תל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909
ועד תל אביב וחברי "מכבי" מחכים ברחוב הרצל לבואו של הברון רוטשילד (1914) | |
מידע כללי | |
---|---|
צילומים | אברהם סוסקין, יעקב בן דב, שלמה נרינסקי, ג'יה חאלאג'יאן, ליאו קאן, יעקב מטמון, פנחס רחמן, יהושע רחמן |
שפת המקור | עברית |
סוגה | ספר צילומים |
מקום התרחשות | תל אביב-יפו |
תקופת התרחשות | 1918-1909 |
הוצאה | |
הוצאה | מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב |
תאריך הוצאה | 1990 |
מספר עמודים | 175 |
עורך | גניה דורון |
תל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909 הוא ספר שיצא לאור ב-1990 לרגל תערוכת צילומים שנערכה במוזיאון ארץ ישראל, תל אביב לציון 80 שנה ליסוד העיר. בתערוכה הוצגו כ-100 צילומים מהעשור הראשון של תל אביב שנפתח ב-1909, עם הקמתה של אחוזת בית, ומסתיים ב-1918, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]תל אביב הוקמה ב-1909 ושנותיה הראשונות מתועדות בדרכים שונות (סרטים, צילומים, ספרים, ציורים, מחזות ועוד). אחת הקבוצות שפעלה באופן נמרץ לתעד את הקמת העיר הייתה קבוצת הצלמים שיצרה מאות תמונות של העיר המתפתחת. בקבוצה זו נכללו אברהם סוסקין, יעקב בן דב, שלמה נרינסקי, ג'יה חאלאג'יאן, ליאו קאן, יעקב מטמון[1], פנחס רחמן, יהושע רחמן ועוד. אוספיהם של צלמים אלו הגיעו, בסופו של דבר, לארכיונים שונים בארץ. בעיני חוקרים והיסטוריונים נחשבים צילומים אלו מקור חשוב להכרת החיים בתל אביב בראשיתה.
הכנת התערוכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקראת 1989 וציון 80 שנה ליסוד תל אביב החליט מוזיאון ארץ ישראל להציג תערוכה של צילומים מהעשור הראשון של תל אביב. לשם כך מונתה בתיה כרמיאל כאוצרת התערוכה והיא פעלה לאסוף את התמונות הנבחרות לתערוכה. המקורות של התמונות היו, בין השאר, המוזיאון לתולדות תל אביב, מוזיאון ארץ ישראל, ארכיון גימנסיה הרצליה, הארכיון הציוני המרכזי, מכון לבון, בית הספרים הלאומי, מוזיאון ישראל וכן אוספים של אנשים פרטיים. יותר ממחצית מהתמונות בתערוכה היו מעזבונם של הצלמים אברהם סוסקין ויעקב בן דב. בין השאר נכללו בתערוכה שלושה צילומי אוויר של הטייסות הבריטיות והגרמניות שפעלו בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
על הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר כולל כ-100 צילומים המסודרים על פי סדר כרונולוגי וסדר גאוגרפי. לכל קבוצת תמונות המאוגדות לפי נושא נכתבה הקדמה שנותנת רקע היסטורי והסברים על התמונות הרלוונטיות.
אחוזת בית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צילום 1: חולות "כרם ג'באלי" לפני הקמת אחוזת בית.
- צילום 2: עץ השקמה "עץ הגג" בפינת רחוב אלנבי ורחוב יהודה הלוי.
- צילום 3: טקס הגרלת המגרשים (11 באפריל 1909)
- צילום 4: יישור השטח של "אחוזת בית" לפני תחילת בנייה (1909).
רחוב הרצל
[עריכת קוד מקור | עריכה]רחוב הרצל היה הרחוב הראשון של אחוזת בית ולכן זכה לתיעוד צילומי נרחב.
- צילום 5: הקטע הצפוני של רחוב הרצל (1910).
