שאנגצ'ואן

שאנגצ'ואן
上川岛
נתונים גאוגרפיים
מיקום ים סין הדרומי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 21°39′55″N 112°47′44″E / 21.665277777778°N 112.79555555556°E / 21.665277777778; 112.79555555556
שטח 137.3 קילומטר רבוע
נתונים מדיניים
מדינה הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה 16,000
על שם יוחנן המבשר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שָׁאנְגְצְ'וָאןסינית: 上川岛) הוא אי בים סין הדרומי בסמוך לחופה הדרומי של סין, חלק ממחוז גואנגדונג. האי, המרוחק 14 קילומטר מהיבשת, הוא האי הגדול במחוז. אוכלוסייתו מונה 16,320 (נכון לשנת 2006). האי ידוע כמקום בו מת פרנסיסקו חאווייר.

מנהלית, שאנגצ'ואן נחשבת לאחת מעשרים העיירות שבנפה העירונית טאישאן.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי נפרד מהיבשת מאז עידן הקרח האחרון. מערבית לו מצוי בסמוך אי נוסף, שְׂיָאצְ'וָאן. שטח האי 137.3 קמ"ר, ואורך קו החוף שלו 217 ק"מ. שטח "העיירה שאנגצ'ואן" המתפרשת על האי ועל 12 איונים סמוכים הוא 156.7 קמ"ר.

בין העיירות על האי ניתן למנות את:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מותו של פרנסיסקו חאווייר
תמונה של הצייר פרנסיסקו דה גויה

האי שאנגצ'ואן היה אחד הבסיסים הראשונים שהקימו הפורטוגזים מול חוף סין במהלך המאה ה-16. הם נטשו בסיס זה לאחר שהשתלטו על מקאו ב-1557.

המיסיונר הקתולי הספרדי (ליתר דיוק איש נווארה) פרנסיסקו חאווייר מת באי ב-2 בדצמבר 1552 בדרכו לגואנגג'ואו שבסין. חאווייר המתין באי לאישור כניסה לסין שלא נתקבל עד מותו.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאנגצ'ואן ביחד עם האי שְׂיָאצְ'ואן הוכרזו כ"אזורי ניסיון בתיירות משולבת פתוחה" (游开发综合试验区). כחלק מניסוי זה הוקם אתר נופש על החוף המזרחי של האי בשם חוף פֵיישָׁה (飞沙滩旅游区).

תעבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי שאנגצ'ואן מקושר באמצעות שרות מעבורות לגואנגהאי, האייאן, והאי שיאצ'ואן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שאנגצ'ואן בוויקישיתוף