שיחה:נסים קרליץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

להעביר לנסים קרליץ לפי זה. יחסיות האמת • ל' בכסלו ה'תשס"ט 06:52:11

מדיניות בית הדין[עריכת קוד מקור]

בריי"א (שיחה | תרומות | מונה) השאיר בשיחת משתמש:ברי"א את התובנה הבאה:

לא ברור מדוע מחקת את המילים שבית הדין של הרב קרליץ נותן צווי מניעה במעמד צד אחד. הרי זו עובדה ידועה שגם התפרסמה השבוע ברשתות התקשורת. וידועה גם לפני כן. לא כלול שם הבעת דיעה על הדבר.אלא מידע אינפורמטיבי יבש. זו עובדה ייחודית כמעט לבית דין זה,בשונה מרוב בתי דין אחרים. ועל כן מקומה צריך להיות בוויקפידיה. אין מה להסתיר אותה,שהרי לדעת חברי בית דין זה ,זה דבר לגיטימי וצודק. עצם ההסתרה נראית כאילו הם פועלים משהו לא צודק. לכן אין מקום להסתיר עובדה אינפומטיבית זו,והבוחר יבחר- תומכי הרב קרליץ,יזדהו עם זה,ואחרים -יחשבו אחרת. כמעט לא היה בווקפדיה מקרה דומה -שמישהו מחק עובדה מציאותית יבשה,הקשורה לעצם איפיון אדם ומוסד המוצגים בערך,וזאת רק כי חשש שיהיהו כאלו שיביטו על כך בשלילה!אני בנתיים מכניס אותה,ואני ממליץ שלא תימחק אותה רק לאחר התייעצות עם משפתתפים נוספים. כל טוב.

נו, ברי"א, מה תגובתך לטענות הללו? יחסיות האמת • י"א בשבט ה'תשס"ט 00:29:54
אין לי כח למלחמות המלוכלכות האלה. אני בא לוויקיפדיה להתרענן קצת, ומוצא כאן פשקווילים. אם יספק הידען דנן מקור לטענתו, נוכל לדון אם ואיך לשלב אותה בערך. ברי"אשיחה • י"א בשבט ה'תשס"ט • 00:45, 5 בפברואר 2009 (IST)
חיפוש מהיר בגוגל מניב תוצאות. יחסיות האמת • י"א בשבט ה'תשס"ט 01:16:49
ועוד אחד. יחסיות האמת • י"א בשבט ה'תשס"ט 01:21:37
בדוגמה הראשונה לא מדובר כלל על צווי מניעה או על צו כלשהו, והדוגמא השניה תמוהה מאד ומעלה חשד לזיוף. כידוע לכל בר בי רב, אסור אפילו לשמוע צד אחד שלא בפני השני- קל וחומר להוציא החלטות כאלו ואחרות. המשפט "שהרי לדעת חברי בית דין זה ,זה דבר לגיטימי וצודק. עצם ההסתרה נראית כאילו הם פועלים משהו לא צודק" ציני ולא ענייני. אין ספק שהכותב הנכבד הינו "בעל דבר", כמו גם הגורמים שהביאו לפרסום הכתבות אליהן קישרת, יחסיות. על יסוד קישורים אלה אי אפשר להכניס אפילו משפט בנוסח "עלו טענות ש...". יאירשיחה 01:41, 5 בפברואר 2009 (IST)

מישהו יכול להוסיף?[עריכת קוד מקור]

היכן וממי למד הרב קרליץ בצעירותו? מה דרכו ושיטתו בפסיקת הלכה? מי נחשבים לתלמידיו? באיזו מידה בית הדין שלו מכוון על ידו? האם הכרעות יומיומיות מגיעות אליו? מהי גישת בית דינו לסוגיות חשובות כמו גיור, סרבנות גט, עיגון? האם משתמשים באמצעי אכיפה כמו נידוי? מי הקהל הפונה אל בית הדין? באיזו מידה בית הדין קשור ו/או משתף פעולה עם בית הדין הגדול של הרבנות הראשית? וכיוצא באלו. עזר - שיחה 09:50, 15 במרץ 2010 (IST) למד בישיבה לצעירים תפארת ציון אצל הרב מיכל יהודה לפקוביץ אחר כך בישיבת לומזה בפתח תקוה אחר כך בישיבת פוניבז ולאחר נשואיו היה מראשוני האברכים בכולל פוניבז בתקופה זו למד בחברותא עם דודו הרב יעקב ישראל קניבסקי שיטתו בהלכה כפי שקיבל מאביו הרב נחום מאיר קרליץ ומדודו בעל החזון איש השיטה גורסת בפסיקה מתוך לימוד מעמיק של התלמוד ולהוציא פסקי דינים מתוך התלמוד .

שנת עלייתו ארצה[עריכת קוד מקור]

החזון איש עלה ארצה בשנת 1933, והיה הראשון מבני משפחתו שעשה צעד זה. אחריו, כעבור שנה, עלה ארצה גיסו הרב קנייבסקי, עם רעייתו ובנו הקטן חיים וכן שתי בנותיו התינוקות יוספה (ברזם) ואהובה (ברמן). כעבור שנה, ב-1935, הצטרף אליהם גיסם הרב נחום מאיר קרליץ יחד עם רעייתו ובניו הקטנים - נסים ויהושע-תנחום, שהיו אז בני 9 ו-8. גרש - שיחה 02:32, 20 במאי 2010 (IDT)

ממש לא מדוייק. הרב ש. גריינימן עלה לפניהם. ניר 121 - שיחה 07:14, 20 במאי 2010 (IDT)

דבריי מדוייקים. החזון איש היה ראשון העולים לארץ ישראל מקרב בני משפחתו. הרב שמואל גריינימן עלה שנתיים אחריו - ב-1935. אחיו הבכור של החזון איש, הרב מאיר קרליץ, היה אחרון העולים מבין האחים (מלבד אלו שלא עלו כלל ונהרגו בשואה), והוא עשה זאת בסביבות 1938, כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. גרש - שיחה 09:33, 20 במאי 2010 (IDT)

הסרת כמות לא מבוטלת של תוכן[עריכת קוד מקור]

