רותי תמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רותי תמיר
Ruti tamir 12.jpg
תאריך לידה 12 באוגוסט 1967 (בת 50)
מקום לידה תל אביב, ישראל
פרסים

פרס אמ"י 2013

פרס "ביטולינו" 2015
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
rutitamir.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רותי תמיר (נולדה ב-12 באוגוסט 1967) היא שחקנית, פנטומימאית, במאית ויוצרת תיאטרון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רותי תמיר נולדה בתל אביב לאביגדור תמיר (לשעבר טיטנשניידר, יליד 1934) וגבריאלה טימן (2015-1933), והיא הצעירה בין שתי בנות. סבה מצד אימה היה מייסד ושחקן תיאטרון המטאטא יעקב טימן.[1] בכיתה א' החלה ללמוד מחול. בגיל 10 החלה ללמוד בבית ספר למחול בת דור בתל אביב, ועד מהרה התקבלה למסגרת לימודי RAD (אנ') (טכניקת בלט קלאסי) עם המורה דליה קושט, וקיבלה מלגת לימודים במשך שנתיים לשיעורים פרטיים אצל סיקי קול, שלימדה את הטכניקה של מרתה גרהם. בשנת 1981, בהיותה בת 14, עברה עם משפחתה להתגורר במיאמי, פלורידה, בארצות הברית.

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1983 התקבלה לבית ספר לאומנות Performing And Visual Arts Center) PAVAC) (אנ') - מרכז לאמנויות הבמה, שם למדה במגמה משולבת תיאטרון ומחול, לאחר שעות לימודי הליבה בבית הספר התיכון. במהלך לימודיה גילתה את עולם הפנטומימה. בתום לימודיה בתיכון ב-1985, המשיכה תמיר ללימודי משחק ב-Miami Dade College (אנ'), שם הייתה תלמידתם של ברברה לאורי וג'ון פריור. ב-1986 הפסיקה זמנית את לימודי המשחק, כדי להופיע במסגרת תיאטרון "Florida Shakespear Festival". במקביל, הופיעה גם בתיאטרון "Coconut Grove Playhouse" (אנ') בהצגה "בית ברנרדה אלבה" בתפקיד "אדלה".

ב-1987 חזרה ללימודים בקולג', והחל מאותה שנה נסעה מדי קיץ במשך שלוש שנים, ללמוד פנטומימה קלאסית על פי מרסל מרסו, בקורס קיץ בבית הספר הפרטי של גרג גולדסטון (Gregg Goldston) באוהיו. בשנת 1989 סיימה במיאמי דייד קולג' תואר Associate in Arts) AA) בתיאטרון, ומיד המשיכה ללמוד ב-Florida International University (אנ'). בשנת 1990 שיחקה בתאטרוני פרינג': תיאטרון "ACME Acting Company" בהצגה "היער" של דייוויד מאמט, ובתיאטרון "Tackle Cheap Theater" ב"עכברושים" של ישראל הורוביץ (אנ').

בשנת 1991 סיימה תואר ראשון בתיאטרון באוניברסיטה הבינלאומית בפלורידה. באותה שנה יצרה את הצגת הילדים הראשונה שלה, "The Living Story Book", הצגה לשני שחקנים, ששילבה פנטומימה וטקסט בנושא משלים. באותה שנה גם הופיעה במיאמי עם להקת המחול RDT) Renascent Dance Theatre) במופע המחול "The Wall" - מופע רוק בלט, מחווה לתקליט "The Wall" של להקת פינק פלויד, בו יצרה שלושה קטעי תיאטרון פיזי אשר שילבו מחול, תיאטרון ופנטומימה, לתפקיד שגילמה - "Bleeding Hearts".

בשנת 1991 נסעה לפריס, צרפת, ולמדה במשך שנה וחצי אצל סטיבן וואסון (אנ') וקורין סואום (Corinne Soum) מ"תיאטרון המלאך המשוגע" (Theatre de l'Ange Fou) (אנ') את הטכניקה של המאסטר אטיין דקרו, "Corporeal Mime", אשר התמקד בתיאטרון פיזי. בשנת 1993 חזרה לארצות הברית. היא התגוררה בניו יורק, שם עבדה עם להקות התיאטרון הפיזי "Margolis Brown Adaptors Company" (אנ') ו-"Pink Inc. Movement Theater Company", שיצרו בהשראת האסכולה של דקרו. בניו יורק גם יצרה שלושה מופעי תיאטרון פיזי קצרים, איתם הופיעה בתאטרוני פרינג'. בשנת 1996 חזרה לישראל.

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רותי תמיר ב"מאחורי המילים", 2012

לאחר ששבה לישראל, העלתה תמיר בתיאטרון צוותא, במסגרת הופעות של ההרכב "רפקלס" של המלחינה קרן רוזנבאום, את "זה תלוי" (1996) - מופע תיאטרון פיזי של מונולוג ותנועה, ו"אין קול ואין עונה" (1997) – קטע הבעה ללא מילים.[2] באפריל 1997 העלתה במסגרת "גוונים במחול" במרכז סוזן דלל את "איגרוף", יצירה לשלושה שחקנים (תמיר, באט ווגט השווייצרי ופבריס אבנו הצרפתי). המופע הוצג במשך שלוש שנים במרכז הפרינג' של בית ציוני אמריקה.

