Don't Let Me Down (שיר של הביטלס)
 | |||||||
| סינגל בביצוע הביטלס בהשתתפות בילי פרסטון | |||||||
| יצא לאור | 5 במאי 1969 (ארצות הברית) | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך הקלטה | 28 בינואר 1969 | ||||||
| מקום הקלטה | Apple, לונדון | ||||||
| סוגה | רוק, רית'ם אנד בלוז, מוזיקת נשמה, בלו-אייד סול | ||||||
| שפה |
אנגלית  | ||||||
| איי-סייד | Get Back | ||||||
| אורך | 3:35 | ||||||
| חברת תקליטים | אפל רקורדס | ||||||
| כתיבה | לנון-מקרטני | ||||||
| לחן |
ג'ון לנון, פול מקרטני | ||||||
| הפקה | גלין ג'ונס, ג'ורג' מרטין | ||||||
| |||||||
  | |||||||
Don't Let Me Down (בעברית: אל תאכזבי אותי) הוא שיר של להקת הרוק הבריטית הביטלס, שהוקלט בשנת 1969 במהלך הסשנים ל-Let It Be. הוא נכתב על ידי ג'ון לנון וניתן קרדיט ללנון-מקרטני. הלהקה הקליטה את השיר עם בילי פרסטון. השיר יצא כסינגל יחד עם "Get Back", אך המפיק פיל ספקטור לא כלל את השיר ב-Let It Be. עם זאת, בסופו של דבר הוא נכלל באלבום Let It Be... Naked.
כתיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיר נכתב על ידי ג'ון לנון כשיר אהבה מיוסרת ליוקו אונו[1]. פול מקרטני תיאר אותו כ”תחינה אמיתית”, כאשר לנון אומר לאונו, ”אני באמת חוצה קו [בשיר] הזה. אני באמת רק נותן לפגיעות שלי להיראות, אז אסור לך לאכזב אותי”.[2]
הקלטה ושחרור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוקלטו גרסאות רבות לשיר בימי הקלטת האלבום "Let It Be". הגרסה שהוקלטה ב-28 בינואר 1969 יצאה כבי-סייד לסינגל "Get Back" שהוקלט באותו היום. "Get Back" הגיע למקום הראשון בבילבורד הוט 100 ו-"Don't Let Me Down" הגיע למקום ה-35. לאחר בחינה מחדש פיל ספקטור השמיט את הסינגל מהאלבום ובמקומו נכנס "Across the Universe".
הביטלס ביצעו את השיר "Don't Let Me Down" פעמיים במהלך הופעת הגג שלהם ב-30 בינואר 1969, וההופעה הראשונה נכללה בסרט Let It Be בבימויו של מייקל לינדזי-הוג. בנובמבר 2003 יצאה עריכה מורכבת של שתי גרסאות הגג ב-Let It Be... Naked. הגרסאות נראו בסרט The Beatles: Get Back - The Rooftop Concert משנת 2022 ומופיעות באלבום ההופעה.
גרסת הבי-סייד של השיר נכללה באוספי הביטלס Hey Jude, 1967-1970, Past Masters Volume Two ו-Mono Masters. אותה הקלטה מופיעה גם בפסקול הסרט התיעודי משנת 1988, דמיין.
גרסאות כיסוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיר הוא אחד משיריה המפורסמים ביותר של הלהקה וזכה לגרסאות כיסוי רבות, בהן:
- בשנת 1969 דילארד וקלארק (אנ') הוציאו גרסת כיסוי לשיר באלבומם Through the Morning, Through the Night (אנ').
- בשנת 1969, מרסיה גריפית'ס (אנ') עשתה גרסת רגאיי לשיר.
- בשנת 1969, הארי ג'יי (אנ') הוציאו גרסת כיסוי לשיר באלבומו "The Liquidator" (אנ').
- בשנת 1970, בן אי קינג הוציא גרסת כיסוי לשיר באלבומו "Rough Edges" (אנ').
- בשנת 1971, שארלוט דאדה הוציאה בגאנה גרסת כיסוי לשיר במקצב אפריקאי.
- בשנת 1977 פיבי סנואו (אנ') הוציאה גרסת כיסוי לשיר באלבומה "It Looks Like Snow" (אנ').
