רפי רמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רפי רמון
רפי רמון
רפי רמון
לידה 20 בפברואר 1929 (90)
קיבוץ מזרע
פעילות בולטת מייסד תערוכת "אגריטך", מנהל האגף למיכון וטכנולוגיה במשרד החקלאות ויו"ר החברה הממשלתית "אגרידב"

רפי רמון (נולד ב-1929) הוא מייסד התערוכה הבינלאומית לחקלאות וטכנולוגיה - אגריטך (קיצור של אגרוטכנולוגיה(אנ')), בעבר כיהן כמנהל האגף למיכון וטכנולוגיה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר וכיושב ראש החברה הממשלתית "אגרידב" לפיתוח חקלאות בארצות חוץ. מלוחמי תש"ח ומראשוני חטיבת גולני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקיבוץ מזרע לעדה ופנחס רמון, ממייסדי קיבוץ מזרע בעמק יזרעאל. למד בבית הספר היסודי והתיכון בשומריה במשמר העמק.

בשנת 1947 הצטרף כחבר קיבוץ מזרע והחל בעבודתו בענף הפלחה וכמנהל המוסך לטרקטורים והמיכון החקלאי[דרוש מקור]. היה מראשוני הלוחמים בגדוד 14 ובגדוד הפשיטה 19. לחם כמ"כ בקרבות משמר העמק, כיבוש מגידו, ומשטרת לג'ון, בגליל התחתון לחם בקרבות הכפר לוביה. במבצע חירם השתתף בשחרור הגליל העליון. פיקד על מחלקה בגדוד 19 בלחימה בגזרת עזה רפיח במבצע חורב. במבצע עובדה השתתף עם הכוח של "גולני" בכיבוש הערבה ואום רשרש - אילת,[1] בהמשך שירת כקצין בחיל השריון במילואים עד שחרורו בדרגת סגן-אלוף.

בשנת 1951 נישא לרותי לבית ברם. בשנת 1962 התקבל לעבודה במשרד החקלאות בהדרכה בנושא המיכון החקלאי באזור רחובות וביישובי ההר ליד ירושלים. בשנת 1965 מונה למנהל המחלקה למיכון חקלאי במשרד החקלאות, ובשנת 1970 הקים וניהל את האגף למיכון וטכנולוגיה במשרד החקלאות. רמון היה המייסד של התערוכה הבין-לאומית לחקלאות וטכנולוגיה "אגריטך", שמטרתה קידום הייצוא הישראלי וקשרי החוץ בחקלאות. הוא שימש כיושב ראש ומנכ"ל התערוכה במשך 20 שנה בשנים 1976–1996.

במהלך שנות עבודתו השלים לימודי מיכון טכנולוגיה והנדסה חקלאית. בשווייץ ובאנגליה התקיימה השתלמות מטעם "אורט העולמי" במפעלי המיכון והטכנולוגיה.

בתחילת שנות השמונים כיהן כנשיא האגודה להנדסה חקלאית - גוף שמטרתו קידום ופיתוח הקשרים בין העוסקים במחקר, פיתוח, הדרכה וייצור של טכנולוגיות חדשניות הקשורות בייצור החקלאי. במשך שמונה שנים היה מרצה לנושא הנדסה חקלאית בבית הספר להנדסאים "יד נתן". כעשר שנים היה חבר הדירקטוריון של החברה הממשלתית "אגרידב" לפיתוח חקלאי בארצות חוץ, ובשנת 1997 מונה ליו"ר החברה.

בשנת 1997 פנה שר החקלאות דאז, רפאל איתן, אל רמון וביקש ממנו להתמנות כיושב ראש צוות ההיגוי להקמת מרכז לחקלאות מתקדמת במקווה ישראל. היה חבר הוועד המנהל של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל בהתנדבות בין השנים 2005–2016.[2]

אגריטך - התערוכה הבינלאומית לחקלאות וטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמון הוא המייסד והוגה רﬠיון התﬠרוכה ומי שיישם אותה הלכה למﬠשה. בשנת 1970 הציע לבית הספר מקווה ישראל לקיים תﬠרוכה וימי שדה למיכון וטכנולוגיה בחקלאות, אצלם ובשיתופם. בין השנים 1970–1973 התקיימו ימי שדה ותﬠרוכה להם היו שותפים האגף למיכון וטכנולוגיה - משרד החקלאות, ארגון עובדי הפלחה ומקווה ישראל. בפברואר שנת 1976 הוחלט להפוך את ימי השדה לתﬠרוכה בינלאומית. רמון הציע כי שמה של התערוכה יהיה "אגריטך" (קיצור של אגריטכנולוגיה). הוא פנה למכון הייצוא הישראלי והציע לו להצטרף לצוות ההיגוי וארגון התﬠרוכה. אגריטך יצאה לדרך ב-13 בספטמבר 1976. זו הייתה התﬠרוכה הבינלאומית הראשונה לחקלאות וטכנולוגיה בישראל.

