לדלג לתוכן

שגרירות ישראל במוסקבה

שגרירות ישראל במוסקבה
מבנה שגרירות ישראל במוסקבה
מבנה שגרירות ישראל במוסקבה
מידע כללי
כתובת בולשאיה אורדינקה 56
עיר מוסקבה
מדינה רוסיה
קואורדינטות 55°44′01″N 37°37′25″E / 55.73361111°N 37.62361111°E / 55.73361111; 37.62361111
תאריך פתיחה יוני 1948
תאריך סגירה יוני 1967
תאריך פתיחה מחדש דצמבר 1991
דיפלומטיה
חלק מ יחסי ישראל-רוסיה
יחסי ברית המועצות-ישראל
שגריר סימונה הלפרין
שטח האמנה רוסיהרוסיה רוסיה
ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
מדינה מיוצגת ישראלישראל ישראל
אתר השגרירות
(למפת מוסקבה רגילה)
 
שגרירות ישראל במוסקבה
שגרירות ישראל במוסקבה
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שגרירות ישראל במוסקבה היא הנציגות הדיפלומטית העיקרית של מדינת ישראל ברוסיה. השגרירות שוכנת ברחוב בולשאיה אורדינקה 56 בראיון (רובע) יאקימנקה, מוסקבה. מאז 2024, שגרירת ישראל ברוסיה היא סימונה הלפרין.

היחסים הדיפלומטיים בין ברית המועצות ישראל כוננו לראשונה במאי 1948. ביוני של אותה שנה הוקמה לראשונה במוסקבה נציגות רשמית של מדינת ישראל, שהוגדרה אז צירות (ולא שגרירות). בראשה עמדה גולדה מאיר, לימים ראש ממשלת ישראל.

ב-1953 - בעקבות משפט הרופאים, הפיגוע בצירות הסובייטית וניתוק היחסים הדיפלומטיים בין ברית המועצות לישראל - נאלץ הציר הישראל דאז, שמואל אלישיב, לעזוב את מוסקבה. ב-20 ביולי 1953, לאחר מותו של סטלין, נמסרה הודעה על חידוש היחסים, והציר אלישיב הגיש מחדש את כתב האמנתו. ב-1954 הועלה דרג היחסים בין המדינות והנציגות הפכה לשגרירות.

ביוני 1967, בעקבות מלחמת ששת הימים, נותקו היחסים בין המדינות, והשגרירות נסגרה. היחסים חודשו רק ב-1987, וברמה קונסולרית בלבד.

בדצמבר 1991 חודשו היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לברית המועצות, ואריה לוין מונה לשגריר ישראל במוסקבה. לאחר התפרקות ברית המועצות וכינון יחסי ישראל–רוסיה, הפך לוין לשגריר ישראל ברוסיה. במקביל פתחה רוסיה שגרירות משלה ברמת גן, שלאחר מכן עברה לרחוב הירקון בתל אביב.

ראשי הנציגות לדורותיהם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מניין/מספר תמונה שם תקופת כהונה הערות
ציר גולדה מאיר 19481949 בדרג ציר
ציר מרדכי נמיר 19501951 בדרג ציר
1 שמואל אלישיב 19511954 מונה לראש הנציגות בדרג ציר. בפברואר 1953, בעקבות ניתוק היחסים, נאלץ לעזוב את מוסקבה. לאחר חידוש היחסים חזר למוסקבה בדצמבר 1953 והגיש מחדש את כתב האמנתו. באוגוסט 1954 הועלה לדרגת שגריר לאחר העלאת דרג היחסים בין המדינות.
2 יוסף אבידר 19551958
3 אריה הראל 19591962
4 יוסף תקוע 19621965
5 כתריאל כ"ץ 19651967
בין 1967 ל-1991 לא התקיימו יחסים דיפלומטיים רשמיים
6 אריה לוין 19911992 ב-1990 מונה לקונסול כללי במוסקבה. עם חידוש היחסים הדיפלומטיים מונה לשגריר בברית המועצות, שחדלה בדצמבר 1991 להתקיים. מיכאיל גורבצ'וב לא הסכים לקבל את כתב ההאמנה שלו.[1] בפברואר 1992 הציג כתב האמנה לבוריס ילצין, נשיא הממשלה הרוסית שירשה את ברית המועצות.
7 חיים בר-לב 19921994 נפטר ב-4 במאי 1994 במהלך כהונתו
8 עליזה שנהר 19941997
9 צבי מגן 19981999
10 נתן מירון
11 ארקדי מילמן 20032005
12 אנה אזרי 20062010
13 דורית גולנדר 20102015
14 צבי חפץ 20152017
15 גרי קורן 20172019
ממלא מקום יעקב ליבנה[2] 20192020
16 אלכסנדר בן צבי[3] 2020–2024
17 סימונה הלפרין 2024–הווה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]