שקמה (מוסד חינוכי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

מוסד חינוכי "שקמה" המוסד שוכן בקיבוץ יד מרדכי ומשמש את נערי הקיבוצים יד מרדכי, זיקים, כרמיה גברעם ויישובי הסביבה, והוא הקטן ביותר מבין כל המוסדות.

אורח חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "מוסד חינוכי" (להבדיל מבית ספר) נבחר כדי לתת דגש קיום חברת נעורים פעילה המנהלת את חייה באוטונומיה גדולה יחסית ומכינה את בני הנוער לחיי יצירה, עמל ולימוד. הילדים למדו, אכלו, חיו וישנו במוסד, ותחזקו את אורחות חייהם בעצמם, כאשר על כל אספקט בחיים מופקדת "ועדה" (עלון, תרבות, צופית, ספורט וכו') שמורכבת אך ורק מחניכים, כאשר חלק מהערבים מוקדשים לפעילויות של השומר הצעיר, וחלקם לערבי תרבות.

ציוני דרך בתולדות המוסד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסד "שקמה" הוקם בשנת 1954 על ידי איש החינוך אשר (ארטק) ויינמן שהיה מייסדו ומנהלו הראשון, כאשר כבר מתחילת דרכו שימש המוסד כמקום החינוך המרכזי שבו נמצאים הנערים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע ובו הם מתחנכים, אוכלים ולנים.

בשנותיו הראשונות של המוסד, עקב מיעוט תלמידים, נפתחה "כיתה" כל שנתיים ובהמשך, עקב הגידול הדמוגרפי נפתחה כיתה כל שנה.

לקראת סוף שנות ה-80, עקב דרישת משרד החינוך, החלו במוסד להתיישר לפי תוכנית הלימודים של משרד החינוך, ולגשת לבגרויות.

בשנת 1996, עקב מצוקה תקציבית ודרישות משרד החינוך, נפתח המוסד בפעם הראשונה לתלמידים מחוץ לקיבוצים. מכיוון שתלמידים אלו רק למדו במוסד ולא היו חלק משאר הפעילויות, נוצרה בפעם הראשונה הפרדה בין "בית ספר שקמה" ל"פנימיית שקמה".

החל משנת 2006 הופסקה הלינה במוסד, אך הפעילות החברתית נמשכה במלואה.

טקסים ב"מוסד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלאה למוסד[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלאה למוסד הוא מעין "טקס חניכה" בו "מרוויחים" החניכים החדשים את הזכות להיכנס ל"מוסד". בעבר היה מדובר בטקס אלים ומשפיל שכלל השלכה של החניכים החדשים לצואת הפרות ברפת, הכאה פיזית של החניכים וטקס השפלה פומבית מול יתר ה"מוסד", אך עם השנים חלה ירידה בכמות האלימות, וטקס העלייה הפך לסמלי וטקסי הרבה יותר.

אליפויות ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל שנה היו מתחרות הכיתות ב"מוסד" בשלושה מקצועות עיקריים – כדורגל (התואר היוקרתי ביותר, בתחילת השנה), כדורסל (שני בחשיבותו, לקראת סוף השנה), וכדורעף (באמצע השנה). ערב הגמר של כל אחד מן התחרויות לווה בהפנינג כולל הופעות ומשחקי ראווה. עקב יתרונן הפיזי, לכיתות המבוגרות יותר היה סיכוי רב יותר לזכות בתחרויות.

ערב כיתה ח'[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר מגיל צעיר ניתן דגש במוסד ליכולת הארגון והעצמאות האישית ולכן כבר בכיתה ח' היו לוקחים על עצמם החניכים ליזום ולארגן "ערב תרבות" שבו הם מזמינים את כל המוסד להתארח ב"ערב" שבו הם יצרו.

פעילויות השומר הצעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנותיו הראשונות של המוסד פעילויות השומר הצעיר היו חצי-צבאיות, חצי-סודיות, ובעלת נוכחות חובה. בשנים האחרונות רוב הפעילויות הן בעיקר פעילויות שמחנכות לערכים והנאה, והנוכחות בהן היא לפי בחירת החניכים.

שבוע פורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבוע פורים היא הפעילות המרכזית בכל שנה. בכל שנה, כשבוע לפני חג הפורים, מתחלקים הנערים ל"חוליות" שמטרתן להרשים את צוות השופטים (שמורכב גם הוא מנערים). החוליות נבחנות במקוריות ואיכות בניית מבנים בהתאם לנושא ה"פורים" (חלל, תנ"ך, ימי הביניים וכו'), בשירה ועידוד, בהופעות וכו'. בסופו של השבוע נערכת מסיבת פורים שבה מוכרזת החוליה הזוכה. בעבר, עקב אינטנסיביות השבוע, לא היו נערכים לימודים בשבוע זה (או שהיו נערכים במתכונת מצומצמת). כיום, בעקבות הפיצול בין "בית הספר" ל"פנימיה", הפעילויות נערכות רק לאחר שעות הלימודים.