שיחה:פרייה ורבייה

רק לגברים?

נאמר בספר בראשית "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ" - הפנייה היא לאדם ולחוה יחדיו, מדוע אם כן המצווה היא לגברים בלבד, ונשים פטורות ממנה? זהו פטור מפוקפק למדי, שהרי אין דרך לקיים את המצווה ללא מעורבות רבה של האישה, כך שלמעשה היא טורחת בלא שתקבל שכר מצווה - מדוע קופחה? דוד שי 07:00, 5 פברואר 2006 (UTC)

הסבר פמיניסטי משהו נמצא כאן http://www.schechter.ac.il/bima.asp?ID=1

או בקיצור: [...] האיש מצווה על פריה ורביה, אבל לא האשה. רבי יוחנן בן ברוקא אומר, על שניהם הוא אומר 'ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו' (משנה, יבמות ו': ו).

על פי פשט המקרא מתייחסת הברכה הראשונה של אלוהים לאדם: 'פרו ורבו ומלאו את הארץ' ( בראשית א:כח') לזכר ולנקבה שבמין האנושי גם יחד . למרות שאפשרות קריאה זו מועלית כדעת מיעוט של ר' יוחנן בן ברוקא, היא נדחית על ידי חכמי המשנה מבחינה הלכתית שכן נמצאת סותרת את הנחת היסוד של שלטון הגבר באשה. ברגע בו מצווה רק הגבר לפרות ולרבות, הופכת האישה מאדם לכלי המשמש את הגבר במילוי מצווה דתית ואנושית זו.--איש המרק 07:23, 5 פברואר 2006 (UTC)

אשריך שכיוונת לדעת גדולים. כך אומר גם רבי יוחנן בן ברוקה (מסכת כתובות סה, ב):

משנה. האיש מצווה על פריה ורביה, אבל לא האשה. רבי יוחנן בן ברוקה אומר, על שניהם הוא אומר (בראשית א) ויברך אותם אלהים ויאמר להם [אלהים] פרו ורבו:

גמרא. מנא הני מילי (מניין שרק האיש מצווה)? אמר ר' אילעא משום ר' אלעזר בר' שמעון, אמר קרא (בראשית א) "ומלאו את הארץ וכבשוה" - איש דרכו לכבש ואין אשה דרכה לכבש. - אדרבה! "וכבשוה", תרתי משמע (לשון רבים - שניים)! אמר רב נחמן בר יצחק: "וכבשה" כתיב (הכתיב הוא בלשון יחיד). רב יוסף אמר מהכא (בראשית לה) "אני אל שדי פרה ורבה" ולא קאמר 'פרו ורבו'.

בטעם הדבר נאמר שאישה בדרך כלל ממילא רוצה לפרות ולרבות, ולכן אין שום צורך לצוות אותה. גברים - זה פחות מעניין אותם (אם כבר אז המעשה עצמו, אבל פחות הולדת בנים). ראיה לדבר היא חוויית העקרות, שידועה בספרות (למימי התנ"ך ועד היום) כחזקה ומשמעותית הרבה יותר אצל נשים דווקא. הלל 07:27, 5 פברואר 2006 (UTC)

ברשותכם, אני רוצה להעמיד אתכם על טעותכם: המצווה נלמדת מהפסוק בפרשת נח "ואתם פרו ורבו" (בראשית ט, ז) ולא מפרשת בראשית, שם מדובר בברכה. בפרשת נח הפנייה הינה ל"נח ולבניו" (בראשית ט, א). מהפסוק בפרשת בראשית לומדים פרטי דינים של המצווה, אך לא את המצווה עצמה, כפי שמופיע בתלמוד בבלי (סנהדרין נט, ב).

