שביל השרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוואי שביל השרון באזור השרון, בסמוך לתוואי של שביל ישראל.
סימון השביל בשטח, בצבעי כתום ולבן.

שביל השרון הוא נתיב הליכה ארוך באזור השרון שבמדינת ישראל. המסלול מתחיל בשפך נחל אלכסנדר בחוף מכמורת ונגמר בחלקו של נחל הירקון בעיר פתח תקווה, ואורכו הכולל הוא כ-60 קילומטרים. צבעי הסימון של המסלול הם כתום ולבן.

על אף עצמאותו, תוואי זה מוצע כחלופה למטיילים בשביל ישראל - במקום הליכה בת יומיים על חופי נתניה, הרצליה ותל אביב-יפו, ניתנת האפשרות לעבור בנופי אזור השרון הכוללים יערות ואגמים. מומלץ לחלק את ההליכה ליומיים, כשנקודות לינה אפשריות נמצאות ביערות בקדימה או בכפר סבא. כמו כן, ניתן להצטייד במזון ושתייה לאורך כל הדרך בזכות המעבר בסמוך לערים ובתוך מושבים. בנוסף, אפשר להאריך את השביל ולהפכו למעגלי באמצעות הוספת החלק המקביל של שביל ישראל בחוף - זה מאריך את המסלול לכ-120 קילומטרים, אותם ניתן לעשות בארבעה עד חמישה ימים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סימונו של שביל ישראל באמצע שנות ה-90, הוא עבר דרך אזור השרון. עם זאת, בתחילת שנות ה-2000 התוואי הוסט לחופי הערים נתניה, הרצליה ותל אביב-יפו בעקבות סלילתו של כביש 6 והתפתחות מסילות הרכבת. כמו כן, על השטחים הפתוחים נבנו שכונות שלמות והטבע הלך והצטמצם לטובת העירוניות, אם כי חלקים מן השביל ושמורות הטבע נשמרו.

במהלך 2015, תושבי השרון פנו אל החברה להגנת הטבע בבקשה לשחזר את מקטע השביל באזור. לאחר עבודה של הרשויות המקומיות והוועדה לשבילי ישראל, ב-2017 הוכרז על חידוש השביל וסימונו מחדש. בסוף אוגוסט 2020 נעשה הסימון בשטח, בצבעים לבן-כתום-לבן.

מסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שפך נחל אלכסנדר בחוף מכמורת, בסמוך לשביל ישראל, מתחיל תוואי שביל השרון. אחרי הליכה קצרה על שפת הים וחוליות, השביל מגיע אל חורבת סמארה והגן הלאומי של נחל אלכסנדר. לאחר מכן, בגשר הצבים, תוואי שביל השרון יוצא לדרך עצמאית ומתפצל משביל ישראל. מנקודה זו, הסימון הוא בצבעים לבן-כתום-לבן.

ההליכה ממשיכה אל "פארק איטליה", בו מדשאות וספסלים ושולחנות. מנקודה זו השביל עובר בסמוך למאגרי מים האוגרים בהם את משקעי הגשם ומי שיטפונות הנחל, אך הם מגודרים והכניסה אליהם אסורה. כמו כן, ישנה תחנת כוח סולראית קטנה סמוכה. ההליכה בצד הנחל ממשיכה אל אגמון חפר, בו מקננות ציפורים רבות ופועלת תחנת מחקר לאורניתולוגיה. הנקודה הבאה היא במצפור "ויקר", ממנו ניתן להשקיף על נופי האזור ולראות את מאגרי המים במלואם. אחר כך השביל מגיע אל המושב בורגתא וכביש 57, ולאחר כ-19 קילומטרים השביל עוזב את נחל אלכסנדר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]