שיחה:רבי יהודה הנשיא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תאריך לידה[עריכת קוד מקור]

מתי נולד על פי המסורת בלוח העברי? אביעד‏ • שיחה 21:33, 24 בדצמבר 2007 (IST)

לפי התוכנה Kaluach 135 היא שנת 3,896 ג'תתצ"ו. אנא בדוק. אני שותל את התאריך , אם שגיתי אנא תקן. ‏Daniel Ventura

לא כתוב איפה גר?

תמונה[עריכת קוד מקור]

למה אין תמונה משהו?

כפי הנראה בזמנו של הנשיא היה אפשר לחלום על תמונה רק בחלום השביעי של ליל שישי לפנות בוקר. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 17:22, 5 בנובמבר 2009 (IST)
ועכשיו ברצינות: אם הצלחת לצלם אותו נשמח אם תעלה את התמונה. בברכה, ינבושד • כ"ג בחשוון ה'תש"ע.

הדבר היחיד שיכול להיות מהשנים האלו זה ציור. וכנראה שאין. או שיש והיא לא נמצאה (עדיין).

"על פי ספירת השנים"[עריכת קוד מקור]

מה פירושו של הביטוי הזה (סוף הפסקה "חתימת המשנה")? בברכה, ינבושד • כ' בטבת ה'תש"ע.

בעיות בערך[עריכת קוד מקור]

הערך רצוף בפרשנויות, ובדרך כלל אין סימוכין לדברים שנאמרים, צירוף שמקשה על הקורא להבחין בין עובדות ומקורות לבין פרשנויות (מלבד הפן הלא-אנציקלופדי שיש בזה). בברכה, ינבושד • כ' בטבת ה'תש"ע.

גידל דגים לצורך יצירת רוטב האקסיגרון[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף שיחת משתמש:ינבושד

כתוב בערך שהוא גידל דגים לצורך יצירת רוטב האקסיגרון. מהיכן המידע? אני כותב את הערך על הרוטב והייתי מאד מעוניין לתת את "הזווית היהודית". Ranbar - שיחה 15:01, 8 במרץ 2010 (IST)

איני יודע, אולי באחד המדרשים, אני צריך לחפש את זה. מי שהוסיף את זה לערך הוא ד"ר יחיעם שורק [1]. בברכה, ינבושד • כ"ד באדר ה'תש"ע.
ניסיתי לחפש קצת ולא מצאתי את המקור, אם כי גוגל הראה כמה מקומות שנוגעים בעושרו של רבי ומזכירים את ספינותיו, אז כנראה הוא כן קיים. אצל מרגליות והיימאן זה לא מוזכר (להיימאן יש פיסקה קטנה על עושרו, אבל הוא לא ממש מתעמק בזה), אבל כדאי לבדוק את הספר של אופנהיימר. דניאל צבישיחה 21:24, כ"ד באדר ה'תש"ע (10.03.10)
חיפשתי בעזרת פרויקט השו"ת על כל איזכורי האקסיגרון בחז"ל, ולא מצאתי קשר לדגים או לרבי יהודה הנשיא. בגמרא ברכות לה עמוד ב ושבועות דף כג עמוד א נאמר שהוא עשוי ממים של כל מיני התבשיל, או של כל מיני הסלק (תלוי אם לגרוס "סילקי" - שבועות - או "שילקי" - ברכות). עזר - שיחה 13:51, 4 באפריל 2010 (IDT)

ערך ללא מקורות מפרסומי היסטוריונים[עריכת קוד מקור]

ערך ארוך מאד שנכתב ללא כל מקורות המבוססים על פרסומי היסטוריונים. יש רשימה של מקורות בלקריאה נוספת, ואני בטוחה שיש ספרים/מאמרים נוספים של היסטוריונים העוסקים ברבי יהודה הנשיא. אבל נראה לי שכל הכותבים בערך התבססו אך ורק על מקורות תלמודיים. ואם התבססו על מקורות אחרים לא ציינו זאת בערך. ובמקרה זה חבל מאד Hanay שיחה 18:13, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