עורך אלמוני הוסיף לערך כמות לא מבוטלת של תוכן, חלקו האשמות בדברים כאלו ואחרים. בגלל שהתוספת הכילה נוסחים לא אנציקלופדיים, וכן משום שלא לוותה במקורות, הסרתי את כולה. ניתן להחזיר לערך את החלקים שאפשר לגבות במקורות, אך יש להקפיד על ניסוחים אנציקלופדיים. קיפודנחש - שיחה 20:48, 4 בפברואר 2012 (IST)

אין צורך להכניס תכנים צהובים ובעייתיים. גרש - שיחה 02:51, 5 בפברואר 2012 (IST)

"פרש בשל עיסוקים ציבוריים"[עריכת קוד מקור]

מדובר ביהודי בן 86 שבמשך יובל שנים מילא את התפקיד. מי שראה אותו יודע היטב שהזקנה נותנת בו את אותותיה. הוא כמובן לא פרש כי בשלב הזה יש לו עיסוקים ציבוריים חדשים. הוא לא קיבל איזה תפקיד חדש שלא היה קודם. הוא פשוט יודע שגם דיין בבי"ד פרטי צריך מתישהו לפרוש. כל זה נראה לי מובן מאליו, אבל אם לא - הביטוי הזה עדיין לא הפך לגירסה יציבה. נרו יאירשיחה • ט"ו באייר ה'תשע"ב • 13:34, 7 במאי 2012 (IDT)

אני חושב שאתה לא יודע את העובדות. יש שם הרבה פוליטיוקות של קידומים לתפקיד גודל הדור לקראת מותו של הרב אלישיב.
המשפט כולו הוסף, ועל כן או שתוריד את כולו או שתדון על תוכנו בדף השיחה. הגרסה שלך היא בטח לא היציבה. Nachy שיחה 13:36, 7 במאי 2012 (IDT)
עכשיו הבנתי. אתה רוצה לרמוז שהוא פרש מבית הדין כדי לקדמו לתפקיד גדול הדור? אדרבה, זו ספקולציה. לגבי הגירסה היציבה: הרי אין ויכוח בינינו לגבי שאר הדברים, ממילא אין שום היגיון למחוק את כל המשפט. אני מוחק את הניסוח שבמחלוקת. אם תרצה - תמחק את כל המשפט, אף כי איני יודע מה תרוויח בכך. נרו יאירשיחה • ט"ו באייר ה'תשע"ב • 13:40, 7 במאי 2012 (IDT)
מה? מו? על מה אתה מדבר? אמרתי שאתה לא מכיר את החיים הפרטיים של הרב קרליץ, ולכן אל לך לקבוע את הסיבה שבגללה הוא פרש. אני לא מקבל את גישתך לגבי הגרסה היציבה, ואתה מוזמן לדון על הנוכחית. Nachy שיחה 13:42, 7 במאי 2012 (IDT)
אגב, לגרסה שלי יש מקור שעל דעת עצמך החלטת לסתור אותו: "הגר"נ קרליץ הודיע למקורביו: פורש מבית הדין - ענייני הציבור והשאלות ההלכתיות מכל רחבי העולם גוזלות את זמני... במיוחד מאז אושפז הגרי"ש אלישיב, מגיעות אליו שאלות הלכתיות מכל רחבי תבל..." Nachy שיחה 13:45, 7 במאי 2012 (IDT)
אתה מנסה לרמוז מהי הסיבה, אני אומר שזו ספקולציה ולכן די בציון העובדה שפרש. אתה מביא עכשיו ציטוט חסר מקור (ויוצר רושם דרמטי כאילו התנגדתי למשהו), שגם אם הוא נכון הניסוח שלך שגוי. לכל היותר אפשר להוסיף שכך צוטט. נרו יאירשיחה • ט"ו באייר ה'תשע"ב • 13:50, 7 במאי 2012 (IDT)
אני לא מנסה לרמוז מהי הסיבה, אלא לכך שאתה מנסה להמציא מה הסיבה לפרישתו בעוד אין לך מושג. הציטוט הזה הוא מהמקור עליו נסמכתי - האתר בחדרי חרדים (אתר החדשות, לא הפורום). Nachy שיחה 14:37, 7 במאי 2012 (IDT)
תיאוריה מעניינת, אך סברתו של נרו נשמעת סבירה יותר • חיים 7 • (שיחה) • 14:36 • ט"ו באייר ה'תשע"ב • (7/05/2012)
חיים, אני מבין שאתה קצת אנטי ומעוניין להציג את הדברים שלי כתאוריה בלבד, אבל הסיבה מצוינת במפורש באתר חדשות ולכן סברתו של נרו יאיר חסרת משקל. Nachy שיחה 14:39, 7 במאי 2012 (IDT)
נחי, למה אנטי? אלו לא הדברים שלך. התאוריה היא של הכלבלר באתר בחדרי חרדים שמצליח ברוב גאנותו לחדור נבכי נפשו של הרב קרליץ ולהבין את מניעיו, תקרא את הכתבה ותקרע מצחוק. אין מקור אחד אמין שם, הכל תאוריות • חיים 7 • (שיחה) • 14:48 • ט"ו באייר ה'תשע"ב • (7/05/2012)
איך שלא יהיה זה צריך להופיע עם מקור. tZivyaשיחה • 14:41, 7 במאי 2012 (IDT)
צביה, מדובר באתר החדשות ולא בפורום. אני לא מוצא את המקור אז הלינק הוא לצילומסך. Nachy שיחה 14:44, 7 במאי 2012 (IDT)
זה המקור? tZivyaשיחה • 14:47, 7 במאי 2012 (IDT)
אחלה, כן. Nachy שיחה 14:49, 7 במאי 2012 (IDT)
המשפט "פרש בשל עיסוקים ציבוריים" מיותר ושייך לתחום הפרשני והעיתונאי. גם ההגדרה "עיסוקים ציבוריים" סתומה, ומשום כך אינה מתאימה לאנצי'. אגב, לעניות דעתי הפרישה נובעת בעיקר כדי להכשיר את מעמדו של הרב רוזנברג בבית הדין כבר עכשיו, כדי לא לגרום לבוקה ומבולקה בבית הדין לאחר המאה ועשרים. כך מקובל במוסדות תורה (למשל: הנצי"ב התפטר מראשות ישיבת וולוז'ין ומינה תחתיו את בנו ר"ח ברלין - פעולה שלא צלחה.). אבל למה לנו להיכנס לכל הספקולציות. מה יותר פשוט ואנצי' לציין את עצם פרישתו של הרב קרליץ והתמנותו של הרב רוזנברג. גרש - שיחה 17:06, 7 במאי 2012 (IDT)
הסברא כדבריך (אולי מן הראוי לכתוב ערכים על האופציות האחרות...). כמה הוא ישב בכלל בשנים האחרונות בבי"ד? --Akkk - שיחה 20:08, 7 במאי 2012 (IDT)

