טוני ברקסטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
טוני ברקסטון
Toni Braxton
ברקסטון, 2015
ברקסטון, 2015
לידה 7 באוקטובר 1967 (בת 54)
מרילנד, ארצות הברית
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1989–הווה (כ־32 שנים)
מקום לימודים Bowie State University, Glen Burnie High School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה R&B, מוזיקת נשמה, פופ, ג'אז
סוג קול קונטרה אלט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים LaFace Records, Arista Records, Blackground Records
פרסים והוקרה
http://www.tonibraxton.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
טוני ברקסטון, 2009

טוני מישל ברקסטוןאנגלית: Toni Michele Braxton; נולדה ב-7 באוקטובר 1967) היא זמרת-יוצרת, פסנתרנית ושחקנית אמריקנית, שנודעה בזכות קולה הנשי הנמוך.

ברקסטון זכתה בשבעה פרסי גראמי, תשעה פרסי בילבורד ומכרה יותר מ-70 מיליון עותקים של אלבומיה ברחבי העולם. בעקבות אלבום הבכורה שלה שהגיע למקום הראשון במצעד בילבורד 200. לאחר מכן הוציאה את האלבום Secrets, מתוך האלבום, יצא השיר "Un-Break My Heart", שהפך לאחד מהשירים הנמכרים והמצליחים ביותר בכל הזמנים. הוא אף דורג כשיר ה-13 הטוב ביותר בכל הזמנים על ידי בילבורד.[1]

לאחר פשיטת רגל שעברה, היא חזרה אל שוק המוזיקה עם אלבומה השלישי, The Heat. לאחר שאלבומה החמישי Libra הסתיים עם נתון מכירות מאכזב, החליטה הזמרת לקחת פגרה מקריירת השירה שלה. האלבום השישי שלה, "Pulse" שזכה להצלחה גדולה, ראה אור ב-4 במאי 2010. בשנת 2021 השתתפה בעונה השישית של זמר במסיכה ארצות הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברקסטון נולדה במרילנד שבארצות הברית כבת בכורה לשישה אחים - חמש בנות ובן אחד. אביה היה כומר, ובביתה היה נהוג חינוך נוצרי קפדני. ברקסטון התנסתה לראשונה בחייה בשירה כשהייתה אחת מזמרות מקהלת הכנסייה בה אביה היה כומר. היא החלה בלימודי הוראה באוניברסיטת בואי במרילנד, אך החליטה לפרוש מהם בשאיפה אחר קריירה מוזיקלית בעקבות המלצותיהם של יודעי דבר בתעשיית המוזיקה.

1989–1995: The Braxtones[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברקסטון וארבע אחיותיה: טרייסי, טרינה, טוואנדה ותמר החלו להופיע בשם "The Braxtones" בשנות השמונים המאוחרות, ואף חתמו על חוזה בחברת התקליטים "Arista" ב-1989. השיר הראשון שלהן, "Good Life", יצא ב-1990 ולא זכה להצלחה רבה, אך הצליח למשוך את תשומת לבם של מספר מפיקים מוזיקליים גדולים בארצות הברית.

בזמן שמכירותיהן של "The Braxtones" לא צלחו, אנטוניו רייד וקנת אדמונדס, שני מפיקים מוזיקליים אמריקנים שעבדו עם זמרים כמו מדונה ומריה קארי, קראו לברקסטון להקליט פיילוט לסינגל "Love Shoulda Brought You Home", שיר שכתבו בשביל אניטה בקר לסרט בומרנג. בקר הרתה באותו זמן ולא הקליטה אותו, אך המליצה על ברקסטון כבעלת פוטנציאל. ברקסטון התגלתה כבעלת כישרון, הקליטה שיר נוסף לפסקול הסרט, חתמה חוזה אצל רייד ואדמונדס, ומיד החלה להקליט את אלבום הבכורה שלה.