Ptichat - שיחה 10:17, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

נשמע תירוץ די מגוחך כדי לבוא ולומר שהמצווה מיועדת רק לגברים. במקום אחד זו ברכה, באחר מצווה? אף אחד לא רואה את המוזרות בטענה הזו? איתן - שיחה 23:57, 1 בפברואר 2015 (IST)

לא הבנתי מה מגוחך. המצווה ניתנה רק לגברים. העובדה שגם נשים בורכו אינו הופך זאת למצווה. גם הדגים בורכו בפריה ורביה. האם תרצה להכניס גם אותם למצווה עקב כך??? Ptichat - שיחה 00:11, 2 בפברואר 2015 (IST)

באמת וודאי יש מצווה לאישה בפרו ורבו. וזו המצווה הכללית שכך מוכח מכמה גמרות וראשונים, ועיין בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו, שמבאר שם את העניין (אין קשר לפנימיסתי). והרחבתי על זה בערך כרגע. שייה לך שבוע טוב!איתן,דוד שי,איש המרק,הלל. בברכה Yairde - שיחה 19:18, 21 באוקטובר 2017 (IDT)

כתיב מלא - בשם הערך

מציע לשנות, לפי כללי הכתיב הנהוגים אצלנו: פרייה ורבייה. אלדד • שיחה 17:10, 25 בפברואר 2007 (IST)

בינויקי

האם אפשר לקחת את זה בתור בינוויקי ? גיא - שיחה 22:10, 16 באוקטובר 2012 (IST)

משוב מ-12 במרץ 2015

ההפניה במקור 2 אינה מדוייקת מדובר ביבמות ולא בכתובות הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
164.138.113.99 12:47, 12 במרץ 2015 (IST)

צודק. תיקנתי. Ptichat - שיחה 15:16, 12 במרץ 2015 (IST)

שינוי השם ל"פרו ורבו"

הפועל "פרייה ורבייה" אינו מתאים כשם הערך, יש לשנותו ל"פרו ורבו", כך מופיע במרבית המקורות, המאמרים והספרות וכך מוכר גם בשפה המדוברת. בברכה, Tshuva - שיחה 08:22, 18 במרץ 2016 (IST)

שלום, אני לא יודע לדבר על ״מרבית המקורות״, אבל בדקתי בספר החינוך לדוגמה. הוא אכן קורא למצווה. ״פריה ורביה״. צריך לבסס את האמירה לדעתי לפני ביצוע השינוי. Ptichat - שיחה 08:37, 18 במרץ 2016 (IST)

אני תומך בשינוי. הציטוט המקורי הוא "פרו ורבו", אני די בטוח שזה גם השם המוכר ביותר. ★ ℬ𝐴ℛ ★ שיחה ★ 02:21, 12 בדצמבר 2016 (IST)

פרייה ורבייה זה המושג, פרו ורבו זה הציווי • חיים 7 • שיחה • 18:28, 12 בדצמבר 2016 (IST)

חיים 7 במשפט הראשון בערך נכתב "מצוות פרו ורבו" ולא מוזכר הכתיב "פרייה ורבייה" עד הפסקה 2.1 - זה לא מתיישב טוב. האם יהיה שגוי לקרוא לערך "פרו ורבו"? אם לא, עדיף לעשות שימוש בשם המוכר ביותר. ★ ℬ𝐴ℛ ★ שיחה ★ 15:50, 13 בדצמבר 2016 (IST)

זה שיש סתירה בין שם הערך לפתיח לא אומר שהפתיח בהכרח צודק. אני נוטה להסכים עם חיים. • צִבְיָה • שיחה • י"ד בכסלו ה'תשע"ז 14:43, 14 בדצמבר 2016 (IST)

בר, לדעתי השם פרו ורבו, שגוי. כפי שהסברתי, יש הבדל בין ציווי למושג. וכן גם ברית מילה ולא ימול לכם כל זכר • חיים 7 • שיחה • 15:49, 14 בדצמבר 2016 (IST)

אם כך, יש לשנות את הפתיח. ★ ℬ𝐴ℛ ★ שיחה ★ 15:52, 14 בדצמבר 2016 (IST)

עוד תיקון

לגבי המשפט הזה: " המצווה אינה נכללת בשבע מצוות בני נח, אולם בתלמוד הבבלי,[8] נאמר ששבע המצוות כוללות רק מצוות פסיביות ("שב ואל תעשה"), ואם כן, אין ראיה שגוים פטורים."

