שלום הורוביץ
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| לידה |
1881  |
|---|---|
| פטירה |
1956 (בגיל 75 בערך) |
| מדינה |
ישראל |
| תאריך עלייה | 1922 |
| מקום מגורים | "בית שלום", ירושלים |
  | |
שלום הורוביץ (6 בספטמבר 1881 – 1 בפברואר 1956) היה מבכירי עורכי הדין בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ובשנים הראשונות של מדינת ישראל.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלום (סולומון) הורוביץ נולד בשנת 1881 בעיר מנצ'סטר באנגליה, אליה היגר אביו יעקב הלוי איש הורוביץ ממזרח אירופה וקיים בית של תרבות יהודית שורשית.
את השכלתו רכש שלום הורוביץ באוניברסיטת קיימברידג' בה קיבל בהצטיינות את התואר מוסמך במדעי הרוח בלימודים קלאסיים. המשיך בלימודי משפטים אותם השלים בשנת 1907 ומאז ועד לשנת 1922 עבד כעורך דין במנצ'סטר. עלה לארץ ישראל, לא במטרה להשתקע בה, אלא הוזמן אליה ביוזמתו של רואה חשבון ישעיהו ברוידא, שהיה איש הכספים של ההנהלה הציונית. בארץ, שהייתה נתונה תחת שלטון בריטי, נזקקו אנשי היישוב העברי לסיוע משפטי במערכת המשפט הבריטית והוא הוזמן לארץ בשל בקיאותו במשפט הבריטי. תחילה עבד בשותפות עם עוה"ד הארי סאקר במשרדו בירושלים. המשרד ייצג, בין השאר, את פנחס רוטנברג, את חברת החשמל, את האוניברסיטה העברית ואת הסוכנות היהודית. לאחר שנים אחדות עמד שלום הורוביץ כראש משרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות'.
בין היתר ייצג שלום הורוביץ, ביחד עם עורך הדין הוראס סמואל, בערעור שהתקיים בבית המשפט המנדטורי לערעורים, את הנאשמים ב"משפט עפולה", בו הורשע חקלאי ממושב בלפוריה בהריגת ערבי בעת העלייה על הקרקע של העיר עפולה. הסניגורים הביאו לביטול פסק הדין ולעריכת משפט מחודש שבו זוכה הנאשם.
במסגרת משרדו שימש הורוביץ כיועץ המשפטי של רוב החברות הכלכליות הגדולות בארץ בתקופת שלטון המנדט, כחברת החשמל וחברת האשלג. היה יועץ משפטי לחיים ארלוזורוב ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. שלום הורוביץ פעל כראש המשרד עד שפרש מעבודתו המקצועית בשנת 1941 בהגיעו לגיל שישים. המשרד ממשיך להתקיים והוא נמנה עם משרדי עורכי הדין המובילים במדינת ישראל ומעסיק כ-160 עורכי דין, חלקם בעלי רישיונות לעריכת דין גם בחו"ל.
בשנת 1931 בנה הורוביץ את ביתו המפואר ברחוב אחד העם 20 בשכונת טלביה בירושלים. את הבית תכנן האדריכל זולטן שמשון הרמט. שלום הורוביץ, שהיה רווק, התגורר בבית בגפו, אלא שהבית היה פתוח לאנשי תרבות, לקונצרטים קאמריים, להרצאות ולאירועי תרבות שונים. ירושלים של אותן שנים הייתה קוסמופוליטית באופיה ובביתו נשמעו הרבה שפות, ששיקפו את המגוון המיוחד של העיר. הבית הפך לבית ועד של הקהילה התרבותית של ירושלים.
שלום הורוביץ הלך לעולמו בשנת 1956 והובא למנוחות בבית העלמין בסנהדריה.
פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלום הורביץ היה פעיל בחיים הציבוריים בארץ ישראל. הוא היה חבר בוועדה שניהלה בשנת 1929 בשם ההנהלה הציונית, את המשא ומתן עם שלטונות המנדט. באותה שנה היה אחד מעורכי הדין שהופיעו מטעם היישוב העברי בפני ועדת שו שחקרה את מאורעות תרפ"ט. היה פעיל בענייני האוניברסיטה העברית בירושלים, חבר בהנהלתה, בחבר הנאמנים ובוועד הפועל שלה. הורוביץ היה אחד מנאמני מכון זיו ברחובות (שלימים הפך למכון ויצמן למדע). כמו כן היה יושב ראש ועד הנאמנים של מכון הנרייטה סאלד למען עליית הנוער וחבר מועצת הדסה.
פעילותו התרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלום הורוביץ היה יושב ראש של החברה הירושלמית למוזיקה, גוף אשר בראשית שנות השלושים קיים קונצרטים בעיר. בשנת 1936 פעל הורוביץ, יחד עם הבריגדיר פרדריק קיש וברוניסלב הוברמן, להקמת התזמורת הסימפונית הארץ-ישראלית, לימים התזמורת הפילהרמונית הישראלית, והיה היושב ראש בפועל של הקרן למען התזמורת. הוא היה אספן של תמונות אמנות שקישטו את ביתו בירושלים, אותו העניק שנים אחדות לפני מותו לקרן היסוד על מנת שישמש כאתר לאירועים ציבוריים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה חננאל, המארח של ירושלים, הירושלמים, ארץ וטבע, תשס"ז/ 2007, עמ' 122 - 123
- שכונות ירושלים: טלביה, קטמון והמושבה היוונית, כתר ספרים, 2002, עמ' 164 - 166
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על שלום הורוביץ בקטלוג הספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "שלום (סולומון) הורביץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3109
- העו"ד שלום הורוביץ בן שבעים, דבר, 6 בספטמבר 1951
- ביתו בירושלים באתר עיריית ירושלים.
- בית שלום למען הקהילה באתר גינות העיר.
- דוד קרויאנקר, שכונות ירושלים: טלביה, קטמון והמושבה היוונית, עמ' 164, באתר גוגל ספרים