התמונה[עריכת קוד מקור]

כדאי להשאיר מהתמונה שבערך את השליש השמאלי. עוזי ו. - שיחה 14:51, 7 במאי 2012 (IDT)

פוסק הדור[עריכת קוד מקור]

אחר פטירת הרב אלישיב, הרב קרליץ מכונה "פוסק הדור" בקרב הציבור הליטאי, כפי שניתן להיווכח מכתבות רבות ברשת כגון כאן וכאן וכאן וכאן וכאן וכאן וכאן, וכפי שנכתב במכתב גדולי ישראל כאן להתפלל לרפואתו. משום מה יש משתמש עם עמדות פוליטיות ברורות שמוחק את הפרט הזה. אם יש לו סיבות טובות למה הוא מוחק, שיואיל לפרט בדף השיחה. חכם לב - שיחה 09:13, 18 בנובמבר 2014 (IST)

יותר מפתטי להתייחס לאיזה משתמש שנקלע לכאן ומה שמעסיק אותו זה לפגוע ברב אחד ולהאדיר את הרב הלעומתי, ואחר כך עוד לטעון על "עמדות פוליטיות". כדי שתוארים משמעותיים בעלי מרכיב סופרלטיבי מהסוג של "פוסק הדור" ייכנסו לערך אנציקלופדי נדרש רף גבוה. במילים אחרות: צריך להיות "הרב אלישיב" כדי לזכות לכך, וגם זה רק לאחר שנים רבות שהוא היה במעמד-על, כלל-עולמי וכלל-ציבורי. הרב קרליץ הוא רב ופוסק נכבד, אבל בתוך עמנו אנו יושבים ומלבד כמה אזכורים שתולים באתרי אינטרנט כולם יודעים שאין לכך שום קשר למציאות. האמת היא שגם אילו היה הרב קרליץ מתחיל להתקרב למעמד ולגיל של הרב אלישיב, הוא לא יכול להתמודד על התואר הנכסף הזה של "פוסק הדור" מהסיבה הפרוזאית: לצערנו, מזה כמה שנים מצבו הבריאותי אינו מאפשר לו להיות פוסק בכלל, ודי לחכימא.
בקיצור, כל אותם 'חכמי לב' לא מוסיפים כבוד לרבנים, גם לא לכאלה שהם חפצים ביקרם (קל וחומר לאלה שהם חפצים בזילותם). ההתעסקות הנוכחית היא דוגמה לכך. גרש - שיחה 18:11, 18 בנובמבר 2014 (IST)
בוא נחליט קודם כל שנכתוב בשפה מכבדת ובצורה נאותה, חבל לגלוש להתנצחויות אישיות לחינם, זה לא מכבד אף אחד ולא מועיל לאף אחד.
בענין טענותיך עלי על דברי בערך על הרב גרוס, לתשומת לבך גם שם לא ענית תשובה לטענתי הצודקת שעובדה של התנגדות רחבה לבעל הערך ראויה לאיזכור בערך.
כעת לעצם הענין, אין חולק שבקרב הציבור הליטאי הפוסק במעמד הבכיר ביותר כיום הוא הרב קרליץ. הכתבות שהבאתי הן מאתרים שונים, והן רק מקצת מהכתבות בהם הוא מוזכר בתואר "פוסק הדור", כך שלטעון שזה "אזכורים שתולים" היא טענה מגוחכת ולא נכונה. גם למכתב גדולי ישראל בו הוא מוזכר בתואר זה יש ערך משמעותי, ופרט לעצם זה שגדולי ישראל חתמו על מכתב זה, הוא גם פורסם ביומונים החרדים, כך שוודאי שתואר זה אינו "מושתל". הצדקת תואר זה עולה מספרי האחרונים בהם כשרוצים להביא את דעות גדולי פוסקי ימינו, מובאים שלושה פוסקים שנמצאים במעמד בכיר זה של גדולי הפוסקים, והם הרב אלישיב, הרב וואזנר, והרב נסים קרליץ (ספר "ארחות שבת" כדוגמא, וכמותו עוד עשרות ספרים בסגנון הישיבתי). פרט לכל זה, מבדיקה במאגר התורני "אוצר החכמה" עולה, שהפוסקים שהכי מצוטטים מהתקופה שלאחר השואה עד היום הם ר' משה פיינשטיין ור' שלמה זלמן אוירבך, ובמקום השלישי הוא ר' נסים קרליץ (מבדיקה שנעשתה מבין פוסקים חרדים אשכנזיים). חושבני שכל זה מזכה אותו ללא ספק בתואר "פוסק הדור". אם עדין אינך מסכים, אשמח לקרוא את הנימוק. בברכה רבה וברוח טובה. חכם לב - שיחה 17:24, 19 בנובמבר 2014 (IST)
אני כלל לא בטוח שהוא הפוסק הבולט ביותר בציבור הליטאי. מה עם רח"ק? מי ערך את הבדיקה באוצר החכמה? האמנם הרב קרליץ מצוטט שם יותר מהרב אלישיב ורח"ק? אם זה פורסם במאמר מסודר ומפורט אולי ניתן להכניס את זה לערך. נרו יאירשיחה • כ"ו בחשוון ה'תשע"ה • 19:05, 19 בנובמבר 2014 (IST)
ר' חיים קנייבסקי הוא גאון ותלמיד חכם, אך אינו מתבלט כפוסק, ובאופן רשמי אינו מורה הוראה כלל ואף לא הוסמך להוראה (ולכן הוא אף מדגיש בכל ספריו שאין לפסוק מספריו הלכה למעשה). הבדיקה באוצר החכמה לא פורסמה במאמר מסודר, אך הבדיקה היא פשוטה וכל אחד יכול לבדוק זאת. ואכן הרב קרליץ מובא שם אף יותר מהרב אלישיב ור' חיים קנייבסקי (וכן יותר מהרב וואזנר). חכם לב - שיחה 19:32, 19 בנובמבר 2014 (IST)
חכם לב - על אף שהוא מצוטט יותר מהרב אלישיב, וזכה להכרה ציבורית שלושים שנה לפניו, ככלות הכל הוא אינו "פוסק הדור". אצל החסידים הוא אינו מקובל כלל, בשונה מר' משה, ר' שלמה זלמן והרב אלישיב (לעומת הרב וואזנר שמקובל גם אצל ליטאים). בנוסף אין לשכוח שבחיי הגרש"ז הליטאים התחלקו לשניים, בני ברק ר' נסים וירושלים ר' שלמה זלמן. מה גם כעת כשיש פלג גדול בציבור הליטאי שמתנגד לו (על אף שעל כרחם פסקיו משמשים גם אותם, אורחות שבת לדוגמה). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
