מחאת המילקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחאת המילקי או מחאת ברלין הייתה מחאת רשת שהחלה בספטמבר 2014 בפייסבוק ועוררה רעש תקשורתי גדול, אך לא הצליחה להניע מחאה חברתית בהיקף רחב[1]. נושאי המחאה העיקריים היו יוקר המחיה בישראל ומחירי המזון ברשתות השיווק, אך הדיונים במהלכה נגעו גם בנושאים נוספים כמו הלגיטימיות של ירידה מארץ ישראל, וצמצום אי-שוויון כלכלי.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

גל המחאה החברתית של שנת 2011 הסתיים, אך לא דעך לגמרי. בשנים שלאחר מכן היו עוד מספר אירועים הקשורים לנושאי המחאה, ובמיוחד העול הכלכלי, דבר המתבטא בעיקר במחירי הדיור ובמחירי המזון ברשתות השיווק. על אף מחאת הקוטג' שליוותה את המחאה החברתית, רוב מחירי המזון בישראל נותרו גבוהים ביחס למדינות אירופה.

המחאה פרצה לאחר תום מבצע צוק איתן, שבמהלכו שררה בישראל אווירה ביטחונית מתוחה.

התפתחות המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם בשם בן שגב פרסם ביולי 2013 תמונה של חשבונית בפייסבוק, המפרטת קניות שערך בחנות בברלין. בסוף הסטטוס, שלווה לתמונה, נכתב כך: "רוצים לנחש כמה שילמתי? מחיר הקנייה עמד על 22.79 אירו - כלומר 107 שקלים. כמה הקנייה הזו הייתה עולה בישראל? פי שניים? פי שלושה?"[2] באוקטובר 2013 שודרה בחדשות 10 סדרת כתבות של מתן חודורוב בשם "היורדים החדשים", המתעדת את תופעת ההגירה בקרב צעירים מישראל לאירופה בשל יוקר המחיה. בתגובה לסדרת הכתבות אמר אז יאיר לפיד: "תסלחו אם אני קצת חסר סבלנות לאנשים שמוכנים לזרוק לפח את הארץ היחידה שיש ליהודים כי בברלין נוח יותר."[3]

ב-29 בספטמבר 2014 פתח ישראלי בן 25 קבוצת פייסבוק בשם "עולים לברלין". לאחר מספר ימים הוא פרסם בקבוצה תמונה דומה של חשבונית, ולצידה כתב: "אחד הדברים שאנחנו הכי מתגעגעים אליהם בישראל הוא מילקי. שימו לב לתמונה של המחיר של המילקי גרסת ברלין (שבגרמניה הוא גם גדול יותר) רק 0.19 יורו. 80 אגורות ישראליות. מילקי בישראל ... עולה קצת מעל 3 שקלים ליחידה."

בתמונת החשבונית מופיעים לצד המילקי ביצים אורגניות, מיץ סחוט טבעי וחבילת שניצלים, שכולם נמכרים בגרמניה במחיר נמוך יותר מזה שבישראל. לעומת זאת, צויין בהערת אגב שירקות ופירות זולים יותר בישראל[4].

בועז ארד, עיתונאי ישראלי המתגורר בברלין, פרסם מחדש את תמונת החשבונית ב-5 באוקטובר 2014, תוך הפניית תשומת הלב לכך שדף הפייסבוק "עולים לברלין" קורא בעצם לישראלים לעזוב את ישראל לטובת מקומות אחרים בעולם שבהם מחירי הדירות ויוקר המחיה נמוכים יותר[2].

קבוצת הפייסבוק "עולים לברלין" הפכה למוקד דיונים בנושא יוקר המחיה בישראל, ומנתה מעל 15,000 חברים[5]. בעקבותיה קמו קבוצות נוספות בפייסבוק המעודדות ישראלים להגר לחו"ל, ביניהן "עולים לקנדה", "עולים למיאמי", "עולים לניו יורק", וכמו כן למקומות נוספים כגון לוס אנג'לס, שווייץ, פריז, פראג וניו זילנד. כך נוצר מחדש דיון מקביל, שליווה את המחאה לאורכה, על הלגיטימיות של הירידה מישראל[6].