1996–1999: Toni Braxton[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביוני 1993, חברת התקליטים "LaFace" הוציאה את אלבום הבכורה של ברקסטון, "Toni Braxton", לאור. עם צאת האלבום, הוא זינק ישר אל המקום הראשון ברשימת 200 האלבומים הנמכרים ביותר בארצות הברית של מגזין בילבורד. כמו כן, רבים גם הסינגלים מהאלבום שיצאו ב-1994 והגיעו למקומות הראשונים במצעדים השונים.

אלבום הבכורה של ברקסטון זיכה אותה גם בשלושה פרסי גראמי, פרס אחד על "האמן החדש הטוב ביותר", ושניים על "זמרת ה-R&B הטובה ביותר", וזכתה בשני פרסי "American Music Award", ב-1994 וב-1995. ההתאחדות האמריקאית של יצרני התקליטים העניקה לאלבום זה שמונה תוארי "אלבום פלטינה". סך-הכל, האלבום מכר קרוב לשישה מיליון עותקים בארצות הברית.

ב-1996, ברקסטון הוציאה את אלבומה השני והמוצלח ביותר, "Secrets". ברקסטון אמרה על האלבום: "המוטיבציה להוצאת האלבום הזה הייתה לכלול קצת מכל דבר. שאיפתינו הייתה לבוא עם חומר בעל תחושה מוכרת לציבור שקנה את האלבום הראשון, ללא ישות מוזיקלית עודפת." ברקסטון שימשה גם כמנהלת המוזיקלית של האלבום, וגם כתבה שני שירים מתוכו, אחד מהם הוא "How Could an Angel Break My Heart", שנכנס לאלבום "Diana Princess of Wales Tribute", אלבום לזכרה של דיאנה, הנסיכה מוויילס.

בזכות הסינגל "You're Makin' Me High", האלבום טיפס למקום השני כאלבום הנמכר ביותר בארצות הברית, על פי מגזין בילבורד. הסינגל עצמו הפך בהמשך ללהיט מספר אחת של ברקסטון בכל הקריירה שלה, זאת לאחר ששהה אחד עשר שבועות במקום הראשון ברשימת "100 החמים" של מגזין בילבורד. לאחר 92 שבועות בהם נמכר האלבום בצורה ענפה, הוא זכה בשמונה תוארי "אלבום פלטינה". סך-הכל, נמכרו ברחבי העולם יותר מכ-20 מיליון עותקים, אשר גיבשו את סמל הסטטוס של ברקסטון כזמרת מצליחה בעולם.

מגזין בילבורד זיכה את האלבום בחמישה תארים שונים, ואת הסינגל הרביעי מתוכו, "Un-Break My Heart", זיכה בשניים. בנוסף, ברקסטון קטפה שני פרסי גראמי; זמרת הפופ הטובה ביותר וזמרת ה-R&B הטובה ביותר.

ב-1998, כל רכושה האישי תויג למכירה על מנת לכפר על החוב. בין הרכוש שהוצע למכירה היו הפרסים היוקרתיים שקיבלה.

באמצע המשבר, ברקסטון קיבלה הצעה לשחק את בל במחזמר של וולט דיסני, היפה והחיה. היא עברה מספר אודישנים, ולבסוף, בספטמבר 1998 גילמה את התפקיד במחזה (במקום קים האבר שפוטרה), והגשימה את חלום קריירת המשחק בו חשקה. היא שיחקה במחזה עד פברואר 1999, אז הוחלפה על ידי אנדראה מקרדל. התפקיד עזר רבות לברקסטון לפרוע חלק מהחוב אותו צברה.

2020-הווה: חברת תקליטים חדשה ו-"Spell My Name"[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2020 חתמה אצל חברת התקליטים איילנד רקורדס. היא הוציאה את הסינגל "Do It", השיר הראשון שלה מתוך האלבום החדש. בחודש מאי הוציאה ברקסטון גרסת רמיקס לסינגל השני שלה "Dance". ב-26 ביוני 2020 הופיעה מיסי אליוט ברמיקס הרשמי לסינגל "Do It". ב-4 באוגוסט 2020 הוציאה ברקסטון את הקליפ של "Dance" בבימויו של מייק הו. ב-27 באוגוסט 2020 הוציאה ברקסטון את השיר "Nothin'". אלבומה העשירי של ברקסטון "Spell My Name" יצא ב-28 באוגוסט 2020.