- צילום 6: דרום רחוב הרצל ושערי הרכבת (1910).
- צילום 7: מבט צפונה לכוון גימנסיה הרצליה (1911)
- צילום 8: מבט דרומה (1911)
- צילום 9: מבט מדרום צפונה מעבר לשערי הרכבת (1913)
שדרות רוטשילד
[עריכת קוד מקור | עריכה]שדרות רוטשילד, שהוקמו ב-1910, היו אחד מארבעת הרחובות הראשונים שהוקמו ב"אחוזת בית" וגם הן זכו לתיעוד נרחב.
- צילום 10: מבט לכוון מגדל המים (1910)
- צילום 11: הקיוסק בשדרה ומגדל המים (1910)
- צילום 12: מבט ממזרח למערב (1911)
- צילום 13: מבט ממזרח למערב (1913)
- צילום 14: קטע מהרחוב (1913)
- צילום 15: קטע מהרחוב (1914)
רחוב הים (אלנבי)
[עריכת קוד מקור | עריכה]רחוב הים הפך לרחוב אלנבי והיה אחד מהרחובות הראשונים של תל אביב.
- צילום 16: מבט מדרום לצפון (1918)
מגדל המים ובית הוועד בשדרות רוטשילד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צילום 17: מגדל המים ובית הוועד (1910)
- צילום 18: מגדל המים ובית הוועד (1912)
- צילום 19: מגדל המים ובית הוועד (1914)
גימנסיה הרצליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גימנסיה הרצליה הייתה המוסד הציבורי המשמעותי ביותר בראשיתה של "אחוזת בית" ולכן הן הבניין והן יושביו זכו לתיעוד מקיף.
- צילום 20: הנחת אבן הפינה לגימנסיה (1909)
- צילום 21: הגימנסיה במהלך הבנייה (1910)
- צילום 22: חזית הגימנסיה לאחר הקמתה - מבט מכוון רחוב הרצל (1910)
- צילום 23: חזית הגימנסיה לאחר הקמתה - מבט מצידה האחורי (1910)
- צילום 24: טקס חנוכת הגימנסיה (דצמבר 1910)
- צילום 62: המורה פניה מטמון-כהן בשיעור בגימנסיה (1911)
- צילום 63: המורה חיים הררי בשיעור בגימנסיה (1911)
- צילום 64: המנהל יהודה לייב מטמון-כהן בשיעור טבע (1912)
- צילום 65: בוגרי המחזור הראשון של הגימנסיה (1913). בין הבוגרים דב הוז, זרובבל חביב, משה שרתוק ואליהו גולומב
- צילום 66: מורי הגימנסיה (1911). בין המצולמים יהודה לייב מטמון-כהן, פניה מטמון-כהן, חיים בוגרשוב, בן-ציון מוסינזון, חיים הררי, יוסף לוריא, מנחם שינקין, צבי נשרי וחנינא קרצ'בסקי
- צילום 67: המורה אברהם אלדמע בשיעור ציור ושרטוט
- צילום 68: מקהלת הגימנסיה בניהולו של חנינא קרצ'בסקי
- צילום 69: תזמורת כלי הנשיפה של הגימנסיה בניהולו של חנינא קרצ'בסקי
- צילום 70: תזמורת כלי הנשיפה בקונצרט באולם הגימנסיה (1911)
- צילום 71: תזמורת כלי המיתר של הגימנסיה בניהולו של חנינא קרצ'בסקי
- צילום 72: שיעור התעמלות חופשית בחצר הגימנסיה בהדרכתן של המורה צבי נשרי
- צילום 73: המורה צבי נשרי מנחה תלמיד בהתעמלות על מתח (1912)
- צילום 74: המורה צבי נשרי בשיעור התעמלות באולם הגימנסיה
- צילום 75: האגודה להתעמלות "הרצליה" עם צבי נשרי
- צילום 84: מתעמלי הסתדרות "מכבי ארץ ישראל" בגימנסיה (1913)
- צילום 87: תערוכת עבודות מלאכה של התלמידים בנושא חיים נחמן ביאליק ביוזמת המורה אברהם אלדמע
- צילום 25: בית ספר למוזיקה "שולמית" (1914)