נראה שצריך לתקנו כך:

המצווה אינה נכללת בשבע מצוות בני נח, שהרי בתלמוד הבבלי,[8] נאמר ששבע המצוות כוללות רק מצוות פסיביות ("שב ואל תעשה"), ואם כן, זו ראיה שגוים פטורים כי מצוות פריה ורביה היא מצווה בקום עשה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
 2.53.28.165 23:09, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

מקום בערך ליחס בין המצווה לסוגיות של דמוגרפיה וקיימות

מגמות דמוגרפיות בציבור הישראלי מראות קשר ברור בין אדיקות דתית לפריון (בממוצע 6-7 ילדים בציבור החרדי, 4-5 בציבור הדתי, 2-3 בציבור המסורתי וחילוני). נושא זה מעלה שאלות לגבי עתיד המדינה בסוגיות שונות (לדוגמה תחבורה, דיור, חקלאות, בריאות. ניתן לראות את המאמר של אקו ויקי בערך דמוגרפיה של ישראל). צפוף – הפורום לאוכלוסייה סביבה וחברה עוסקים בכך רבות.

הוספתי קישור בראו גם ל"פיצוץ אוכלוסין" ושוחזרתי. אני תוהה מדוע לא ניתן לעסוק בערך בביקורת או סייגים (גדרי המצווה?) למצווה זו, או לפחות לקשר תחת "ראו גם" לערכים העוסקים בנושא זה, שמושפע ממצווה זו. לדוגמה פיצוץ אוכלוסין, הגבלת ילודה ותכנון משפחה . אני רואה מספר התייחסויות לנושאים אלו בשו"ת. לדוגמה [1], [2]. לא העמקתי יותר מדי בקריאה, אך יש לכך התייחסות. ראוי לדעתי להביאה גם כאן. ‏Hummingbird‏ ° כולי אוזן ° ^{יש לך הודעה} 15:59, 23 במאי 2019 (IDT)

עוד שתי התייחסויות לנושא: טמקא, ויקיטקסט. ‏Hummingbird‏ ° כולי אוזן ° ^{יש לך הודעה} 16:07, 23 במאי 2019 (IDT)

בן נחום ‏Hummingbird‏ ° כולי אוזן ° ^{יש לך הודעה} 16:29, 23 במאי 2019 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

כתבתם שהמקור של המצוה של פרייה ורבייה הוא מהפסוק בבראשית פרק ט וכתבתם שאלו הלומדים דמקורו מבראשית פרק א אין זה אלא טעות. וציינתם לגמ' בסהדרין נט ע"ב. אך יעויין במשנה יבמות ו,ו ובגמ' שם סה ע"ב. דהם מבואר להדיא דלומדים מהפסוק בפרק א. דווח על ידי: דוד 2A01:6500:A052:AE8C:7355:C744:1DD0:1F46 21:58, 28 במרץ 2020 (IDT)

נרו יאיר? התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 14:14, 29 במרץ 2020 (IDT)

בפשטות הוא צודק שאי אפשר לקבוע קטגורית שלא לומדים מפרק א', אתקן. נרו יאיר • שיחה • ד' בניסן ה'תש"ף • 20:15, 29 במרץ 2020 (IDT)

גיל הנישואין

מובא בערך דעה אחת מקידושין כ"ט ע"ב כשיש כמה שורות אחרי עוד שתי דעות ● קער א וועלט • שיחה • 11:56 • י"ח בניסן ה'תשפ"א