בשנת 1999 יצרה כוריאוגרפיה ותנועה להצגות הילדים "מתקן החלומות" ו"אצבעונית" (בהפקת תיקי מילשטיין), כמו גם עבור ההצגה "מלחמת אחים" של צעירי הבימה, בבימויו של אילן רונן. באותה שנה העלתה את "בובי וגוני"[3] (עם גבריאל הדר) במסגרת פסטיבל חיפה להצגות ילדים, הצגה ששילבה משחק ללא מילים ופנטומימה. באותה שנה העלתה גם את המופע לילדים "פנטומימה פה".[4][5]

ב-2002 העלתה את "אושר!",[6] מופע תיאטרון פיזי לאשה ובובה, איתו הופיעה בתיאטרון תמונע וגם בתיאטרון "Holstenwall" בהמבורג, גרמניה (2003). המופע מדבר על אישה המתחתנת עם בובה ומחליטה שעדיף כך מאשר להיות לבד. ב-2004 העלתה את "מימה נטו",[7] מופע פנטומימה מלא למבוגרים, ואת "הראשים",[8] מחזה אבסורד קצר, אותו כתבה יחד עם עפרה הופמן, בבימויו של אייל נחמיאס, עבור פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא. המחזה אף תורגם והוצג פעם אחת בצרפתית. לאחר הצגה זאת, התמקדה תמיר בהוראה של פנטומימה ותיאטרון פיזי במסגרות שונות, ובהן בית ספר למשחק "הדרך" ו"אספקלריא".

ב-2007 יצרה יחד עם רן פלג, דוקטור להוראת המדעים באמצעות תיאטרון ומורה לפיזיקה, שהיה גם תלמידה לפנטומימה בבית הספר לתיאטרון פיזי "תיאטרון הגוף", את ההצגה המדעית "מה פתאום אטום", שהופיעה במשך כשנתיים במוזיאונים למדע ובסל תרבות ארצי. לאחר מכן יצרה עם פלג גם את "רובוט ואני", שהוזמנה על ידי מוזיאון מדעטק בחיפה להופעות בתערוכת הרובוטים במוזיאון 2010. בשנת 2010 העלתה תמיר גם את המופע הספרותי "ספר, אשה, בית", בעקבות דמויותיו של ש"י עגנון, שאומץ על ידי תיאטרון אורנה פורת.[9] ב-2011 העלתה את מופע הפנטומימה "מאחורי המילים".[10] ב-2012 העלתה את ההצגה לילדים "ארבעה משלים ומלכה",[11] המשלבת טקסט ופנטומימה ומוצגת הן בעברית והן באנגלית (ארז שפריר ובובי לאקס בתפקיד קולו של הכרוז). בשנת 2013 זכתה תמיר בפרס השחקנית הטובה ביותר מטעם אמ"י (איגוד אמני ישראל) עבור הצגה זאת.[12] ההצגה הופיעה בפסטיבל הבינלאומי להצגות לילדים במקדוניה, "ביטולינו" 2015, בו זכתה בפרס ההצגה הטובה ביותר (Grand Prix). באותה שנה הופיעה ההצגה גם בפסטיבל "קורצ'אק" בוורשה. ב-2016 הופיעה עם ההצגה בפסטיבל "גברוש" (Gavrosh) במוסקבה.

בשנת 2014 יצרה עבור קבוצת הנוער של מרכז נורית קציר לתיאטרון בירושלים את המופע הקצר "דביק" לפסטיבל עכו. באותה שנה יצרה לקבוצה זו פסל קבוצתי שהועלה בפסטיבל הפסלים רחובות 2014. הפסל, שנקרא "קרקס", זכה בפרס המקום השלישי בפסטיבל. תמיר כתבה יחד עם גדעונה רז את ההצגה "ג'וחא והמוזה שלו" (2014), שבוימה על ידי נורמן עיסא בתיאטרון אלמינא, בה גם שיחקה את תפקיד המוזה - תפקיד ללא מילים.

טלוויזיה

ב-1997 שיחקה תמיר בסדרה ללימוד אנגלית "Take Five" של הטלוויזיה החינוכית, בתפקיד "גריי". בשנים 1999–2000 הגישה בערוץ הופ! את התוכנית "1,2, הופ!", בה ערכה משחקי פנטומימה לילדים.

כמו כן, הופיעה תמיר גם בפרסומות: נורופן (2014) ולבנת פורן (2015).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רותי תמיר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דודה הוא השופט בדימוס שלי טימן, ובן דודה של אמה הוא השחקן עודד תאומי.
  2. ^ Reflexive Music: No Voice, No Answer, Voice: Ruti Tamir with REFLEX Ensemble, בערוץ היוטיוב של קרן רוזנבאום
  3. ^ בובי וגוני, באתר "הבמה"
  4. ^ פנטומימה פה, באתר "הבמה"
  5. ^ פנטומימה פה, באתר אורנה פורת
  6. ^ אושר!, באתר "הבמה"
  7. ^ מימה נטו, באתר "הבמה"
  8. ^ הראשים, באתר "הבמה"
  9. ^ ספר, אשה, בית, באתר תיאטרון אורנה פורת
  10. ^ מאחורי המילים, באתר "הבמה"
  11. ^ ארבעה משלים ומלכה, באתר "הבמה"
  12. ^ נירית אנדרמןאמ"י יעניק פרס מפעל חיים לאריה אליאס, באתר הארץ, 7 במאי 2013
    פרס מפעל חיים של אמ"י יוענק לאריה אליאס, באתר וואלה! NEWS‏, 7 במאי 2013