יוזם המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוזם המחאה שמר על מעטה אנונימיות והתראיין בתחילתה לכתבה בעיתון "דר שפיגל", שם הזדהה באמצעות דרכון ישראלי. בכתבה נאמר שמדובר בגבר ישראלי בן 25 ששירת כקצין בצה"ל[7].

ב-18 באוקטובר יוזם המחאה, נאור נרקיס, נחשף בשמו ובפניו בראיון לחדשות 10, שם מחה על יוקר המחיה ועל מחירי הדיור. בראיון אמר: "כולנו מבינים שזה לא המילקי אלא החבילה הכוללת של חינוך, דיור, בריאות ורווחה"[8].

נרקיס שימש בעבר כיו"ר מועצת התלמידים העירונית של רמת גן, למד בתיכון בליך ושירת בצה"ל כקצין בחטיבת המחקר של אמ"ן לאחר שהוכשר בתוכנית חבצלות. הוא אמר עוד בראיון שהוא מתכוון לחזור לישראל בהקדם, על מנת להמשיך בה את מחאת המחירים[9].

בדצמבר 2014, לאחר שובו לישראל, קרא נרקיס לתושבי רמת גן "להכריז מלחמה על העירייה" ולסרב לשלם ארנונה, בתגובה לחקירת המשטרה בנוגע לשחיתויות של בכירי העירייה[10].

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שר האוצר יאיר לפיד התראיין ב-7 באוקטובר באולפן ynet ואמר: "החבר'ה הצעירים האלה צודקים, המחירים בלתי-נסבלים, ורשתות המזון צריכות לדעת - אנחנו נכניס מוצרים לפיקוח". כמו כן אמר: "עכשיו מתחילים להתפרסם פרקים מדו"ח מבקר המדינה על משבר הדיור ... משבר הדיור מתחיל מ-2008. איפה היו כל האנשים שמבקרים עכשיו בזמן שמפלצת הדיור באה לזלול דור שלם?"[11].

בראיון עם בן כספית שהתפרסם ב-12 באוקטובר, אמר לפיד: "קודם כל, הטענה הזו נכונה, אם כי אני חושב שמקצינים אותה ולוקחים אותה למקומות שהיא לא אמורה להגיע אליהם ... הדיון על חיים בארץ הוא מורכב יותר משאלת יוקר המחיה. זו שאלה חשובה, אולי אפילו חשובה מאוד, אבל צריך למקם אותה בתוך הפסיפס הרחב של כל השיקולים, הנסיבות והערכים". עם זאת, בראיון כינה לפיד את אלה שבחרו להגר לברלין עקב המחאה "חבורה מתועבת של פוסט-ציונים, מסוג הגועל שצריך להלום בו"[12]. כינוי זה גונה על ידי פעילי המחאה: "יאיר לפיד וכמובן ראש הממשלה הרסו את הסיכוי שלנו הצעירים לבנות כאן בית. בשביל שתהיה ציונות לא מספיק רק להיות לאומי. כדאי שגם בממשלה יבינו שהדור שלנו לא יהיה כאן אם דברים לא ישתנו מהר"[13].

השחקן אקי אבני, ששיחק במשך מספר שנים בפרסומות ל"מילקי", הביע תמיכה במחאה נגד יוקר המחיה אך הסתייג מהבחירה במוצר: "אני לא רוצה לירוק לשוקת ששתיתי ממנה הרבה שנים מים טובים ... המחאה על יוקר המחיה מוצדקת אבל היא לא צריכה לצאת נגד היצרנים"[14].

בקבוצה "עולים לברלין" נרשמו תגובות רבות של ניצולי שואה, שכעסו על הקריאה להגר דווקא לברלין, שהייתה בירת גרמניה הנאצית. אורי חנוך, יושב ראש ועד הניצולים ממחנה הריכוז דכאו, אמר על המוחים שהם "חוטאים" וקרא למחאה "חלום בלהות"[15]. בתגובה לדבריו אמר נרקיס: "אני חייב לציין ששמעתי ניצולי שואה מדברים על זה ואני מצטמרר ... אבל אני אומר לאותם ניצולי שואה, בבקשה תבינו אותי: אין לי סיכוי לקנות בית בישראל, אין לי סיכוי."[16].

