שם טוב אבן שם טוב (השני)
| לידה | ספרד |
|---|---|
| פטירה |
1493 ה'רנ"ג פורטוגל |
| עיסוק | דרשן ופוסק |
  | |
הרב שם טוב בן יוסף אבן שם טוב (השני) (נולד בספרד, בגירוש ספרד גלה לפורטוגל ובה נפטר בשנת ה'רנ"ג, 1493) היה דרשן, פילוסוף יהודי ומפרש הספר "מורה נבוכים" של הרמב"ם. היה תלמידו בתלמוד של ר' יצחק קנפנטון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היה נכדו של רבי שם טוב אבן שם טוב, מחבר "ספר האמונות", שהיה מגדולי מתנגדי הרמב"ם והפילוסופים היהודיים, ובנו של רבי יוסף אבן שם טוב, שהיה מתומכיו של הרמב"ם. הערצתו לרמב"ם הייתה מופלגת, ואמר שהלומד את הספר "מורה נבוכים" אהוב בעיני אלוהים ואדם ומובטח לו שהוא בן עולם הבא.
מחיבוריו נשתמרו בידנו פירושו למורה נבוכים, שנדפס במהדורות הקלאסיות של הספר לצד פירושיהם של החכמים האפודי, קרשקש ואברבנאל, וספר דרשות התורה שנדפס לראשונה בשלוניקי בשנת ה'רפ"ה.
הפירוש למורה נבוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
את הפירוש למורה נבוכים חיבר אבן שם טוב בשנת ה'רמ"ח (1488). הפירוש הופיע לראשונה בוונציה בשנת ה'שי"א (1551), ומאז הפך לפירוש קלאסי של ה"מורה", והוא זה שהקנה לאבן שם טוב את פרסומו.
מטרתו בפירוש הייתה לפענח את סתרי הספר בפני מעייני זמנו, מתוך נאמנות לדעתו של הרמב"ם. לצורך עבודתו נעזר בפרשנים שקדמו לו, החכמים אפודי, יוסף אבן כספי ומשה נרבוני. הוא מצטט גם את הרמב"ן מספר פעמים, ובכולן הוא חולק עליו. מבין פרשני המקרא בספרד הוא מצטט מתוך הסכמה רק את רבי אברהם אבן עזרא.
צבי גרץ טען כי אבן שם טוב לא העמיק לחקור בפירושיו וחיבוריו ולא היה הוגה מקורי;[1] אך חוקרים אחרים טענו שגרץ חרץ את משפטו של אבן שם טוב שלא כדין, והרב יוסף שלמה דלמדיגו אמר על אבן שם טוב ש"הוא איש ישר ונאמן בפירושו, וראוי לסמוך עליו יותר מכ"ד פירושים שראיתי על ספר המורה".[2]
רבי עזריה מן האדומים ייחס, בטעות, את הפירוש שעל ה"מורה נבוכים" לרבי שם טוב בן יוסף אבן שם טוב הראשון, מחבר "ספר האמונות" והמתנגד לפילוסופיה. במחצית הראשונה של המאה ה-19 פקפק רבי יצחק שמואל רג'יו על יחוס זה, וטען שמחברו של הפירוש הוא הרב שם טוב בן יוסף אבן פלקירה. כיום מנוי וגמור שמחבר הפירוש הוא רבי שם טוב בן יוסף אבן שם טוב השני, נכדו של מחבר "ספר האמונות", ואילו פירושו של רבי שם טוב בן יוסף אבן פלקירה למורה הנבוכים הוא פירוש אחר, שנדפס בנפרד בשם "מורה המורה". מסקנה זו הוכחה במחקריהם של יצחק בר לווינזון[3] ורבי מתתיהו שטרשון.[4]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- J.Guttman, Die Familie Schemtob in ihren Beziehungen zur Philosophie, Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums, LVII [57] (1913), 447-451.
- אברהם מטרוטייאל, השלמת ספר הקבלה, בתוך: שתי כרוניקות עבריות מדור גירוש ספרד, ירושלים: ה'תשנ"א, עמ' 39.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דרשות התורה, ירושלים, תשל"ג, באתר היברובוקס
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שם טוב אבן שם טוב (השני)", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1316-1315, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פרשני מורה הנבוכים | ||
|---|---|---|
| מתרגמים | שמואל בן יהודה אבן תיבון • יהודה אלחריזי • מנדל לפין • יוסף קאפח • מיכאל שורץ • הלל גרשוני | |
| פרשנים ראשונים | משה בן שלמה מסלרנו • שם טוב בן יוסף אבן פלקירה • אברהם אבולעפיה • יוסף אבן כספי • משה נרבוני • האפודי • אשר קרשקש • זכריה הרופא • מרדכי כומטינו • שם טוב בן יוסף אבן שם טוב • יצחק אברבנאל • דוד בן יהודה מסר לאון • מרדכי יפה • רבי דוד ברבי יהושע הנגיד | |
| פרשנים מהעת החדשה | שלמה מימון • יהודה אבן שמואל • ליאו שטראוס • שלמה אבינר • מפעל משנה תורה | |
| תרגומים לשפות אחרות | שלמה מונק (צרפתית) • שלמה פינס (אנגלית) • אלכסנדר אלטמן (גרמנית) • מיכאל שניידר (רוסית) | |