א. לא נכון לומר שאינו מקובל כלל אצל החסידים, אם כי בהחלט ניתן לומר שהם הולכים יותר אחר פסיקות הרב וואזנר מאשר הרב קרליץ. ב. לתשומת לבך, הנוסח שרציתי להוסיף הוא: לאחר פטירת הרב אלישיב מכונה "פוסק הדור" בקרב הציבור הליטאי. הדגשתי את זה שהכרה זו היא בקרב הציבור הליטאי בלבד (בעיקר משום שבציבור החסידי הרב וואזנר הוא "פוסק הדור"). לגבי דבריך שיש פלג גדול שמתנגד לו, מדובר בעניין פוליטי מובהק שהרב קרליץ הוא כלל לא השחקן המרכזי בו (אלא הרב שטיינמן והרב קנייבסקי), והוא רק מזוהה עם אחד הצדדים, ומכל מקום אין העניין הפוליטי הזה נוגע למקובלות פסקיו, כמו שכבר ציינת. חכם לב - שיחה 20:53, 19 בנובמבר 2014 (IST)
אז מה אם רח"ק אומר שאין לפסוק מדבריו? בפועל פסקים שלו מופיעים בעשרות ספרים אם לא יותר. על כל פנים, ודאי שרנ"ק לא מכונה "פוסק הדור" בקרב כל הציבור הליטאי, גם אם הבאת כמה מקורות שיש הקוראים לו כך כשמבקשים להתפלל עבורו וכדומה. נרו יאירשיחה • כ"ו בחשוון ה'תשע"ה • 23:41, 19 בנובמבר 2014 (IST)
נרו, לכלכת (לגבי ר' חיים). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מסקנה: הרב קרליץ הוא מבכירי הפוסקים כיום (לצד הרב וואזנר), פסיקותיו עומדים בשורה אחת עם פסקי רש"ז אוירבך ר' משה פיינשטיין הרב אלישיב והרב וואזנר (כמו שעולה מספרי ההלכה הישיבתיים, ספרי "ארחות שבת" ו"משנה ברורה דרשו" כדוגמא), והוא מצוטט רבות בספרי ההלכה אף יותר מהרב אלישיב והרב וואזנר.
למרות הדברים הנ"ל, שמוסכמים על כולם, עדין יש ויכוח האם הוא ראוי להיקרא בתואר "פוסק הדור". אני חושב שהמצדדים לא לכנותו כך, מושפעים מזה שאצלם התואר "פוסק הדור" מעלה רושם של "מנהיג הדור", מחמת שהתואר היה נתון לאחרונה להרב אלישיב והרב עובדיה יוסף שהיו גם מנהיגים, בשונה מהרב קרליץ שאינו מנהיג, אם אכן זו הסיבה, לכאורה אין בדברים אלו ממש, ואך מקרה הוא ש"פוסק הדור" היה גם "מנהיג הדור". חכם לב - שיחה 16:37, 20 בנובמבר 2014 (IST)
אני חושב שהמצדדים לכנותו כך רוצים להאדיר את שמו. אני תומך בכך שייכתב שהוא מבכירי הפוסקים הליטאיים כיום, אלא אם מישהו רציני יטען שהוא לא אחד מהשלושה הכי בולטים. נרו יאירשיחה • כ"ח בחשוון ה'תשע"ה • 10:09, 21 בנובמבר 2014 (IST)
אפשר לכתוב מבכירי הפוסקים, בכלל, כל השאר "בכיר הפוסקים" "בכיר פוסקי בני ברק" "בכיר פוסקי רמת אהרן", זה פרטים טריוויאלים, המידע האנציקלופדי לא יפגע מהניסוח שהציע נרו, גם אם הרב היה הגדול מכולם. אני תומך ברעיון לכתוב "מבכירי הפוסקים" השיוך הליטאי כתוב כבר בערך, והוא לא נכון כסייג בהיותו פוסק. מתחשבים בדעת פוסק ברמה כזו גם בירחון "אור ישראל" היוצא במונסי, למשל. אתם יכולים למצוא מקורות גם באתר של עוז אלמוג, אם זה נורא חשוב. ביקורת - שיחה 10:57, 21 בנובמבר 2014 (IST)
אני לא בטוח שהוא מהשלושה הכי בכירים בכלל, זה מורכב מדי, ולכן יש לכתוב "מבכירי הפוסקים הליטאיים". נרו יאירשיחה • כ"ט בחשוון ה'תשע"ה • 21:51, 22 בנובמבר 2014 (IST)
אני תומך בניסוח זה של "מבכירי הפוסקים", ואין ספק שהוא משלושת הפוסקים הבכירים כיום (יותר נכון, משני הפוסקים הבכירים, לאחר פטירת הרב אלישיב, הוא והרב וואזנר הם שני הפוסקים הבכירים). חכם לב - שיחה 13:58, 23 בנובמבר 2014 (IST)
ליטאים ודאי יאמרו שהוא מהשלושה הבכירים. על זה באמת אין ויכוח. השאלה מה יגידו שאר המגזרים. כמדומני שכיום קשה להכתיר פוסקים שמקובלים על כולם, לכל זרם פוסקים בכירים משלו. נרו יאירשיחה • א' בכסלו ה'תשע"ה • 14:12, 23 בנובמבר 2014 (IST)
אתה מניח שאני שייך למגזר מסויים, ולכן נאלצתי לחפש את עוז אלמוג דלעיל. אז הנה: שחר אילן שהוא "מתנגד" מפורסם, סבור כך. קרא גם את כל המאמר (מ-2012), סתם בשביל הכיף, קישרתי ישירות לפסקה "ראשונים בתור". ביקורת - שיחה 14:41, 23 בנובמבר 2014 (IST)
אני מסופק אם יש בדף השיחה הזה מי שלא שייך לשום מגזר (וגם מחוץ לדף הזה - קשה למצוא אנשים כאלה). לא התחייבתי שכל מי שאינו ליטאי יחלוק על הליטאים בדיון דנן, אבל בכל מקרה הוא פשוט דן בציבור הליטאי, בעקבות פטירת הרב אלישיב. נרו יאירשיחה • א' בכסלו ה'תשע"ה • 21:01, 23 בנובמבר 2014 (IST)
