נועם אמיר, יעלון: "משוכנעים שאת הפיגוע בדומא ביצעו יהודים", באתר מעריב, 10 בספטמבר 2015
  31. ^ פיגוע בתל אביב: פצועים קשה בדקירה באוטובוס, באתר ישראל היום, 21 בינואר 2015.
  32. ^ ניר דבורי ותמיר סטיינמן, ‏קליעים נורו לעבר בית בנתיב העשרה, באתר ‏mako‏‏, ‏2 בספטמבר 2015‏.
  33. ^ דניאל סיריוטי, ‏שני ישראלים מוחזקים בידי חמאס, באתר ישראל היום, 9 ביולי 2015 08:52.
  34. ^ 4 פלסטינים נהרגו בפיצוץ ברפיח, ככל הנראה בשל נפל של צה"ל באתר וואלה!, 6 באוגוסט 2015
  35. ^ מתן צורי ואיתי בלומנטל, בערב שבת: רקטה נפלה ליד בית בשדרות, באתר ynet, 18 בספטמבר 2015.
  36. ^ מתן צורי, אחרי הירי לשדרות: רקטה יורטה באשקלון, באתר ynet, 18 בספטמבר 2015.
  37. ^ נועם אמיר, ‏סוכלה הברחת ענק לעזה: 15 טון חומצה המיועדת להכנת חומר נפץ קטלני, באתר מעריב השבוע, 24 בספטמבר 2015.
  38. ^ אליאור לוי, יואב זיתון, ליעד אוסמו ומתן צורי, עימותים גם בדרום: עזתים התקרבו לגדר, שישה נורו למוות, באתר ynet, 9 באוקטובר 2015.
  39. ^ נועם אמיר, יאסר עוקבי, ‏דיווח פלסטיני: שלושה הרוגים בעימותים עם צה"ל בגבול רצועת עזה, באתר מעריב השבוע, 10 באוקטובר 2015.
  40. ^ נועם אמיר, ‏כיסופים: המון פלסטיני ניסה לפרוץ את גדר המערכת, 4 נעצרו, באתר מעריב השבוע, 10 באוקטובר 2015.
  41. ^ הידיעה בחדשות 0404, 16 באוקטובר 2015,
    יואב זיתון, רועי קייס ומתן צורי, צעיר נדקר ליד קריית ארבע, באתר ynet, 16 באוקטובר 2015.
  42. ^ אבי יששכרוף‏, לוחם ביחידת העילית של הזרוע הצבאית של חמאס נהרג בגבול עזה, באתר וואלה! NEWS‏, 16 באוקטובר 2015
  43. ^ רועי קייס, ליעד אוסמו ויואב זיתון, הפלסטינים: 3 הרוגים ו-100 פצועים בעימותים עם צה"ל, באתר ynet, 16 באוקטובר 2015.
  44. ^ נועם (דבול) דביר, מכת טרור: 22 קורבנות בחודשיים, באתר ynet, 22 בנובמבר 2015.
  45. ^ חזקי עזרא, הקבינט אישר שורת צעדים למלחמה בטרור, באתר ערוץ 7, 24 בספטמבר 2015.
  46. ^ יעל פרידסון, נתניהו: "ננקוט צעדים תקיפים נגד התנועה האיסלאמית", באתר ynet, 8 באוקטובר 2015.
  47. ^ הממשלה אישרה: עונש מינימום של 4 שנות מאסר למיידי אבנים, באתר וואלה! NEWS‏.
  48. ^ הצעת השר לוין לשלילת רישיון נהיגה ממיידי אבנים אושרה בממשלה, באתר ערוץ 7, 11 באוקטובר 2015.
  49. ^ אריק בנדר, דנה סומברג, ‏נתניהו בפתח מושב החורף: "ההנהגה הערבית מסיתה, ננצח את הטרור", באתר מעריב השבוע, 12 באוקטובר 2015.
  50. ^ אפרת פורשר, ‏יותר כוחות, יותר ענישה: 6 פלוגות צה"ל יוקצו היום לסיוע בפעילות המשטרה, באתר ישראל היום, 14 באוקטובר 2015 04:35.
  51. ^ אליאור לוי, אלישע בן קימון ויואב זיתון, צווי התרעה להריסה חולקו למשפחות רוצחי ישראלים, באתר ynet, 15 באוקטובר 2015.