עיקר הערך נכתב בזמנו בידי ד"ר יחיעם שורק. כרגע ערך בעייתי. יש חוסר גדול במקורות והערך רצוף פרשנויות (גם של היסטוריונים) ללא ציון המקור. ראו לעיל #בעיות ערך. בברכה, ינבושדשיחה • ט"ו באלול ה'תש"ע.
ינבושד, לא שמתי לב שגם אתה הערת על טיב הערך. אתמול הוסיף משתמש:כריבדיס מידע מתוך הדף היומי. אני מתארת לעצמי שזה משהו שהוא קיבל בישיבה, ושוב ללא מקורות. אני מציעה שבמקום לכתוב ערכים על ראשי ישיבות קטנות ועל משגיחים ועל עוזרים של הרב שך, ישופצר ערך זה , רבי יהודה הנשיא חשוב הרבה יותר Hanay שיחה 10:21, 25 באוגוסט 2010 (IDT)
חני היקרה, איני חובש כיפה ולא קיבלתי זאת בישיבה, גם לחילונים מותר ללמוד מעט גמרא. דווקא הוספתי מקורות לכל הדברים שהכנסתי, המקור הוא מסכת עבודה זרה בתלמוד הבבלי, דף י' וראי את הערות השוליים שהכנסתי לכל ציטוט שהבאתי. אני מסכים לדבריכם שהערך ערוך בצורה לא טובה ורבי יהודה הנשיא ראוי שהערך שלו ייערך כראוי. אשתדל להתפנות בקרוב ולהתחיל לאט לאט לראות איך מסדרים. כריבדיס - שיחה 16:30, 25 באוגוסט 2010 (IDT)
המקור למה שכתבת הוא גמרא. כל הערך הזה מקורותיו בגמרא. הגמרא לא נכתבה על ידי היסטוריונים כנ"ל התורה. זה לא אנציקלופדי שערך שלם נכתב אך ורק על בסיס הגמרא. היסטוריונים מכירים את המידע שמופיע בגמרא אבל הם מומחים לעשות סינטזה בין המקורות השונים ולהעריך את טיבם. וכאן חולשתו של הערך הזה. אשמח מאד אם תתלבש על הערך תאסוף חומר ממקורות אחרים ותשפר אותו, אל תשכח להביא את מקורותיך ולהוסיפם כהפניות Hanay שיחה 17:27, 25 באוגוסט 2010 (IDT)
מי שמכיר מקורות נוספים שמרחיבים בנושא הערך מוזמן להוסיף אותם. עד כמה שידוע לי, המקור המורחב ביותר בנושא זה הוא חז"ל. מה שכתבתי כאן אינו סותר מה שאמרתי בעבר, שהערך הזה דורש שכתוב בדחיפות. בברכה, ינבושדשיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"א.

חז"ל אינם מקור במובן המתודי של המונח. חז"ל הם אמנם המקור הגלמי, אולם חוקרי חכמת ישראל של הדורות האחרונים הם המקור הראוי. לכתוב על ר' יהודה הנשיא בלי לערוך אינטגרציה מדבריהם - שקול הדבר כמו לכתוב על הטבע לפי משנת אריסטו. ‏Rex‏ • שיחה 16:40, 24 באוקטובר 2010 (IST)

שכתוב הערך[עריכת קוד מקור]

כל הערך עד לפסקה "חתימה המשנה" עבר שכתוב + הרחבה, אך עדיין יש לבצע שכתוב והגהה קלה. --Jys - שיחה 00:30, 4 באוקטובר 2010 (IST)

"מעטפת רומי"[עריכת קוד מקור]

הסרתי את כל הקטע. מדובר לדעתי במידע שולי לערך שהרחיב את "מפלצתיות" הערך ללא הצדקה. אפשר להסתפק בתיאור קשרים קונקרטיים שהיו לרבי יהודה עם מלך רומי מסויים, או להפנות לערך על כל מלכי רומי בתקופת הסנהדרין (לא מצאתי כזה). Jys - שיחה 21:39, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

הנשיא והסנהדרין[עריכת קוד מקור]