הוא דן בציבור הליטאי, ולכן מעלה את הרב ווזנר בתור הבא בתור? תקרא שוב. הוא מניח שהרב אלישיב היה "פוסק הדור" של כ-ו-ל-ם, ומעמיד תחתיו בהיררכיה את הרבנים קרליץ וווזנר לאור שיחות/סקרים שערך. ביקורת - שיחה 22:32, 23 בנובמבר 2014 (IST)
הרב ווזנר זה מהצד, כי אי אפשר להתעלם ממנו, כמו מהרב עובדיה, אבל זה לא העיקר שם. לכן גם אין שום רב חסידי, ספרדי או דתי מלבד שני אלה, ומצד שני יש פוסקים ליטאיים מדרג ב'. תרשה לי לגלות לך שגם הרב אלישיב לא היה של "כולם", ממש לא. יש חיים מעבר לבועה הליטאית. נרו יאירשיחה • א' בכסלו ה'תשע"ה • 22:42, 23 בנובמבר 2014 (IST)
אני לא אוהב את הטון המתנשא שאני שומע; ואין לי מושג מה גורם לך להתבטא כך. האמן לי שהרב קרליץ לא עומד במרכז הענין שלי, תוכל להתרשם כך מהעובדה שאני לא מרבה להשתתף בדיונים בדפי השיחה של ערכי הליבה שנויי מחלוקת הליטאים. אם הדיון יגלוש לרמה האמוציונלית, אני אפרוש ואמשיך לעשות מה שמעניין אותי.
לגופו של ענין: אלמוג דן על המיינסטרים. בדור הצעיר הוא עובר לדון על הליטאים והוא עושה את זה תוך הבחנה ברורה. הרב אלישיב זכה למעמדו, לא בגלל היומיום אלא בגלל העובדה שבמצבים בעייתיים הוא היה מה שנקרא 'פוסק אחרון', גם ר' אברום היה שולח אליו, גם הרב אליהו, גם הרב יצחק יעקב וייס מהעדה החרדית. כך שבמשך כמה עשורים הוא היה האוטוריטה (ויוכיחו היתרי עגונות מגדלי התאומים, שלא נגמרו ברמה המקומית, למרות שתרצה לטעון על בועה ישראלית ושאב"ד קרלסבורג ור' דוד פיינשטיין ושאר רבני פאפא וקאשוי גם הם פוסקים גדולים. הכל נכון. אבל כולם פנו אליו בשורה התחתונה. אני משער שאתה בקי בכל חומר הרקע, ולכן לא תמשיך להתעלם מדברי, ולחזור על המנטרה של ליטאים ובועה ליטאית. ביקורת - שיחה 22:56, 23 בנובמבר 2014 (IST)
אני לא שומע כאן טון מתנשא. כתבתי באופן חד משום שלענ"ד הטענה שהרב אלישיב היה "פוסק הדור של כ-ו-ל-ם" היא פשוט ליטאוצנטרית. אני מסופק עד כמה כל השמות שהזכרת שלחו אליו. אולי כשחששו להוציא פסק שיגרור ביקורת חריפה (בעיקר הרב עובדיה). לדעתי רבנים שאינם ספרדים פנו לרב עובדיה יותר ממה שרבנים שאינם ליטאים פנו לרב אלישיב (ואני לא מדבר כמובן על שאלות פוליטיות וכדומה). נרו יאירשיחה • א' בכסלו ה'תשע"ה • 23:05, 23 בנובמבר 2014 (IST)
הטון המתנשא היה ב'תרשה לי לגלות לך' ו'יש חיים מעבר לבועה הליטאית', אתה גם טועה בי, וגם כנראה טועה בהכרת המפה. ודאי ששלחו לרב עובדיה, גם רבנים ליטאים גדולים מאד כשהיה להם צורך ספציפי בכך (זכורה לי כעת דוגמת היתרי עגונות מלחמת יום כיפור). אבל עצם העובדה שאתה מפקפק בידיעה שהרבנים וייס ושפירא שלחו אליו, ושהוא נתן את ההכרעה הסופית בהיתר עגונות מגדלי התאומים (אותן אלו שפנו לרבנים אורתודוקסיים כמובן), מלמדת שאתה לא לגמרי מכיר את המפה, ובכל זאת הנחת שאני הוא הטועה. אקרא לכאן לגרש שוודאי מכיר את הרקע בענין הרב אלישיב, ואולי ממנו תסכים לשמוע דברים שונים ממה שהתרגלת לחשוב. ביקורת - שיחה 23:13, 23 בנובמבר 2014 (IST)
בלי קשר לרב הספציפי, צריך לעקר מהשורש את המונח "פוסק הדור" או "גדול הדור". כל רב, יהא גדול בקרב ציבורו אשר יהא, אל לו להיקרא יותר מ"אחד מהרבנים הגדולים בדורו" או כל נוסח "אחד מ-" אחר שיראה לנכון. • צִבְיָהשיחה • א' בכסלו ה'תשע"ה 15:00, 23 בנובמבר 2014 (IST)
אנחנו לא ממונים על המצאת השמות או על עקירתם, אנחנו מנסים רק להביא לפני הקורא את תמונת המצב בשטח, אם מישהו מכונה בכינוי כלשהו, הרי שהדבר יוזכר בערך אף אם אין דעתנו נוחה מעצם הכינוי. אין ספק שכינוי כמו "פוסק הדור" הוא כינוי שהומצא בעשרים השנים האחרונות עקב אינפלציה בכינויים ותארים, כמו שמוזכר כאן, עם זאת, אדם שמוכר בציבור בכינוי זה, יתואר כן אף בויקיפדיה. חכם לב - שיחה 16:42, 23 בנובמבר 2014 (IST)
משתמש:חכם לב: אל תתמם. אתה יודע טוב מאד ש"פוסק הדור" ו"גדול הדור" הוא עניין נזיל מאד ומשתנה מעיתון לעיתון. היו כך הררי ויכוחים ודיונים על הנושאים האלה. המסקנה היחידה היא שגדול הדור הוא בעיני המתבונן. לפיכך, אין לכינויים האלה מקום. אפשר בהחלט להגיע להסכמה שרב מסויים הוא אחד מגדולי הפוסקים בתקופה מסוימת, וכדומה. לא יותר מזה. • צִבְיָהשיחה • ג' בכסלו ה'תשע"ה 20:28, 25 בנובמבר 2014 (IST)

