טל גורדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טל גורדון
Tal Gordon (tal-4).jpg
לידה 7 בנובמבר 1968 (בת 52)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה טל עציוני
מוקד פעילות תל אביב, ישראל
תקופת הפעילות 1987–הווה (כ־34 שנים)
מקום לימודים הקריה האקדמית אונו
עיסוק זמרת, מנחת טלוויזיה, מלחינה, מוזיקאית, מגישת רדיו עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אן אם סי
הד ארצי
התו השמיני נענע דיסק
www.talgordon.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
Tal gordon.jpg
טל גורדון בהופעה

טל גורדון (נולדה ב-7 בנובמבר 1968 בתל אביב) היא זמרת, מוזיקאית, מלחינה, כותבת ומנחת רדיו וטלוויזיה ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורדון נולדה ב-7 בנובמבר 1968 בתל אביב כטל עציוני לדורי, מורה לאקורדיון ולמוזיקאי בני עציוני שניגן ב"סדנת תיאטרון שכונת התקווה". היא גדלה תחילה בשכונת נורדיה, שכונת צריפים שהייתה במקום שבו הוקם קניון דיזנגוף סנטר. עם פינוי השכונה משפחתה עברה לבית דירות שהוקם למפוני השכונה. בגיל שמונה עברה עם משפחתה לקיבוץ מעברות, אך כעבור שנה חזרה המשפחה לתל אביב, הוריה נפרדו, גורדון ואחותה נשארו עם אמם, ועברו לגור ליד רחוב אלנבי. אבי המשפחה לא היה איתם בקשר אחר כך[1].

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1987, במהלך שירותה הצבאי, שרה גורדון בלהקת חילות השדה בניהולו של יאיר קלינגר לצידם של רונית שחר, שירלי יובל-יאיר, ורן יגיל והשתתפה באלבומה "צו גיוס", בו בלטו השירים "דור חדש" ו"קצינת הקשר" שכתב חנן גולדבלט והלחין קלינגר.

בסוף 1988, לאחר הופעה של להקת חילות השדה יחד עם גלי עטרי ואריק סיני, פנה אליה האמרגן והמפיק של עטרי וסיני סולו יורמן, והציע שישמש לה אמרגן ומנהל לאחר סיום השירות. אחרי שקולה הייחודי של גורדון משך את תשומת לבו. הוא שידך בינה לבין הנגן עדי דגני על מנת שתתחיל לעבוד על סקיצות ראשונות, והשניים הקליטו סקיצות לשני שירים באולפני מוזיקול בתל אביב. אחר כך יורמן הצליח להחתים את גורדון על חוזה הקלטות בחברת התקליטים NMC. בתחילת 1989, אמרגן יהודי בריטי גם התרשם מהפוטנציאל של גורדון, ומימן שבוע הקלטות בלונדון בו הקליטה שירים שכתבה באנגלית. מיד אחר כך הוצע לה חוזה הקלטות לאלבום, אך היא סרבה וחזרה לישראל[2].

ב-1990, לאחר ששינתה את שם משפחתה ל"גורדון", חידשה את עבודתה על אלבומה הראשון. פריצתה לתודעה הישראלית כאמנית הגיעה שנה לאחר מכן, ב-1991, עם האלבום "מסכות" ובו שירים שכתבה והלחינה לצידו של נגן "רוקפור", אמיר צורף, ובהפקתו של ברי סחרוף. עבודתה המשותפת עם צורף תתבטא בהמשך בלהיט "הכעס" שכתבה עבור להקתו של צורף (לאלבומם "רשת פרפרים"). באלבום בלטו השירים "בורח מספקות", "נרניה", "איש זר" (שהולחן למילותיו של דוד אבידן), "אודיסיי", "מודדת את הזמן", "מסכות", "מים עומדים" ו"כמו שיורד גשם"[3].

ב-1992 העלתה מופע בו ליווי אותה האחים גידי ודני רז בגיטרות, אורן בן-נון בתופים ואילן לוקאץ' בבס[4].