הסרתי מהערך את הפסקה הבאה, מכיוון שהוא כתוב רע וגם מפורט מדי. תמצתתי את נושא סכמותו של רבי יהודה מול הסמכות של הסנהרין בפסקה "סמכותו". אני מעתיק לכאן את הפסקה, למי שירצה להשתמש בזה ולנפות את המוץ (המועט) מהתבן. --Jys - שיחה 00:05, 4 באוקטובר 2010 (IST)

"יש אומרים שבימי הזוגות עמדו בראש הסנהדרין רק שניים: נשיא ואב"ד, וכך היה עד ימי ר"ש בן גמליאל השני. בימיו היו שלושה בראש הסנהדרין: רשב"ג נשיא, ר' נתן אב"ד ור' מאיר חכם (164-138 לספירה).

מערכת יחסים מאוד מורכבת התקיימה בתקופה שלאחר חורבן הבית השני בין הנשיא לבין הסנהדרין. תקופה זו ידעה עליות וירידות בתחום הסמכותיות: לעתים הנשיא התבלט במעמדו ולעתים הסנהדרין כגוף אחד, קולקטיבי. אחד הנושאים היותר בעייתיים בהתמודדות בין הנשיא לסנהדרין היה נושא המינויים.

מסורת מפורסמת בתלמוד הירושלמי מונה שלוש תקופות של מינוי כדלקמן: תחילה היו החכמים ממנים את תלמידיהם, לאחר מכן הנשיא היה ממנה מדעת עצמו ואין בית דין ממנה אלא מדעת הנשיא, ולבסוף התקינו שיהיה הנשיא זקוק להסכמת בית הדין ולהפך. ביודענו כי התקופה השנייה מייצגת את דורו של רבי די בכך כדי להביע את כוחו וסמכותו מול חכמי הסנהדרין.

מינויים אלה התייחסו לתחומים הבאים: שיפוט, הוראה, התרת בכורות ונדרים וראיית מומים בבהמה. ובמלים אחרות: אופציה להנהגת הקהילה היהודית במקום מסוים, והיה בהם כדי להצביע על שאיפת הגורם הממנה, הנשיא או הסנהדרין, להפגין את היוקרה מחד ואת קביעת האסכולה של אחד הצדדים וגם הפצתה מאידך בקרב קהילות ישראל בארץ ובתפוצות.

העניין הוא שנוצרה קואליציה אינטרסנטית-פרגמטית בין הנשיא לבין הסנהדרין. שני הצדדים נזדקקו זה לזה ונסמכו זה על זה. המכנה המשותף ביניהם היה מה שאנו מכנים כיום "מיגבלת הכוח" מחד, והמאבק התדיר, הבלתי פוסק, בין ההלכה למציאות: בין הרצון הפטריארכלי והסנהדראי להנהיג את הציבור לבין הזדקקות הציבור להנהגות מקומיות, מוניציפליות. על כן נוצר לא פעם שיתוף אינטרסים בין שני הצדדים שהתחרו על הכוח בהנהגה – הנשיא והסנהדרין.

בימי רבי איננו מוצאים כבר את הפונקציונרים המכובדים שנהגו בתקופת קודמו, רשב"ג, ונגסו היטב בסמכויות הנשיא, כגון אב בית הדין (רבי שמעון) והחכם (רבי מאיר). דמויות אלה נעלמות בימי רבי, מה שמצביע על גידול משמעותי בסמכות הנשיא מול הסנהדרין. המינויים לסיפוק צורכי הקהילות כמו מורים, דיינים וחזנים, היו בידי הנשיא. לפני הנשיא הייתה רשימה, "פיתקא" בלשון חז"ל, שבה היו רושמים את בעלי הסמכויות לתפקידים. רבי היה מבצע את המינויים בזהירות רבה: "רבי היה ממנה שני מינויים (לשנה), ואם היו כדאים (ראויים) היו מתקיימים, ואם לאו היו מסתלקים" (ירוש' תעניות פ"ד סח ע"א). שיטה זו, אגב, נתקבלה בברכה על ידי הקיסר אלכסנדר סוורוס, והנהיגה בביתו.