מסקנה: מהדיונים כאן עולה שכולם מסכימים שרצוי להוסיף בערך כמה מילים על מעמדו המיוחד של הרב קרליץ בתור אחד מגדולי הפוסקים, והוויכוח הוא רק על הניסוח הנכון לכך, ננסה להתמקד בנוסח המקובל על כולם, האם נוסח "הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (נולד בט' בסיוון ה'תרפ"ו, 19 במאי 1926) הוא פוסק הלכה חרדי-ליטאי בולט, אב"ד בבני ברק, חבר מועצת גדולי התורה, רב שכונת רמת אהרון וראש כולל חזון איש, ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים" - מקובל? חכם לב - שיחה 14:43, 24 בנובמבר 2014 (IST)

אני מציע שלא תסיק מסקנות בשם כולם, בפרט שאני מניח שאתה כבר יודע שלדעתי, בניגוד למסקנה שלך, יש לכתוב שהוא מבכירי הפוסקים הליטאיים. אם כותבים את זה - אין צורך לכתוב גם שהוא פוסק בולט, בכלל מאתיים מנה. נרו יאירשיחה • ב' בכסלו ה'תשע"ה • 15:36, 24 בנובמבר 2014 (IST)
אני לא מסיק מסקנות, להפך, אני כותב את התרשמותי מהדיונים, ושואל אם אכן התרשמותי נכונה, בדיוק בשביל לקבל הערות. הנוסח "הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (נולד בט' בסיוון ה'תרפ"ו, 19 במאי 1926) הוא פוסק הלכה חרדי-ליטאי, אב"ד בבני ברק, חבר מועצת גדולי התורה, רב שכונת רמת אהרון וראש כולל חזון איש, ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים הליטאיים" - מקובל? חכם לב - שיחה 17:29, 24 בנובמבר 2014 (IST)
אולי כדאי לפתוח ערך גודי סילמן ושם יבואו כל הדיונים החשובים האלו??--פניקס - שיחה 17:42, 24 בנובמבר 2014 (IST)
חכם לב, או שאיבדתי את היכולת להסביר את עצמי, או שלא קראת את דבריי. אתנסח באופן בהיר אף יותר. אני תומך בניסוח הבא: "הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (נולד בט' בסיוון ה'תרפ"ו, 19 במאי 1926) הוא מבכירי הפוסקים החרדים-ליטאים, אב"ד בבני ברק, חבר מועצת גדולי התורה, רב שכונת רמת אהרון וראש כולל חזון איש". נרו יאירשיחה • ב' בכסלו ה'תשע"ה • 21:42, 24 בנובמבר 2014 (IST)

כל קורא בעתון יתד נאמן שהוא המוביל בציבור הלטאי רואה את התואר פוסק הדור מוצמד להרב קרליץ אחוז גבוה ברבני הקהילות בארץ הם תלמידיו שמורים לפי פסקותיו שביסי האחוזים להרב אלישיב אין כמעט .

הוספת האלמונים את תאריכי הלידה (ופטירה - עיין בגרסאות קודמות)[עריכת קוד מקור]

לגבי הוספת האלמונים את תאריכי הלידה (ופטירה - עיין סביר בגרסאות קודמות), - צריך מקור אבל בנתיים אין סיבה למחוק, סביר להניח שזה נכון, איזה סיבה יש לשקר?Uhbcrd451 - שיחה 12:16, 6 באפריל 2015 (IDT)

איזו סיבה הייתה לקודמים "לשקר"? תאורטית - ייתכן שמדובר בהשחתה, וכאשר מדובר באלמונים - הסיכוי גדול הרבה יותר מאשר משתמשים מוכרים. אפשרות נוספת היא שלא מדובר בשקר אלא בטעות, של אלה או אלה. נרו יאירשיחה • י"ז בניסן ה'תשע"ה • 13:48, 6 באפריל 2015 (IDT)

מקורות נוספים לפועליו[עריכת קוד מקור]

--מוישימישיחה • כ' בתמוז ה'תשע"ה • 15:49, 7 ביולי 2015 (IDT)