ב-1993 עסקה גורדון בביצוע גרסאות כיסוי ליצירות קודמות, כגון "חשמל בכפות ידיך" של רותי נבון, ובמופע שהוקדש לשיריו של שמוליק קראוס ביצעה עם להקת "איפה הילד?" גרסאות כיסוי לכמה משיריו.

ב-1995 יצא אלבומה השני, "טל גורדון". גורדון כתבה והלחינה את כל שירי האלבום (חמישה מהלחנים ביחד עם גידי רז). אבי בללי מלהקת "נקמת הטרקטור" הפיק מוזיקלית ועיבד את השירים, שניים מהם עם גידי רז. בללי, רז וירמי קפלן הלחינו לתקליט גם קטע אינסטרומנטלי ארוך בשם "חלומו של מוניר", ושלושתם שרו קולות וניגנו עם נגנים נוספים. "חלומו של מוניר" היה השם שגורדון תכננה לקרוא לאלבום, אך בעקבות לחץ חברת התקליטים NMC, האלבום קיבל את השם "טל גורדון". בלטו בו השירים "מראת פלאים", "סיפור שלא נגמר", "אושר נצחי", "תן לי" ו"חלונות".

ב-1997 השתתפה באלבומו של נתן כהן "תחנת דרכים", בדואט עם כהן "אולי אפשר" ושרה לבדה את "כוכב קטן". באותה שנה השתתפה גורדון בלהקת נשים, שלא הגיעה להוצאת אלבום אך יצרה עניין גם משום שמה הפרובוקטיבי "המזדיינות". בלהקה חברו גורדון בגיטרה ושירה, אסי לוי בשירה וגיטרה, ענבל פרלמוטר בבס ובשירה ואיגי וקסמן בתופים.

ב-1998 הופיעה במיטב להיטיה בפסטיבל "אינטימה נקסט" שהוקדש לנשים יוצרות, יחד עם רונה קינן בגיטרה וקולות. השתיים הופיעו גם במופע "כוכבים בחוץ" משירי נתן אלתרמן, במועדון צוותא בתל אביב. ב-1999 שיתוף הפעולה בין גורדון לקינן הגיע לשיא באלבומה השלישי של גורדון: "רציתי שזה לא ייגמר". האלבום, שיצא בתחילת ינואר 2000, התהדר בתואר "האלבום הישראלי הראשון במילניום". קורין אלאל עיבדה והפיקה מוזיקלית גרסאות אקוסטיות למיטב להיטיה של גורדון, לצד ארבעה שירים חדשים שגורדון כתבה את מילותיהם. קינן ניגנה ושרה עם גורדון בכל השירים[5].

ב-2003 חברה גורדון לאלי אברמוב, חבר להקת "הקליק", במסגרת ההרכב האלקטרוני "פיצ'בנד" ושימשה כזמרת ההרכב באלבום "Easy As It Sounds".

ב-2006 הוציאה את אלבומה הרביעי, "לפני שהשמש עולה" בלייבל התו השמיני[6].

בספטמבר 2013, השתתפה בערב מחווה שהוקדש לשיריו של שמוליק קראוס, שנפטר באותה השנה, בפסטיבל ראשון לציון את הערב הפיק סולו יורמן והשתתפו בו אבי בללי בבס ושירה, דודי לוי בגיטרה ושירה, איגי דיין בתופים ושירה, דניאל סלומון בפסנתר ושירה, וגורדון באקוסטית ושירה[7]. המופע עלה אחר כך מדי פעם ברחבי הארץ[8].

ב-2015, לאחר עשור שבו לא עלתה על במות בהופעות של חומר מקורי, חזרה גורדון להופעות. בדיוק שנה לאחר מכן הוציאה סינגל חדש, "טוב לי הכל", אותו הפיק מוזיקלית ברי סחרוף, שהיה גם המפיק המוזיקלי של אלבום הבכורה של גורדון, עשרים וחמש שנים לפני כן. אחר כך הופיעה גורדון ברחבי הארץ עם מופע הסולו שלה, כשלצידה גידי רז, מי שהיה נגן הליווי שלה עוד מימי האלבום הראשון[9].