"אגריטך 76", התערוכה הראשונה, נערכה במשך ארבﬠה ימים והחלה בטקס פתיחה במﬠמד ראש הממשלה דאז יצחק רבין ושר החקלאות דאז אהרון אוזן. בשנת 1979 עברה התערוכה למרכז הירידים בתל אביב ונפתחה במעמד שר החקלאות דאז אריאל שרון. בשנת 1983 הגיעו לישראל לתערוכת החקלאות לראשונה משלחות מקליפורניה, אריזונה, וטקסס ובראשן מושלים ומזכירי מדינה: שרי חקלאות ממדינות ביבשת אירופה ומנכ"לים של משרדי חקלאות התארחו אצל שר החקלאות דאז פסח גרופר. גם מספר האורחים גדל ל-4,500 אישה ואיש מ-80 מדינות.

בשנת 1986 אופיינה אגריטך בשילוב בתי צמיחה וחקלאות סופר אינטנסיבית כאגף נוסף, ושולבו ביתנים מיוחדים למחקר ופיתוח חקלאי ולחינוך התיישבותי. התﬠרוכה נפתחה במעמד שר החקלאות דאז אריק נחמקין.

לקראת תערוכת “אגריטך 90” הוקמה עמותה ציבורית. התערוכה נפתחה במעמד נשיא המדינה דאז חיים הרצוג. בשנה זו הוצגה גם לראשונה תערוכת הפרחים, בשיתוף מועצת הפרחים. האורחים יצאו לסיורים באתרי הגידולים החקלאיים בכל הארץ.

אגריטך אביב 93 שנﬠרכה בחודש מאי נפתחה במﬠמד ראש הממשלה דאז יצחק רבין ושר החקלאות דאז יﬠקב צור. לתﬠרוכה הגיﬠו 7500 אורחים מ-120 מדינות ובהן משלחות רבות ממדינות ערב: סעודיה, מצרים, ירדן, מרוקו, תוניסיה, לבנון ומדינות המפרץ .

בשנת 1996 התארחו 7800 אורחים מ-125 מדינות, וכן רבבות מבקרים מישראל הפתיחה במעמד ראש הממשלה דאז שמעון פרס.

מאז שנת 1976 כל תערוכות אגריטך היוו מנוף רב חשיבות ומאיץ לקידום יצוא המיכון והטכנולוגיה ותשומות בחקלאות מישראל לרחבי תבל. לרבות מן החברות, התﬠרוכה הייתה בבחינת מדרגה ראשונה לעולם הייצוא. אגריטך הייתה לתערוכה המפורסמת ביותר בﬠולם וחלון ראווה להישגי החקלאות הישראלית ולהאדרת שמה בﬠולם כולו.[3]

לקראת תﬠרוכת אגריטך 96 החליט רמון לפרוש מתפקידו. [4]