למה שלא תשלב בערך? אגב, השבועון צופר שמוזכר במכתב, היה של הבלוגר חיים שאולזון.. מקוה לטובשיחה • כ"א בתמוז ה'תשע"ה • 23:25, 7 ביולי 2015 (IDT)
תודה לחברים שהצטרפו לשיפוץ הערך. הוספתי שורה שהוסרה, כנראה מאחר ולא לוותה בהערה עם מקור, אז אפרט פה, על פי המצויין בעיתון משפחה ישיבות חברי המועצת הליטאים התקיימו בבית הרב קרליץ (קודם להקמת מועצת דגל התורה), גם פה ניתן לראות על יחודו של הרב קרליץ כמייצג "פלג הרב שך במועצת" קודם להקמת דגל התורה.--מוישימישיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ה • 14:05, 14 ביולי 2015 (IDT)
מה זה "מייצג פלג הרב שך"? הרב שך היה חבר מועצת ורוב אם לא כל שאר החברים הליטאים תמכו בו. נרו יאירשיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ה • 14:12, 14 ביולי 2015 (IDT)
הוא מתכוון שהיה החבר הליטאי הדומיננטי, הפעיל מעשית, בהתוויית הרב שך. ביקורת - שיחה 14:20, 14 ביולי 2015 (IDT)
כלומר תומך בולט שלו במועצה? אם זה נכון ומגובה - אפשר לכתוב במילים אלו, שכמדומני הקורא יבין טוב יותר. נרו יאירשיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ה •
14:30, 14 ביולי 2015 (IDT)

פרש ממוצת גדולןי התורה של אגודת ישראל בהוראת הרב שך כשהוקמה המועצה של דגל התורה

כל ראשי הישיבות היו תומכים במידה שוה לכאורה, אלא שלו היו תפקידים ביצועיים.--מוישימישיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ה • 15:11, 14 ביולי 2015 (IDT)
אתה ממשיך לדבר בחידות. מהם בדיוק התפקידים הביצועיים? אם קשה להגדיר - עדיף לוותר על ניסוחים מופשטים שלא תורמים לקורא. נרו יאירשיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ה • 15:14, 14 ביולי 2015 (IDT)
הוא היה הפעיל בשטח, מה שהיה "הראש ישיבה" בשביל האדמור מגור. ביקורת - שיחה 15:15, 14 ביולי 2015 (IDT)
הוא ניהל מטעם הרב שך מו"מים שונים עם החסידים גם לפני הקמת דגל.--מוישימישיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ה • 15:22, 14 ביולי 2015 (IDT)

משוב מ-2 במרץ 2017[עריכת קוד מקור]

בית הדין הוקם גם בעדידו של הרב אלעזר מנחם שך 79.179.109.135 16:41, 2 במרץ 2017 (IST)

גאב"ד / ראב"ד / אב"ד[עריכת קוד מקור]

בערך נכתב שהוא אב"ד בית דין צדק בני ברק. יש בעיה עם המושג אב"ד כי הוא לכל הרכב והרכב בבית הדין יש אב"ד (שלושה דיינים הדנים יחדיו נקראים הרכב). התואר הרשמי של הרב קרליץ הוא 'גאב"ד' שזהו תואר מקובל שזכה לאזכור והסבר בערך רב. בערך אב בית דין משום מה מוזכר רק התואר 'ראב"ד' (המשמש בבית הדין של הרב קרליץ כתוארו של חתנו הרב שריאל רוזנברג שהוא ראש בית הדין בפועל). משמעות ההבדלים בין התארים אינה ספציפית לקהילה מסוימת או חוג מסוים, היא מקובלת באופן רשמי גם בבית הדין של העדה החרדית ובבתי דין נוספים. לדעתי יש להכניס לערך אב בית דין הסבר על משמעות ההבדל בין התארים, ולכתוב כאן ובמקומות האחרים את התואר הרשמי והמקובל. בדקתי בערכים של הרב יצחק טוביה וייס והרב משה שטרנבוך, ושם הם אכן מכונים גאב"ד וראב"ד (בהתאמה). מתייג את משתמש:נרו יאיר שדן אתי קודם בעניין. פיראוס - שיחה 23:13, 19 ביולי 2018 (IDT)

זה לא תואר רשמי, כי אין כאן גוף רשמי שמוסמך לחלק תארים. יש המכנים אותו "גאב"ד", כמו שיש המכנים אותו "מרן הגאון" וכך הלאה. בעדה החרדית אלה מושגי מפתח, כאן אין קהילה שהוא עומד בראשה אלא כינויים. לכן צריך להבהיר את תפקידו המדויק, באופן שיובן גם למי שלא מכיר בכלל את התחום. אם זה מאוד חשוב לך אולי אפשר לכתוב שלכן הוא מכונה "גאב"ד". כך יש לנהוג גם בבתי דין נוספים. אין צורך להיסחף אחר אינפלציית התארים החרדית. נרו יאירשיחה • ח' באב ה'תשע"ח • 11:54, 20 ביולי 2018 (IDT)
זה לא מאוד חשוב לי, השאלה היא באמת איך נכון לכתוב. הטיעונים שלך גם הגיוניים, אבל יש בעיה בסיסית שמהכתוב כעת לא ברור מעמדו בבית הדין. אולי צריך לנסח שהוא מייסד וראש בית הדין בתואר, והוא מכונה 'גאב"ד'. מה אומרים מוישימי ויעלי? פיראוס - שיחה 15:06, 20 ביולי 2018 (IDT)
אני תומך בניסוח שהצעת. נרו יאירשיחה • ח' באב ה'תשע"ח • 15:09, 20 ביולי 2018 (IDT)
מחשובי פוסקי ההלכה החרדים, וממנהיגי הציבור הליטאי. גאב"ד בית דין צדק בני ברק, ותיק חברי מועצת גדולי התורה ונשיא ועד הישיבות.-מוישימישיחה • י"א באב ה'תשע"ח • 16:07, 23 ביולי 2018 (IDT)
הוותיקות אינה רלוונטית. נרו יאירשיחה • י"א באב ה'תשע"ח • 16:07, 23 ביולי 2018 (IDT)
אולי ניתן לכתוב: בעבר חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וכיום של דגל התורה? (אצל הרב שך זה דומה).-מוישימישיחה • י"א באב ה'תשע"ח • 16:13, 23 ביולי 2018 (IDT)
אולי. לדעתי גם אינו "ממנהיגי הציבור הליטאי" במובן המצומצם של המילה, שהוא זה שמעניין אותנו. כמובן מכבדים אותו בהחלט. נרו יאירשיחה • י"א באב ה'תשע"ח • 16:16, 23 ביולי 2018 (IDT)
הרעיון הוא לפצל בין ההלכה שבזה הוא בוודאי לא מגזרי, לחלק ההנהגה שזה אולי יותר מצוצמצם לציבור הליטאי. יש לרב קרליץ מעמד בהנהגה יותר מאשר אחרים במועצת לפי דעתי, איך אתה מציע להגדיר את זה.-מוישימישיחה • י"א באב ה'תשע"ח • 16:29, 23 ביולי 2018 (IDT)
לא נראה לי שיש או הייתה לו השפעה של ממש מחוץ לתחום ההלכתי והחושן-משפטי. מתי לאחרונה באו הח"כים להתייעץ איתו? נרו יאירשיחה • י"א באב ה'תשע"ח • 16:41, 23 ביולי 2018 (IDT)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── אני חושב שצריך לבאר אחת ולתמיד מה משמעות המילה "מנהיג" (בהקשר חרדי, כמובן). • דגש חזקשיחה • י"א באב ה'תשע"ח • 16:43, 23 ביולי 2018 (IDT)