חברי כנסת ושרים רבים התבטאו בגנות המחאה, ביניהם עליזה לביא, אופיר אקוניס ושר הביטחון משה יעלון. ראש הממשלה בנימין נתניהו התבקש להגיב באחד הראיונות עמו, אך הוא סירב[17].

שר החקלאות, יאיר שמיר, אמר: "אני מרחם על ישראלים שהספיקו לשכוח את השואה וירדו לגרמניה בגלל מילקי. מי שמעוניין למכור את יהדותו בשביל זה, שיהיה בריא"[18].

בין המתנגדים למחאה היה גם בני ציפר, שכינה את המוחים "חסרי תרבות, חסרי כבוד עצמי"[19].

סיקור המחאה בתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיונים במחאת המילקי נערכו בתחילה בפייסבוק וברשתות חברתיות נוספות, וכללו השוואות בין מחירי מעדני חלב בישראל ובגרמניה, וכן דיונים בנושאים כלכליים רחבים יותר.

ב-6 באוקטובר המחאה סוקרה בהרחבה בכלי התקשורת. הנושא זכה לכותרת ראשית בעיתון "מעריב השבוע" ולדיונים נרחבים בתוכניות הרדיו של רזי ברקאי בגלי צה"ל ושל עודד שחר ברשת ב'[20]. לאחר מכן ירד היקף הסיקור בתקשורת הישראלית המרכזית, במיוחד בהשוואה לסיקור של המחאה החברתית בשנת 2011 ומחאת הקוטג'. על פי נתונים של יפעת מחקרי מדיה, התקשורת הממוסדת לא תמכה במוחים, ואף הציגה הסתייגות מהמחאה. מהנתונים עולה כי רוב האייטמים שעסקו בנושא לא פתחו את מהדורות החדשות, ורובם אוזכרו במדורי הצרכנות בעמודים הפנימיים או באמצע מהדורות החדשות. גם פרשנים בכירים בתקשורת הכללית לא סיפקו רוח גבית למחאה, ורבים מהם אף יצאו נגדה[21].

בראיון של רביב דרוקר ורזי ברקאי בעיתון TheMarker הם אמרו שלדעתם יוזמי המחאה מגיעים מארגוני שמאל בישראל, וכמו כן טענו שבכלי תקשורת רבים עיתונאים קיבלו הנחיות להשתיק את המחאה[22].

הטענה בדבר המניעים הפוליטיים של מחאת המילקי קיבלה משנה תוקף לאחר שובו לישראל של יוזם המחאה, נאור נרקיס. בטור אישי שבפרסם בדצמבר 2014 קרא נרקיס להתנגד למדיניותו של בנימין נתניהו, והוסיף: "האם נחיה במדינה גזענית ומפלה, או במדינה חופשית עם תקווה, שכיף לחיות בה?"[23].

המחאה פורסמה בכלי תקשורת רבים בעולם[24], ומטבעה זכתה לכותרות בגרמניה. העיתון "בילד" יצא בכותרת "מהפכת ברלין בישראל - בגלל מעדן שוקולד", וגם בעיתון "דר שפיגל" פורסמה כתבה שבה כונתה ברלין "גן עדן למעדנים", תוך סיקור נרחב של המחאה[25].

