כביש 57

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כביש 57
ISR-HW57.png
WikiAir Flight IL-13-09 016.jpg
כביש 57 ליד כפר יונה
סיווג כביש ארצי
ציר כביש רוחב
נקודת התחלה נתניה
ערים ראשיות נתניה
נקודת סיום גשר אדם
פועלים סוללים את כביש 57, שנות השלושים
תאורת לילה במחלף נתניה ושלט הכוונה אל כביש 57

כביש 57 הוא כביש רוחב ארצי המוביל מנתניה בשרון לאזור טול כרם, מערב השומרון ושכם ועד גשר אדם בבקעת הירדן. הכביש קיים באורכו המלא לפחות מתקופת המנדט הבריטי וחלקים ממנו אף ישנים יותר. מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 הכביש מחולק למעשה לשלושה קטעים נפרדים, האחד מנתניה ועד מחלף ניצני עוז בכביש 6, השני מטולכרם ועד מחסום צה"ל בבקעות שבמזרח השומרון והשלישי משם ועד לגשר אדם. תוואי הכביש ההיסטורי שבין ניצני עוז לבין בקעות עובר דרך טול כרם ושכם ונמצא ברובו בשטחי A או B של הרשות הפלסטינית, הוא אינו מסומן עוד ככביש 57 וחלות בו מגבלות תנועה שונות.

הכביש ההיסטורי היווה אחד משלושת הכבישים שחצו את ישראל לכל רוחבה (שני הכבישים האחרים הם כביש 1 וכביש 25).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק המערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוואי הכביש בחלק זה הוא למעשה "המותניים הצרות" של המדינה, שכן אורכו כ-15 קילומטרים ממרכז נתניה ועד ניצני עוז ומבואות טול כרם, שם עבר קו הגבול עם ירדן עד מלחמת ששת הימים (כיום עובר בסמוך מאוד לקו הירוק כביש 6). קטע כביש זה מחבר בין נתניה, כביש החוף, צומת השרון וכביש 4 לכפר יונה וחלקו המזרחי של השרון. בעקבות מלחמת העצמאות נקטע הכביש בנקודת הגבול, וחולק לכביש ישראלי קצר בין נתניה לקו הירוק, וכביש ירדני בין טול כרם לשכם ולגשר אדם. במלחמת ששת הימים נכבש חלקו המזרחי של הכביש, ששימש כציר התקדמות של חטיבה 5 מהשרון לעבר השומרון, והכביש עבר לשליטה ישראלית מלאה.

חלק זה של הכביש הוא דו מסלולי. לקראת פתיחת כביש 6, החליטה הממשלה בשנת 2001 על הרחבת הכביש לדו מסלולי וסלילת כביש עוקף לכפר יונה שיחליף את התוואי הנוכחי המפריד בין רובה של כפר יונה לשכונה צפונית קטנה. בעוד שהכביש הורחב לדו-מסלולי, סלילת הכביש העוקף התעכבה. נכון ל-2013 טרם הסתיים תכנונו וסלילתו דורגה כבעלת חשיבות נמוכה יחסית[1].

בעקבות האינתיפאדה השנייה ובניית גדר ההפרדה נחסם קטע הכביש בגדר בסמוך לנקודת הכניסה לאזור תעשייה ניצני שלום, והוא נותק מחלקו המזרחי שהמשיך לטולכרם. נכון ל־2016 במקום מתאפשרת כניסת ערבים-ישראלים בלבד לטולכרם, אך אין מתאפשרת יציאה.

החלק המרכזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו השני של הכביש, בין טול כרם, דרך שכם עד לצומת בקעות הוא כביש רציף חד מסלולי. כביש זה מתבסס על תוואי נחל שכם ונסלל עוד בתקופת הטורקים[2]. מיעוט הדרכים הסלולות בארץ בתקופה זו הוביל לכך שעל הדרך הסלולה עברה התנועה מיפו וקלקיליה אל שכם, וזאת עד לסלילתו של כביש 55 הדרומי והקצר בהרבה ב־1935. בחלקו הראשון בין טול כרם לצומת עינב משמש הכביש כיום לתנועה פלסטינית בלבד, ומקשר בין טול כרם, וכפרים בסביבתה לנור א-שמס וענבתא, ומהם לשכם. בעבר עבר הכביש במרכז העיר טול כרם, אך כיום הוא עובר בחלקה הצפוני. בסמוך לכביש נסללה בזמן מלחמת העולם הראשונה מסילת השומרון שקישרה בין עפולה ומסילת העמק, אל המסילה המזרחית, ונועדה לסיוע לוגיסטי לצבא העות'מאני.