ביוזמתו של רבי הותקנה התקנה "שלא יהיה תלמיד (חכם) מורה הורייה" (ירוש' שביעית פ"ו לו ע"ב), ובתלמוד הבבלי היא מרוככת מעט: "תלמיד אל יורה אלא אם כן נטל רשות מרבו" (סנהד' ה ע"ב). תקנה זו באה להגן על סמכותו ויוקרתו של הסנהדרין, ואולי היא התגבשה בעקבות פשרה בין הנשיא לסנהדרין.

בתקופה זו מתחילה להשתרר התופעה של "בני חכמים". נפוטיזם מימסדי זה עמד כמסגרת בולמת במידה מסוימת את הסמכותיות הנשיאותית."

רבותיו[עריכת קוד מקור]

יחסי רבי עם הדור שמעליו היו ענפים ומורכבים הוא למד אצל כל גדולי הדור שלפניו וקיים קשרים עמם. למה אין יחס לנושא זה? בנוסף לא מופיעה אפילו מילה על זה שהוא למד אצל רבי יוסי שהיה מרבותיו הגדולים והוא העריץ אותו בצורה יוצאת דופן...

הקראת את האיגרת בצורה טובה ותמציתית, כעת מה דעתך להיות גם הפרוונקא? --Jys - שיחה 15:03, 21 בנובמבר 2010 (IST)

בית דיוניסוס בציפורי[עריכת קוד מקור]

ראוי לציין בערך את ההשערה לפיה התגורר בבית דיוניסוס שבציפורי, ראו בבמאמר זה. יוסאריאןשיחה 10:53, 13 ביוני 2012 (IDT)

משוב מ-28 באוקטובר 2012[עריכת קוד מקור]

מה היה פועלו 212.76.109.16 16:51, 28 באוקטובר 2012 (IST)

משוב מ-10 בספטמבר 2013[עריכת קוד מקור]

גיטה זלזניק 212.179.87.186 17:50, 10 בספטמבר 2013 (IDT) מנהלת בית ספר בית יעקוב אוהל חסיה אשת חיוך קפדנית ביותר

תוספת[עריכת קוד מקור]

לדעתי יש להוסיף את אחד מפועליו העיקריים והוא גניזתם של רבים מהספרים שנכתבו בימי השופטים ובית ראשון כגון: ספר הישר, ספר מלחמות יהוה, ספרי דברי הימים למלכי ישראל ויהודה, ספר עידו החוזה והשמדתם בפועל. 46.121.212.133 12:05, 1 באוקטובר 2013 (IDT)

המשנה[עריכת קוד מקור]

לדעתי, יש מקום להסבר קצר (קצר יותר ממה שקיים עכשיו) לגבי מהות המשנה, מכיוון שזהו מפעל החיים של רבי יהודה הנשיא. אני מסכים שיש מקום לקצר את הפסקה בעניין זה אך לא למוחקה לגמרי. אם לא תהיה התנגדות, תוך שבוע פלוס מינוס אעבור על הפסקה ואראה מה דורש מחיקה ומה כן כדאי להשאיר.

רבי יהודה הנשיא[עריכת קוד מקור]

רבי יהודה הנשיא היה עשיר אבל חי חיי צניעות היה ידוע בצדקתו ובעזרתו לזולת 18:17, 26 באוקטובר 2015 (IST)

קישור לא פעיל[עריכת קוד מקור]

--‏Yoavd‏ • שיחה 15:39, 18 ביולי 2016 (IDT)

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

בדף נכתב: "במעשה כתיבת המשנה הייתה מהפכה גדולה בעולם היהדות משום שעד אז היה אסור לכתוב את התורה שבע"פ וכמו שמופיע בגמרא במסכת גיטין (ס ע"א) "דברים שבע"פ אי אתה רשאי לכותבן", אמנם ר' יהודה הנשיא ראה שאם לא יכתבו את המשנה אלא ימשיכו לשנן אותה בעל פה כמו שהיה עד אז היא עתידה להשתכח מעם ישראל ועל כן החליט לכותבה".

כיום מוסכם על כל החוקרים שרבי יהודה הנשיא לא כתב את המשנה אלא ערך אותה, והיא נשנתה בעל-פה, כמו שאר ספרות חז"ל, במשך מאות שנים, עד סוף תקופת הגאונים, ורק אז נכתבה.