- צילום 79: טקס אזכרה למנהלת שולמית רופין. בתמונה מופיעים משה הופנקו, לינה הופנקו, יריב אזרחי ועוד
- צילום 80: קונצרט באולם בית הספר בניצוחו של משה הופנקו (1914). בין הנגנים לינה הופנקו, רבקה שרתוק-הוז[2], אורי קיסרי, משה כרמי ועוד
- צילום 26: תיאטרון סינימה "עדן" - בתצלום אוויר של הטייסת הבריטית 113
בית החולים הראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צילום 27: טקס הנחת אבן הפינה לבית החולים (אפריל 1914)[3]
- צילום 28: נציגי המוסדות בטקס הנחת אבן הפינה לבית החולים (אפריל 1914)
בתיה הראשונים של תל אביב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צילום 29: בית דיזנגוף בשדרות רוטשילד (1910)
- צילום 30: בית פולאק ברחוב הרצל (1910)
- צילום 31: בית מגורים ברחוב השחר
- צילום 32: בית שמואל נתן וילסון ברחוב מונטיפיורי
- צילום 33: בית יהודה לייב פוחובסקי ברחוב ליליינבלום 27
- צילום 34: בית משפחת ישראליתן ברחוב אלנבי
צילומי אוויר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צילום 35: יפו ושכונותיה - תשלום אוויר של הטייסת הגרמנית 304 (1917)
- צילום 36: "אחוזת בית" וסביבתה - תצלום אוויר של הטייסת הבריטית 113 (1918)
- צילום 37: תל אביב וסביבתה - תצלום אוויר הטייסת הגרמנית 304 (1918)
החיים בתל אביב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צילום 38: חדר מגורים בתל אביב
- צילום 39: חדר מגורים בתל אביב
- צילום 40: אנשים נחים בשדרות רוטשילד (1912)
- צילום 41: מפגש ליד הקיוסק והפנס במפגש בין שדרות רוטשילד ורח' הרצל (1911)
- צילום 42: ליד הפנס של רחוב אחד העם (1913)
- צילום 43: אירוע ברחוב הרצל (1910)
- צילום 44: טיול משפחת וילקנסקי אל השקמה (1909)
- צילום 45: תלמידי הגימנסיה בצל השקמה
- צילום 46: משחק כדור בשדרות רוטשילד
- צילום 47: משחק הליכה על קביים בשדרות רוטשילד
- צילום 48: משתפי טקס הנחת אבן פינה באדמת "חברה חדשה" (1913)
- צילום 49: תלמידי גימנסיה הרצליה בשיעור התעמלות (1912)
- צילום 57: חגיגת ט"ו בשבט ראשונה ב"אחוזת בית" (1910)
- צילום 58: נערות עטורות פרחים בחג הפרחים (1918)
- צילום 59: חברי "מכבי" בחג בפרחים (1918)
- צילום 76: סיור אל קברות המכבים של מורי ותלמידי גימנסיה הרצליה.
- צילום 77: טיול אל בית הספר בצלאל של מורי ותלמידי גימנסיה הרצליה.
- צילום 83: משחק כדורגל בחולות שכונת "נחלת בנימין" (1912)
- צילום 88: אגודת הספורט "איילה" (1916)
אישים ומוסדות בתל אביב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צילום 50: ועד תל אביב (1911) - מופיעים, בין השאר, מאיר דיזנגוף, יעקב שלוש, מרדכי בן הלל הכהן, בצלאל יפה ויהודה לייב פוחובסקי
- צילום 51: ועד שכונת "נחלת בנימין"
- צילום 52: ד"ר חיים חיסין על חמורו בחזית גימנסיה הרצליה
- צילום 53: הקבלן שמואל נתן וילסון בחזית בניין בהקמה
ערביי השכונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערבים שגרו בשכנות לעיר החדשה היו מעורבים בפעילות היום יומית שבה.