שליחות וקשרי חוץ בחקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתקופת עבודתו במשרד החקלאות, פעל רמון בשליחויות תה"ל, אגרידב ואגריטך ויזם פרויקטים, וקשרי חוץ חקלאיים במדינות רבות, חלקן מדינות ללא קשרים דיפלומטיים עם ישראל ובכללן רוסיה בתקופת מסך הברזל.[5]
  • ברעש האדמה באירן בחבל קאזווין בשנת 1966 נחרבו עשרות כפרים, רפי רמון יצא, בשליחות חברת תה"ל, כיועץ למיכון חקלאי למנהל פרויקט השיקום. רמון פעל לשיפור דרכי עיבוד הקרקע והכנתה, לקראת זריעה של גידולי השדה.
  • סגן רוה"מ ושר התעשייה של אוסטרליה ג'ון מקיואן הזמין את רמון, בשנת 1970, לאזורי חקלאות באוסטרליה, לצורך יצירת קשרי ידע עם מדינת ישראל, בתחום המיכון והטכנולוגיה בחקלאות. רמון היה הנציג הראשון של המדינה בתחומים אלה. [6]
  • רמון יצא, בשנת 1972, בשליחות מיוחדת של תה"ל והבנק העולמי לדרום קוריאה. בעקבות השליחות הוכנסה לאזורים קומגנג ופיונטק טכנולוגיה מתקדמת בשטחי גידול גדולים. לראשונה בדרום קוריאה, הופעלו 40 טרקטורים חדישים מונעים בארבעה אופנים רתומים למכונות עיבוד מותאמות בשדות האורז במקום בהמות ומכונות ידניות.[7]
  • רמון השתתף בשנת 1980 במשלחת הראשונה למצרים להקמת פרויקטים חקלאיים לאחר חתימת הסכם השלום. זו הייתה יוזמה המשותפת לשר החקלאות אריק שרון ושר החקלאות המצרי ד"ר דאווד. במצרים נערכו סיורים ודיונים להערכות מקצועיות ואופרטיביות לביצוע פרויקטים חקלאיים. בימי הביקור הוזמנה המשלחת לאירוע החתונה של בת שר החקלאות המצרי בביתו בקהיר. ושם בהפתעה רבה נפגשה עם הנשיא סאדאת, שהדגיש את החשיבות המיוחדת שהוא רוחש לפעילות ישראל לפיתוח החקלאות במצרים. תקופה קצרה לאחר ביקור המשלחת וסיכומיה, החלה חברת "אגרידב" הממשלתית בביצוע הפרויקטים החקלאיים במצרים משך מספר שנים.[8]
  • שלוש שנים טרם כינון היחסים הדיפלומטיים והקמת השגרירות הישראלית בספרד, בשנת 1983, הוזמן רמון כאורח כבוד של נשיא התערוכה החקלאית הבין לאומית FIMA בסרגוסה ספרד. הזמנתו לתערוכה הייתה המשך למערכת הקשרים שנרקמו עם נשיא התערוכה הספרדית. בתערוכה השתתפו לראשונה יצרנים ישראלים כמציגים בביתן. בטקס השתתף גם שמואל הדס נציג משרד החוץ אשר ימונה בינואר 1986 לשגריר ישראל הראשון בספרד.
  • חמש שנים טרם קשירת היחסים הדיפלומטיים עם הונגריה, בשנת 1984, יצר רמון קשר עם בכירי הקואופרטיבים החקלאיים במדינה, ובעיקר עם נשיא הקואופרטיבים שהיה הדמות הבכירה ביותר בחקלאות ההונגרית. הונגריה הייתה עדיין תחת משטר קומוניסטי. המטרה הייתה יצוא טכנולוגיה ותשומות חקלאיות מישראל. בסודיות רבה משך מספר חודשים תוכננה תוכנית לביקור שר החקלאות של ישראל אריק נחמקין כאורחו של עמיתו ההונגרי. ואכן בשלב מסוים הוזמנו נחמקין ורמון לביקור בן שבוע ימים להונגריה כאורחי שר החקלאות ההונגרי. כולל תוכנית ביקור בחקלאות המקומית. הביקור הווה תחילת יחסי סחר ויצוא תשומות חקלאיות מישראל להונגריה. בסודיות רבה נערכה פגישה מרגשת עם הרב הראשי של יהדות הונגריה בבית הכנסת בבודפשט.[9]
  • בשנת 1989 הוזמן רמון כאורח שר החקלאות הסובייטי לביקור בן שלושה שבועות בברית המועצות. המטרה שלהם הייתה להיעזר בידע המקצועי של רפי רמון בקולחוזים ולשמוע מרמון על דרכים לשיפור ולשיתוף פעולה מקצועי בתעשיית המיכון החקלאי ומכוני המחקר והפיתוח. בתום הביקור נערך דיון בראשות שר החקלאות וסוכם על ביצוע פרויקט לדוגמה: גידול 1000הקטר (10,000דונם) עגבניות לתעשייה בשיטות עיבוד ישראליות. הפרויקט בוצע במולדובה על ידי חברת אגרידב. שר החקלאות המולדובי אנדרי סנגלי, שנבחר כעבור שנה לרוה"מ, נפגש עם יצחק רבין בבואו כאורח תערוכת אגריטך 93. הפרויקט לווה ביצוא ציוד השקיה ומיכון חקלאי במיליוני דולרים.[10]