מקור:מאמרו המקיף של פר' יעקב זוסמן ב"מחקרי תלמוד" חלק ג - "תורה שבעל-פה פשוטו כמשמעו" דווח על ידי: יהושע בוך 109.64.20.44 15:45, 29 ביולי 2016 (IDT)

תודה. Nachum - שיחה 17:01, 29 ביולי 2016 (IDT)


המשנה לא נלמדה מן הכתב אלא מתחילת תקופת הגאונים[עריכת קוד מקור]

את ההלכה בתקופת חז"ל היה מקובל ללמוד במתכונת של שינון, מבלי להעלותה על הכתב, ועל כן היא כונתה 'תורה שבעל פה'. ניתן למצוא עדויות רבות במקורות חז"ל לכך שתלמידי החכמים ידעו את המשנה בעל פה. כפי הנראה, המשנה לא נלמדה מן הכתב אלא מתחילת תקופת הגאונים, כאשר רבו ההלכות ונכתבו התלמודים. יש דעות במסורת התולות את כתיבת המשנה בקשיי החורבן והגלות, אך אין לדבר סמך במקורות.

ישנם חוקרים הטוענים שהמשנה אומנם לא נלמדה מן הכתב בבית המדרש, אך הלומדים נהגו לרשום לעצמם רשימות בבית לשינון עצמי.

האם רבי יהודה הנשיא היה נסיך?[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:כיכר העיר
מנורה שצילמתי במסגרת מבצע "צילום בית שערים", תבליט מנורה במערת ארון הקודש.

בוויקיפדיה האנגלית שם הערך עליו הוא "Judah the Prince" ראו (Judah the Prince). גיליתי זאת בעת העלאת תמונות לוויקישיתוף שצילמתי בבית שערים בקבר רבי יהודה הנשיא. ביקשתי לשנות את שם הקטגוריה מהשם המוזר הזה, אבל גיאה היפנה את תשומת ליבי לשם הזה בוויקיפדיה האנגלית. אז פתחתי שם דיון לשינוי שם הערך ראו בקישור בפרק The name of the article should be "Rabbi Yehuda Hanassi. גיאה הוסיף שם גם הפניות למקורות שונים המוכיחים שגם באנגלית הוא נקרא הנשיא. יש בינתיים מתנגד אחד. אז אם יש כאן כאלה שעורכים בווייקפדיה האנגלית, אשמח אם תיכנסו לשם ותשתתפו בדיון. תודה חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 10:54, 19 באוקטובר 2017 (IDT)