  52. ^ חדשות 2, ‏בג"ץ עצר הריסת בתי רוצחי הזוג הנקין, באתר ‏mako‏‏, ‏22 באוקטובר 2015‏,
    תלם יהב, למעט בית אחד: בג"ץ אישר הרס בתי מחבלים, באתר ynet, 12 בנובמבר 2015.
  53. ^ אריאל כהנא, נתניהו: "אסור לעולם להתעלם מההסתה הפלסטינית", באתר nrg‏.
  54. ^ ברק רביד, גילי כהן, ג'קי חורי ויהונתן ליס, הקבינט הכריז על הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית התאחדות בלתי מותרת, באתר הארץ, 17.11.2015,
    טובה צימוקי, ההחלטה על הוצאת התנועה האיסלאמית מחוץ לחוק נשמרה בסוד, באתר ynet, 17 בנובמבר 2015.
  55. ^ מאור צור, הטרור במספרים: 300 עצורים בשבועיים על יידוי אבנים ובקבוקי תבערה, כחצי מהם קטינים, באתר nana10‏, 12 באוקטובר 2015.
  56. ^ מערכת אתר צה"ל, ‏הלילה: נעצר בכיר חמאס חסן יוסף, באתר צה"ל, 20 באוקטובר 2015.
  57. ^ יואב זיתון, אחרי אישור בג"ץ: נהרסו בתי 4 מחבלים, באתר ynet, 14 בנובמבר 2015.
  58. ^ לילך שובל, ‏סוכל פיגוע: צה"ל חיסל חולית צלפים פלשתינים, באתר ישראל היום, 20 באוקטובר 2015 19:11,
    יואב זיתון, סוכלה חוליית צלפים בחסות ההפגנות בעזה, באתר ynet, 20 באוקטובר 2015.
  59. ^ עשרות יהודים הגיעו לתפילת שחרית במקום הרצח, סרוגים, 4 באוקטובר 2015.
  60. ^ עופר חדד, מגיש וכתב, ‏מחאת הימין מול בית ראש הממשלה: "לבנות בכל מקום שבו נרצח יהודי", באתר ‏mako‏‏, ‏5 באוקטובר 2015‏.
  61. ^ ניר חסון1,500 יהודים וערבים הפגינו בירושלים: "לא נכנעים לייאוש", באתר הארץ, 17 באוקטובר 2015
  62. ^ אילן ליאור, כ-3,000 מפגינים בתל אביב נגד הממשלה ומדיניות "ניהול הסכסוך", באתר הארץ, 24 באוקטובר 2015
  63. ^ שחר חי, מפגינים בתל אביב: "אין ביטחון בלי פתרון מדיני", באתר ynet, 24 באוקטובר 2015
  64. ^ דף פייסבוק, יוזמת "עומדים ביחד"
  65. ^ 65.0 65.1 יעל פרידסון ואטילה שומפלבי, העדות המצולמת: המחבל ש"חוסל" מאושפז באורח קל-בינוני, באתר ynet, 15 באוקטובר 2015.
  66. ^ ליעד אוסמו ואליאור לוי, תעמולה ערבית בשם המאבק: "ילד פלסטיני הוצא להורג", באתר ynet, 13 באוקטובר 2015.
  67. ^ ליעד אוסמו ואליאור לוי, השקר שהצית? "ילד פלסטיני הוצא להורג", באתר ynet, 13 באוקטובר 2015,
    ההסתה: איך הפך ילד מחבל לקדוש מעונה?, באתר בחדרי חרדים.
  68. ^ בהם רון בן-ישי בשידור חי באולפן ynet ב-13 באוקטובר 2015.
  69. ^ דנה סומברג, אריק בנדר, נועם אמיר, ‏נתניהו מכנס את הקבינט; הרצוג: "להטיל סגר בשכונות הפלסטיניות", באתר מעריב השבוע, 13 באוקטובר 2015.
  70. ^ אליאור לוי, השקר של אבו מאזן: "בן ה-13 הוצא להורג", באתר ynet, 14 באוקטובר 2015.
