אספקלריא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו התיאטרון

"אספקלריא - במה לתיאטרון יהודי" הוא תיאטרון יהודי-ישראלי בירושלים, אחד החלוצים בתחומו. בנוסף למופעי התיאטרון, אספקלריא פועל לקידום התיאטרון בציבור הדתי באמצעות לימוד תיאטרון וקיום בית מדרש תיאטרלי. מנהל התיאטרון הוא חגי לובר.

תיאטרון אספקלריא[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיאטרון הוקם בשנת 1999 במטרה להעלות מחזות מתוך עולם הערכים היהודי. הקמת התיאטרון נולדה מתוך התחושה כי מערכת ערכים זו כמעט ולא באה לידי ביטוי בעולם התרבות העכשווי הישראלי, והקמת התיאטרון נועדה למלא חוסר זה. כותבי הטקסטים והשחקנים באים כולם מתוך העולם הדתי והחרדי. אמונתם במערכות הערכים של עולמות אלה ומחויבותם אליהם היא המעוררת בהם את הרצון לשקף את תוכניהם, עם הלבטים שבתוכם.

מרכז פעילות התיאטרון הוא במשכנו שבירושלים, אולם התיאטרון מופיע גם ברחבי הארץ כתיאטרון נודד. תיאטרון אספקלריא מעלה בארץ מדי שנה כ-200 הצגות מתוך רפרטואר המונה 16 הצגות. כמו כן, מעלה התיאטרון כ- 40 הצגות מדי שנה בקרב קהילות יהודיות ברחבי העולם.

ב-2012 הוכר כתיאטרון רפרטוארי על ידי מדור התיאטרון במועצה הישראלית לתרבות ואמנות[1].

בית הספר למשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 ייסד לובר, לצידו של התיאטרון, בית ספר ללימוד מקצועות התיאטרון הנושא גם הוא את השם "אספקלריא".

בבית הספר מלמדות בין השאר יוספה אבן שושן ורמה בורשטין.

בתיאטרון ובבית הספר שלצידו קיימת הפרדה בין גברים ונשים.

בית המדרש ליצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנת תשע"ג (2013) הוקם בירושלים בית מדרש ליצירה, בו כ-15 עמיתים דתיים וחילוניים לומדים תורה על מנת לתרגם אותה ליצירה. על כך סיפר חגי לובר: "בית המדרש הוא חלום ישן...הגעתי מעולם תורני, והישיבות הן בעצם גורם מתווך בין התורה ליצירה. היצירה התורנית באה עד היום כיצירה כתובה כמו ספרים ומאמרים, ומדוברת - כמו שיעורים. השאלה היא, איך לוקחים תורה והופכים אותה ליצירה אומנותית כמו שעשה בצלאל בבית המקדש?...אין לנו את המתודה והשיטה של אנשים שלומדים תורה והופכים ליצירה בימתית קולנועית או ויזואלית, מפוסלת או מתנגנת. לא רק שאין לנו יצירות - אין את הדרך להגיע אליהן. בית המדרש מנסה בענווה ובזהירות לא רק לחולל יצירה בימתית אלא לפענח הדרך את איך יוצרים יחד מתוך תורה". בראש בית המדרש עומד הרב שמעון קליין, שסיפר על בית המדרש: "בלימוד אנו מבקשים ביחד לדלות תובנות מן הכתוב, להבין את הדמויות ולזהות את עולמן הפנימי. ממפגש למפגש קורם הסיפור עור וגידים".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוריאל זוהר, תיאטרון דתי (דרכים לעבודת השחקן על-פי המסורת והתנ"ך), מאזנים, מס. ע"א (2), עמ' 34-39, תל אביב, 1996.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הצגות התיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עפרה לקס, ‏עולים על הבמה, באתר בשבע - ערוץ 7, 8 בנובמבר 2012‬