יש סיכוי שזה שיבוש של "הנשיא"? "הנשיא" ו"הנסיך" נשמע בשפה מדוברת די דומה. גם תיעתוק של זה לשפה לטינית כלשהי יכול לגרום לשיבוש. יש מקור לסיבה שקוראים לו "הנסיך"? • צִבְיָהשיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"ח 11:14, 19 באוקטובר 2017 ;;(IDT)
אין לי מושג. הופתעתי מהשם הזה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 11:21, 19 באוקטובר 2017 (IDT)
המונח פרינקפס הרומאי הוביל לפרינס האנגלי ובאם למשל תראה בערך Nasi (Hebrew title) תגלה משפט "Nāśī’ (נָשִׂיא) is a Hebrew title meaning "prince" in Biblical Hebrew". ‏DGtal‏ - שיחה 12:40, 19 באוקטובר 2017 (IDT)
ממש מטופש. נשיא הוא לא נסיך. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 14:04, 19 באוקטובר 2017 (IDT)
עכשיו ראיתי שהערך (Nasi (Hebrew title באנגלית מקושר בבינוויקי לערך נשיא הסנהדרין. אוי אוי אוי. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 14:06, 19 באוקטובר 2017 (IDT)
את מאושרת אם את מצפה שהויקי האנגלית תהיה ברמה מינימלית. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 14:33, 19 באוקטובר 2017 (IDT)
הבדיקה שלי העלתה כי השם הזה לא מופרך לגמרי. ראו למשל את כל הספרים בארכיון האינטרנט שמשתמשים בשם הזה. ראו גם את שם הספר הזה משנת 1960‏ - "Judah the Prince: teacher of law".‏ Geagea - שיחה 16:41, 19 באוקטובר 2017 (IDT)
השם מופרך רעיונית, זה שהשתמשו בו במספר מקומות, זאת לא סיבה להמשיך בכך. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 18:48, 19 באוקטובר 2017 (IDT)
זה מופרך רעיונית אם ההגדרה שלך לנסיך מבוססת רק על אצולה מודרנית וסרטים אבל בעבר המונח היה פשוט סוג של תואר הנהגה. ‏DGtal‏ - שיחה 23:27, 19 באוקטובר 2017 (IDT)
האם יש מקור בעברית או יהודי שקרא לו נסיך? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 02:37, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
לפי מה שמוסבר בערכים הרלונטיים באנגלית, השימוש במילה Prince לא נובע מהמילה העברית "נסיך", אלא מכך שבמקומות מסויימים בתורה המילה העברית "נשיא" תורגמה ל-Prince בלועזית. וכך כתוב בפרק הראשון בערך W:en:Nasi (Hebrew title):
The noun nasi (including its grammatical variations), occurs 132 times in the Masoretic Text of the Hebrew Bible, and in English is usually translated "prince," occasionally "captain." The first use is for the twelve "princes" who will descend from Ishmael, in Genesis 17, and the second use, in Genesis 23, is the Hethites" recognising Abraham as "a godly prince" (nesi elohim נְשִׂיא אֱלֹהִים).
Liad Malone - שיחה 03:14, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
תודה Liad Malone, כלומר הוויקיפדיה האנגלית מנציחה לנצח, תרגום משובש מעברית לאנגלית. נפלא. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 04:41, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
והויקיפדיה העברית מרחיבה את הידע האנושי עם דבר ההבל הזה: "סופה של התקופה העות'מאנית בארץ ישראל סימן טובות ליישוב, שרובו תמך בכיבוש הארץ בידי הבריטים, ורבים מבניו אף עזרו לכך באופן פעיל". מכאן שכל הויקיפדיות, כל אחת בדרכה, לוקות בכל החולשות האנושיות הרגילות - אין בשורה. 85.64.60.96 06:27, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
תרגום משובש, כשהוא חלק מהשפה, זה בסדר גמור. לעתים, יש שיבוש בתרגום של מושג מסוים משפה לשפה. גם אנו חוטאים בכך כשאנו מתעתקים שמות בצורה לא נכונה. דוגמה שקופצץ לי תמיד לעין היא ואן גוך שתעתיק נכון יותר לשמו הוא פן חוך. יש דוגמאות נוספות לתרגומים שגויים שפשוט השתרשו. לכן, אני חושב שהשימוש האנגלי במילה "prince" הוא סביר. גילגמש שיחה 05:24, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
גילגמש אתה משווה שני דברים שונים. אם תכתוב פן חוך אף אחד לא ידע על מה אתה מדבר, לעומת זאת יש פרסומים רבים באנגלית שמשתמשים בשם יהודה הנשיא באנגלית. גיאה הראה זאת גם בדיון, אז למה להיצמד לשם שגוי? גם אנחנו מתקנים שמות של ערכים בעת שמסתבר שיש מספיק שימוש בשם הנכון. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 06:23, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
כי אם זה שם שמופיע בספרות, אפשר לטעון שזאת טעות שהשתרשה. אני לא בקי בכתבים בשפה האנגלית שעוסקים באדם זה. יתכן שברוב הספרים הוא מופיע בלי הפרינס הזה. בנוסף, התרגום של "פרינס" לנסיך במובן של תואר אצולה הוא שגוי. לפרינס משמעויות רבות ולא רק תואר אצולה גבוה. לכן, אני לא רואה פה טעות גסה. גילגמש שיחה 06:35, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
אני לא חושב שמדובר בטעות. בוויקיפדיה האנגלית עשוי שינוי שם על פי בקשה בדף השיחה. מן הסתם יעשו שינוי הפוך בהליך ובקצב המקובל אצלם. למילה "prince" באנגלית ישנם משמעויות שונות בין היתר הוא יכול להיות עבור נגיד נשיא או שר. לא שגיאה אם כי וויקיפדיה צריכה לדבוק בשם הנפוץ ביותר. Geagea - שיחה 07:08, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
גם בבריטניקה מצוין שרבי יהודה הנשיא מוכר גם בשם Judah the Prince, כך שלביטוי זה כנראה שורשים עמוקים ממה שנראה לנו. דוד שי - שיחה 07:48, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
תרגום המילה המקראית "נשיא" כ"נסיך" קרוב יותר מתרגומה לעברית מודרנית בגדר president. בוולגטה התואר מתורגם כ-principes, וזה כנראה המקור; בתרגום השבעים, כ-ἄρχοντες, "זקנים". AddMore-III - שיחה 08:30, 20 באוקטובר 2017 (IDT)
גרון הוא זקן (מכאן המילה גרונטולוגיה) ארכון הוא שליט. אני גם חושב שהעברה לפרינפקס היא סבירה וטובה יותר מאשר לפרזידנט. גילגמש שיחה 11:11, 20 באוקטובר 2017 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────