לא מדובר במצווה, אלא בציווי

אין מדובר במצווה (כחלק מהמצוות שניתנו לישראל במהלך יציאת מצרים ומעמד הר סיני), אלא בציווי ספציפי לאנשים ספציפיים - בפעם הראשונה לאדם וחווה, ובפעם השנייה לנח ומשפחתו וכן לבעלי החיים שהיו עמם). לא סתם הציווי של פרייה ורבייה הוא דווקא עבור דמויות אלו, שכן הם היו בודדים בעולם (לאחר הבריאה ולאחר המבול) והיה עליהם ליצור אנושות. יש ציווים רבים במקרא לאנשים ספציפיים, לא כל ציווי הוא מצווה לכל בני האדם לדורותיהם, אלא לזמן ספציפי עבור אנשי ספציפיים. זה שחכמים מנו את הציווי הנ"ל כמצווה, זה כבר עניין של פרשנות מאוחרת ולא של פשוטו של טקסט. על ויקיפדיה לא לקבל כל פרשנות כעובדה, אלא להתייחס בהקשר הזה לפשט ולהוסיף כי יש מי שרואה בכך מצווה (וזכותו כמובן). מוזמנים להביע את דעתכם על עמדתי. מתייג גם את בעלי הידע ביהדות ובעלי הידע בדתאמרי אביטן, Shaun The Sheep, Tshuva, יאיר הנווט, hagay1000, בן-ימין, דגש חזק, סיון ל, Polskivinnik, קפקא, DimaLevin, TergeoSoftware, איתן ברוך, יצחק צבי, פיטר פן, נתן טוביאס, נרשמתי כמה פעמים!!‏. Darsheni - שיחה 12:28, 30 ביולי 2021 (IDT)

התיוג לא עבד כי תייגת יותר מ-50 משתמשים, אבל אוכל לומר בקיצור שדבריך אינם נכונים. כל מוני המצוות מנו את זה כמצווה, ולזה הערך מתייחס. שמש מרפא - שיחה 00:58, 1 באוגוסט 2021 (IDT)

קיבלתי, אני מתייג שנית את בעלי הידע ביהדות .

במה דבריי אינם נכונים? לא נימקת דבר. זה שהחכמים מנו את זה כמצווה הרי שזה ידוע, אין בסמכותי להסיר את זה מסל המצוות, אני רק אומר שאין זו מצווה מהר סיני. הפסוק הוצא מהקשרו כציווי לדמויות ספציפיות בזמנם, ולא לבני ישראל לדורותיהם (בניגוד לרשימת המצוות המוזכרות בחומשים האחרים). Darsheni - שיחה 09:25, 1 באוגוסט 2021 (IDT)

מבחינת ההלכה זה נחשב למצווה של ממש, מהבודדות שמוגדרות ככאלו על ידי מוני המצוות למרות שהציווי ניתן עוד לפני מתן תורה. ‏DGtal‏ - שיחה 09:34, 1 באוגוסט 2021 (IDT)

אם לא נקבל את עמדת ההלכה אין לנו אף מצווה ביהדות, שום דבר לא ברור במקרא מה כוונתו, וניתן למחוק את כל ויקפדיה בנושא היהדות, אלא ברור שאנציקלופדיה אינה ספר פירוש למקרא, אלא הסבר למצוות, ומצוות מתפרשות ביהדות לפי הסבר חז"ל, אחרית אין מצוות בכלל אריה יונה - שיחה 09:43, 1 באוגוסט 2021 (IDT)

איני מקבל את הטענה ש"מצווה" זה מה שבני ישראל נצטוו במדבר ו"ציווי" זה כל ציווי אחר. Biegel - שיחה 09:44, 1 באוגוסט 2021 (IDT)

גם גיד הנשה נאמרה לכאורה (דגש על לכאורה, חז"ל אמרו שלא) לפני הר סיני, ולמרות זאת היא מתפרשת כמצווה לדורות. אין הבדל בין כיבוד אב ואם שנאמר בסיני לכל ישראל, לבין פרייה ורבייה. בנציון יעבץ - שיחה 09:45, 1 באוגוסט 2021 (IDT)

מסכים עם Darsheni. בתורה שבכתב זה ציווי לאנשים ספציפיים בזמנים ספציפיים, ולא לדורות (למרות שכמו Biegel לא ברור לי מהיכן ההבחנה בין הביטוי "מצווה" ו"ציווי", אבל אני כותב לעניין הדברים). לא שחלילה אני שולל את פירוש חז"ל וטוען שהוא לא נכון או שלא צריך לנהוג כך, אבל גם הם בעצמם יסכימו שזה פירוש/קבלה, ולא פשט הכתוב. אמנם הניסוח "יש מי שרואה בכך מצווה" לא מתאים, כי חז"ל ובעצם כל היהדות הרבנית רואה בכך מצווה, ולכן יש לציין לדוגמא: "חז"ל הרחיבו את תוקפו של הציווי, ופירשו אותו כמצווה לדורות:. Itay tayri - שיחה 09:50, 1 באוגוסט 2021 (IDT)

