לדלג לתוכן

תל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909
ועד תל אביב וחברי "מכבי" מחכים ברחוב הרצל לבואו של הברון רוטשילד (1914)
ועד תל אביב וחברי "מכבי" מחכים ברחוב הרצל לבואו של הברון רוטשילד (1914)
מידע כללי
צילומים אברהם סוסקין, יעקב בן דב, שלמה נרינסקי, ג'יה חאלאג'יאן, ליאו קאן, יעקב מטמון, פנחס רחמן, יהושע רחמן
שפת המקור עברית
סוגה ספר צילומים
מקום התרחשות תל אביב-יפו
תקופת התרחשות 1918-1909
הוצאה
הוצאה מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב
תאריך הוצאה 1990
מספר עמודים 175
עורך גניה דורון
צילום מספר 3
צילום מספר 4
צילום מספר 8
צילום מספר 11
צילום מספר 17
צילום מספר 18
צילום מספר 25
צילום מספר 29
צילום מספר 50
צילום מספר 65
צילום מספר 81
צילום מספר 86
צילום מספר 100

תל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909 הוא ספר שיצא לאור ב-1990 לרגל תערוכת צילומים שנערכה במוזיאון ארץ ישראל, תל אביב לציון 80 שנה ליסוד העיר. בתערוכה הוצגו כ-100 צילומים מהעשור הראשון של תל אביב שנפתח ב-1909, עם הקמתה של אחוזת בית, ומסתיים ב-1918, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.

תל אביב הוקמה ב-1909 ושנותיה הראשונות מתועדות בדרכים שונות (סרטים, צילומים, ספרים, ציורים, מחזות ועוד). אחת הקבוצות שפעלה באופן נמרץ לתעד את הקמת העיר הייתה קבוצת הצלמים שיצרה מאות תמונות של העיר המתפתחת. בקבוצה זו נכללו אברהם סוסקין, יעקב בן דב, שלמה נרינסקי, ג'יה חאלאג'יאן, ליאו קאן, יעקב מטמון[1], פנחס רחמן, יהושע רחמן ועוד. אוספיהם של צלמים אלו הגיעו, בסופו של דבר, לארכיונים שונים בארץ. בעיני חוקרים והיסטוריונים נחשבים צילומים אלו מקור חשוב להכרת החיים בתל אביב בראשיתה.

הכנת התערוכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת 1989 וציון 80 שנה ליסוד תל אביב החליט מוזיאון ארץ ישראל להציג תערוכה של צילומים מהעשור הראשון של תל אביב. לשם כך מונתה בתיה כרמיאל כאוצרת התערוכה והיא פעלה לאסוף את התמונות הנבחרות לתערוכה. המקורות של התמונות היו, בין השאר, המוזיאון לתולדות תל אביב, מוזיאון ארץ ישראל, ארכיון גימנסיה הרצליה, הארכיון הציוני המרכזי, מכון לבון, בית הספרים הלאומי, מוזיאון ישראל וכן אוספים של אנשים פרטיים. יותר ממחצית מהתמונות בתערוכה היו מעזבונם של הצלמים אברהם סוסקין ויעקב בן דב. בין השאר נכללו בתערוכה שלושה צילומי אוויר של הטייסות הבריטיות והגרמניות שפעלו בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

הספר כולל כ-100 צילומים המסודרים על פי סדר כרונולוגי וסדר גאוגרפי. לכל קבוצת תמונות המאוגדות לפי נושא נכתבה הקדמה שנותנת רקע היסטורי והסברים על התמונות הרלוונטיות.

רחוב הרצל היה הרחוב הראשון של אחוזת בית ולכן זכה לתיעוד צילומי נרחב.

  • צילום 5: הקטע הצפוני של רחוב הרצל (1910).
  • צילום 6: דרום רחוב הרצל ושערי הרכבת (1910).
  • צילום 7: מבט צפונה לכוון גימנסיה הרצליה (1911)
  • צילום 8: מבט דרומה (1911)
  • צילום 9: מבט מדרום צפונה מעבר לשערי הרכבת (1913)

שדרות רוטשילד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדרות רוטשילד, שהוקמו ב-1910, היו אחד מארבעת הרחובות הראשונים שהוקמו ב"אחוזת בית" וגם הן זכו לתיעוד נרחב.