מזל טוב בוויקיפדיה האנגלית, הנסיך הפך לנשיא !!!! שם הערך שונה ל- Judah ha-Nasi (Judah ha-Nasi) חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 18:14, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

ראיתי באיחור - אבל השני זוזים שלי הם שprince אינו תואר מופרך לאנגלית. Prince משמש לא רק לבן המלך (או נסיך-שליט של מדינונת אירופאית), אלא כתור שם תואר גנרי לבעלי תואר לא מוגדר, אך חשוב, באנגלית. בעברית - הנסיך נשמע מוזר מאוד. Prince באגלית ליהודה הנשיא לא נשמע מוזר.Icewhiz - שיחה 18:40, 26 באוקטובר 2017 (IDT)
ראו את התרגום של המילה "נשיא" לאנגלית בוויקימילון האנגלי. תוארו של ראש הסנהדרין לפי זה הוא prince.‏ Geagea - שיחה 09:59, 27 באוקטובר 2017 (IDT)
עוד הערה קטנה. את המידע בוויקימילון האנגלי הוסיף משתמש:Ruakh, שהפעולה האחרונה שלו בוויקיפדיה העברית היתה ב-2011.‏ Geagea - שיחה 11:36, 27 באוקטובר 2017 (IDT)
מכיוון שלרבי יהודה הנשיא יש תואר, אז אין צורך בתואר גנרי. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 13:00, 27 באוקטובר 2017 (IDT)
אני חושב שהמצב הנוכחי הוא העדיף. שנשוא הערך נקרא בתוארו-כינויו העברי ואילו התרגום העתיק לאנגלית משמש כהפנייה. Liad Malone - שיחה 16:41, 27 באוקטובר 2017 (IDT)
- סוף העברה

כינוי "רבינו הקדוש"[עריכת קוד מקור]

אודה אם מישהו יוסיף שהסיבה שכונה "רבינו הקדוש זה בגלל שלא הסתכל בערותו מעולם. ראיתי את זה בירושלמי מגילה בסיפור שאנטונינוס התגייר

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

טעות הקלדה. כתוב בצוואתו של רבי: "עוד מובא בתלמוד, כי ארבעה דברים צוה רבינו הקדוש את בניו: אל תדור בשכנציב שהם ליצנים וגוררים את תושביהם אחר ליצנות". א. ציווה - כשלא מנוקד יש לכתוב עם י' ושני ו'. ב. בשכנציב - וודאי הכוונה "בשכנים". תודה! דווח על ידי: מוריה שטרן 2A01:6500:A044:E014:24B4:67F5:3520:F 23:16, 22 באפריל 2018 (IDT)

א. אנו שומרים בדרך כלל על הכתיב המקורי. ב. שכנציב הוא שם מקום שנזכר במקומות נוספים בתלמוד. נרו יאירשיחה • ח' באייר ה'תשע"ח • 00:52, 23 באפריל 2018 (IDT)


חוסרים במידע[עריכת קוד מקור]

שלמות -> חוסרים במידע -> : חסר לכם מה רבי יהודה הנשיא עשה 77.138.90.82 16:19, 10 בדצמבר 2018 (IST)