  71. ^ מקור הדברים מכתבה באתר אל-רסאלה מ-8 באוקטובר 2015, המזוהה עם ארגון החמאס: زعبي: نتنياهو فقد السيطرة والتنسيق الأمني سينقذه (זעבי: נתניהו איבד שליטה והתיאום הביטחוני יציל אותו)
  72. ^ לילך ויסמן, ‏נתניהו: חקירה פלילית נגד חנין זועבי על הסתה וקריאה לאלימות, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2015.
  73. ^ כתבי חדשות 2, ‏מהומות וזעם במגזר הערבי: בקת"בים ועצורים, באתר ‏mako‏‏, ‏9 באוקטובר 2015‏.
  74. ^ ליטל שמש, ‏"הח"כים הערביים מנהלים מסע הסתה חולני", באתר ישראל היום, 14 באוקטובר 2015 03:06.
  75. ^ מעריב אונליין, ‏לוסי אהריש לפוליטיקאים הערבים: "זה בית האלוהים אתם אומרים לי?", באתר מעריב השבוע, 14 באוקטובר 2015,
    המקור: קובץ וידאו לוסי אהריש, שיחת היום: לוסי מדברת על גל הטרור, ערוץ היוטיוב של רשת, 14 באוקטובר 2015.
  76. ^ ראש עיריית נצרת: "אמרתי לח"כ איימן עודה שיעוף מנצרת", באתר גלובס, 11 באוקטובר 2015
    ראש עיריית נצרת בגלצ: "ראיתי את ח"כ עודה ואמרתי שיעוף מנצרת", גלי צה"ל, 11 באוקטובר 2015
    דב גיל-הר‏, ראש עיריית נצרת על הח"כים הערבים: "הם פחדנים - באים להצטלם וללכת", באתר וואלה! NEWS‏, 11 באוקטובר 2015
  77. ^ יאסר עוקבי, ‏ערביי ישראל חלוקים ומפולגים: "הוויכוחים עולים עד השמיים", באתר מעריב השבוע, 13 באוקטובר 2015.
  78. ^ קמפיין השיימינג החיובי הראשון יצא לדרך, רעות אדר, ערוץ שבע
  79. ^ חסן שעלאן, סכנין: הפגנת הזדהות המונית עם אל-אקצה, באתר ynet, 13 באוקטובר 2015.
  80. ^ אלי שלזינגר, מעצר מנהלי לצעירה בת 19; "רוצה להיות שאהידה", באתר בחדרי חרדים, 15 באוקטובר 2015
    צ"א (נצרת) 21766-10-15 מדינת ישראל נגד פלונית, ניתן ב-15 באוקטובר 2015
  81. ^ דנה ירקצי‏, במסעדות ביפו מיואשים מהכיסאות הריקים: "מאז 2000 לא היה דבר כזה", באתר וואלה! NEWS‏, 27 באוקטובר 2015.
  82. ^ קרי: ההסתה לאלימות נגד ישראלים חייבת להיפסק, רשת ב', 13 באוקטובר 2015,
    ניצן קידר, "מגנים בחריפות את הטרור נגד אזרחי ישראל", באתר ערוץ 7, 13 באוקטובר 2015.
  83. ^ קרי: לישראל יש כל זכות שבעולם להגן על עצמה, רשת ב', 19 באוקטובר 2015.
  84. ^ אריאל כהנא, אמנסטי על מחבל שנורה: 'רק שלף תעודה מהכיס', באתר nrg‏, 28 באוקטובר 2015.
  85. ^ ynet, סיקור גל הטרור בעולם: "אלימות ישראלית", באתר ynet, 11 באוקטובר 2015.