ב-2019 הוציא את האלבום "לא יום ולא לילה", יחד עם המוזיקאים עמר טייאר וגידי רז[10].

בשנת 2020 סיימה תואר במוזיקה בבית הספר למוזיקה של הקריה האקדמית אונו.

קריירה בטלוויזיה וברדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 20022005 הגישה את מגזין המוזיקה "תוצרת הארץ" בערוץ הראשון[11][12].

ב-2006 החלה להגיש את התוכנית "ציפורי לילה מוזיקליות" בגלי צה"ל.

ב-2007 הגישה את מגזין התרבות "תרבות, רחוב" בטלוויזיה החינוכית[13]. ב-2010 הגישה במשך כמה שנים, באותו ערוץ, את תוכנית התרבות "הכל תרבות", כשלצידה כמגיש אורח אלדד זיו[14].

בשנת 2021 הופיעה לראשונה בתפקיד משחק בסדרת הטלוויזיה "מותק בול באמצע" בתפקיד דולי מרדכי, אמה של גיבורת הסדרה מותק מרדכי.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 זכתה גורדון בפרס אקו"ם לעידוד פרסום היצירה[15].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייתה בת זוגו של סולו יורמן[16]. ב-2006 נולדה בתם. בקיץ 2013 לאחר 20 שנים משותפות, נפרדו השניים.

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טל גורדון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שרית ישי לוי, אל תבנו עלי, חדשות, 21 ביוני 1991
  2. ^ טל פרי, אמרה לא לרוז'ה ואדים, מעריב, 31 בינואר 1990
  3. ^ ביקורות:
    שרון מולדבי, תקליטים - ישראלי - היא לא בלונדינית היא כבדה, חדשות, 26 ביוני 1991
    טל פרי, ואני בכלל לא רציתי להיות זמרת, מעריב, 29 בנובמבר 1990
  4. ^ יואב בירנברג, נערה בכוך חשוך - טל גורדון בתיאטרון פרגוד, ירושלים, חדשות, 22 במאי 1992
  5. ^ שגיא בן נון, לא חמודה, לא זועמת, באתר הארץ, 17 בפברואר 2004
  6. ^ תמר סוקניקאלבום רביעי לטל גורדון, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2006
  7. ^ לקראת המחווה: אמנים בוחרים את השיר הכי גדול של שמוליק קראוס, באתר וואלה!‏, 17 בספטמבר 2013
  8. ^ חן לב, ‏המורשת החיה של הזמר המת: מחווה לשירי שמוליק קראוס, באתר מעריב אונליין, 10 בנובמבר 2015
  9. ^ בן שלושיר ישראלי נדיר שיכול למוטט את המערכת, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2016
  10. ^ דודי פטימר, ‏טל גורדון: "עברתי תהליך לא קל, בו יצאתי מפחד קיומי ותחושת חוסר ערך", באתר מעריב אונליין, 30 במרץ 2019
  11. ^ "תוצרת הארץ" בערוץ 1, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2002
  12. ^ ענת באלינטערוץ 1 מקצץ: יפסיק להפיק את "תוצרת הארץ" ו"שירה בשידור", באתר הארץ, 6 בינואר 2005
  13. ^ גדעון לויגורדון פינת מה-זה?, באתר הארץ, 11 באפריל 2008
  14. ^ גילי איזיקוביץ26 תוכניות חדשות בטלוויזיה החינוכית, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2010
  15. ^ עמוס אורן, עמיר בניון תרם את פרס אקו"ם לעניים, באתר ynet, 15 במרץ 2005
  16. ^ שוש מימון, ‏רוצות להיות מותק, באתר גלובס, 2 באפריל 2001