אני לא חולק על כך שזה נאמר ליחידים (גם אם לפי חלק מהדעות הציווי נשנה לאחר מתן תורה). אני פשוט לא מקבל את החילוק בין המושגים. Biegel - שיחה 09:52, 1 באוגוסט 2021 (IDT)

אני מאוד מכבד את כל מי שמאמין בהלכה, אבל לא כל היהודים בעולם מאמינים בה. Darsheni - שיחה 10:01, 1 באוגוסט 2021 (IDT)

התורה שבכתב לא מחזיקה מעמד ללא חז"ל, ראה מה שקרה לקראים. פרשנות חז"ל למצוה צריכה להיות הדרך הראשונה לתיאור המצוה. בנציון יעבץ - שיחה 10:35, 1 באוגוסט 2021 (IDT)

היא מצווה ככל המצוות לדעת כל מאן דאמר ביהדות. ועם פרטים ואופי משלה (ככל המצוות) Tshuva - שיחה 11:08, 1 באוגוסט 2021 (IDT)

כיוון שהערך לא עוסק בפסוק אלא במצווה, פרשנות אפשרית נוספת אינה רלוונטית. אפשר להזכיר אותה, אבל לא סביב זה נסוב הערך. שמש מרפא - שיחה 14:16, 1 באוגוסט 2021 (IDT)

הפרשנות לפיה מדובר רק בציווי ליחידים תמוהה. העובדה כי מצווה זו ניתנה גם ליחידים (שבהם היה תלוי אז קיום העולם), עוד קודם מתן תורה, מוכיחה עד כמה מדובר במצווה בעל ערך רב הרבה יותר ממצוות "רגילות", החשוב לעצם קיום האנושות, ולכן לא היה אפשר להמתין עד למתן תורה. אין זה מוריד מערך המצווה, אלא רק מוסיף בנחיצותה. • ידך-הגדושה - שיחה 15:24, 1 באוגוסט 2021 (IDT)

הכוונה בטענה של דרשני היא שהתורה לא מצווה את הקורא בה בשום מקום לפרות ולרבות, אלא הציווי הוא על הדמויות בסיפור. לכן הגדרת הציווי כמצווה לדורות - נכנסת לגדר פרשנות, ואינה פשט הכתוב. ואת זה ראוי לציין. Itay tayri - שיחה 15:39, 1 באוגוסט 2021 (IDT)

ברור שזו מצווה לכל דבר. גופיקו (שיחה | תרומות) 15:39, 1 באוגוסט 2021 (IDT)

גם מפשט הפסוק, ברור שזו מצווה גם לדורות ההמשך. "ומלאו את הארץ" - זו לא משימה לדור אחד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

באותה מידה אפשר לטעון שכל הציווים שנאמרו בתורה הם "לבני ישראל" שהיו במדבר, ובפעמים הבודדות שכתוב "לדורותם", הכוונה לבנים שלהם שחיים באותו זמן. בכל מקרה אפשר לפרש שזה לא מחייב גרים, ועוד המון התסייגות ופירושים. ברור שכל מה שכתוב בערך הוא לפי הפירוש המקובל בחז"ל ובהלכה, ולא צריך לשנות כלום. אם ממש מתעקשים, יכולים לשנות ל"בהלכה היהודית, פרייה ורבייה היא מצווה מהתורה". עמד • שיחה • כ"ג באב ה'תשפ"א • 15:58, 1 באוגוסט 2021 (IDT)

מסכים עם קודמיי שמדובר במצווה ככל המצוות. ויפה כתב האנונימי לעיל, ש"מלאו את הארץ" זו לא מצווה שאדם וחוה או נח ובניו יכלו לקיים בעצמם, וברור שמדובר על ציווי לדורות, ככל המצוות. יאיר דב • שיחה • כ"ד באב ה'תשפ"א • 19:44, 1 באוגוסט 2021 (IDT)