קריירת המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברקסטון הופיעה בשני מחזות מאת וולט דיסני: "היפה והחיה" (בתפקיד בל)[2] ב-1998, ובמחזמר "Aida" בתפקיד הראשי ב-2003. גילומה של בל ב"היפה והחיה" הייתה הפעם הראשונה (והיחידה) שאישה בעלת צבע עור שחור משחקת תפקיד ראשי במחזה בברודוויי, ובמחזות דיסני ככלל. ב-2001 שיחקה לראשונה תפקיד בסרט ושמו "Kingdom Come", וב-2002 שיחקה בסדרת הטלוויזיה "A Hip Hop Story". באוגוסט 2005, ברקסטון הודיעה כי היא תצטלם לתוכנית פיילוט בז'אנר קומדיית מצבים שתפיק כביכול רשת השידור The WB, אך הקונספט לא הצליח לעלות לאוויר משום שהתמזגה עם UPN לכדי רשת שידור אחת, וב-17 בספטמבר 2006 חדלה מלהתקיים.

ברקסטון הופיעה בעונה השביעית של התוכנית הריאליטי "רוקדים עם כוכבים" בארצות הברית. הרקדן המקצועי שלה היה אלק מאזו (Alec Mazo).

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברקסטון הייתה בת זוגו של המוזיקאי טרנס קוק החל מ-1997, ולאחר שנה נפרדו השניים.

ב-1998, פגשה את המוזיקאי קרי לואיס, ב-21 באפריל 2001 נישאו זה לזה, וב-2 בדצמבר באותה שנה, ברקסטון ילדה את בנם הראשון, דנהאם קול ברקסטון-לואיס. ב-31 במרץ 2003 הזוג הביא לעולם בן נוסף, דיזל קי ברקסטון-לואיס. ב-2009 הודיעו בני הזוג על פרידה, וביולי 2013 התגרשו לבסוף. באוקטובר 2006, אובחן דיזל קי כלוקה באוטיזם קלאסי. בריאיון אמרה ברקסטון שלו הרופאים היו מגלים את התסמינים בשלב מוקדם יותר, בנה היה יכול לקבל טיפול מוקדם יותר. היא הפכה לדוברת בארגון "מדברים אוטיזם" ובארגון "אגודת הלב האמריקנית".

באפריל 2008, דוברת הקזינו "פלאמינגו", הסמוך לביתה של הזמרת, הודיעה על אשפוזה של ברקסטון, הנוהגת להופיע באולם הקזינו. כל ההופעות המתוכננות של ברקסטון לחודשים אפריל ומאי בשנת 2008 בוטלו. ב-29 במאי 2008, בלחץ כלי התקשורת, נחשף כי אשפוזה של ברקסטון נבע מבעיות רפואיות חמורות הקשורות בליבה. כשהופיעה בעונה השביעית של "רוקדים עם כוכבים" האמריקאית, אמרה ברקסטון כי אובחנה כלוקה באנגינה מיקרו-וסקולרית (בעיה בכלי דם קטנים). בראיון ב-2010 הודיעה כי היא לוקה בזאבת.

ברקסטון החלה לצאת עם הראפר בירדמן במאי 2016, והזוג הודיע על אירוסיהם בפברואר 2018. [144] בינואר 2019 בני הזוג ביטלו את האירוסין. עם זאת, באפריל 2019, גם ברקסטון וגם בירדמן אישרו שהם עדיין ביחד.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים בשיתוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1996: Secrets Tour
  • 2006: Libra Tour
  • 2013: 2013 Summer Tour
  • 2016: The Hits Tour
  • 2019: As Long As I Live Tour

מופע קבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006–2008: Toni Braxton: Revealed

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טוני ברקסטון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]