ערך ריאלי וערך נקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: לא כתוב כערך אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: לא כתוב כערך אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ערך רֵיאָלִי וערך נוֹמִינָלִי (בעברית: ערך נָקוּב) הן שתי דרכים להצגת סכומים הנקובים במטבע מסוים.

ערך נקוב (באנגלית nominal value) הוא הסכום בכסף, כפי שנקבע, ברגע נתון. לדוגמה: המחיר שנקבע למוצר בעת הוצאתו לשוק, התקציב כפי שאושר לשנה מסוימת, הערך הנקוב על שטר כסף וכדומה. בהתחשב בשינויים בכוח הקנייה של הכסף לאורך זמן, בדרך כלל כתוצאה מאינפלציה, השוואת ערכים נקובים המתייחסים לתאריכים שונים אינה מועילה, ועדיפה עליה השוואת ערכים ריאליים, כלומר ערכים המשקפים אותו כוח קנייה, באמצעות הבאת הסכומים לבסיס משותף.

שימוש בערכים ריאליים מכונה הצמדה - עדכון סכומי כסף נקובים תוך התחשבות בשינויים במדד המחירים לצרכן. מנגנון זה אמור לאפשר השוואה בין ערכים נקובים בזמנים שונים על ידי הבאתם לבסיס משותף. ההצמדה עשויה להיות שלילית או חיובית, בהתאם לסימן המדד ולמגמה במשק (שינויים אינפלציוניים או דיפלציוניים).

בתחום המיסוי, הטלת מס על רווח נומינלי של העסק עלולה להוות מס על רווח שלא נוצר בפועל, ולכן נהוג, לפחות בתקופה של אינפלציה, להטיל את המס על הרווח הריאלי, המשקף גידול ממשי בהונו של הנישום.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה א: אדם מרוויח כ-10,000 ש"ח בחודש, ובהם הוא קונה 10,000 תפוחים. לאחר מספר שנים, מחיר התפוח עלה ל-2 ש"ח, ומשכורתו עלתה ל-20,000 ש"ח.

בדוגמה זו גובה המשכורת ומחיר התפוח עלו ביחס שווה (פי 2) ולכן כוח הקנייה של האדם נשאר זהה. ניתן לראות כי הערך הנקוב של התפוח עלה (עלותו בשקלים גבוהה יותר), אך הערך הריאלי שלו לא השתנה (משום שניתן לקנות אותו מספר תפוחים תמורת המשכורת החודשית).

דוגמה ב: אדם מרוויח כ-10,000 ש"ח בחודש, ובהם הוא קונה 10,000 תפוחים. לאחר מספר שנים מחיר התפוח עלה ל-4 ש"ח, ומשכורתו עלתה ל-20,000 ש"ח.

בדוגמה זו גובה המשכורת אמנם עלה (פי 2), אך ביחס נמוך מזה שעלה מחירו של התפוח (פי 4), ולכן כוח הקנייה של האדם קטן. כאן הערך הנקוב של התפוח עלה (מ-1 ש"ח ל-4 ש"ח), אך גם הערך הריאלי שלו עלה, ביחס לשכר של אותו אדם, שכן אם בעבר אותו אדם יכול היה לרכוש 10,000 תפוחים באמצעות משכורתו החודשית, כעת הוא מסוגל לרכוש רק 5,000. ירידת כוח הקנייה מ-10,000 תפוחים ל-5,000 מסמלת את עליית הערך הריאלי של התפוח (פי 2).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.