קטע כביש זה שימש עד לסלילת כביש חיפה-תל אביב הישן (בשלהי שנות ה־30 של המאה ה־20) כחלק מהדרך הראשית מצפון הארץ למרכזה, מהגליל וחיפה דרך נצרת (קודם לסלילת כביש 66 באמצע שנות ה-30, שקישר את חיפה וג'נין ללא צורך במעבר בנצרת), ג'נין, טול כרם וקלקיליה עד תל אביב. קטע הדרך העובר בתוואי נחל ובסביבה ערבית צפופה יצר סכנה ביטחונית, שבאה לידי ביטוי בהתקפות רבות על תחבורה יהודית וכוחות צבא ומשטרה בריטיים במהלך החלק הראשון של המרד הערבי הגדול. התקפות אלו הביאו להאצת התוכניות לסלילת כביש 4, שעבר במישור החוף וקישר בין תל אביב לחיפה וממנה לגליל, בנתיב קצר יותר.

לקטע כביש זה קיים כביש 557, כביש עוקף המיועד לתנועת ישראלים שהוקם לאחר הסכמי אוסלו העוקף את האזור מדרום, ועובר בסמוך ליישובים קלנסווה, טייבה, אבני חפץ, שופה, עינב, ספארין ובית ליד, ומתחבר בחזרה לכביש בצומת עינב, בסמוך למחסום צה"ל, הממוקם על קטע הכביש הפלסטיני. מצומת עינב ועד לצומת שבי שומרון התנועה בכביש זה משותפת לישראלים ולפלסטינים. מצומת שבי שומרון ועד לשכם התנועה בכביש היא שוב פלסטינית בלבד. הכביש עובר דרך דיר שרף, מחסום בית איבא ומרכז העיר שכם, על בסיס תוואי נחל שכם.

משכם מזרחה הכביש חד מסלולי, ומתבסס על תוואי דרך מבוא השמש המקראית בסמוך לערוץ נחל תרצה (ואדי אל פארעה), היורד משכם מזרחה אל בקעת הירדן. בקטע זה עד למחסום צה"ל בסמוך למושב בקעות התנועה היא פלסטינית בלבד. במלחמת העולם הראשונה שימש קטע זה כציר נסיגה של כוחות טורקיים משכם לבקעת הירדן ועבר הירדן. הנסיגה שעברה בציר צר בין הרים תלולים זוהתה על ידי תצפיות אוויריות של הכוח הבריטי, וזה הפעיל את חיל האוויר לחסימת הדרך והשמדת הכח הטורקי בקרב נחל תרצה. הכביש שופץ בשנת ה-30 על מנת לחזק את הקשרים בין שכם לעבר הירדן[3] והוא נפתח לתנועת מכוניות בשנת 1934[4]. הכביש היה נסגר לעתים בגלל גשמים[5].

מפת חלקו המערבי של הכביש

החלק המזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו המזרחי של הכביש

ממחסום בקעות שניצב בנקודת המפגש עם ציר אלון הצפוני (כביש 578) הכביש ממשיך בתוואי נחל תרצה לכיוון דרום-מזרח. האזור בו עובר כביש זה נמצא בשליטת ישראל והתנועה בו משותפת לישראלים ולפלסטינים. לאורך קטע של 2 ק"מ הוא חופף לכביש אלון, ואז נפרד ממנו בצומת חמרה, מקום בו שציר אלון המרכזי (כביש 508) יוצא ממנו לכיוון דרום. כביש 57 ממשיך עד גשר אדם (ג'סר דמיא) על נהר הירדן המשמש כמעבר גבול לסחורה בין ישראל לירדן.