מחאת המילקי צויינה כאחד מ"סיפורי השנה" הבולטים של שנת 2014 בתוכנית "חי בלילה" של נדב בורנשטיין ששודרה בערוץ 2[26], וכן בסיכומי השנה של העיתונים "הארץ"[27] ו"גלובס"[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מסכמים את 2014: האירועים הבולטים במדיה, בשיווק ובפרסום, באתר גלובס, 31 בדצמבר 2014.
  2. ^ 2.0 2.1 אריאל שנבל, "מחאת המילקי יכולה להמשיך הלאה", באתר nrg‏, 15 באוקטובר 2014.
  3. ^ לפיד נגד היורדים: "מוכנים לזרוק לפח את הארץ היחידה שיש ליהודים כי בברלין נוח יותר", באתר TheMarker‏, 1 באוקטובר 2013
  4. ^ מירב קריסטל, ישראלי בברלין: מעדן דמוי מילקי - 87 אגורות, באתר ynet, 5 באוקטובר 2014.
  5. ^ עדי דברת-מזריץ, מפעיל קבוצת עולים לברלין: נבקש מהעולם להכיר בנו כפליטי יוקר המחיה, באתר TheMarker‏, 13 באוקטובר 2014
  6. ^ בעקבות "עולים לברלין": גל קבוצות הגירה של ישראלים בפייסבוק, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2014
  7. ^ אריאל שנבל, "מחאת המילקי יכולה להמשיך הלאה", באתר nrg‏, 15 באוקטובר 2014
  8. ^ יוזם מחאת המילקי: "לא הרווחתי שקל מהסיפור הזה", באתר גלובס, 18 באוקטובר 2014
  9. ^ האיש מאחורי מחאת המילקי נחשף - נאור נרקיס בן 25 מרמת גן, באתר ‏mako‏‏, ‏18 באוקטובר 2014‏
  10. ^ משה כהן, השחיתות בעיריית רמת גן: יוזם מחאת המילקי קורא למרד ארנונה, באתר מעריב השבוע, 22 בדצמבר 2014
  11. ^ אטילה שומפלבי, לפיד על מחאת המילקי: "החבר'ה האלה צודקים, נכניס מוצרים לפיקוח", באתר כלכליסט, 7 באוקטובר 2014
  12. ^ בן כספית, ‏לפיד: "אנחנו מנסים לשנות את המצב. רק התחלנו", באתר מעריב השבוע, 12 באוקטובר 2014
  13. ^ אנשי מחאת ברלין נגד לפיד: "הרסו לנו את הסיכוי לבנות כאן בית", באתר גלי צה"ל, 7 באוקטובר 2014
  14. ^ עמרי ברק, ‏סנדי ואקי ייצטרפו למחאת המילקי"?, באתר ‏mako‏‏, ‏15 באוקטובר 2014‏
  15. ^ ניצול מחנה דכאו מאוכזב מ"עולים לברלין": "הם חוטאים, זה בלתי ניתן לעיכול", באתר ערוץ עשר, 13 באוקטובר 2014 (במקור, מאתר "nana10")
  16. ^ יוזם מחאת המילקי נחשף: נתניהו מתעסק רק באיראן ובדאעש והזניח את הישראלים, באתר ynet, 19 באוקטובר 2014
  17. ^ רותם שטרקמן, כמה שואה אפשר לדחוף ב-2 שקלים?, באתר TheMarker‏, 12 באוקטובר 2014
  18. ^ יהודה שרוני, ‏שמיר: "מרחם על ישראלים ששכחו את השואה וירדו בגלל מילקי", באתר מעריב השבוע, 13 באוקטובר 2014
  19. ^ בני ציפרגם בברלין, צריך לדעת מתי לשתוק, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2014
  20. ^ The Milky Way, בעיתון ג'רוזלם פוסט, 6 באוקטובר 2014 (באנגלית)
  21. ^ נתי טוקר, כך מחסלת התקשורת את מחאת המילקי, באתר TheMarker‏, 23 באוקטובר 2014
  22. ^ נתי טוקר, "יש כלי תקשורת שבהם מקבלים הוראות להשתיק את מחאת המילקי", באתר TheMarker‏, 25 באוקטובר 2014
  23. ^ נאור נרקיס, רוצה לחיות בארץ. לא רוצה את ביבי, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2014
  24. ^ Next year in Berlin., בעיתון האקונומיסט, 11 באוקטובר 2014 (באנגלית)
  25. ^ ‘Pudding Man’ who left Israel for Germany reveals his identity בעיתון וושינגטון פוסט, 17 באוקטובר 2014 (באנגלית)
  26. ^ ממחאת המילקי ועד פרשת אדם ורטה, באתר ‏mako‏‏, ‏15 בדצמבר 2014‏
  27. ^ סיכום שנה: הגיבורים המפתיעים של 2014, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2014