- בשנת 1978, הזמר היפני הידקי סיג'או (אנ') הוציא גרסת כיסוי לשיר באלבומו "BIG GAME'78 HIDEKI".
- בשנת 1992 הקליטה אנני לנוקס את השיר והוא נכלל בצד B באלבומה Walking on Broken Glass (אנ').
- בשנת 1992, הלהקה הדנית The Sandmen (אנ') הוציאה גרסת כיסוי לשיר באלבומה Sleepyhead (אנ').
- בשנת 1993 הקליט זמר הפופ האיטלקי ראיין פריז (אנ') גרסת קצבית לשיר.
- בשנת 1996, להקת הרוק האמריקאית The Black Crowes (אנ') ביצעה גרסת כיסוי כמה פעמים בשידור חי ושוב בשנת 2005.
- בשנת 1999, להקת Garbage ביצעה גרסת כיסוי בפתיחת הפרלמנט הסקוטי[3].
- בשנת 1999, להקת ג'ין (אנ') ביצעה גרסת כיסוי באלבומה "To See The Lights".
- בשנת 2001, להקת Stereophonics (אנ') ביצעה גרסת כיסוי בפסקול הסרט I Am Sam (אנ').
- בשנת 2003, פול וולר (אנ') ביצע גרסת כיסוי לשיר באלבומו Fly on the Wall - B Sides and Rarities (אנ').
- בשנת 2003, להקת Matchbox Twenty (אנ') הפכה את השיר לדואט בין הזמר הראשי והפסנתרן רוב תומאס לבין הגיטריסט קייל קוק(אנ').
- בשנת 2004, גרג בראון (אנ') ביצע גרסת כיסוי לשיר באלבומו In the Hills of California (אנ').
- בשנת 2007, דנה פוקס (אנ') ומרטין לותר מק'קוי (אנ') ביצעו את השיר בסרט מעבר ליקום.
- בשנת 2008, להקת מארון 5 ביצעה גרסת כיסוי לשיר בקונצרט ReAct Now: Music & Relief (אנ').
- בשנת 2011, להקת הסקא פאנק-רגאיי, The Aggrolites (אנ'), מבצעת בהופעותיה גרסת סקא פאנק לשיר.
- מונרו צ'יימברס (אנ') ביצע בשידור חי גרסת כיסוי לשיר בדואט עם הזמרת דניאל בלנגר.
- ג'ון מאייר וקית' אורבן עשו גרסת כיסוי בפסטיבל קרוסרודס כמו גם בספיישל ההצדעה לביטלס, The Night That Changed America: A Grammy.
- בשנת 2014, להקת Tackhead (אנ') הוציאה גרסת דאב ו-R & B אשר הופיעה באלבום הדיגיטלי שלהם, For the Love of Money (אנ'), בשנת 2014.
- בשנת 2014, פאולו נוטיני ביצע גרסת כיסוי לשיר באלבומו Caustic Love (אנ').
מבצעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ון לנון - גיטרה קולית, גיטרות קצב
- פול מקרטני - גיטרה בס, הרמוניה ווקלית
- ג'ורג' האריסון - גיטרה מובילה, גיבוי קולי
- רינגו סטאר - תופים
- בילי פרסטון - פסנתר חשמלי
שום זיכוי של מפיק רשמי לא נכלל בגין ההופעה הבודדת בגלל "התפקידים המבולבלים של ג'ורג' מרטין וגלין ג'ונס"[4]. עם זאת, תווי האוסף בין השנים 1967-1970 זיכו את מרטין כמפיק השיר.
מצעדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| ארגון | שם | מיקום |
|---|---|---|
| כאן 88 | מצעד שירי הביטלס של כאן 88 | 33[5] |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Sheff, David (2000). All We Are Saying: The Last Major Interview with John Lennon and Yoko Ono. New York: St. Martin's Press. ISBN 0-312-25464-4.
- Miles, Barry (1997). Paul McCartney: Many Years From Now. New York: Henry Holt and Company. ISBN 0-8050-5249-6.
- Lewisohn, Mark (1988). The Beatles Recording Sessions. New York: Harmony Books. ISBN 0-517-57066-1.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Sheff 2000, p. 204.
- ↑ Miles 1997, pp. 535–536.
- ↑ Fontenot, Robert. "Don't Let Me Down - History".
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Lewisohn 1988, p. 172.
- ↑ מצעד שירי הביטלס של כאן 88