מרדכי קרליץ
 | |||||
| לידה |
4 במרץ 1952 (בן 72) ז' באדר ה'תשי"ב בני ברק | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ישראל  | ||||
| השכלה |
ישיבת פוניבז' | ||||
| מפלגה | דגל התורה | ||||
| |||||
|
| |||||
  | |||||
אליהו מרדכי (מוטל'ה) קרליץ (נולד ב-4 במרץ 1952) הוא איש ציבור ואיש עסקים חרדי ישראלי. כיהן כראש עיריית בני ברק בין השנים 1998–2003 מטעם מפלגת דגל התורה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בבני ברק, בנו של הרב נסים קרליץ ולאה, בתו של הרב צבי הירש קופשיץ. למד בישיבת פוניבז'. נישא לשרה, בת הרב חיים קרפ מתל אביב. לאחר נישואיו למד בכולל חזון איש, שבראשו עמד אביו. בהמשך עמד בראשות כולל ללימודי חושן משפט.
בשנת 1998 נבחר לראשות עיריית בני ברק, כמועמד מוסכם על שלוש המפלגות החרדיות: דגל התורה, אגודת ישראל וש"ס. יזם את פיתוח צפון העיר בני ברק ובפרט את מתחם מגדלי המשרדים ב.ס.ר. בשנת 2003, בעקבות הסכם רוטציה בין דגל התורה לאגודת ישראל, החליף אותו ישכר פרנקנטהל, איש חסידות גור ונציג אגודת ישראל. לאחר פרישתו מראשות העירייה פנה לעסקי יזמות. הוא מעורב בעסקאות נדל"ן ובהן תיווך מכירת מתחם אסם ברחוב השומר בבני ברק לקבוצת יזמים מצרפת.
קרליץ היה ממקורביו של הרב אהרן לייב שטיינמן. בשנת 1999 היה חבר בוועדת טל שחוקקה את חוק טל. בגין פעילות זו למען בני הישיבות קיבל קרליץ מכתב הוקרה מהרב אהרן ליב שטינמן שכתב לו: "באתי בדברים אלה להודות לך על המאמצים הגדולים אשר עשית למען שכל בחור ישיבה יוכל ללמוד תורה כל זמן שירצה בלי שום הגבלה". למכתב צירפו את חתימותיהם 25 רבנים וראשי ישיבות ובהם, חברי מועצת גדולי התורה: הרב נסים קרליץ, הרב גרשון אדלשטיין ואחרים[1].
בשנת 2001 השתתף בניסוח אמנת כנרת. כשפורסם חלקו בעניין התבטא הרב יוסף שלום אלישיב נגד האמנה והיא ספגה גינויים נרחבים ביתד נאמן. קרליץ אמר בתגובה כי הוא לא חתם על האמנה[2].
בשנת 2006 הקים קרליץ בהוראת הרב אלישיב והרב שטיינמן את קרן ההסעות של החינוך העצמאי שמממנת את הסעתם של תלמידים למוסדות החינוך החרדים המרוחקים, לאחר שהמדינה הפסיקה את המימון בעקבות פסיקת בג"ץ שהמערך מפלה לטובה תלמידים במוסדות להחזרה בתשובה.
בשנת 2011 הוביל מטעם הרב שטיינמן את השינויים בשליטה בחינוך העצמאי שבעקבותיהם גברה השפעתם של אנשי דגל התורה בארגון. בשנת 2012 עמד מאחורי ביצוע המהפך בשליטה בעיתון יתד נאמן והעברתה לידי איש העסקים שמעון גליק, מקורבו של הרב שטיינמן.
ביוני 2021 מונה לחבר בועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון ואף קיבל את תמיכתו של נשיא מועצת גדולי התורה, הרב גרשון אדלשטיין[3].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המכתב המלא בכבר היה לעולמים
- ^ אנשיל פפר, הרבנים הליטאים יוצאים נגד "אמנת כנרת", באתר הארץ, 12 בינואר 2002
- ^ יאיר שרקי, פרסום ראשון: הנציג החרדי בוועדת החקירה למירון - קיבל את אישור נשיא מועצת גדולי התורה, באתר מאקו, 27 ביוני 2021
 | ||
|---|---|---|
| ראשי ועד המושבה | יצחק גרשטנקורן 1924–1934 • רב העיר הרב נחמן שמואל יעקב מיודסר 1937–1934 | 
|
| ראשי מועצה מקומית | יעקב פרבשטין 1939–1937 • יצחק גרשטנקורן 1949–1954 | |
| ראשי עירייה | יצחק גרשטנקורן 1949–1954 • משה בגנו 1954 • ראובן אהרונוביץ' 1957–1954 • משה בגנו 1957–1959 • ראובן אהרונוביץ' 1959–1966 • שמואל וינברג 1966–1968 • שמעון סירוקה 1968–1969 • ישראל גוטליב 1969–1974 • יצחק מאיר 1974–1976 • ישראל גוטליב 1976–1978 • שמואל וינברג 1978–1983 • משה אירנשטיין 1983–1991 • ירחמיאל בויאר 1991–1993 • משה אירנשטיין 1993–1995 • עמוס מר-חיים (יו"ר ועדה קרואה) 1995–1998 • מרדכי קרליץ 1998–2003 • ישכר פרנקנטהל 2003–2008 • יעקב אשר 2008–2013 • אברהם רובינשטיין (מ"מ) 2013 • חנוך זייברט 2013–2018 • אברהם רובינשטיין 2018–2024 • חנוך זייברט 2024–מכהן | |