טל גורדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: נכתב כקורות חיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
טל גורדון
Tal gordon.jpg
מידע כללי
תאריך לידה 7 בנובמבר 1968
מקור תל אביב, ישראל
שנות פעילות 1991—היום
סוגה רוק
חברת תקליטים אן אם סי
הד ארצי
התו השמיני

טל גורדון (נולדה ב-7 בנובמבר 1968[1] בתל אביב) היא זמרת, נגנית, מלחינה, כותבת ומנחת רדיו וטלוויזיה ישראלית.

ביוגרפיה

ב-1990 התגלתה גורדון על ידי המפיק סולו יורמן, ופריצתה לתודעה הישראלית הייתה כאמנית עם אלבום הבכורה שלה משנת 1991, "מסכות" בהוצאת NMC ובו שירים שכתבה והלחינה לצידו של נגן "רוקפור", אמיר צורף, ובהפקתו של ברי סחרוף. עבודתה המשותפת עם צורף תתבטא בהמשך בלהיט "הכעס" שכתבה עבור להקתו של צורף (לאלבומם "רשת פרפרים"). באלבום בלטו השירים "בורח מספקות", "נרניה", "איש זר" (שהולחן למילותיו של דוד אבידן), "אודיסיי", "מודדת את הזמן", "מסכות", "מים עומדים" ו"כמו שיורד גשם".

ב-1993 עסקה גורדון בביצוע גרסאות כיסוי ליצירות קודמות, כגון "חשמל בכפות ידיך" של רותי נבון, ובמופע שהוקדש לשיריו של שמוליק קראוס, ביצעה עם להקת "איפה הילד?" גרסאות כיסוי לכמה משיריו.

ב-1995 יצא אלבומה השני, "טל גורדון". גורדון כתבה והלחינה את כל שירי האלבום (חמישה מהלחנים ביחד עם גידי רז). אבי בללי מלהקת "נקמת הטרקטור" הפיק מוזיקלית ועיבד את השירים, שניים מהם עם גידי רז. בללי, רז וירמי קפלן הלחינו לתקליט גם קטע אינסטרומנטלי ארוך בשם "חלומו של מוניר", ושלושתם שרו קולות וניגנו עם נגנים נוספים. השם "חלומו של מוניר" היה השם שגורדון תיכננה לקרוא לאלבום, אך בעקבות לחץ חברת התקליטים NMC, האלבום קיבל את השם "טל גורדון". בלטו בו השירים "מראת פלאים", "סיפור שלא נגמר", "אושר נצחי", "תן לי" ו"חלונות".

ב-1997, השתתפה באלבומו של נתן כהן "תחנת דרכים", בדואט עם כהן "אולי אפשר" ושרה לבדה את "כוכב קטן". באותה שנה השתתפה גורדון בלהקת נשים, שלא הגיעה להוצאת אלבום אך יצרה עניין גם בגלל שמה הפרובוקטיבי "המזדיינות" וכללה בה הרכב מרשים: גורדון בגיטרה ושירה, אסי לוי בשירה וגיטרה, ענבל פרלמוטר בבס ובשירה ואיגי וקסמן בתופים.

ב-1998, הופיעה במיטב להיטיה בפסטיבל "אינטימה נקסט" שהוקדש לנשים יוצרות, יחד עם רונה קינן בגיטרה וקולות. השתיים הופיעו גם במופע "כוכבים בחוץ" משירי נתן אלתרמן, במועדון צוותא בתל אביב.

ב-1999, שיתוף הפעולה בין גורדון לקינן הגיע לשיא באלבומה השלישי של גורדון: "רציתי שזה לא ייגמר", שיצא בתחילת ינואר 2000, התהדר בתואר "האלבום הישראלי הראשון בשנות האלפיים". קורין אלאל עיבדה והפיקה מוזיקלית גרסאות אקוסטיות למיטב להיטיה של גורדון, לצד ארבעה שירים חדשים שגורדון כתבה את מילותיהם. קינן ניגנה ושרה עם גורדון בכל השירים. האלבום הוגן בטכנולוגיה חדשנית למניעת העתקה למחשב, ולכן עד היום אינו נקרא בחלק מנגני ה-DVD.

בשנים 2002-2007 הגישה את מגזין המוזיקה "תוצרת הארץ" בערוץ הראשון.

ב-2003 חברה גורדון לאלי אברמוב חבר להקת "הקליק", במסגרת ההרכב האלקטרוני "פיצ'בנד" ושימשה כזמרת ההרכב באלבום "Easy As It Sounds" . בשנת 2005 זכתה גורדון בפרס אקו"ם על אסופת טקסטים שטרם פורסמה.

ב-2006 החלה גורדון להגיש את התוכנית "ציפורי לילה מוזיקליות" בגלי צה"ל, והוציאה את אלבומה הרביעי, "לפני שהשמש עולה" בלייבל התו השמיני.

בן זוגה לשעבר של גורדון הוא סולו יורמן[2][3]. ב-2006 ילדה את בתם. בקיץ 2013, לאחר 20 שנים משותפות, נפרדו השניים.

בשנת 2007 החלה להגיש את מגזין התרבות "תרבות, רחוב" בטלוויזיה החינוכית. משנת 2010 ועד היום היא מגישה באותו ערוץ את תוכנית התרבות "הכל תרבות", כשלצדה כמגיש אורח אלדד זיו. התוכנית משודרת גם בערוץ 2.

ב-7 בנובמבר 2011, עלה לרשת האינטרנט האתר הרשמי של הזמרת.

החל מספטמבר 2013 משתתפת גורדון בהרכב "רואים שקוף" שכלל את אבי בללי ("נקמת הטרקטור") בבס ושירה, דודי לוי בגיטרה ושירה, איגי דיין ("משינה") בתופים ושירה, דניאל סלומון בפסנתר ושירה וגורדון באקוסטית ושירה. בכורת הערב, שהוקדש לשיריו של שמוליק קראוס שנפטר באותה השנה, עלתה בפסטיבל ראשון לציון.

אלבומים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דף מידע באתר שירונט
  2. ^ שוש מימון, ‏רוצות להיות מותק, באתר גלובס, 2 באפריל 2001
  3. ^ זיו גולדפישר, כתבה, באתר nrg מעריב, 20 באוגוסט 2012