מסלול הכביש[עריכת קוד מקור | עריכה]

קילומטרים שם סוג מפגש מיקום דרכים מצטלבות
כביש 57 - מקטע מערבי (ממערב למזרח)
0 צומת ללא שם Fareskilt 20.PNG נתניה רחוב הרצל, דרך רזיאל, רחוב פתח תקוה
0.5 מחלף נתניה Netanyaint.svg נתניה ISR-HWB2.png כביש 2
0.8 צומת ללא שם Fareskilt 20.PNG נתניה דרך הרכבת, כניסה לתחנת הרכבת נתניה
1.5 צומת נווה איתמר Fareskilt 20.PNG נתניה דרך פנקס, רחוב משמר הירדן
2 צומת ללא שם Fareskilt 20.PNG נתניה דרך דגניה
3 צומת שער חפר Fareskilt 20.PNG בית יצחק ISR-HW5700.png כביש 5700 (דרך השרון)
3.5 צומת גנות הדר Fareskilt 20.PNG גנות הדר כביש 5702, כניסה לגנות הדר ולנורדיה
4 צומת השרון Fareskilt 20.PNG גנות הדר ISR-HWR4.PNG כביש 4
6 צומת ללא שם Fareskilt 20.PNG כפר יונה שדרות רבין
6.5 צומת ללא שם Fareskilt 20.PNG כפר יונה רחוב גילה
7 צומת ללא שם Fareskilt 20.PNG כפר יונה שדרות מנחם בגין
7.5 צומת חניאל Fareskilt 20.PNG חניאל כניסה לחניאל
9 צומת ינוב Fareskilt 20.PNG ינוב ISR-HW5613.png כביש 5613
10 צומת תנובות Fareskilt 20.PNG תנובות כניסה לתנובות ולבורגתה
12 צומת בארותיים Fareskilt 20.PNG בארותיים כביש 5614, כניסה לבארותיים ולעולש
13 צומת ניצני עוז Fareskilt 20.PNG ניצני עוז כביש 5714, כניסה לניצני עוז
14.5 מחלף ניצני עוז Oz.svg ניצני עוז ISR-HW6.png כביש 6
15 הקו הירוק ניצני שלום מעבר ליהודה ושומרון
15 צומת ללא שם Fareskilt 20.PNG טולכרם גישה לאזור תעשייה ניצני שלום
Zeichen 267 - Verbot der Einfahrt, StVO 1970.svg כביש 57 בין טולכרם לעינב (14 ק"מ) סגור לתנועת ישראלים
כביש 57 - מקטע מרכזי (ממערב למזרח)
29 צומת עינב Fareskilt 20.PNG ענב ISR-HW557.png כביש 557
31 צומת ללא שם Fareskilt 20.PNG בית ליד כביש 5615
33.5 צומת ללא שם Fareskilt 20.PNG שבי שומרון ISR-HW60.png כביש 60
36 צומת ללא שם Fareskilt 20.PNG דיר שרף Zeichen 267 - Verbot der Einfahrt, StVO 1970.svg אין מעבר לכיוון שכם
כביש 57 - מקטע מזרחי (ממערב למזרח)
36 צומת בקעות Fareskilt 20.PNG חמרה ISR-HW578.png כביש 578, RoadSign IL B-19.svg אין מעבר לכיוון שכם
38 צומת חמרה Fareskilt 20.PNG חמרה ISR-HW508.png כביש 508
48 צומת אדם Fareskilt 20.PNG משואה ISR-HW90.png כביש 90
51 צומת ללא שם Fareskilt 20.PNG גשר אדם גישה לגשר אדם

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כביש 57 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בג"ץ 1901/12, מועצת כפר יונה נגד משרד התחבורה
  2. ^ סלול דרכים בארצינו, מוריה, 2 באפריל 1914
  3. ^ העבודות הציבוריות נמשכות, דואר היום, 6 בנובמבר 1933
  4. ^ כביש חדש לעה"י, דואר היום, 18 בנובמבר 1934
  5. ^ כבישים נפתחו מחדש, קול העם, 28 בנובמבר 1947