שכחת ילד ברכב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שִכחת ילד ברכב הוא אירוע שבו מבוגר המסיע ילד ברכבו יוצא מהרכב ועקב שכחה או חוסר תשומת לב, משאיר את הילד ברכב. האירוע מתרחש על פי רוב בעת חריגה מהשגרה ומושפע מעייפות והסחת דעת. על המבוגר משתלט מצב “נהג אוטומטי”, הגורם לו להמשיך בשגרת היום ללא מודעות לכך שהילד נשאר ברכב.[1] ילד קטן, ובמיוחד תינוק, אינו יכול לחלץ עצמו או להזעיק עזרה, והוא חסר ישע ברכב. שהייה של הילד ברכב הסגור במשך שעות אחדות ביום חם עלולה להביא לפגיעה קשה בו ואף למותו, עקב טמפרטורה גבוהה ברכב הסגור העשויה להגיע ל-65 מעלות צלזיוס ואף יותר, הילד עשוי להיקלע לסכנת התייבשות ומכת חום. שכחת ילד ברכב עשויה להתגבש עד לכדי עבירה של גרימת מוות ברשלנות.

אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה מצבים נפוצים שבהם מתרחשת תאונה מסוג זה:

  • נהג ברכב הסעות, מסיע מדי יום ילדים אל גן ילדים או בית ספר, כאשר ילד נרדם במהלך הנסיעה ולא יורד במקום המיועד לו, או כאשר הנהג שוכח להוריד את אחד הילדים במקום המיועד עבורו, ופונה לעיסוקים אחרים.
  • הורה נוסע במכוניתו עם ילדו, ועקב אירוע שמסיח את דעתו שוכח שילדו ברכב (לעיתים הילד רדום), יוצא מהרכב ונועל אותו.
  • הנהג יוצא מהרכב לדקות מעטות, תוך שהוא מודע לכך שנותר ילד ברכב, ומסיבות שונות מתעכב זמן רב מהמתוכנן או משנה את תוכניותיו ואינו חוזר אל הרכב.

בשלושת המקרים הנהג השוכח עלול לעמוד לדין באשמת רשלנות.

ישנם גם מקרים בהם ילד נכנס לרכב שאינו נעול, ואינו מצליח לצאת.

בשל גורמים פיזיולוגיים, תינוקות וילדים רגישים יותר לעליית טמפרטורת הגוף והתפתחות מכת חום, מאשר מבוגרים, בעת שהייה בסביבה חמה. השארת ילד ברכב, גם לזמן קצר יחסית, יכול לגרום לו לנזק משמעותי.[2]

אחד מגורמי הסיכון לאירוע זה הוא רכב עם חלונות בצבע כהה, המקשים על הבחנה בהימצאות נוסעים ברכב, בעת מבט מהחוץ.

שכיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחילת 2008 ועד אמצע 2013 נרשמו 205 מקרים של השארת ילדים ברכב בישראל, שבהם נספו 12 ילדים.[3] מספר זה מהווה כ־1% ממספר הילדים שנספו באותן שנים בתאונות למיניהן (כולל תאונות דרכים).[4] משנת 1998 ועד אמצע 2013 נספו בארצות הברית כ-650 ילדים בתאונות מסוג זה.[5]

מחקר שנערך בארצות הברית מצא כי באוכלוסייה שנבדקה רוב מוחלט של מקרי המוות עקב מכת חום ברכב הם של ילדים מתחת לגיל 4. כרבע ממקרי המוות הם של ילדים שנכנסו בעצמם לרכב לא נעול, ושאר המקרים הם של ילדים שמתו עקב שכחה. מתוך מקרי השכחה, כ־27% היו מקרים בהם הנהג תכנן להשאיר את הילד ברכב לזמן קצר בלבד, אך לבסוף הילד נשאר ברכב זמן רב. כשני שלישים מהתינוקות שמתו היו זכרים (שחלקם במקרי המוות בהם התינוק נכנס בעצמו לרכב מגיע לכ־78%), וכשליש נקבות. 3/4 מהמקרים אירעו בעונת הקיץ, וכרבע בשאר עונות השנה. 82% מהמקרים היו של ילדים שהושארו ברכב לפחות שעה. אחוז גבוה יותר של נשים (כ-60%) היה מעורב במקרי השארת ילדים ברכב, בהשוואה לגברים.[6] סטטיסטיקות של שכחת ילדים ברכב בארצות הברית בשנים 1998–2014 מצאו קרוב לשוויון בין המינים.[7]

מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ריבוי המקרים, פותחו אפליקציות וטכנולוגיות, שמטרתן למנוע שכחת ילדים ברכב.[8][9]

באמצע 2012 הוגש למשרד התחבורה בישראל, דו"ח על שכחת ילדים במכונית, שממליץ לפתוח במסע הסברה נרחב בנושא ולקדם תקינה של פתרונות אלקטרוניים למניעת שכחת הילדים.[3]

לפתרון הבעיה ברכב הסעות הוצע פתרון טכנולוגי המחייב מעבר של הנהג לכל אורכו של הרכב בעת סיום נסיעה, דבר המצמצם את הסכנה שילד ישכח ברכב.[10]

ב-2016 אגודת יד שרה פיתחה צמיד חיישן המזכיר להורה אם שכח את הילד.[11] ב-2019 חברת תינוק באוטו! פיתחה צמיד ורצועה אשר יכולים לסייע להורה לא לשכוח תינוק במושב האחורי.[12] תשדיר רדיו ישראלי המליץ להורים לאמץ נוהג יומיומי קבוע העשוי למנוע מקרים שכאלה: להקפיד על הפעלה מראש של תזכורת או שעון מעורר בטלפון הנייד, להניח חפץ חיוני נדרש (למשל מפתחות או הטלפון הנייד) בצמוד לתינוק או מתחתיו, כך שההורה יראה את התינוק בעת יציאתו מהרכב, לתאם נוהל קבוע של טלפון תזכורת בין בני הזוג בשעה הרלוונטית בכל בוקר. במקביל פונות הרשויות אל הציבור לגלות ערנות לרכבים חונים בהם נצפים תינוקות ללא הוריהם ולהזעיק מיידית את כוחות ההצלה.

ב-2021 החליטה שרת התחבורה, מירי רגב, לחייב התקנה של מערכת התראה במכוניות המסיעות ילדים עד גיל 4. עד אמצע יולי 2021, נרכשו כ-50,000 מערכות התראה, פחות מ-6.5% מהכמות הנדרשת על פי הערכות משרד התחבורה.[13] השרה הנכנסת מרב מיכאלי החליטה לדחות את כניסת החובה לתוקף למשך שנה. בעקבות זאת ירדו מחירי המערכות[14] ובהמשך ביטלה השרה כליל את חובת התקנת המערכת.[15]

למרות הטיפול בנושא וניסיונות המניעה הרבים, הפתרונות שיצאו לשוק לא מספקים עדיין נתונים לגבי יעילותם.[16]

יחס החברה למקרים של שכחת ילד ברכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך כלל מקרי ההיפגעות של ילדים, עולה ששכחה ברכב גובה פחות קורבנות בנפש ביחס לתאונות דרכים ותאונות דוגמת טביעה וחנק. למרות זאת, התופעה זוכה לסיקור תקשורתי נרחב. ישנה תפיסה רווחת כאילו מקרי היפגעות אחרים הם מעין "גזירת גורל", בעוד ששכחת ילדים ברכב היא מיותרת לחלוטין.[17] כך למשל כתב ד"ר יעקב שיינין: "כיוון שזו תופעה מיותרת לחלוטין, יש לבדוק את האמצעים והדרכים למגר כליל תופעה טרגית מיותרת זו.[18]

היבטים משפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019 חוקק באיטליה חוק המחייב רכב המסיע ילדים עד גיל 4 בהתקנת חיישן המשמש לגילוי ילד שנשכח ברכב.[19]

שכחת ילד יכולה להיחשב עבירה פלילית. לפי המשפט הפלילי בישראל, אדם יכול לעמוד לדין באשמת השארת ילד בלא השגחה (סעיף 361 לחוק העונשין) או נטישת מושגח (סעיף 363 לחוק העונשין). שכחת ילד ברכב המביאה למותו, עשויה להעמיד לדין את האדם בגין גרימת מוות ברשלנות ( סעיף 304 לחוק העונשין).[20]

עם זאת, בשונה ממרבית העבירות הפליליות עבירה זו מבוצעת ללא כוונה תחילה וללא כוונת זדון. על פי רוב על ידי קרובי הקורבנות, דבר ההופך את השיפוט למורכב לאור הטרגדיה הפוקדת את משפחת הקורבן.[20]

בישראל לא נהוג להעמיד לדין הורה שילדו נספה עקב אירוע זה, בנימוק שמותו של הילד הוא עונש כבד דיו, שאין להוסיף עליו.[21] עם זאת ישנן מדינות, כמו ארצות הברית, שבהן נהוג להעמיד הורים לדין גם במקרה כזה.[22]