  86. ^ אמיר בוחבוט‏, "המלחמה האמיתית עוד לא התחילה": לראשונה - דאעש במסר בעברית לישראל, באתר וואלה! NEWS‏, 23 באוקטובר 2015
  87. ^ איתמר אייכנר, הלחץ עבד: נתניהו אישר בנייה מיידית של מאות יחידות דיור, באתר ynet, 29 ביולי 2015
  88. ^ שבתי בנדט‏, משרד הבינוי פרסם מכרז לבניית 450 יחידות דיור בהתנחלויות, באתר וואלה! NEWS‏, 30 בינואר 2015
  89. ^ עקיבא לם, ערוץ 20, חינוך פלסטיני: שירה אנטישמית ותמונות של היטלר, באתר ynet, 21 ביולי 2015
  90. ^ חזי סימנטוב, הסתה בגן הילדים: בני 5 בלבד העלו הצגה הקוראת להשמדת ישראל, באתר nana10‏, 14 ביוני 2015
  91. ^ ירון שניידר, ‏הסתה פלסטינית במסווה של תכנית תעודה, באתר ‏mako‏‏, ‏1 ביולי 2015‏
  92. ^ רויטרס, ‏סקר: רוב הפלסטינים נגד פתרון שתי המדינות, באתר ‏mako‏‏, ‏21 בספטמבר 2015‏
  93. ^ ברק רביד וג'קי חורי, ישראל הקפיאה חצי מיליארד שקל מכספי המסים הפלסטינים; שוקלת הגשת תביעות נגד הרשות, באתר הארץ, 3 בינואר 2015
  94. ^ אי-פי‏, חרם פלסטיני: 80% מהחנויות הפסיקו למכור תוצרת ישראלית, באתר וואלה! NEWS‏, 1 במרץ 2015
  95. ^ ברק רביד וג'קי חורי, סוף למשבר כספי המסים הפלסטינים: ישראל הגיעה לפשרה עם הרשות, באתר הארץ, 18 באפריל 2015
  96. ^ אריאל כהנא, ראש הממשלה: אם אבחר, לא תקום מדינה פלסטינית, באתר nrg‏, 16 במרץ 2015
  97. ^ חדשות 2, ‏ראש הממשלה נתניהו חוזר בו: לא זנחתי את פתרון שתי המדינות, באתר ‏mako‏‏, ‏19 במרץ 2015‏
  98. ^ איציק וולף, תקדים: הרשות הפלסטינית תשלם מיליארדי שקלים לנפגעי טרור, באתר nrg‏, 23 בפברואר 2015.
  99. ^ נטעאל בנדל, הרשות הפלסטינית לא תשלם פיצויים לנפגעי טרור אמריקאים, באתר nrg‏, 31 באוגוסט 2016
  100. ^ משה נוסבאום, ‏אחרי יומיים: העציר המנהלי מוחמד עלאן שבר את שביתת הרעב המחודשת, באתר ‏mako‏‏, ‏18 בספטמבר 2015‏.
  101. ^ חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 48), התשע"ה–2015, במאגר חוקי מדינת ישראל באתר הכנסת
    יהונתן ליס, עידו אפרתי, הכנסת אישרה את חוק ההזנה בכפייה לעצירים ביטחוניים בנוסחו המרוכך, באתר הארץ, 30 ביולי 2015
  102. ^ ברק רבידברוב של 525 מול 70: הפרלמנט האירופי קיבל החלטה שתומכת בסימון מוצרים מההתנחלויות, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2015
  103. ^ אליאור לוי, אבו מאזן באו"ם: "ישראל מפעילה משטר אפרטהייד, לא נהיה מחויבים להסכמים", באתר ynet, 30 בספטמבר 2015.
  104. ^ אליאור לוי ואטילה שומפלבי, אבו מאזן לא גינה הפיגוע. נתניהו לקרי: רצח ההורים לא יעבור בלי תגובה, באתר ynet, 2 באוקטובר 2015.
  105. ^ Breaking silence, PA condemns Israel for killing Jerusalem assailants, אתר Times of Israel,‏ 4 באוקטובר 2015.
  106. ^ מעריב אונליין, ‏באן קי מון בישראל: "מינעו הסלמה, יש אמצעי ביטחון שלא מועילים", באתר מעריב השבוע, 20 באוקטובר 2015.
  107. ^ אחיה ראב"ד, נתניהו: היטלר לא רצה להשמיד בשעתו יהודים, חוסייני שכנע; היסטוריונים: לא נכון, באתר ynet, 21 באוקטובר 2015
  108. ^ בעולם: "בן ההיסטוריון עיוות את ההיסטוריה", באתר ynet, 21 באוקטובר 2015
    עופר אדרתהיסטוריונים: רצח יהודים המוני החל חודשים לפני הפגישה בין היטלר לאל-חוסייני, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2015
  109. ^ ברק רבידלאחר הביקורת: נתניהו מיתן את דבריו על היטלר והמופתי, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2015