  • צילום 10: מבט לכוון מגדל המים (1910)
  • צילום 11: הקיוסק בשדרה ומגדל המים (1910)
  • צילום 12: מבט ממזרח למערב (1911)
  • צילום 13: מבט ממזרח למערב (1913)
  • צילום 14: קטע מהרחוב (1913)
  • צילום 15: קטע מהרחוב (1914)

רחוב הים (אלנבי)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב הים הפך לרחוב אלנבי והיה אחד מהרחובות הראשונים של תל אביב.

  • צילום 16: מבט מדרום לצפון (1918)

מגדל המים ובית הוועד בשדרות רוטשילד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • צילום 17: מגדל המים ובית הוועד (1910)
  • צילום 18: מגדל המים ובית הוועד (1912)
  • צילום 19: מגדל המים ובית הוועד (1914)

גימנסיה הרצליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גימנסיה הרצליה הייתה המוסד הציבורי המשמעותי ביותר בראשיתה של "אחוזת בית" ולכן הן הבניין והן יושביו זכו לתיעוד מקיף.

  • צילום 26: תיאטרון סינימה "עדן" - בתצלום אוויר של הטייסת הבריטית 113

בית החולים הראשון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • צילום 27: טקס הנחת אבן הפינה לבית החולים (אפריל 1914)[3]
  • צילום 28: נציגי המוסדות בטקס הנחת אבן הפינה לבית החולים (אפריל 1914)

בתיה הראשונים של תל אביב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומי אוויר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • צילום 35: יפו ושכונותיה - תשלום אוויר של הטייסת הגרמנית 304 (1917)
  • צילום 36: "אחוזת בית" וסביבתה - תצלום אוויר של הטייסת הבריטית 113 (1918)
  • צילום 37: תל אביב וסביבתה - תצלום אוויר הטייסת הגרמנית 304 (1918)

החיים בתל אביב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • צילום 38: חדר מגורים בתל אביב
  • צילום 39: חדר מגורים בתל אביב
  • צילום 40: אנשים נחים בשדרות רוטשילד (1912)
  • צילום 41: מפגש ליד הקיוסק והפנס במפגש בין שדרות רוטשילד ורח' הרצל (1911)
  • צילום 42: ליד הפנס של רחוב אחד העם (1913)
  • צילום 43: אירוע ברחוב הרצל (1910)
  • צילום 44: טיול משפחת וילקנסקי אל השקמה (1909)
  • צילום 45: תלמידי הגימנסיה בצל השקמה
  • צילום 46: משחק כדור בשדרות רוטשילד
  • צילום 47: משחק הליכה על קביים בשדרות רוטשילד
  • צילום 48: משתפי טקס הנחת אבן פינה באדמת "חברה חדשה" (1913)
  • צילום 49: תלמידי גימנסיה הרצליה בשיעור התעמלות (1912)
  • צילום 57: חגיגת ט"ו בשבט ראשונה ב"אחוזת בית" (1910)
  • צילום 58: נערות עטורות פרחים בחג הפרחים (1918)
  • צילום 59: חברי "מכבי" בחג בפרחים (1918)
  • צילום 76: סיור אל קברות המכבים של מורי ותלמידי גימנסיה הרצליה.
  • צילום 77: טיול אל בית הספר בצלאל של מורי ותלמידי גימנסיה הרצליה.
  • צילום 83: משחק כדורגל בחולות שכונת "נחלת בנימין" (1912)
  • צילום 88: אגודת הספורט "איילה" (1916)

אישים ומוסדות בתל אביב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערביי השכונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערבים שגרו בשכנות לעיר החדשה היו מעורבים בפעילות היום יומית שבה.

  • צילום 54: בנאים ערבים בשכונה
  • צילום 55: רוכל ערבי ברחוב הרצל
  • צילום 56: יהודי וערבי עם גמל בקרבת גימנסיה הרצליה

ביקורים חגיגיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר העירוני לבנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר למלאכת תחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגודת חובבי הבמה העברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • צילום 82: קבוצת תיאטרון "חובבי הבמה העברית" (1911)

מלחמת העולם הראשונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוציאו הטורקים צו גירוש לתושבי תל אביב שאינם בעלי נתינות עות'מאנית. חלק התעת'מנו ורבים נאלצו להיות מגורשים. רבים מהמגורשים הגיעו לכפר סבא וחלקם המשיכו צפונה. רבים מהעוזבים נפטרו מרעב ומחלות. קבוצה קטנה של בוגרי הגימנסיה התגייסה לצבא העות'מאני.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יעקב מטמון היה אחיו של יהודה לייב מטמון-כהן
  2. ^ אחותו של משה שרת ואשתו של דב הוז
  3. ^ בניית בית החולים התעכבה בגלל מלחמת העולם הראשונה