בפסק דין של בית המשפט העליון נקבע שפגיעה כתוצאה משכחת ילד ברכב אינה בגדר תאונת דרכים כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ולכן אינה מזכה בפיצויים לפי חוק זה.[23]

בפסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נקבע ששכחת ילד ברכב על ידי נהג הסעות, אף שהסתיימה בשלום, היא עבירת משמעת חמורה, המצדיקה את פיטורי הנהג ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים.[24]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שכחת ילדים ברכב, באתר בטרם בטיחות ילדים
  2. ^ משרד הבריאות, לא משאירים ילד ברכב ללא השגחה, באתר משרד הבריאות, ‏3.01.2022
  3. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד דניאל שמיל, דן אבן, חיים לוינסון, דו"ח על שכחת ילדים במכונית הוגש למשרד התחבורה לפני שנה - אך טרם יושם, באתר הארץ, 16 ביולי 2013
  4. ^ על פי ארגון "בטרם", מוצרים למניעת שכחת ילדים ברכב, באתר "בטרם"
  5. ^ יצחק בן-חורין, כששוכחים ילד ברכב: בארה"ב, חצי עומדים לדין, באתר ynet, 15 ביולי 2013
  6. ^ A Guard, S S Gallagher, Heat related deaths to young children in parked cars: an analysis of 171 fatalities in the United States, 1995–2002, Injury Prevention, 2005
  7. ^ Persons Responsible for Heatstroke Deaths of Children Forgotten in Vehicles, Jan Null, CCM Department of Meteorology & Climate Science, San Jose State University
  8. ^ מערכת NEXTER, ‏כך לא תשכחו את התינוק ברכב: 8 אפליקציות ומכשירים, באתר ‏מאקו‏, 15 ביולי 2013
  9. ^ האפליקציות שיעזרו לכם לא לשכוח ילדים ברכב, באתר וואלה!‏, 15 ביולי 2013
  10. ^ אריק בנדר, הצעת חוק: שכחת ילד ברכב – תאונת דרכים, באתר nrg‏, 1 ביולי 2013
  11. ^ הפתרון למניעת שכחת תינוקות ברכב, באתר יוטיוב
  12. ^ הפתרון למניעת שכחת תינוקות ברכב, באתר יוטיוב
  13. ^ קינם כהן‏, משרד התחבורה מודה: האזרחים טרפדו את תקנות מערכות ההתרעה, באתר וואלה!‏, 21 ביולי 2021
  14. ^ עידן ארץ, ‏מאז ביטול החוק, מחיר המערכות נגד שכחת ילדים ירדו מ-250 ל-69 שקלים, באתר גלובס, 6 בינואר 2022
  15. ^ ענת רואה, לפני שנכנסה לתוקף: בוטלה חובת התקנת מערכת למניעת שכחת ילדים ברכב, באתר כלכליסט, 16 בינואר 2022
  16. ^ אפל- פנקס, אביטל, סקירה בנושא מניעת שכחת ילדים ברכב- עבור אנשי מקצוע, באתר בטרם לבטיחות ילדים, ‏08.09.2013
  17. ^ אורלי סילבינגר, ‏דעה: החוק האיטלקי למניעת שכחת ילדים ברכב: מה קורה בישראל?, באתר גלובס, 18 בינואר 2018
  18. ^ ד"ר.שיינין.יעקב, שכחת תינוקות במכונית, באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ‏25.7.2013, הכפילות במקור
  19. ^ איטליה: חובה להתקין אזעקת "שכחת את הילד", באתר ynet, 8 בנובמבר 2019
  20. ^ 1 2 ח.ש, דוח סיכום פעילות 2019, באתר משרד המשפטים, ‏2019
  21. ^ אהר'לה ויסברג, "אני מת בכל יום מחדש": האם יש טעם להעניש הורים ששכחו את ילדיהם ברכב?, באתר וואלה, ‏יולי 2016
  22. ^ After leaving a child in a car, 'that pain...never goes away', July 3, 2014, CNN,
  23. ^ רע"א 3762/11 עיזבון המנוחה אושר רחימי ז"ל ואחרים נ' עמיר חריזי ואחרים, ניתן ב־16 בינואר 2012
  24. ^ ס"ע (י-ם) 60694-03-11 יצחק טובול נגד א.ד.ם אקספרס בע"מ, ניתן ב-10 ביולי 2013, באתר "נבו"