ברור לי מה זה לא: זה לא עניין של כבוד. נרו יאירשיחה • י"א באב ה'תשע"ח • 16:45, 23 ביולי 2018 (IDT)
נכון. אבל גם ברור שזה לא דווקא ולא בעיקר מי שחברי הכנסת מתייעצים אתו. אולי ניתן להביא כדוגמה למדד למנהיג (לא מדד יחיד אלא נוסף): אדם שעומד בנשיאות של מוסדות רבים והם רואים בו מכוון רוחני, גם כאשר אלו לא הוקמו על ידו. פיראוס - שיחה 01:45, 24 ביולי 2018 (IDT)
נשיאות מוסדות היא עניין של כבוד. נרו יאירשיחה • י"ב באב ה'תשע"ח • 15:03, 24 ביולי 2018 (IDT)
לא ממש. אחרת זה היה מתנקז רק להכי גדולים. באופן כללי נשיאות מוסדות מתחלקת רק בין מנהיגים, לאו דווקא גלובליים (גלובל-חרדי כמובן). זה יכול להיות מנהיג בתחום הישיבות, כמו ר' מיכל יהודה ליפקוביץ. בדור האחרון, רוב המוסדות שבנשיאות מישהו חרדי, היו בנשיאות הסטייפלר או הרב שך, ואחר כך בנשיאות ר' שמואל אוירבך והרב שטינמן (ובמקביל - כמות קטנה יותר - בנשיאות ר' חיים קניבסקי, ועוד יותר קטנה - בנשיאות ר' ניסים).
בנושא הקודם, ר' נסים ממש לא היה - כשתפקד במלוא הקיטור - מוגבל להלכתי ולחושן-משפטי, אלא היה פעיל מרכזי בציבוריות הבני-ברקית וצפונה (תחום ההשפעה החזונאישניקי). החלק הזה בקריירה שלו היה חזק ביותר בשנות ה-70 וה-80 ונחלש סביב עליית דגל התורה כארגון-גג ליטאי בסוף שנות ה-80. כמובן שכחזונאישניק, כל פעולה שלו נעשית בשם ההלכה, כסרגל מחייב יחיד בארגז הכלים שלו, אבל הוא (היה) מנהיג לכל דבר ולא "פוסק הלכה" במובן המקטין של המילה. ביקורת - שיחה 21:25, 24 ביולי 2018 (IDT)
אציין עוד (על קצה המזלג) שפעילות בנו מרדכי קרליץ נעשתה בהכוונתו והדרכתו והוא היה מעורב בכל פעילויותיו, כמו כן בשנות ה-90 (נראה לי לקראת ההתמודדות ב-99) רוה"מ נתניהו ביקר בביתו. כמו כן היה שותף פעיל ומרכזי בגיבוש השלום בין דגל ואגודה-מוישימישיחה • ט"ו באב ה'תשע"ח • 02:01, 27 ביולי 2018 (IDT)
אם כך הוא היה מנהיג ציבורי בעיקר בשנות השבעים והשמונים, בתחום של בני ברק וחוג החזון איש. השפעתו על בנו היא עניין בפני עצמו. נרו יאירשיחה • ט"ו באב ה'תשע"ח • 15:32, 27 ביולי 2018 (IDT)
כל הדברים שכתבתי הם משנות ה90 והלאה. כתבתי דברים בולטים, וישנם עוד רבים. אני לא מתכחש לכך שהוא היה אחד מאלו ש"סומנו" על ידי נתי גרוסמן בתקופת שלטונו ביתד נאמן בשל תמיכתו בצד הרב כהנמן בעניין פוניבז', ולכן הוא פחות בלט באותם שנים בעיתון יתד נאמן, אבל עדיין הוא היה פעיל ובעל עמדה נחשבת במועצת גדולי התורה הרבה יותר מחברי מועצת אחרים, כמו גם עיסוק בשאר ענייני ציבור-מוישימישיחה • ט"ו באב ה'תשע"ח • 17:00, 27 ביולי 2018 (IDT)

תאריך לידה[עריכת קוד מקור]

דגש אשמח אם תוכל להסביר לי למה זה לא נכון לחיים • כ"ט בטבת ה'תשע"ט 13:16, 6 בינואר 2019 (IST)

סביר להניח שמה שראית זה רישום כל שהוא שמסתמך על מאגר מידע ממשלתי. בשנות טרום קום במדינה לא התנהל רישום מסודר של כל הנולדים והעולים בארץ עם תאריך לידה מדויק, ובהרבה מקרים המידע אודותיהם כלל שנת לידה בלבד. עם המעבר לרישום ממוחשב, המחשבים הזינו אוטומטית תאריך לידה לאישים אלו כ־01/01/1929 (בדוגמה הזו; בשנים אחרות בהתאמה). ט"ו טבת הוא תרגום של 01.01 באותה השנה, כך שסביר להניח שההערה שלך נובעת מטעות. אם יש לך מקור אחר (מוסמך יותר) לתאריך אחר אתה יותר ממוזמן לשלב אותו בערך. — דגששיחה 13:23, 6 בינואר 2019 (IST)