חרות (מושב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חרות
חרות 4112 (16).JPG
בית העם, 5/09
מחוז המרכז
מועצה אזורית לב השרון
גובה ממוצע ‎60‏ מטר
תאריך ייסוד 1930
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 1,294 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.8%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום חרות
חרות
חרות

32°14′26″N 34°54′54″E / 32.2404364553628°N 34.9148842040442°E / 32.2404364553628; 34.9148842040442קואורדינטות: 32°14′26″N 34°54′54″E / 32.2404364553628°N 34.9148842040442°E / 32.2404364553628; 34.9148842040442

http://moshav-herut.org.il
ילדה מאכילה עיזים בחצר ביתה, שנות ה־40 במושב חרות

חרות הוא מושב באזור השרון ליד תל מונד השייך למועצה אזורית לב השרון. הוקם בשנת 1930. גובל במזרח בטירה, בצפון-מזרח בכפר הס, בדרום במשמרת, במערב בכביש 4 ובצפון בתל מונד.

תחילתו של ארגון "חרות" בשנת 1927. חברי הארגון - אנשי העלייה השלישית והרביעית - פועלים מרחבי הארץ אשר החליטו לקחת גורלם בידם וליצור מסגרת התיישבותית משותפת. הם קיבלו הלוואות לבניית בתיהם מקרן שייסדו משפחות מייסדי מרקס אנד ספנסר הלורד ישראל זיו וגיסו הארי סאקר, שאף תרמו להקמת בית הספר במושב.

שמו של היישוב ניתן לו על כך שבשנת ההקמה מלאו בדיוק 1800 שנים למרד בר כוכבא. על המטבעות מימי המרד נחרתה הכתובת "חרות ישראל" וזה היה שם היישוב בשנים הראשונות עד שקוצר ל"חרות".

בתי קירור היסטוריים בלב המושב, 5/09

המושב נועד להיות מבוסס על פרדס (בשל טיב הקרקע המים והאקלים האידיאלים לגידול עצי הדר) ורבים מהחברים עבדו בפרדסים שם נצבר ידע חלקאי רב. ב 1928 הוקמה משתלת הדרים בכפר-סבא ע"י חברי הארגון, ומשתלה זו היוותה את הבסיס לנטיעת הפרדסים. ב 1930 הוקמו צריפים ראשונים במחנה חרות והחיים התנהלו שם בקומונה - מטבח משותף ועזרה הדדית. הוכנה תוכנית של הישוב, נקדחו בארות שמומנו בכספי החברים ונערכה פרצלציה של השטח. לכל יחידה משקית הוקצו 3 דונם כמגרש לבניית הבית ומבני המשק-רפת ולול, 6 דונם לפרדס ועוד כ-3 דונם לגידולי שלחין.

ערב מלחמת העצמאות השתרע המושב על כ-1500 דונם ובהם פרדסים גידולי ירקות, בוטנים ותפוחי-אדמה, לולים ורפתות. חלק מהחברים עסק בעבודות חוץ להשלמת ההכנסה תוך כדי פיתוח המשקים בעבודה בלילה בשבתות ובחגים. כחלק מפיתוח המושב, נבנו מוסדות ציבור, גן ילדים, מרפאה, צרכנייה, מועדון נוער ובית הכנסת ששכנו בצריפים. לשרות הענפים החקלאים הוקמו מחסן מספוא, בית קירור ומחלבה, בריכות לאגירה ומערכת הולכת מים לשטחים.

לאחר מלחמת השחרור התרחב המושב גם בשטח וגם במספר התושבים. המושב קלט 20 משפחות עולים ובנים, ניטעו פרדסים חדשים נבנו מכון תערובת וסילו ומחלבה מודרנית, גם מוסדות התרבות זכו לעדנה. בית עם, מועדון בנוי לנוער ומגרש כדור-סל מרוצף. נסללו כבישים שהקלו את המעבר בחולות הקיץ ובבוץ של החורף.

במלחמות ישראל נפלו 11 מבני המושב ושמותיהם חקוקים על מצבת הזיכרון שם מתייחד כל המושב עם זכרם בערב הזיכרון.

לאחרונה פשט המושב צורה ואופיו החקלאי הולך ומשתנה. ענף ההדרים שהיווה את גולת הכותרת ירד מגדולתו ובהתאם לכך גם הצטמצמו שטחי הפרדסים והמטעים. גם עיסוקי החברים השתנו, דור הביניים עוד ממשיך בחקלאות – פרדסים ופרחים, אבל הדור הצעיר נוטה כיום לעיסוקים רווחיים יותר. המושב התרחב וקלט 120 משפחות בשכונת בנים רובם צאצאי דור המייסדים המשתלבים יפה בחיי המושב. כיום מונה המושב כ-300 משפחות שהן כ-1200 נפש.

במושב שני ביתי ספר יסודיים וחטיבה צעירה גדולים המרכזים ילדים מעשרה יישובים נוספים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]