- צילום 54: בנאים ערבים בשכונה
- צילום 55: רוכל ערבי ברחוב הרצל
- צילום 56: יהודי וערבי עם גמל בקרבת גימנסיה הרצליה
ביקורים חגיגיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צילום 60: ביקור מנחם אוסישקין. בתמונה יחד עם תלמידי ומורי גימנסיה הרצליה (1913)
- צילום 61: ביקור הברון רוטשילד (1914)
בית הספר העירוני לבנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צילום 78: בית הספר העירוני לבנים (1914). בתמונה אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', אברהם אלדמע, צבי נשרי, חנינא קרצ'בסקי ועוד
בית הספר למלאכת תחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגודת חובבי הבמה העברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צילום 82: קבוצת תיאטרון "חובבי הבמה העברית" (1911)
מלחמת העולם הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוציאו הטורקים צו גירוש לתושבי תל אביב שאינם בעלי נתינות עות'מאנית. חלק התעת'מנו ורבים נאלצו להיות מגורשים. רבים מהמגורשים הגיעו לכפר סבא וחלקם המשיכו צפונה. רבים מהעוזבים נפטרו מרעב ומחלות. קבוצה קטנה של בוגרי הגימנסיה התגייסה לצבא העות'מאני.
- צילום 85: מאיר דיזנגוף, בן-ציון מוסינזון וחים בוגרשוב לאחר התעת'מנותם בתקופת המלחמה (1915)
- צילום 86: תלמידי הגימנסיה לאחר גיוסם לצבא הטורקי (1916)
- צילום 89: מגורשי תל אביב בכפר סבא (1918)
- צילום 90: משפחת שמואל נתן וילסון בסוכה בכפר סבא לאחר הגירוש (1917)
- צילום 91: המשפחות של משה הופנקו וחנינא קרצ'בסקי בעת הגירוש (1917)
- צילום 92: תלמידי הגימנסיה בחורשה במאיר שפיה (1918)
- צילום 93: שבויי מלחמה טורקים צועדים בחוצות תל אביב בהשגחת פרשים בריטים (1917)
- צילום 94: ועד הצירים נפגש עם קצינים בריטים לאחר שחרור תל אביב (1918)
- צילום 95: טקס החזרת ספרי התורה מפתח תקווה לתל אביב (1918)
- צילום 96: המשלחות ממתינות להחזרת ספרי התורה מפתח תקווה לתל אביב (1918
- צילום 97: טקס החזרת ספרי התורה מפתח תקווה לתל אביב - קבלת הספרים על ידי חיים ויצמן והרב בן ציון עוזיאל (1918)
- צילום 98: מסע התהלוכה עם הספרים ברחובות תל אביב בטקס החזרת ספרי התורה מפתח תקווה לתל אביב (1918)
- צילום 99: מסדר הפרידה מגדוד 40 של קלעי המלך (1918)
- צילום 100: שער הכבוד שהוקם ברחוב הרצל לרגל ביקורו של אדמונד אלנבי בעיר (1918)
- צילום 101: קבלת פנים לאדמונד אלנבי. נוכחים בנוסף הרב בן ציון עוזיאל, זלמן דוד ליבונטין, מאיר דיזנגוף, בצלאל יפה ואליהו ברלין
- צילום 102: קבלת פנים לאלנבי ושינוי שם רחוב הים לרחוב אלנבי (1918)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יעקב מטמון היה אחיו של יהודה לייב מטמון-כהן
- ^ אחותו של משה שרת ואשתו של דב הוז
- ^ בניית בית החולים התעכבה בגלל מלחמת העולם הראשונה