  • ממשלת ישראל החליטה להשתתף בשנת 1990 בביתן לאומי ישראלי בתערוכה העולמית אקספו שנפתחה בסביליה ספרד בשנת 1992. השר גדעון פת הזמין את רמון להתייעצות כדי לקבל חוות דעתו לאפשרויות הביצוע ולוח זמנים. שותף לכך היה גם שר החקלאות רפאל איתן. רמון הגיש לשר החקלאות הצעת מסגרת ונושאים עיקריים שיוצגו בביתן ישראל והיה מעורב בכל שלבי הפעלתו של הביתן הלאומי הישראלי. התקציב לבצוע וההפעלה היה 10 מיליון דולר. השתתפות ישראל סוכמה כהצלחה גדולה בהצגת ההישגים בתחומים הרבים שהודגשו והוצגו בביתן ובתערוכה, בפני מאות אלפי המבקרים בשבעת חודשי התערוכה העולמית "אקספו 92 סביליה" בספרד.[11]
  • בשנת 1996 נשלחו רפי רמון וד"ר יוסי ברץ לרואנדה כנציגי משרד החוץ בעקבות הטבח של 800 אלף בני שבט הטוטסי על ידי שבט ההוטו. המטרה הייתה לסייע בשיקום של כ-125 אלף ממשפחות הפליטים, ולשכנם בכפרים חדשים בשטחים שהוקצו לכך. הפליטים עצמם היו אמורים להקים בתי מגורים מלבני בוץ וקש. לסיור ההכנה הצטרף גם שלמה אביטל שגריר ישראל בזאיר אשר לימים מונה לשגריר ברואנדה.
  • שר החקלאות ההודי ביקר בתערוכת אגריטך בשנת 1996, בראש משלחת בת 300 חקלאים נבחרים. במהלך ביקורו סוכם לראשונה על ביצוע פרויקט לגידול כותנה בהודו בהיקף של 2500 הקטר (25,000 דונם) בשיטות העיבוד, ההשקיה והגידול הישראליות. הסיכום היה במעמד שר החקלאות של ישראל יעקב צור, שר החקלאות ההודי רדהקרישנה פטיל, ורפי רמון יו"ר חברת "אגרידב". הפרויקט שבוצע בשיתוף פעולה עם שתי אוניברסיטאות במדינת מהרשטרה זכה להצלחה רבה. במשך תקופת הגידול כבר בשנה הראשונה, ביקרו בשדות הכותנה אנשי המחקר, ההדרכה, וכ 100,000 חקלאים. את הפרויקט ניהל זאב הדני מגבעת ברנר. השקיית הכותנה בוצעה בציוד השקיה ומערכות בקרה מתוצרת חברת פלסטרו גבת ישראל, בהיקף של 1,500,000$ וכ-400,000$ מיכון חקלאי מישראל.[12]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1986 הייתה שנת מיתון ברכישת טרקטורים וציוד חקלאי, רפי רמון, השדה (כתב עת) מ"ח, 1988.
  • "אגריטך אביב - 93", חלון ראווה לטכנולוגיה חקלאית-תעשייתית: ראיון עם רפי רמון, מנהל האגף למיכון וטכנולוגיה במשרד החקלאות, יו"ר "אגריטך", יוסף גלילי, השדה (כתב עת), ע"ג, 1993.
  • בן ארץ ישראל, רפי רמון, תל אביב: הוצאת "סער", 2019.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רפי רמון, בן ארץ ישראל, תל-אביב: הוצאת "סער", 2019, עמ' 96 - 129
  2. ^ "אתרים", גיליון 55, אפריל 2015, ביטאון המועצה לשימור אתרים בישראל.
  3. ^ רפי רמון, בן ארץ ישראל, תל-אביב: הוצאת "סער", 2019, עמ' 223 - 248
  4. ^ שמעון וילנאי, ההיסטוריה של תערוכות אגריטך, אגריטך 18, ‏30/04/2018
  5. ^ גדעון רותם, רפי רמון הוגה רעיון אגריטך, "יבול-שיא" דצמבר 2012 עמ' 35-37.
  6. ^ רפי רמון, בן ארץ ישראל, תל-אביב: הוצאת "סער", 2019, עמ' 186 - 188
  7. ^ רפי רמון, בן ארץ ישראל, תל-אביב: הוצאת "סער", 2019, עמ' 197 - 203
  8. ^ רפי רמון, בן ארץ ישראל, תל-אביב: הוצאת "סער", 2019, עמ' 259 - 263
  9. ^ רפי רמון, בן ארץ ישראל, תל-אביב: הוצאת "סער", 2019, עמ' 273 - 275
  10. ^ רפי רמון, בן ארץ ישראל, תל-אביב: הוצאת "סער", 2019, עמ' 276 - 287
  11. ^ רפי רמון, בן ארץ ישראל, תל-אביב: הוצאת "סער", 2019, עמ' 290 - 291
  12. ^ רפי רמון, בן ארץ ישראל, תל-אביב: הוצאת "סער", 2019, עמ' 304 - 308